בפורים אנחנו קוראים (פעמיים) את מגילת אסתר, המספרת את סיפור הצלתם המופלא של יהודי האימפריה הפרסית ממזימת השמד של המן הרשע. במגילה לא נזכר שם האל ואפילו לא נכתב במפורש כי היהודים מתפללים אליו, אבל חז"ל פירשו כי למרות שאינו מוזכר במגילה - האל מסתתר בה ("אסתר אסתיר פניי" - מגילת אסתר), ובכל מקום בו מופיע רק "המלך" ולא "המלך אחשוורוש" - זהו רמז למלך-מלכי-המלכים.
המפנה בסיפור, שמתואר גם בדיאגרמה המצורפת, מתרחש בנקודה בה המלך אחשוורוש חווה נדודי שינה ומבקש לשמוע את דברי הימים בהם נרשמה הטובה שעשה לו מרדכי היהודי בחשיפת הקנוניה נגדו - לכאורה מקרה ממוזל, אבל לפי התפיסה היהודית זוהי פעולתו של האל מאחורי הקלעים.
האל המסתתר מאחורי המגילה הביא אותי לחשוב על "אל" אחר, שדווקא אינו מסתתר - "דאוס אקס מכינה", האל מתוך המכונה.
המונחון לספרות של ריבלין מגדיר "דאוס אקס מכינה":
"מושג בדרמה היוונית. "המכונה" היתה מצג בימתי דמוי מנוף, שברגע מסוים היה מוריד על הבמה את דמות-האל כדי להתיר את סבך העלילה באופן מפתיע. בהשאלה ובנעימת לגלולג משתמשים במונח זה כשמישהו מציע פתרון לא-צפוי ולא סביר."
ויקיפדיה כותבת:
מונח זה משמש לתיאור מצב בסיפור או דרמה, בו הכותב מכניס לעלילה גורם נוסף, שאינו נובע מהשרשרת הסיבתית העלילתית, על מנת לפתור בעיות עלילתיות. לדוגמה: באגדת העם "כיפה אדומה", מופיע בסוף הסיפור צייד, שמציל את הדמויות, אף על פי שהופעתו אינה נובעת סיבתית מתוך שרשרת האירועים הקודמים.
אני מניחה שנתקלתם לא אחת בדאוס אקס מכינה בספרים, אתם מוזמנים להיזכר בהם
על פניו דאוס אקס מכינה נראה כמנגנון ספרותי "בלתי מקצועי", אבל האם נתקלתם במקום בו הוא דווקא נראה לכם מתאים?
.