איזה קומיקס קראתם יותר מפעם אחת ולמה?

[Gul the Great]

איזה קומיקס קראתם יותר מפעם אחת ולמה?

 

[amitais]

המון

בשנים האחרונות Calvin & Hobbes, כל ספרי Crumb, וגם ספר האוסף הראשון של Lloyd Dangle, Troubletown.
קלווין והובס כי ווטרסון גאון, קרמב כי קרמב גאון, טרבלטאון היה סטריפ סאטירי מאמצע שנות התשעים שבתחילתו היה עצבני, נשכני ומעולה. אח"כ קצת התעייף, אבל האוסף הראשון קורא לי שוב ושוב.

 

[Gul the Great]

Calvin & Hobbes זה טוב מהמעט שקראתי,

אבל יש בי רתיעה מקומיקסים קצרים/סטריפים. כמו שירה, זה טוב במינונים קטנים ואם קוראים יותר מדי זה מתיש.
אבל אני אף פעם לא מסוגל להפסיק בזמן ויוצא עם טעם רע מהחוויה.
&nbsp
לא קראתי קראמב או טרבלטאון.

 

[Guid]

Superman: Red Son

בכדי למצוא דברים שפספסתי בקריאה הראשונה, וגם פשוט כי זה סיפור מעולה

 

[Gul the Great]

מצוין, אבל עדיין לא הרגשתי צורך עז לקרוא אותו שוב.

מה לדוגמא גילית בקריאה נוספת? (כמובן שתצטרך לסמן ספוילר על ההודעה)

 

[כן כוחות]

את כולם בערך...

&nbsp
קראתי יותר מפעם אחת את רוב הקומיקס שיש ברשותי(מעל למאה אוגדנים).
כל פעם שמתחשק לי לקרוא קומיקס אבל אני לא יכול לרכוש חדש, או שסתם בא לי לחזור על סיפור שממש אהבתי, אני קורא את אחד מהקומיקסים מהאוסף שלי. לפעמים אני קורא ברצף סדרות שקראתי בהפסקות בין אוגדן לאוגדן וזה נותן חוויה שונה.
בכללי קריאות חוזרות יכולות להיות מאוד מעניינות, חוץ מזה שחבל לבזבז אומנות טובה על קריאה אחת.

 

[Gul the Great]

קריאה חוזרת אחת שהייתה מעניינת/שונה במיוחד?

 

[ולדיק סנדלר]

אמנות זו סיבה טובה

גם אני לרוב בקריאה ראשונה מוצא עצמי יותר שקוע בסיפור עצמו, ובקריאה שנייה אני מרשה לעצמי להתעקב יותר על האמנות.
בתור מאייר בעצמי, אני נוטה לחוות רגשות אשמה כשבקריאה ראשונה אני לא מתעמק ומתרשם מספיק מהאמנות, אז בדרך-כלל אני משתדל לעבור על הכל שוב

 

[DDN]

המון

את רוב האוגדנים שלי או סדרות של "אירועים"
את Red son כמו שנכתב פה,
את Batman Hush, את Superman for all seasons, את הסיפור עם לזלי טומפקינס וקילר קרוק בBatman No mans land, את כל החוברות בהן קלינט בארטון מופיע כRonin.
&nbsp
לרוב לחפש דברים שפספסתי בקריאה הראשונה, או לקרוא מחדש כשיש לי המשך ל"רצף עלילה", או כשאני מנסה ללמוד יותר על דמות מסויימת.
&nbsp

 

[איןכמואורי]

היסטוריה של אלימות

קורא כל פעם מחדש קטעים נרחבים. כי הוא פשוט טוב, כי הציורים המקושקשים הולמים את העלילה, יכול להיות גם כי זה אחד מהקומיקס למבוגרים הראשונים שקראתי.

 

[ולדיק סנדלר]

כמובן שקראתי המון יותר מפעם אחת

בעיקר אני מוצא את עצמי קורא שוב ושוב את ספרי "זבנג" שיש לי וכל פעם מפתיע אותי עד כמה הרבה מהבדיחות שם עדיין רלוונטיות.
עוד משהו שיצא לי לקרוא כמה פעמים וזכור לי לטובה זה All-Star Superman- אחד מסיפורי הסופרמן הכי טובים שיצא לי לקרוא.
ואם כבר סופרמן, אז גם Lex Luthor- Man of Steel יכול להכלל פה- סיפור ממש טוב לטעמי וגם האמנות שמלווה אותו ברמה גבוהה.

 

[Macphista]

האמת, הראשון שעולה לי לראש קצת מביך

אבל אני די חדשה בעסק הזה אז...
הקומיקס שקראתי יותר מפעם-פעמיים הוא הקומיקס shadow of the queen שיצא לסדרה once upon a time.
הוא לא קומיקס מצוין (למדתי את זה רק אחרי שקראתי את פייבלס מיד אחריו), הסיפור לא מטורף, אבל הוא הראשון שלי והסיבה שנכנסתי לעולם הזה ומדי פעם אני חוזרת לשם להגיד שלום לדמויות אהובות כשעוד התנהגו כמצופה מהן ולא איבדו את השפיות שלהן או נעלמו לגמרי כמו שקרה להן בעונות האחרונות של הסדרה.