על התאמת הספר לטעמם של הקוראים

[Arana]

על התאמת הספר לטעמם של הקוראים

מה אתם אומרים על ביצוע "התאמות" בספרים לצורך משיכת קהלים שונים? למשל - עידון סצנות מין למשיכת קוראים דתיים/שמרניים, פישוט רעיונות כדי להתאים את הספר לבני נוער, הוספת דמויות של נשים / להט"בים / אתניים מסוגים שונים כדי לקרוץ יותר לקהל שירצה לראות דמויות כאלה בספר? לא מדובר על ספר שמראש נבנה רק סביב אותו אלמנט באופן מובהק, וכמו כן לא מדובר על ספר שכבר יצא ולאחר מכן עבר עריכה והתאמה לקהל יעד אחר, אלא על סופר שבאופן מודע כותב בצורה שאולי לא "נשפכת מהעט" שלו באופן טבעי (ואולי שונה מסגנונו הרגיל), אבל מבחינתו עשויה להגדיל את כמות הקוראים.

בהנחה שהיתה טיוטה בה לא היו "התאמות" כאלה (למשל, קטעים אירוטיים יותר מפורשים) היה מעניין אתכם לקרוא אותה?

 

[catch 2 2]

אז הוא לא סופר, הוא איש שיווק

 

[Arana]

לא יודעת אם זה כל כך חד משמעי

נניח שכתבת ספר שיש בו קטע מיני בוטה, או קטע עם אלימות גרפית מאוד, ואתה יודע שאם תעדן מעט את הקטע הזה (לא תמחק לגמרי, רק תעדן) - יש סיכוי לא רע שיהיו לספר הזה עוד כמה קוראים שלא היו ניגשים אליו מראש אם יזהירו אותם שיש בו תוכן שכזה.
האם שינוי כזה הוא משהו עד כדי כך בלתי מתקבל על הדעת?

 

[catch 2 2]

מבחינתי זה חד משמעי ולא מתקבל

אני מחוייב לשמור על the integrity of the piece כפי שהיא נבראת אצלי. ברגע שאני מתעסק ב"איך זה יתקבל" אני מפסיק להיות סופר והופך להיות איש שיווק. ברור שאמנות היא מעשה של תקשורת. אך היא קודם כל אקט של ביטוי עצמי. וכשמצנזרים את הביטוי העצמי הזה בגלל ישות חיצונית, זה מפסיק להיות אמנות והופך להיות משהו אחר. זו דעתי בכל אופן. אני יכול לספק שלל דוגמאות של יצירות בכל המדיומים שהן לא נעימות בלשון המעטה ולא היה לי קל או פשוט לראות, לשמוע, לקרוא אותן ואף על פי כן לא עלה בדעתי לרגע לומר עד כאן, יש דברים שאי אפשר לעשות אותם. כי אם משנים דבר אחד, משנים את הכל. התפקיד של האמן הוא ליצור ולהיות נאמן ליצירה שלו. הקוראים זה ממנו והלאה.

 

[נתנאל 123691]

הוצאת לי את המילים מהפה.

מאוד מזדהה איתך, גם אני חושב בול כמוך סופר צריך לכתוב כל מה שעולה במוחו, הקונה צריך להיות מודע אם סופר כזה או אחר מתאים לו, יש אנשים שלא יכולים לקורא ספרים כמו "בית הבובות" גם לי היה קשה, אבל זו חוויה עוצמתית ולא הייתי רוצה שק קצטניק ישנה כלום. וגם בגלל זה החרימו אותו וקיבל ביקורת גם לא נעימות בכלל, אבל לטעמי הוא סופר אמיתי וכנה.

 

[siv30]

זו בעיה בעיניי

מילא התאמות עבור בני נוער, אותן אני מבינה אבל את היתר? אני לא מבינה את הצורך למעט שיקולי כסף, גרידיות בכדי להרוויח יותר.

 

[KallaGLP]

אני חושבת שבין אם במודע או לא

מרבית הסופרים, גם הטובים ביותר, כותבים עבור קהל ומתחשבים במידה זו או אחרת בקהל. למשל, לא יעלה על הדעת שבתקופה ובסביבה של אוסטן או האחיות ברונטה הן היו מכניסות לספרים תיאורי מין גרפיים אפילו אילו היו רוצות. ואיך אנחנו בכלל יודעים שהן לא רצו? ובכל זאת הספרים שלהן נחשבים למופת עד היום. גם סופרים ואמנים לא חיים בוואקום. לדעתי אם הסופר בסך הכל נאמן לעצמו, אך גם מתחשב בקוראים ובנורמות בדברים מסוימים, זה אך טבעי ויכול אפילו לפעמים לתרום לאיכות, כי למען האמת לא כל מה שבא לאדם באותו רגע לכתוב ולבטא הוא בהכרח איכותי וראוי וטוב לאדם לפעמים שיש כוחות חיצוניים המרסנים או המכוונים אותו מעט. אגב, סופרים טובים בדרך כלל לא נשארים בסופו של דבר עם "מה שנשפך להם מהעט". אחרי סיום הכתיבה היא לרוב עוד עוברת הרבה עריכות ושינויים על ידי הסופר עצמו ועל ידי עורכיו, ומה זה אם לא צורה של בקרה וצנזורה עצמית וחיצונית, ריסון הלהט וההשתפכות הראשוניים ומחשבה קצת יותר קדימה מעבר למה שהתחשק לשפוך באותו רגע, יותר דרך הפרימה של קורא במחוץ? אני חושבת שבסופו של דבר הכל תלוי וכל מקרה לגופו, ולא ניתן להגיד באופן גורף אם זה רע או טוב. יש לבדוק כל מקרה פרטי לגופו ולבדוק אילו שינויים אכן נעשו ואיך השפיעו, והאם בהכרח השפיעו לרעה.

