בצירוף מקרים נחמד איטליה מאשרת את השתתפותה בתחרות
http://esctoday.com/176879/italy-rai-confirms-participation-in-eurovision-2020/
ולכבוד השתתפותה של איטליה בתחרות רציתי להתמקד בשיר מאד ספציפי שניצח בתחרות סן רמו ב 2007
שאמלמלא איטליה פרשה בשנים ההן מהתחרות סיכוי יותר מסביר שהוא היה הנציג שלה ,שיר מאד יחודי ומאד עדין שרחוק מאד משירים פסטיבליים ובוודאי בנושא המאד יחודי בו השיר עוסק,זהו מכתב של פגוע נפש ששר סימון(סימונה) סרקאצ׳י שאף השתתף בשנה החולפת בסן רמו עם שיר נהדר בפני עצמו שבעבר כתבתי עליו.
השיר שניצח ב 2007 נקרא ׳אני אתן לך ורד׳
כאמור השיר מורכב כמכתב מבחור הסובל מבעיות פסיכיאטריות, אנטוניו,אשר כותב לאהובתו מרגריטה מהתאים האפלים של המקלט בו הוא סגור, מהם הייתה גם אורחת זמן מה בעצמה. אפילו בסביבה העגומה והנואשת ההיא הוא מצא אהבה. למרות הנטיות מסוימות, אנטוניו לא שוכח את אותם רגעים ספורים שבהם הרגיש חי, מכיוון שיכול היה לאהוב. כדי להיפטר מכאב כה רב ולגלות מחדש את האשליה של חופש שאינו קיים, הוא רק צריך להפתיע את מרגריטה שלו בטיסה אחרונה.
כריסטיצ'י טען שמצא את ההשראה לכתוב את היצירה בעיירה גיריפלקו בקלבריה, שם ניצב מקלט מרשים לפגועי נפש. הוא החליט לערוך טיול בבתי החולים הפסיכיאטריים באיטליה. בעקבות הגעתם ומסעיהם של חולי המכון,סיכם בטקסט נוקב זה את הסיפורים שסיפרו לו חולי המוסדות הפסיכיאטריים בהם ביקר לצורך התיעוד.
״אני אתן לך ורד במתנה,
ורד אדום לצייר כל דבר,
ורד לנחם את דמעותייך
ורד בכדי להיות מסוגל לאהוב אותך.
אני אתן לך ורד,
ורד לבן כאילו את כלתי,
ורד לבן שימושי לך לשכוח
כל צער קטן.
שמי אנטוניו ואני פגוע נפש.
נולדתי בשנת '54 וחייתי כאן מאז שהייתי ילד.
חשבתי שאני מדבר עם השטן
אז הם נעלו אותי ארבעים שנה
בבית חולים לחולי נפש.
אני כותב את המכתב הזה כי אני לא יודע לדבר.
סלחי על כתב היד כמו תלמיד בית ספר יסודי
בשנה הראשונה,
ומפליא אותי אם עדיין טמון בי רגש,
אבל התקלה נמצאת ביד שלא מפסיקה לרעוד.
אני כמו פסנתר עם מפתח שבור,
האקורד הדיסוננטי של תזמורת שיכורים,
והיום והלילה זהים.
באור העמום החודר בזכוכית האטומה
אני מחרבן על עצמי כי אני מפחד
עבור החברה השפויה תמיד הייתי אבק אדם
המסריח מתערובת של שתן ונסורת.
זוהי מחלה נפשית ואין תרופה
אני אתן לך ורד במתנה,
ורד אדום לצייר כל דבר,
ורד לנחם את כל דמעותייך
ורד בכדי להיות מסוגל לאהוב אותך.
אני אתן לך ורד,
ורד לבן כאילו את הכלה שלי,
ורד לבן שימושי לך
לשכוח כל צער קטן.
המשוגעים הם סימני שאלה ללא ביטוי.
אלפי חלליות שאינן חוזרות לכן השיגור.
הם בובות שהוצאו להתייבש בשמש.
פגועי הנפש הם שליחים של אל שלא רוצה אותם.
אני מפרק שלג עם קלקר.
הפתולוגיה שלי היא שנשארתי לבד.
עכשיו קחי טלסקופ, ... למדוד את המרחקים
ותראי: ביני לבינך ... מי יותר מסוכן?
בתוך החדרונים אהבנו אחד את השניה בסתר,
בפינה שרק שלנו.
אני זוכר את הרגעים המעטים שבהם הרגשתי חי
לא כמו רישומים רפואיים שהוחזקו בארכיונים.
מכל הזכרונות שלי תהיי הזכרון האחרון שידעך,
היית כמו מלאך שקשור למקרן חום.
למרות הכל, אני עדיין מחכה לך
ואם אני עוצם את עיניי אני מרגיש שהיד שלך מלטפת אותי.
אני אתן לך ורד במתנה,
ורד אדום לצייר כל דבר,
ורד לנחם את כל דמעותייך
ורד בכדי להיות מסוגל לאהוב אותך.
אני אתן לך ורד,
ורד לבן כאילו את הכלה שלי,
ורד לבן שימושי לך לשכוח
כל צער קטן.
שמי אנטוניו ואני על הגג.
מרגריטה היקרה עברו כבר עשרים שנה
שאני מחכה לך.
המטורפים הם אנחנו כשאף אחד לא מבין אותנו,
כשאפילו החבר הכי טוב שלך בוגד בך.
אני משאיר לך את המכתב הזה,
עכשיו אני צריך ללכת.
סלחי על כתב ידו כשל ילד בבית ספר יסודי בשנה הראשונה.
ואני נדהם שאני עדיין חש ברגש?
תדהמו שוב כי אנטוניו יודע לעוף.״