פורום קומיקס

ובכן, הייתי משמיט את החלוקה בין עיברי ללועזי אלא אם זה לצרכי קטלוג כי הפורמט הוא מה שקובע לא שפת הפרסום.
החלוקה בגדול צריכה להיות לדעתי:
1. קומיקס מודפס.
2. ווב - קומיקס.
3. קומיקס מסחרי (הכוונה לדברים כמו הזמנות חתונה, מגנטי פרסום וכד' שעשויים כקומיקס אבל אינם חומר קריאה לשעות הפנאי).

להמשך החלוקה אני אשמיט את הסוג ה-3 מטעמי נוחות.

1.1. קומיקס מודפס בפורמט של חוברות דקות (COMIC BOOK).
1.1.1. כותרים של סדרות רצות ללא הגבלה מוקדמת. למשל UNCANNY X-MEN או ACTION COMICS. מבחינה זו ANNUAL נכלל בקטגוריה זו כי הוא חלק מהרצף במהותו העקרונית.
1.1.2. כותרים של סדרות קצובות מראש למספר חוברות מסויים. יש שמחלקים את הקבוצה למקסי סדרות ומיני סדרות אבל נשאלת שאלה מתי זה 'הרבה'? 6 חוברות? 10 חוברות? לכן בחרתי להתמקד בעיקרון הקציבה מראש של הפסקת הפרסום. למשל 100 BULLETS (100 חוברות) או DKR, או ARIA- פחות מ-10.
1.1.3. חוברות בודדות (קצרות יחסית) ללא המשכיות מחייבת. מכונות גם ONE SHOT. למשל BATMAN & DANGER GIRL, BIG BIRD VS THE PUNISHER וכד'.
2.1. קומיקס מודפס בפורמט של חוברות עבות בכריכה רכה (אוגדנים- TPB)  או ספרים בכריכה קשה.
2.1.1. אסופת הדפסות מחודשות של חוברות מסוג 1 או 3 תחת כריכה אחת. למשל ULT SPIDERMAN VOL כשהכוונה ל-TPB#1/HC#1. גם הדפסות של חומר ווב-קומיקס נכללות תחת הגדרה זו על פי רוב.
2.1.2. חומרים חדשים שלא יצאו לפני כן בדפוס וכוללים כמות נכבדה של תוכן. מכונים גם GRAPHIC NOVELS. למשל A CONTRACT WITH GOD של ויל אייזנר.
2.1.3. אנטולוגיות המורכבות מסיפורים קצרים שנאספו יחד לדפוס תחת כריכה אחת אך אין ביניהם בהכרח קשר ישיר. למשל FLIGHT.
3.1. קומיק-סטריפים בעיתונות (כלומר פרסום קומיקסאי המוטמע בתוצר תקשורתי בעל תכנים דומיננטים נוספים/אחרים).
3.1.1. קומיק-סטריפים בעיתונות שקומיקס איננו חלק דומיננטי בה (למשל גארפילד בניו יורק טיימס).
3.1.2. קומיק-סטריפים או קומיקס בסיפורים קצרים בעיתון שעיקרו הדפסת קומיקסים. כלומר מגזין קומיקס או פנזין קומיקס (תלוי בגימור וההפצה). למשל HEAVY METAL, פחם, זבנ"ג וכד'.

נראה לי שכך מכסים את רוב האפשרויות. כמובן שאפשר גם להתקנן בכל קטגוריה ולטעון שאפשר להדפיס בגדלים שונים (טבלואיד, מגזין, פורמט קומיקס, מיני וכד').

