פתרון יצירתי: קרית הספורט הלאומית, תוצא מתחומי ירושלים?
"לא מדובר רק באירוזיון אלא בכלל בקיום ארועים שחורגים אחרי כניסת השבת ולפני צאתה, וזה פתרון שכבר עמד על הפרק" כך לדברי בכיר במשרד האוצר. הפתרון המדובר, שעולה שוב לאור שמירת השבת בבירה, הוא להוציא את קרית הספורט כולה "מחוץ לירושלים".
לדבריו, עיריית ירושלים בעצמה העלתה רעיון כזה, בדומה לאזורי תעשייה משותפים. איפה זה עומד? הבעיה היא בעיקרה מימונית. העירייה מתחזקת את המתקנים, אחרי השקעה גדולה, אז צריך להסדיר לא רק את המעמד אלא את ההכנסות והסמכות התכנונית, שכנראה תישאר תחת ירושלים.
ההצעה, שכאמור כבר עלתה בעבר, משמעותה הקמת רשות מוניציפלית נפרדת בדומה למועצה מקומית תעשייתית, למשל זו של רמת חובב. הישות - מועצה מקומית קרית הספורט הלאומית של ישראל - תנהל את המתקנים, תקבל אחריות לפיתוח שלהם ותקציבים נפרדים. בין היתר פרויקטים שמתוכננים יכללו הגדלת אצטדיון טדי, בריכת שחייה אולימפית מקורה, פיתוח אצטדיון במרכז הטניס, מרכז לספורט קרקע ועוד.
מועצה מקומית קרית הספורט הלאומית תפעל כרשות בנפרד מירושלים, אך כאמור תהיה כפופה לועדות התכנון של הבירה. השטח שלה יתוחם מזרחית לשד' בגין,
והיא תכלול את תחנת מלחה - שתוסב לתחנת קרית הספורט הלאומית, ושטח נרחב מדרום לתחנה עד פארק גילה, למתקנים עתידיים, ביניהם תכנון למגרש גולף.
הגורם באוצר טוען כי עיריית ירושלים חלוקה לגבי הקמת מועצה כזו, מחד יירד ממנה נטל כלכלי וניהולי כבד של תחזוקת המתקנים, מנגד - אצטדיון טדי נחשב סמל עירוני.
נושא מחלוקת נוסף הוא האם המועצה תוכל לפתח גם שטחי מסחר, שיתחרו בקניון מלחה של קבוצת עזריאלי, והאם המועצה תוכל לפתח שטחי מלונאות בתחומה.
"לא פתרון קצר טווח" - אותו גורם מעריך כי בכל מקרה אין אפשרות לקדם פתרון כזה בטווח זמן קצר, כך שאינו יכול לשמש "דרך עוקפת". לדבריו תחת ברקת התגברה ההתנגדות להקמת מועצה מקומית קרית הספורט הלאומית, בעוד שתחת קודמו הרעיון מצא תומכים רבים יותר.
לדבריו, "שלד להקמתה אפשר לקחת מהחוקים והתקנות של מועצה תעשייתית רמת חובב. ראש המועצה ממונה על ידי שר הפנים. במועצה יהיו מ-9 חברים: 3 נציגי ממשלה בעלי זכות הצבעה (במקרה הזה נציגי משרד הספורט, או הספורט החינוך והפנים), 3 נציגי רשויות מקומיות (עיריית ירושלים) ושלושה מנציגי התאחדויות הספורט, או הועד האולימפי הישראלי.
"לא מדובר רק באירוזיון אלא בכלל בקיום ארועים שחורגים אחרי כניסת השבת ולפני צאתה, וזה פתרון שכבר עמד על הפרק" כך לדברי בכיר במשרד האוצר. הפתרון המדובר, שעולה שוב לאור שמירת השבת בבירה, הוא להוציא את קרית הספורט כולה "מחוץ לירושלים".
לדבריו, עיריית ירושלים בעצמה העלתה רעיון כזה, בדומה לאזורי תעשייה משותפים. איפה זה עומד? הבעיה היא בעיקרה מימונית. העירייה מתחזקת את המתקנים, אחרי השקעה גדולה, אז צריך להסדיר לא רק את המעמד אלא את ההכנסות והסמכות התכנונית, שכנראה תישאר תחת ירושלים.
ההצעה, שכאמור כבר עלתה בעבר, משמעותה הקמת רשות מוניציפלית נפרדת בדומה למועצה מקומית תעשייתית, למשל זו של רמת חובב. הישות - מועצה מקומית קרית הספורט הלאומית של ישראל - תנהל את המתקנים, תקבל אחריות לפיתוח שלהם ותקציבים נפרדים. בין היתר פרויקטים שמתוכננים יכללו הגדלת אצטדיון טדי, בריכת שחייה אולימפית מקורה, פיתוח אצטדיון במרכז הטניס, מרכז לספורט קרקע ועוד.
מועצה מקומית קרית הספורט הלאומית תפעל כרשות בנפרד מירושלים, אך כאמור תהיה כפופה לועדות התכנון של הבירה. השטח שלה יתוחם מזרחית לשד' בגין,
והיא תכלול את תחנת מלחה - שתוסב לתחנת קרית הספורט הלאומית, ושטח נרחב מדרום לתחנה עד פארק גילה, למתקנים עתידיים, ביניהם תכנון למגרש גולף.
הגורם באוצר טוען כי עיריית ירושלים חלוקה לגבי הקמת מועצה כזו, מחד יירד ממנה נטל כלכלי וניהולי כבד של תחזוקת המתקנים, מנגד - אצטדיון טדי נחשב סמל עירוני.
נושא מחלוקת נוסף הוא האם המועצה תוכל לפתח גם שטחי מסחר, שיתחרו בקניון מלחה של קבוצת עזריאלי, והאם המועצה תוכל לפתח שטחי מלונאות בתחומה.
"לא פתרון קצר טווח" - אותו גורם מעריך כי בכל מקרה אין אפשרות לקדם פתרון כזה בטווח זמן קצר, כך שאינו יכול לשמש "דרך עוקפת". לדבריו תחת ברקת התגברה ההתנגדות להקמת מועצה מקומית קרית הספורט הלאומית, בעוד שתחת קודמו הרעיון מצא תומכים רבים יותר.
לדבריו, "שלד להקמתה אפשר לקחת מהחוקים והתקנות של מועצה תעשייתית רמת חובב. ראש המועצה ממונה על ידי שר הפנים. במועצה יהיו מ-9 חברים: 3 נציגי ממשלה בעלי זכות הצבעה (במקרה הזה נציגי משרד הספורט, או הספורט החינוך והפנים), 3 נציגי רשויות מקומיות (עיריית ירושלים) ושלושה מנציגי התאחדויות הספורט, או הועד האולימפי הישראלי.
