Gidi Shemer
New member
המלצה חמה על ספר
קודם כל, שלום לכולם. אני קורא פה (לא באופן קבוע) אבל מעולם לא כתבתי בפורום (למיטב ידיעתי...).
אני מעוניין לצאת מהקונכיה ולו בשביל להמליץ על ספר שהיום סיימתי לקרוא אותו ועדיין הראש כולו שם. חיפשתי בארכיון ולא מצאתי התייחסות, אז מצרף פה.
מדובר לטעמי בספר שהוא לא פחות מיצירת מופת. הוא קשה. לא קשה מבחינת הכתיבה. הוא מאד קריא וסוחף. הוא קשה כי הוא עושה לך קשרים במעיים וקורע חתיכות מהלב (ואז מחבר אותן מחדש).
הספר נקרא:
Constellation of vital phenomena
זהו ספר ביכורים של סופר אמריקאי בשם אנתוני מארה והוא נכתב ב- 2013 (אבל הכרתי אותו רק עכשיו).
הוא גם תורגם לעברית (״קונסטלציה של תופעות חיוניות״). אני קראתי את המקור אז לא יכול להעיד על איכות התרגום.
הספר מתמקד ב- 5 ימים ב- 2004, אבל מדלג אחורה וקדימה ולמעשה מכסה את התקופה של שתי מלחמות העצמאות בצ׳צניה. הוא אמנם מתרחש בצ׳צניה, אבל הוא יכול היה להיכתב על סוריה של היום, על יוגוסלביה של פעם, על גרמניה, או על כל מקום אחר בו הציוויליזציה קורסת מסביב לאנשים הפשוטים. מקום שבו כל מה שהכרת כבר איננו עוד.
הסיפור מתמקד באחמד, רופא כפרי שמציל ילדה של חברו הטוב על ידי כך שהוא מבריח אותה מהכפר לבית חולים חצי נטוש בעיר הקרובה, ובסוניה, רופאה באותו בית חולים, שהגיעה לשם מלונדון כדי לחפש את אחותה שאותה היא השאירה מאחור בתקופת המלחמה הראשונה. הסיפור נע בין שנייהם, ונודד לאחות, ולאנשים שונים שמקושרים לחיים של השניים, כשאת כולם מחברת בקשר אנושי אחד גדול- הילדה בת ה- 8, Havaa.
בית החולים הוא הסמל של כל הסיפור ושל כל החיים. מקום חצי הרוס שמעט האנשים שנשארו בו מתעקשים להמשיך בשגרה המטורפת ולו רק כדי למצוא את האנושיות שבתוכם.
סיפור עם בגידות וגם הרבה נאמנות, עם הרבה הומור חד וציני, הרבה אכזריות, אבל מעל לכל- מקום לחמלה ואנושיות.
אני מודה שלקח לי כמעט חודש לקרוא אותו כי כל פעם יכולתי רק קצת. שוב, זה לא שהוא לא סוחף. הוא כן, אבל הוא טעון.
קודם כל, שלום לכולם. אני קורא פה (לא באופן קבוע) אבל מעולם לא כתבתי בפורום (למיטב ידיעתי...).
אני מעוניין לצאת מהקונכיה ולו בשביל להמליץ על ספר שהיום סיימתי לקרוא אותו ועדיין הראש כולו שם. חיפשתי בארכיון ולא מצאתי התייחסות, אז מצרף פה.
מדובר לטעמי בספר שהוא לא פחות מיצירת מופת. הוא קשה. לא קשה מבחינת הכתיבה. הוא מאד קריא וסוחף. הוא קשה כי הוא עושה לך קשרים במעיים וקורע חתיכות מהלב (ואז מחבר אותן מחדש).
הספר נקרא:
Constellation of vital phenomena
זהו ספר ביכורים של סופר אמריקאי בשם אנתוני מארה והוא נכתב ב- 2013 (אבל הכרתי אותו רק עכשיו).
הוא גם תורגם לעברית (״קונסטלציה של תופעות חיוניות״). אני קראתי את המקור אז לא יכול להעיד על איכות התרגום.
הספר מתמקד ב- 5 ימים ב- 2004, אבל מדלג אחורה וקדימה ולמעשה מכסה את התקופה של שתי מלחמות העצמאות בצ׳צניה. הוא אמנם מתרחש בצ׳צניה, אבל הוא יכול היה להיכתב על סוריה של היום, על יוגוסלביה של פעם, על גרמניה, או על כל מקום אחר בו הציוויליזציה קורסת מסביב לאנשים הפשוטים. מקום שבו כל מה שהכרת כבר איננו עוד.
הסיפור מתמקד באחמד, רופא כפרי שמציל ילדה של חברו הטוב על ידי כך שהוא מבריח אותה מהכפר לבית חולים חצי נטוש בעיר הקרובה, ובסוניה, רופאה באותו בית חולים, שהגיעה לשם מלונדון כדי לחפש את אחותה שאותה היא השאירה מאחור בתקופת המלחמה הראשונה. הסיפור נע בין שנייהם, ונודד לאחות, ולאנשים שונים שמקושרים לחיים של השניים, כשאת כולם מחברת בקשר אנושי אחד גדול- הילדה בת ה- 8, Havaa.
בית החולים הוא הסמל של כל הסיפור ושל כל החיים. מקום חצי הרוס שמעט האנשים שנשארו בו מתעקשים להמשיך בשגרה המטורפת ולו רק כדי למצוא את האנושיות שבתוכם.
סיפור עם בגידות וגם הרבה נאמנות, עם הרבה הומור חד וציני, הרבה אכזריות, אבל מעל לכל- מקום לחמלה ואנושיות.
אני מודה שלקח לי כמעט חודש לקרוא אותו כי כל פעם יכולתי רק קצת. שוב, זה לא שהוא לא סוחף. הוא כן, אבל הוא טעון.