 

[Arana]

נכון, בכלל שכחתי את נושא העריכה

ואני מאוד מסכימה עם מה שכתבת - "מרבית הסופרים, גם הטובים ביותר, כותבים עבור קהל ומתחשבים במידה זו או אחרת בקהל". הסופר יכול ללכת עם האמנות שלו "עד הסוף" (מה שזה לא יהיה), אבל בסופו של דבר ספר נועד לקריאה. איזה קיום יש לספר ללא קוראים?

אגב, התייחסו בשרשור לנושא של המכירות - למען האמת, לא חשבתי דווקא על הרחבת קהל הקוראים כשווה ערך לרווח כספי; נראה לי (או אני מקווה) שהשיקול הראשון של סופרים הוא שיקראו אותם ושיכירו אותם, לא בהכרח "למכור" ויהי מה. האם סופר שפוגש אדם ברחוב לא ישמח לשמוע "קראתי את הספר שלך" גם אם זה לא בהכרח אומר "קניתי את הספר שלך"?

 

[KallaGLP]

בהחלט.

 

[KallaGLP]

זה נכון. בימינו סופרים ומשוררים רבים

מתפרנסים חינם ולא מקבלים גרוש על הפרסום בכתבתי עת, למשל, אך חשוב להם עצם הפרסום. רבים מוציאים הון על הוצאה לאור פרטית של ספרם ולא מחזירים את ההוצאות אפילו. לדעתי, אגב, לגיטימי לרצות להרוויח מכתיבה, כמו מכל עיסוק, אך אני מאמינה שמי שרווחיות בראש מעייניו לא יילך להיות סופר דווקא.

 

[KallaGLP]

אוף, מתפרנסים = מתפרסמים, בכתבתי עת = בכתבי עת

 

[נתנאל 123691]

אני מציע לא להוציא ספר.בהתחלה

אני חושב שהיום מה שהולך זה פרסום ברשתות חברתיות ( למשל כמה משוררים שפרסו ביוטיוב או בפייס וקיבלו הרבה ליקים ותגובות הוציאו גם ספר ושחו גם לביקורת חיוביות) נראה שזה מה שהולך היום. יש היום כל מיני דרכים להתפרסם, וכתב עת היא דם דרך. אבל אני חושב שמשורר כיום יש לו סיכוי להתפתח מהמידה הזו, אף אחד לא מתעשר משירה, גם מפרוזה בעיקר בארץ אולי סופרים גדולים ומוכרים כמו עמוס עוז, אב יהושע גרוסמן, וכל מיני שמות כאלו. בעולם זה דווקא אחרת יש סופרים מאוד עשירים, אבל פה אני אומר שאין באמת סיכוי להרוויח ממש טוב. תמיד צריך שתהיה לך עוד עבודה, כתיבה פה זה לצד, זה כמו תחביב שנהפך למקצוע, כותבים בשעות פנאי. וגם אני חושב שסופר צריך להרוויח. אבל כל אדם שמתחיל לכתוב שידע שהתחום הזה קשה מאוד, ולא מפרגנים, וממש צריך להלחם, יש ממש קרבות אני קורא ביקרות וזה זוועה קוטלים, ברמות אכזריות.

 

[נתנאל 123691]

אז כנראה הם לא סופרות " מהפכניות" כי היו אחרים.

למשל המרקיז דה סאד שכתב ספרים מאוד בוטים ומאוד אפלים עם תיאור מינים בוטים מאוד הוא גם נאסר על כך והכניסו אותו לבתי משוגעים ומה לא. אבל מה שאני כן מסכים איתך, שבאמת יש עריכה מסיומת יש כאלו שעורכים באופן יותר בולט וכאלו שפחות, אבל לפי דעתי סופר צריך לכתוב כל מה שיוצא לו מהלב, זה לא קשור לעריכה, זה נכון שסופר טוב עובר על החומר הרבה מאוד פעמים ומשנה, אבל הקו צריך להיות ברור, אני לא בעד להנגיש ספר לקהל, או להתחבב על קהל הקוראים, אבל באופן כללי אני מסכים איתך שזה לא כל כך פשוט. ו'קל להכריע אבל אני בגישה שלcatch 2 2 שעדיף שסופר יכתוב ויעבר במדויק את מה שהוא מרגיש, ומי שמתאים לו שיקרא ומי שלא שיקרא ספרים אחרים. זו היא דעתי.