משנה את מי אני שואלת, ולא ידעתי שאתה מחלק ציונים למעריצים
ע"ס האובססיה שלהם לבמה... יש אנשים כמוך שכל הלדים והפירוטכניקה מלהיבים אותם בטירוף, ויש אחרים שזה לא ממש מזיז להם, ודאי שלא עד כדי כך. במקום להחליט מי מעריץ "אמיתי" ומי "מזויף", אולי תגלה קצת פלורליזם וסובלנות לאנשים שונים ממך, או לכל הפחות תפנים שלא כולם כמוך?
אני למשל חושבת שהשימוש בווידאו הוא גימיק מוגזם וכל הבהובים האלה הם כבר על גבול התקף אפילפסיה. אני אוהבת הופעות בזכות השיר, ההגשה, ההעמדה והכוריאוגרפיה. סרטאב או ריבאק לא נזקקו ללדים, גם סורבל ממש לא. את ההופעות שלהם אפשר להציג בדיוק אותו הדבר על כל במה, ואלה כמה מהשירים שהכי אהבתי בשנות האלפיים (ולא רק אני, ולראיה – הם זכו). לעומת זאת "מילים לאהבה" של ליאור נרקיס שממנו אני דווקא זוכרת את המילים בווידאו על הרצפה היה מטופש ומביך להחריד ואף במה לא הייתה מצילה אותו.