היי עופר, עדיין לא שלחת לי את המצגת של ההרצאה שלך :(

על התשובה הנרחבת והרצינית. אני לא יודע בדיוק איך להפריד מהתשובה שלך את החלקים שלהם אני זקוק. חשוב לי להבהיר, ההבנה שלי בקומיקס היא מזערית עד לא קיימת וכיוון שלא ידעתי לאיזו תשובה לצפות, לא פרטתי במה מדובר. לא מדובר בקטלוג אלא בחלוקה של ביקורות על קומיקס מודפס (חומר קריאה לשעות הפנאי) לז'אנרים. שפת הפרסום כן חשובה לי אבל יכולה להיות חלוקה אחת או שתיים נוספות מעבר לכך. החלוקה צריכה להיות כוללת (צריכה להכיל את הסוגים השונים האפשריים - נניח עברי/לועזי/מתורגם - חלוקה בה נמצאות כל האפשרויות) אבל לא מאוד פרטנית ומדויקת כמו בקטלוג נניח. הייתי רוצה שגם אנשים שאינם חובבי קומיקס גדולים, ידעו לבצע את החלוקה ולהתאים קומיקס שנמצא בידיהם לאחת הקטגוריות. בגלל זה החלוקה שלי היא יחסית כללית. אם כך, אחרי עיון בהודעה שלך, אני חושב על החלוקה הבאה:

חלוקה 1 -
א. עברי.
ב. לועזי.
ג. מתורגם.

חלוקה 2 -
א. נובלה גראפית.
ב. חוברת בודדת.
ג   אוגדן / חלק מסדרת חוברות.
ד. מגזינים ואוספים.
ה. אנתולוגיות.

מה דעתך?

אין טעם להתקשקש על זה יותר מידי, ממילא כל ההגדרות נזילות ותמיד יהיה מישהו שיתעצבן ששמת משהו בקטגוריה הלא נכונה לטעמו.

1. אין טעם, לדעתי, להוסיף קטגוריה מיוחדת לאנתולוגיות בספרים -- יש גם חוברות רצות שהן אנתולוגיות (סדרת סיפורי האימה הקצרים שורטיגו הוציאה לפני כמה שנים היא הראשונה שעולה לי לראש). קומיקס מודפס בספר עבה יכול להיות הדפסה מחודשת של חומר קיים, או חומר חדש (או שילוב בין השניים, שנשכח ברשימה). אין צורך להוסיף חלוקה פנימית נוספת כאן (ואם כן, לא לשכוח אותה גם בפורמטים האחרים)

2. הרשימה מבוססת מאוד על השוק האמריקאי. אמנם אפשר להכניס, לדוגמא, את האלבומים הצרפתיים לקטגוריה 2.1.2, אך צורות הפרסום, השיווק והפורמט שונים מספיק כדי לתהות האם כדאי לפרט ולהבדיל יותר. את הפורמט בו קוראים רוב היפנים את הקומיקס שלהם אפילו קשה יותר להכניס לאחת מהקטגוריות כאן.

אך עדיין, פורמט מגזין הקומיקס היפני שונה לחלוטין מהפורמט האמריקאי המוכר - מדובר, ללא יוצא מן הכלל, במגזינים אנתולוגיים עבי כרס, שמכילים סיפורים בסריאליזציה (כאשר פרק נע בין 10 ל-80 או אפילו 100 עמודים), סיפורי "one-shot", סטריפים קומיים, ומדורי editorial שאינם קומיקס תחת כריכה אחת. הם כמעט אף פעם אינם ז'אנריים (כלומר, אין מגזינים מיוחדים לסיפורי מד"ב, סיפורים הסטוריים, וכדומה), אלא פונים למין ולקבוצת גיל מסוימת, ואוספים סיפורים משלל הז'אנרים (יוצאי הדופן כאן הם המגזינים הפורנוגרפיים, ומגזינים מיוחדים בנושאים ביזאריים לפורמט קומיקס כמו פאצ'ינקו או מא-ג'ונג)

(על האוספים, ה-tankobon, דוקא אין לי ויכוח. הם לא שונים בשום דבר מ-TPBs אמריקאיים. לפחות לא בפורמט.)

המעניין יותר הוא דוקא לא הפורמט, אלא השוק, התעשייה, וקהל היעד, ואיך הם שונים מתעשיות הקומיקס המערביות. במיוחד מעניינים הדברים שלא מצויינים ברוב מאמרי הרשת בנושא. אבל על זה אני מתכוון להכין הרצאה לאחד מכנסי הקומיקס הבאים.