הסיכום השבועי

[Arana]

הסיכום השבועי

אז מה היה לנו השבוע

פסח – החג הכי משפחתי
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180659326

קרל פופר – איך להתחיל

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180661818

שירה שיוצרת צלילים כליים בשירי פופ ידועים
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180662129

המלכה אליזבת בת 90
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180659382

מחפשת ספר על הקומוניזם/בריה"מ
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180666088

עבודת סמינר בנושא ספרים אלקטרוניים
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180671461

400 שנה לפטירתו של שייקספיר
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180663967

ספרים חדשים על גלגלים
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180678042

רכישות חדשות לפסח
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180676002


ביקורות והמלצות

"סטונר" / ג'ון וויליאמס – Arana
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/180676279



תודה רבה לכל המשתתפים

אז מה אתם קוראים בשבת ובחג

 

[roni64]

היה לי השבוע הרבה זמן לקריאה

פתחתי עם "צל השרביט" מאת מאורו קורונה, ספר מקסים שחמק מתחת לרדאר. הספר מתרחש בהרי צפון איטליה, ומתאר בחן רב את תושבי האזור.

אחריו קראתי את "מר מ' היקר" מאת הרמן קוך. אני נמנית עם המיעוט שלא התלהב מ"ארוחת הערב", אבל הספר הזה טוב ממנו. גיבוריו הם סופר ובחור צעיר, דעתנים ובעלי עמדות מקוממות. תעמוג לקרוא.

הבא בתור היה "אפשרות של אלימות" מאת דרור משעני. מותחן סביר. ספרו הקודם "תיק נעדר" היה טוב ממנו.

חזרתי בקריאה חוזרת אל "רחוב ושמו ממילא" מאת אביגדור דגן. סופר נפלא.

האחרון היה "אחד מכל שמונה" מאת ראול טייטלבאום על יוגוסלביה במלחמת העולם השניה, ועל שואת יהודיה בדגש על פעילותם במגרת הפרטיזנים. מעניין מאוד.

הספקתי גם להעלות סקירה על "חמישה ימים שזעזעו את העולם", שקראתי שבוע קודם.

אין כמו החופש

חג שמח

 

[siv30]

לדעתי הספר הטוב ביותר בסידרה של משעני

הוא האיש שרצה לדעת הכל. יש בו עומק בלתי צפוי והוא גם ספר חזק מאוד אהבתי אותו

 

[roni64]

הוא לא רע

אבל לטעמי הסדרה כולה די פושרת.

 

[siv30]

זה סוג כזה

של בלש מהורהר יותר.

 

[motior]

התחלתי את war of the worlds

באנגלית...
&nbsp
סיימתי את "בתוך אדם אחד" של ג'ון אירוינג.
היה בעיקר מייגע...

 

[siv30]

גולת הכותרת של השבוע שלי

הוא בית בודנברוק. ספר נפלא אין בכלל פלא שזכה בפרס נובל.
&nbsp
קראתי גם את The Nightingale מאת כריסטין האנה. ספר טוב מאוד שיכל להיות מצויין לולאי הסופרת בסופו גלשה לקיטש. יחד עם זאת זה ספר ראוי שעוסק בהיבטים אזרחיים של מלחמת העולם ה 2.
&nbsp
קראתי את "איש ושמו אובה" שהצחיק אותי עד דמעות בחלקים שלו והעציב אותי בחלקים אחרים. הוא מזכיר קצת את הזקן שיצא מהחלון במבנה וקצת בהומור השבדי אבל בזה הדמיון מסתיים.
&nbsp
אני קוראת ולקראת סיום את האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן, ספר דחוס ולא פשוט על התמודדות עם קשיי הגירה והומוסקסואליות של הדמות, שהיא למעשה המחבר יותם ראובני. דמות שלא הכרתי אבל מקריאה ברשת גיליתי דמות צבעונית, מו"ל ומתרגם מוכשר. היה גם עורך בעיתון הארץ ובעוד מספר עיתונים בינהם ידיעות אם אני לא טועה.
&nbsp
אני קוראת אותו במנות קצובות גם בגלל הרעיונות שיש בו וגם בגלל הדחיסות. בנוסף להתמודדות עם ההגירה וההומוסקסואליות, ראובני מתאר את התנפצות הצפיות והאכזבות הפוליטיות של מחנה השמאל. בעיניי יש בספר הזה תמונת מראה בוטה וכואבת של החברה הישראלית.
&nbsp

