בסוף נבחרה פתח תקווה / מסע בהזיית הישראויזיון
ראש הממשלה הסיר את השכפץ והתיישב מול שרת התרבות ושר התקשורת, שניהם מלווים בכמה עוזרים שישבו בפינות החדר עד שנכנס, מאד עסוקים בלכתוב משהו לתוך מכישירים סלולריים. הם הביטו בו נכנס והבינו שתורם לצאת. "שמעתי שאמרת משהו על סעודיה" הוא אמר לשר התקשורת שזע ונע באי נוחות בכסא שלו, מחכה לנזיפה. "פאקינג גאון אתה" הפתיע אותו הרה"מ, נשען לאחור על הכסא, חלץ את רגליו מהנעליים, והניח אותן עם הזיעה על השולחן כלפי שרת התרבות. "ואת, עושה נזקים" הוא אמר, מאפשר לה לרחרח.
לפתע נכנס העוזר החדש שהביא המנכל החדש של משרד ראש הממשלה לעדכן לגבי התאגיד. "עוד עפיפון שריפות? נו מה עכשיו?" שאל רה"מ, מתלבט מי מהם זמני יותר - העוזר המתנשף מולו, או המנכ"ל החדש של משרדו. "הם מינו עוד כמה דמויות, מפיק, מזכירה, מנהל.. אממ, לא.. אחראי הארוע, שכחתי את השמות, רגע".
לא משנה סינן רה"מ, משועשע על המאמצים. "אם לא נאהב מה שיעשו, הם יראו מאיתנו את התקציב כשלמה-שמה יהיה כבר נכד והיא תקנה לו צעצוע ותעלה זכרונות מהתחרות שלא התארחה בגלל בעיות תקציב". השרה חשבה שעליה לצחוק מהבדיחה אבל ראתה את הגרביים המצחינות מתקרבות עוד קצת לכיוונה. שר התקשורת אמר שהוא עודכן על כל המינויים ואישר את כולם. "וגם טסת בחשאי להיפגש עם המלך בעמאן, מה?" רה"מ אמר מרוצה שמרוב חילופי אישים במשרדו, כולם היו בטוחים שמישהו אחר כבר הדליף את הפגישה. "תדליף שאני מסכים לכל מה שכתב איזה גורנישט על פיצול התאגיד, בסדר, לא יהיה פיצול, גם ככה אחוזי הצפייה בחדשות בירידה תלולה. קיץ. אנשים בדרך למאליה. אפילו יאיר שם, מחפש, אתם יודעים.. השרה חשבה שזו האות לצחקק אבל הגרביים כבר הגיעו סנטימטר מכוס המים שהייתה מולה.
"אוקיי, יש עוד משהו עם החרטוט הזה שאנחנו צריכים לעשות או שמיצינו?". יש משהו, אמר שר התקשורת וקם לקרוא לאחד העוזרים. "עיצבנו לוגו ממש יפה לארוע" אמר בעוד עוזרו מחלץ פלקט משתי גומיות ומתקשה ליישר אותו על השולחן. "איפה ירושלים" שאלה השרה. "רגע, תראי" אמר שר התקשורת, בטוח שזה רגע של נצחון מוחץ לטובתו עם הבקעת שער בטוח מצידו בעוד סיבוב במונדיאל בין משרד התקשורת והתרבות.
"אתה רואה, יש פה שני פסים כחולים, אחד עשוי מחרב סעודית ובאמצע כוכב מרוקאי ואז הפס העליון הכחול בצורת שתי ידיים שלוחצות זו את זו, מה שזה אומר כמובן זה"
ראש הממשלה נשען לאחור. יש יתרונות וחסרונות במינוי ליצנים חסרי תועלת בכל התיקים. לפעמים הגולם קם על תיקו. שרת התרבות נשמה לרווחה בעודה רואה את ראש הממשלה מזיז את רגליו ממנה לעבר שר התקשורת, שעיקם את אפו מהצחנה ומיהר לגלגל את הפלקט. "אפשר גם ללכת בכיוונים אה, אמ, אחרים" הוא אמר, מסמן בכעס לעוזר להסתלק.
