דבר יו"ר האקדמיה
טקס פרס האלמנט הזז חשוב לי יותר מכל דבר אחר. אין מילים שיתארו כמה אני מבסוט ומרוצה מהשימוש באלמנט הזז השנה, אלמנט זז משולש תרתי משמע. שלושה אלמנטים זזים שכל אחד מדהים ועוצר נשימה יותר מקודמו.
יחד עם זאת, אני רותח מזעם שלא היה ייצוג לאחד מהאלמנטים הזזים, הלא הוא המשולש המסתובב, בגמר. המפיקים יצאו מנקודת הנחה שאחד משני השירים המשתמשים בו - בלגיה ואוסטריה - יעלו בוודאות לגמר ולכן לא כפו אותו על אחד מהשירים המצויים אוטומטית בגמר. זו הייתה טעות קשה. טראומה לכל החיים. אין משולש מסתובב בגמר למעט שתי שניות בודדות ועלובות כשנדב גדג' מופיע.
עוד משהו שמפריע לי זה אי מיצוי של האלמנט הזז. ב-1999 וב-1979 האלמנט הזז מוצה לחלוטין. השתמשו בכל ווריאציה אפשרית, ואילו השנה היה ניתן לעשות עוד מלא דברים שלא נעשו. שלא לדבר על כך שמלא מדינות שהשתמשו באלמנט הזז בחזרות (וחלקן אף בנו ההופעה בהתבסס עליו, למשל ספרד שהכינה בית ובסוף ויתרה על הגג
) וויתרו עליו כלאחר יד. לכו לאלף עזאזל.
כמובן שגם סדר השירים בגמר הותיר מלא הופעות ברצף ללא שימוש ברגליים, ואילו כמה הופעות ברצף שכן משתמשות. כך שלא היה פיזור שוויוני (אגב בדיוק כמו הרצף ארמניה-גרמניה-פורטוגל באירוויז 10, שם האלמנט הזז שהה שלוש הופעות ברצף, במקום להתפזר על גבי כל הערב - מה שהוביל בין היתר את המפיקים לביטול הגרלת סדר השירים וקביעה שלהם ע"י כ"ב). שלא לדבר על כך שרוב המופעים שהשתמשו ברגליים נשארו בסמי. איזה גורל אכזר...
עד כאן לתלונות. ומכאן לתשבוחות: אין לי אלא להסיר את הכובע. הרגעים האהובים עליי באירוויז היו דווקא אלו שלא שודרו: בזמן שהצופים בבית ראו גלויות, אני ישבתי באולם וראיתי את הרגליים מתכוננות לכל הופעה. פעם יורדות כל ה-4, פעם רק ה-2 הקדמיות, פעם רק ה-2 האחוריות,פעם בצורת X, פעם כך ופעם כך. אתם מתארים לעצמיכם איזו תחושת אביונה חשתי. הלב שלי התפוצץ מרוב אושר והייתי צריך לצבוט את עצמי שזה אכן קורה. קשה לי להאמין שאי פעם יגיע אירוויז שירומם את רוחי ויפריש ממוחי כמויות כאלו של סרוטונין כמו שהצליח לעשות אירוויז 19 בתלאביב.
משהו אומר לי שבאירוויז 2020 כבר לא נזכה לחזות באלמנט זז כלשהו. נו שיהיה... לא אכפת לי גם ככה. העיקר שמסורת האלמנט הזז באירוויזים בארץ נמשכה ולא נגדעה. זה הכי חשוב.