 

[אינגה פעם אינגהס]

אהבתי מאוד שלושה ספרים מתוך אלה שקראת

גם את בית בודנברוק המושלם, גם את הזמיר ששמעתי לאחרונה באנגלית וגם את אובה שהיה קליל וטוב!

 

[בודלר]

קין לורד בירון

 

[דיאנה1]

ממשיכה את "התריסר" של ג'סטין קרונין, הגעתי לאמצע הספר

 

[Arana]

היה לי הרבה זמן לקריאה

והתוצאה - סיימתי את "שחייה בעירום", את "עצמי עיניים חזק", את "לימסול" והתחלתי את "חצולת בגן הטוב והרע".

שבוע טוב לכולם

 

[אורלנדה]

"אליזבת איננה", אמה הילי

אליזבת היא חברתה הקרובה של מוד, אישה בת כ-80 הסובלת מדמנציה. ויום אחד מסתבר לה שאליזבת איננה, לא עונה לטלפונים, לא מצלצלת, לא נמצאת בביתה. התעלומה הזאת מתקשרת עם תעלומה אחרת, מימי נערותה של מוד, והספר נע בין שני זמני התרחשות, הווה ועבר. יחד עם קולה של המספרת, שנע תדיר בין השכחה ובין הצלילות. שזה אלמנט משעשע. יחד עם הומור בריטי דק.
אני רק בהתחלה ודי נהנית, למרות הנושא, זו קריאה קצת יותר קלילה מאשר אני עושה בדרך כלל.

לפני כן בשבוע שעבר, קראתי את "ח'ליף החסידה" מאת מיהאי בביץ', מגדולי יוצרי הונגריה במאה ה-20, סיפור שמרתחש בתחילת המאה ה-20, נע בין תודעות, בין שפיות ובין טירוף, בין מספרים שונים אמינים יותר, פחות. בביץ' התעניין מאוד בחידושיו של מי שנקרא בספר "הרופא מווינה" ביחס לתת-מודע, עירות וחלום. ספר לא פשוט לקריאה מבחינה רגשית, אבל סוחף.

 

[roni64]

ספר נוגע ללב

הרשימה אותי היכולת של הסופרת הצעירה (29) להכנס לראשה של מוד הקשישה.

הנה מה שחשבתי על הספר

 

[אורלנדה]

כן, והמשחק הזה של משפט-משפט, אחד ממש מחובר וברגע

וצלול והבא אחריו, שכחה. ואיך ברור לי שכשהיא כותבת על אליזבת, זה בצלילות. כי כל כך חשוב לה הקשר, ההיאחזות בו, כנפש היחידה הקרובה אליה באמת.
אני בעמוד 50 כך שזו רק התחלה. אני גם קוראת באנגלית ונהנית מהשפה הכל כך בריטית.

 

[roni64]

אני מניחה שהשפה מוסיפה לחווית הקריאה

אבל שי סנדיק תרגם שוטף וללא מאמץ, כך שגם בעברית הספר העביר את הבלבול והצלילות לסירוגין, כפי שציינת.

 

[אורלנדה]

ובוודאי גם את הבדידות. זה מועבר היטב. ונוגע.

 

[roni64]

בהחלט

 

[אורלנדה]

עכשיו קראתי (לא רציתי לקרוא לפני שסיימתי את קריאת הספר).

סקירה יפה.

 

[roni64]

תודה רבה