פגשתי רומנטיקן איטלקי שעדיף על רומנטיקן אנגלי.
היה שבוע לא רע ( לא קראתי הרבה אין לי עצבים לזה לא מרוכז). אבל מה שקראתי בהחלט היה טוב אז הנה:
1. פאטררקה שתרגמה מבחר סונטות שלו הגברת לאה גולדברג , אני יכול לומר שבהחלט אהבתי את הכתיבה שלו, היא בהחלט יפה קראתי גם על האיש הוא היה טיפוס מעניין, את שירתו כתב לאורה ( שאותה פגש לא הרבה והופה הטיפוס מתאהב בקלות כמובן כמו אצל דנטה אהבה לא התמששה אבל עדיין הוא והקדיש לה מאות סונטות שכמובן לא תורגמו כולם אני יאלץ ללמוד איטלקית אבל אני בהחלט יכול לומר שהסיפור חיים שלו מעניין). כמובן שהסגנון שירה שלו מצועצע כיאה " לרומנטיקן אף גבר לא מתאר את
האישה כמו השייקספיר " כשמש" או כמו אני באופן אישי לןא מזדהה עם השירה שלהם באופן אישי, היא לא " אותנטית" אני רואה את השירה כנפוחה, ולא אמיתית אבל עדיין מבחינה טכנית, רעיונית, אני מודע לכך שני החברה האלו ידעו לכתוב שירה. אני קראתי את שייקספיר שהייתי נער צעיר גם אז לא מתתי עליו, וגם עכשיו לא, אבל יש ספרים "שחובה" לקורא אז זה מה שאני עושה. קיצור היה חוויה נעימה.
2. " נישואי גן העדן והשאול" של בלייק, אני מת על המשורר הזה, גאון, אחד בדרה, אבל באמת חבל שהיצירה כל כך קצרה כולה כמה עשרות עמודים, רציתי יותר אני מאוד ממליץ לקורא את היצירה ומלליץ לקורא את בלייק אני חושב שהוא היה כשרון מהלך, מתחבר מאוד עליו,קיצור מומלץ.
3. ואחרון ארתור רמבו ( הילד לא רק היה ילד יפה ומוכשר בטירוף הוא גם ידע לכתוב) לצערי אין לי ספר שלו רציתי לרכוש את " פרוזה, שירה, ומכתבים" שתרגם משה בן שאול. שמעתי ביקורות מעולות על הספר, שהוא די מקיף כ244 עמודים, אבל זה יאלץ לחכות. אני קראתי מספר שירים שמצאתי ברשת, ואהבתי הוא אמר משפט יפה " אני חושב שאני בגיהנום לפיכך אני בגיהנום" זה משך אותי, זה תיאור נכון מאוד, מי שלא חווה דיכאון קליני, לא יכול להבין את מה שהוא אמר. מזדהה מאוד, ומחכה בקוצר רוח לקורא את ספריו.