טראנס "כל עוד בללב פנימה" נשמע מכיוון כיס חליפתו של רה"מ. "ברשותכם" הוא אמר שולף את הסלולרי המסווג. "כן ברוורמן, מה אפשר לעזור לראש עיר עתיר בוחרים שכמותך? אה, עתיר הישגים, כמובן, הישגים" אמר רה"מ. "אהה, מה.. לגבי התחרות.. אהה.. דווקא אצלך?.. אהה, שפע תרבות ומתנ"סים, אהה, ערבי שירה עבריים עם האקורדיוניסט.. הבנתי.. טוב, זה רעיון מצוין ובתזמון נהדר, אנחנו בדיוק מקיימים ישיבה חשובה מאד בנושא הזה ונראה לי רעיון אדיר" אמר רה"מ.
שרת התרבות ושר התקשורת הזדקפו דרוכים בהמתנה לראות להיכן ינועו גרביי ראש הממשלה, לאחר ששוב נשען אחורה והרים חזרה את רגליו על השולחן.
"בדיוק צלצל אלי ראש עיריית פתח תקוה, איציק ברבי, או משהו כזה, והציע שנקיים את כל התחרות אצלו, הכל עליו. הכיבוד, השתייה, המזכירה תכין כרטיסי ברכה"
"אבל האצטדיון שלו הכי בעייתי לקירוי, אין שם אפילו את כל הדפנות, בקושי יש שני יציעים" אמר שר התקשורת ומיד חטף את הגרביים סנטימטרים מהפלת כוס המים.
"מי אמר באצטדיון. יש להם יופי של וניו, בול על הארוע. מתחם ירקונים שפועל עשרים שנה בלתי חוקי, אז כל השטח מתפנה לנו בדיוק בזמן, בלי עין הרע, כל חנות שם בגודל אצטדיון. לוקישן דלוקס" אמר רה"מ.
שרת התרבות עיקמה את פרצופה. "ומה עם חומות, ומה עם מגדל דוד". שר התקשורת עיקם את פרצופו, מכיוון שלא היה לו שום דבר להרוויח מתמיכה בברוורמן.
ראש הממשלה לחץ עם אצבעות הרגליים על הכפתור בשולחן ומזכירה נכנסה והתיישבה להכתיב הודעה לעיתונות.
"תכתבי כך: עוד סוכם בישיבה, שפתח תקוה היא העיר המארחת. העיר ידועה בהיכל התרבות הססגוני, חיי רוח עשירים, בלה-בלה אקורדיוניסט.. סוזי, תתקשרי לברוורמן לגבי כל היתר ואני ממשיך - שרי התרבות והתקשורת שנכחו הביעו את שביעות רצונם והודו לראש העיר על היוזמה להפוך את מתחם ירקונים לאולם אחד גדול שיתפנה בדיוק בזמן ויראה את פניה היפים.. תמחקי, פניה הרעננים של העיר הדינאמית והצומחת.. זה מספיק? תוסיפי והמטופחת פתח תקוה ומאחל לכל הצוות החדש שמונה על ידי.. בלה בלה תבררי שמות.. הצלחה בארגון התחרות".
"ולפאתי ולפאתי מזרח.." זמזם שוב הסלולרי וקטע את ההכתבה. "רק רגע סוזי, זוזי"
הוא אמר שולף את הסלולרי.
"יונה, כן, מה שלומך. לגבי האירוח בחיפה, תשמע, תמיד יש פעם אחרת. לא, בודאי שאני מבין שאפשר לקרות את האצטדיון, אפשר גם לבנות היכל חדש אם תביא לי מספיק אזרביז'אנים. כן. אהה. אני מבין שזה יעלה לך בבחירות, היית צריך לחשוב על זה לפני שהודעת שאתה חובר לסיעה של לפיד בבחירות. סורי נוט סורי, כן שוחרת שלום ודו.. כמובן כמובן, אבל גם פתח תקוה שוחרת שילוב מגזרים ומרקמים..טוב, לא כבר החלטנו, אני מבטיח שתארח משהו אחר..". בואי סוזי, ממשיכים, הוא אמר מכניס חזרה את הסלולרי לכיסו.
"מירי" אמר רה"מ, שולף אותה מהרהורים איך לשלב בגלויות של פתח תקוה גם את שוק מחנה יהודה. "תוודאי שזה יוצא לכולם כן? ודירבלקום בלי פאדיחות עם כרטיסים הפעם! איוב, תרפה קצת מהסעודים, כן. אני נועל את הישיבה המוצלחת" אמר ראש הממשלה, קם, נעל חזרה את נעליו, קשר שרוכים ויצא מהחדר.
.
