מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

מוזמנים לשתף מה קראתם השבוע ומה תקראו בשבת, ושתהיה שבת שלום לכולם

 

[טובה53]

חנות הספרים ללא הפסקה של מר פנומברה / רובין סלואן

על ספרים, מחשבים, אנשים וחיי נצח. ומוזיאון סריגה. מוגש כסיפור מתח מהנה מאוד.

 

[roni64]

היה שבוע בסדר

בתחילת השבוע סיימתי את "העולם שאחרי יום ההולדת" מאת ליונל שרייבר, ספר שנראה תחילה טרחני, אבל השתפר בהמשך.

אחריו קראתי את "מקרה הכסיל" מאת אהרן מגד. הגיבור הנעבעך של מגד הולך כאן למחוזות ההזיה.

הבא בתור היה "הידיד הקטן" מאת דונה טארט. כתוב היטב טנוגע ללב, הסיום קצת מאכזב.

כעת אני עם "סדרה" מאת נתן שחם, ספר אודות במאי, צלם ותחקירנית המתכננים סדרת טלויזיה על עשר דמויות שייצגו את הגורל היהודי.

שבת שלום

 

[אורלנדה]

Italian Ways טים פארקס, עדיין

שבועיים וחצי לאחר שהתחלתי לקרוא והוא לא ספר עב-כרס. קורה מה שתמיד קורה לאחר ביקור חזק באיטליה, לוקח לי זמן לחזור לחיים.
פארקס סופר, מתרגם, מרצה באוניברסיטאות באיטליה, גר שם מזה 35 שנה (במקור מלונדון).

מסעותיו ברכבת, בדרך כלל בין ורונה ומילנו. יש כאן מיחזור של חומרים שכתב לפני למעלה מעשור. מאז חלו שינויים ברשת הרכבות, מודרניזציה, השקעה מאסיבית בקווים מהירים לעשירים תוך הזנחת הקווים הוותיקים שמשרתים יותר את העניים.

בסוף הספר הוא חש צורך עז לנסוע לדרום, כך שהוא בסיצ'יליה - תשדיר שירות איום לאי - ועכשיו בכמה עשרות העמודים האחרונים, הוא נודד לקלבריה ולבזיליקיטה, בין השאר כדי לראות את שרידיה של מניה גר'צה - היישובים היוונים העתיקים שהוקמו לפני כ-2,700 שנה באזורי דרום איטליה - לצד הישובים המודרנים (שעליהם הוא שומע בצפון הרחוק שלו, בדרך כלל דברים רעים. בכלל, הדרום נוכח במחשבותיהם של הצפוניים, ומדווח עליו, כמעט רק בצורה שלילית).

זה לא ספר PC ואישיותו של פארקס (הלא תמיד מלבבת) מתגלה לנו בין הדפים. לכן אני גם אוהבת את זה. אין ניסיון לייפות את הדברים או את עצמו. ויש המון חומר מרתק לקריאה.

אני מניחה שאמשיך עם ספרו של בנימין ארבל, "הרנסנס האיטלקי - צמיחתה של תרבות חילונית" (אוניברסיטה משודרת), שקראתי כבר פעמיים בעבר אבל אני חשה בצורך ברענון לאחר הביקור האחרון בפירנצה.

 

[החזרה למוטב]

תהילים

 

[KACHIMU]

ספר מלא חכמה. עם או בלי אלוהים בפנים

 

[דיאנה1]

המעבר של ג'סטין קרונין. מאד נהנית.

מד"ב כמו שאני אוהבת.

 

[ihtiyar]

"רוביקון" - טום הולנד

רק בתחילתו, ובינתיים לומד ונהנה.
סיימתי את אוטופיה של תומס מור. לפני שנים רבות היה תרגום אחר שגרם לי לזנוח אותו. התרגום העכשווי (איילת אבן-עזרא, הוצ' רסלינג) מעולה, וכך גם המבוא וההערות/הארות מעולים. ספר מופת מראשית המאה ה-16 הממשיך להיות אקטואלי עד ימינו אלה.
קיבלתי במתנה את בְּנֵי קָוָאפִיס וּנְכָדָיו - רמי סערי ועשרים ושישה משוררים, אסופה של משוררים הומוסקסאלים מאירופה של המאה ה-20 וה-21. מדפדף מפה ומשם בספר בן למעלה מ-400 עמודים. רמי סערי תרגם, ערך והוסיף מבוא. אסופת שירים שמרבים מהם מנשבת רוח של בדידות וכאב.

 

[KACHIMU]

"לא תוכל לחזור הביתה": רומן כביר של תום וולף.

אותו תומס וולף של 'הבט הביתה מלאך' המופתי.
בין היתר, זה ספר שכדאי לסופרים לקרוא.

 

[KallaGLP]

במצב מתקדם עם שני הספרים שלי,

"ספר הדקדוק הפנימי" ו"למה אתה לא מחייך". מעניין שבמקרה יצא ששניהם כתובים מנקודת מבטו של נער מתבגר ועוסקים בקשיים של תקופת ההתבגרות, אף על פי שמדובר בשני נערים בעלי אישיות שונה לגמרי.

 

[KACHIMU]

"ספר הדקדוק הפנימי"-ספר שג.ד יכול להתפאר בו

 

[החזרה למוטב]

יותר מוצלח מרץ? או שתהיי לי הסכין?

 

[KACHIMU]

לדעתי = כן. ללא השוואה!

 

[siv30]

בית בודנברוק

נשאבתי חזק פנימה ספר שהוא עונג אמיתי.

 

[roni64]

נפלא. מהמועמדים לקריאה חוזרת

 

[motior]

המועמד ממנצ'וריה - ריצ'רד קונדון

אני בשליש הספר ומתרשם בעיקר מהביקורת על הפוליטיקאים האמריקאיים.
&nbsp
סיימתי את "כאב" של צרויה שלו ואנ ממליץ עליו.