צנזורה לגיטימית?

siv30

New member
צנזורה לגיטימית?

החלטה תמוהה של מדינת פילדלפיה להוציא את האקלברי פין מתוכנית הלימודים בגלל השימוש במילה 'כושי' (באנגלית ניגרו).

ספרו של טווין נחשב לקלסיקה אמריקאית, אך לטענתם החסרונות בקריאת הספר לקהילה, עולה על היתרונות.

הזוי. תקינות פוליטית לא ברורה ומוגזמת לדעתי. כמו שיחליטו לצנזר מתוכנית הלימודים ספרים שעוסקים בערבים...

http://www.theguardian.com/books/20...ching-huckleberry-finn-community-costs-n-word
 

catch 2 2

New member
הספר הזה היה מוחרם מהרגע שיצא לאור.

עד שהחזירו אותו לרשימת המקובלים, אז שוב פעם לחזור אחורה? אוי.
 

siv30

New member
נראה לי

שדווקא חרמות ואיסורים מייצרים עיניין גדול יותר בספרים האלה. זה סוג של פסיכולוגיה הפוכה, ידוע אצל ילדים
לפעמים באמת שאין בהם שום דבר סנצציוני למעט החרם עצמו.
 

Arana

Active member
מנהל
לאחר קריאת הכתבה

זו לא החלטה של מדינת פילדלפיה, אלא של בית ספר אחד, אשר is guided by Quaker philosophy. נדמה לי שאם כבר, זה מקביל ל"צנזורה" של ספרים מסוימים במגזר הדתי/חרדי. אם זו החלטה בית ספרית נקודתית, נראה לי שזה פחות בעייתי מאשר החלטה של מדינה. בכל זאת, הורים ששולחים את ילדיהם לבית ספר שדוגל בראיית עולם מסוימת, מצפים גם שבית הספר יתאים את התכנים שהוא נותן לאותה ראיית עולם. אני מניחה שהורים ששלחו את הילדים לבית הספר הזה ככל הנראה דוגלים בדעה דומה למנהל.

בכל אופן, בהתייחסות כללית לנושא נדמה לי שפעם עלה הנושא של ספרים שנכתבו בעבר בתקופות בהן היו נורמות חברתיות שאינן מקובלות היום בחברות מודרניות (שוביניזם, הכאת ילדים, עבדות, מעמדות חברתיים מובחנים), וכיצד אנחנו מתייחסים אליהם כקוראים מודרניים, האם צריך "להחרים" אותם. לדעתי הפתרון הוא קריאה ביקורתית - אין טעם לדון לחומרה את הסופר שתיאר את המציאות בזמנו כפי שהכיר אותה, אבל לא בהכרח להזדהות ולהסכים עם דברים שבעינינו הם פסולים.
 

siv30

New member
בכתבה הנילווית שאליה הם מפנים

The Wynnewood school isn't alone. Finn has sparked controversy at American high schools in recent years, and in 2011 a publisher made waves when it released a modified edition that removed all instances of the N-word.
&nbsp
בכל אופן, אולי זו לא מדיניות מכוונת אבל כאשר יותר חשים עצמם נפגעים ממילה מסויימת ורגישים אליה, בלי טעמים אמיתיים, אלא רק פרשנות, זו בעיה בעיניי.
&nbsp
איך השימוש במילה ניגרו, שהיתה נכונה לזמנה, פוגעת ברגשותיהם של החותרים לאמת, לפתרון קונפליקטים וכו? הדברים האלה היו קיימים בעולם ועדין קיימים, אין טעם להעלים אותם.
 

