Family Matters / Rohinton Mistry
***הערה: הספר נקרא באנגלית, ועל כן אין ביכולתי לתת חוות דעת על הגרסה המתורגמת. לנוחיותכם, להלן פרטים על הספר בעברית:
ענייני משפחה / רוהינטון מיסטרי
תרגום מאנגלית: צילה אלעזר
בהוצאת זמורה ביתן, 2004
479 עמ'
לאחר קריאת שני רומנים מאת הסופר הקנדי ממוצא הודי רוהינטון מיסטרי, “איזון עדין” ו”ענייני משפחה”, אני יכולה להכריז בפה מלא שהוא הבטיח את מקומו ברשימת הסופרים האהובים עליי. שני הרומנים מתרחשים על רקע העיר בומביי בהודו, אבל בעוד "איזון עדין" הוא יצירת מופת רחבת יריעה, העוסקת, בנוסף לחיי הדמויות הראשיות, גם במצבם הנורא של עניי הודו באשר הם בשנות ה-70 של המאה ה-20, "ענייני משפחה" אישי ומצומצם יותר ומתמקד בעיקר בסיפורה של משפחה אחת פרסית מהמעמד הבינוני בשנות ה-90. הוא גם מדכא פחות, למרות העובדה שאף הוא נובר בלא מעט פצעים פתוחים.
נרימן, אלמן ישיש ופרופסור לאנגלית בגמלאות, איש חריף, משכיל, ציני ומפוקח, מתגורר בדירה מרווחת עם קומי וג'אל, בתה ובנה של אשתו מבעלה הראשון, שמת ממחלה בילדותם. נרימן בן ה-79 חולה פרקינסון ומצבו הפיזי מתדרדר אט אט. קומי וג'אל נאלצים לטפל בו, וזאת למורת רוחם, בשל הטינה שהם שומרים לו על יחסו המחפיר בעיניהם לאמם המנוחה, שעמה התחתן מתוך אילוץ בעודו מאוהב באישה אחרת. סיפור האהבה הזה עם אישה מקסטה נחותה יותר, המעיב בעל כורחו על יחסיו של אב המשפחה עם אשתו וילדיו החורגים, נוכח כל הזמן ברקע, תוך שפרטיו הטראגיים נחשפים בהדרגה לקורא, והוא בעל השלכות הרסניות על ההווה. לנרימן בת אהובה נוספת, המשותפת לו ולאשתו, בשם רוקסנה. רוקסנה חיה באושר, אך לא בעושר, עם בעלה יזאד, איש שנון וסרקסטי, אך בעל ואבא למופת, ועם שני בניהם בדירה קטנטונת שקיבלו במתנה מנרימן, ומדי פעם הם מגיעים לביקור משפחתי אצל האב והאחים.
למרות החיכוכים השונים המתגלעים בין בני המשפחה, היחסים ביניהם שומרים על יציבות יחסית עד שיום אחד נרימן נופל ברחוב ושובר את הקרסול. הבת והבן החורגים, ובייחוד קומי, מתעייפים עד מהרה מהקושי הרב שבסיעוד סביב השעון של האב הנכה, שלדעתם הרס את חיי אמם ואת ילדותם. הם מחליטים להעביר אותו, ללא כל התראה, לטיפולה של בתו רוקסנה, בתירוץ שהדבר ישפר את מצבו הנפשי הקשה. הסידור הזה, שתחילה נועד להיות זמני, מוצא חן בעיני שני האחים, וקומי מחליטה להפוך אותו לקבוע, באמצעות תחבולה שבהמשך עולה לה ביוקר.
רוקסנה מטפלת באביה במסירות, אך אינה מצליחה למנוע את ההתדרדרות הקוגניטיבית המהירה שלו. כמו כן, נטל הטיפול בנכה הקשיש וחסר האונים בדירתה הקטנטונת מפר את האיזון העדין של חיי השגרה ומערער בהדרגה את היחסים בתוך משפחתה. ייאושו של יזאד בגלל קשיי הפרנסה, המוחמרים עקב הוצאות הטיפול בקשיש, גובר והולך, עד שדוחף אותו לזרועות הדת הזורואסטרית מחד גיסא, ולמעשים מפוקפקים והרסניים מאידך גיסא.
הטרגדיה הנגרמת באופן בלתי נמנע מהמצב הבלתי נסבל הזה טומנת בחובה גם סוג של פתרון והשלמה בין בני המשפחה. אך האמנם הפתרון הזה יכול להשכיח את העבר, להיות המענה לבעיותיהם לאורך זמן ולהחזיר את היחסים המעורערים ביניהם על כנם? המצב במציאות מורכב ומסובך מכדי שזה יהיה פשוט כל כך.
סגנון הכתיבה של מיסטרי מתאפיין באיפוק ובשנינות. הוא רוקם את סיפורו בכל כך הרבה אהבה, הבנה, אנושיות והומור, שאפשר להזדהות כמעט עם כל הדמויות בסיפור גם כשהן פועלות באופן שלא ניתן להצדקה מוסרית. הדיאלוגים הרבים מבריקים והתיאורים מרגשים ומכמירי לב, מבלי לגלוש למתקתקות יתר ולקיטשיות. הרגשות המעורבים לבומביי (ולא מומבאי, חלילה!), העיר מוכת השחיתות והמסוכסכת, האוכלת את יושביה, וההופכת לעיתים אפילו את חייהן של משפחות מכובדות ממעמד הביניים לקשים מנשוא, עומדים אף הם במרכז היצירה. למעשה, העיר מוצגת ברומן הזה כדמות חיה לכל דבר, עם מעלות, ובעיקר עם פגמים, אנושיים ומוחשיים מאוד.
לסיכום, ספר נפלא ומומלץ בחום.