Arana

Active member
מנהל
בארה"ב יש נטייה להגזים עם ה-PC

ויכול להיות שבגלל שהמתח הבין-גזעי שם עדיין קיים, גם אחרי כל כך הרבה שנים, אולי הם מנסים פשוט לסלק מה שהם רואים כ"מוקשים", כמשהו שילדים אולי לא יצליחו לשפוט בצורה נכונה.
זה שקיימים דברים בעולם ואין טעם להעלים אותם זה נכון, השאלה היא מעיני מי להעלים אותם; לא הייתי ממהרת לחשוף לפני ילדים את נושא הסחר בבני אדם למטרת זנות, למשל, למרות שזה משהו שקיים. אני זוכרת שקראתי פעם איזשהו מאמר על הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בארץ לעומת הגזענות כלפי השחורים בארה"ב (זה היה לפני שנים, הרבה לפני ההפגנות שהיו השנה), ואני זוכרת משם את הטענה שהגזענות בארץ, עד כמה שהיא קיימת, שונה מהגזענות בארה"ב מכיוון שבישראל חסר לנו המטען הכבד והמאוד נפיץ של תקופת העבדות של השחורים (וכל תקופת חוסר שיוויון הזכויות שאחריה) שעדיין עומדת ברקע בארה"ב. כנראה שלכן זה גורם להם להיות אובר-רגישים לכל הנושא.

יש כאן מישהו שלא קרא את "סיפורי ערש פוליטיקלי קורקט" של ג'יימס פין גארנר?
 

siv30

New member
נדמה לי שמדובר בתלמידי כיתה יא

אולי הם פשוט לא רוצים להתאמץ וללמוד אותו. בכל זאת ספרים קלאסיים לא עוסקים בנושאים שהיו מטרידים את הנוער וסליחה על הציניות, אולי הם מעדיפים ערפדים וסקס במקום... מזה הם בטוח לא נפגעים כי הספרים האלה מככבים במצעדים של הספרים.
 

Arana

Active member
מנהל
לא יודעת אם בבי"ס קווייקרי

יתנו לבני הנוער לקרוא על ערפדים וסקס

חבל שלא ציינו את שם ביה"ס, היה מעניין לחפש מה באמת רשימת הקריאה שלהם.
בכל מקרה, ברור שיכולים לצנזר לילדים בבית הספר את הספרים עד מחר, הם יגיעו אליהם (אם ירצו) או אחרי הצהריים או בעוד שנה-שנתיים כשיסיימו את הלימודים ואף אחד לא יישב להם על הראש.
&nbsp
נראה לך ש"האקלברי פין" זה ספר שמצריך מאמץ? אני זוכרת אותו בתור ספר הרפתקאות קליל.
 

siv30

New member


גם אני זוכרת אותו ככזה, אבל לכי תדעי מה השתנה ויתכן שהוא באמת בלתי ניסבל עבורם (אם כי אני לא יכולה באמת לתפוס את זה נניח בהשוואה למשחקי מחשב שקיימים כיום שהתכנים שלהם מזעזעים ) אני מוצאת את הפערים בין הדור שלנו לנוער הרבה יותר קיצוניים. אצלנו הרוב קראו או שיחקו ברחוב. לא היו אופציות אחרות. אני כמעט בטוחה שהיום הרוב אינם קוראים. ואני לא מדברת על תופעות יחודיות ונקודתיות כמו הארי פוטר או משחקי הרעב. ככלל נראה לי שהרוב לא קוראים, אם בגלל השפה שקשה עבורם ואם בגלל קשב נמוך ואם בגלל שיש דברים מעניינים יותר ופיתוייםמגדולים יותר.
 

KallaGLP

New member
אני קראתי. ספר חמוד מאוד.

בארה"ב יש הרבה טמטום ומרובעות שקשה אפילו לדמיין, לא רק בתחום הזה. אפשר לכתוב על זה רומנים שלמים. לפעמים אני צריכה לשפשף עיניים ואוזניים - עד כדי כך קשה למישהו שמגיע ממדינה כמו ישראל להשלים עם העובדה שיש אנשים שחושבים רק בצורה סכמטית ומקובעת, אם בכלל. וזה, אגב, נכון בכל תחום פרט לכסף - שם האמריקאים הופכים לפתע לשדים ערמומיים וממציאים loopholes כל כך מתוחכמים כדי להגן על הכסף מפני מיסוי או לעשות רווחים ממש מכלום שקשה להאמין.
 

siv30

New member
ועוד נקודה למחשבה

האם בתרבות שבה אלימות ופרנוגרפיה הם לא מחזה נפרץ יש טעם בכלל לדבר על רגישות למילה מסויימת? או בכלל לספרות.
 

catch 2 2

New member
יש, גם כי זו מילה מאוד טעונה

וגם כי ספרות עדיין יכולה לעשות דברים ששום מדיום אחר לא מסוגל לעשות.
 
למעלה