ראש הממשלה הסיר את השכפץ והתיישב מול שרת התרבות ושר התקשורת, שניהם מלווים בכמה עוזרים שישבו בפינות החדר עד שנכנס, מאד עסוקים בלכתוב משהו לתוך מכישירים סלולריים. הם הביטו בו נכנס והבינו שתורם לצאת. "שמעתי שאמרת משהו על סעודיה" הוא אמר לשר התקשורת שזע ונע באי נוחות בכסא שלו, מחכה לנזיפה. "פאקינג גאון אתה" הפתיע אותו הרה"מ, נשען לאחור על הכסא, חלץ את רגליו מהנעליים, והניח אותן עם הזיעה על השולחן כלפי שרת התרבות. "ואת, עושה נזקים" הוא אמר, מאפשר לה לרחרח.
לפתע נכנס העוזר החדש שהביא המנכל החדש של משרד ראש הממשלה לעדכן לגבי התאגיד. "עוד עפיפון שריפות? נו מה עכשיו?" שאל רה"מ, מתלבט מי מהם זמני יותר - העוזר המתנשף מולו, או המנכ"ל החדש של משרדו. "הם מינו עוד כמה דמויות, מפיק, מזכירה, מנהל.. אממ, לא.. אחראי הארוע, שכחתי את השמות, רגע".
לא משנה סינן רה"מ, משועשע על המאמצים. "אם לא נאהב מה שיעשו, הם יראו מאיתנו את התקציב כשלמה-שמה יהיה כבר נכד והיא תקנה לו צעצוע ותעלה זכרונות מהתחרות שלא התארחה בגלל בעיות תקציב". השרה חשבה שעליה לצחוק מהבדיחה אבל ראתה את הגרביים המצחינות מתקרבות עוד קצת לכיוונה. שר התקשורת אמר שהוא עודכן על כל המינויים ואישר את כולם. "וגם טסת בחשאי להיפגש עם המלך בעמאן, מה?" רה"מ אמר מרוצה שמרוב חילופי אישים במשרדו, כולם היו בטוחים שמישהו אחר כבר הדליף את הפגישה. "תדליף שאני מסכים לכל מה שכתב איזה גורנישט על פיצול התאגיד, בסדר, לא יהיה פיצול, גם ככה אחוזי הצפייה בחדשות בירידה תלולה. קיץ. אנשים בדרך למאליה. אפילו יאיר שם, מחפש, אתם יודעים.. השרה חשבה שזו האות לצחקק אבל הגרביים כבר הגיעו סנטימטר מכוס המים שהייתה מולה.
"אוקיי, יש עוד משהו עם החרטוט הזה שאנחנו צריכים לעשות או שמיצינו?". יש משהו, אמר שר התקשורת וקם לקרוא לאחד העוזרים. "עיצבנו לוגו ממש יפה לארוע" אמר בעוד עוזרו מחלץ פלקט משתי גומיות ומתקשה ליישר אותו על השולחן. "איפה ירושלים" שאלה השרה. "רגע, תראי" אמר שר התקשורת, בטוח שזה רגע של נצחון מוחץ לטובתו עם הבקעת שער בטוח מצידו בעוד סיבוב במונדיאל בין משרד התקשורת והתרבות.
"אתה רואה, יש פה שני פסים כחולים, אחד עשוי מחרב סעודית ובאמצע כוכב מרוקאי ואז הפס העליון הכחול בצורת שתי ידיים שלוחצות זו את זו, מה שזה אומר כמובן זה"
ראש הממשלה נשען לאחור. יש יתרונות וחסרונות במינוי ליצנים חסרי תועלת בכל התיקים. לפעמים הגולם קם על תיקו. שרת התרבות נשמה לרווחה בעודה רואה את ראש הממשלה מזיז את רגליו ממנה לעבר שר התקשורת, שעיקם את אפו מהצחנה ומיהר לגלגל את הפלקט. "אפשר גם ללכת בכיוונים אה, אמ, אחרים" הוא אמר, מסמן בכעס לעוזר להסתלק.
טראנס "כל עוד בללב פנימה" נשמע מכיוון כיס חליפתו של רה"מ. "ברשותכם" הוא אמר שולף את הסלולרי המסווג. "כן ברוורמן, מה אפשר לעזור לראש עיר עתיר בוחרים שכמותך? אה, עתיר הישגים, כמובן, הישגים" אמר רה"מ. "אהה, מה.. לגבי התחרות.. אהה.. דווקא אצלך?.. אהה, שפע תרבות ומתנ"סים, אהה, ערבי שירה עבריים עם האקורדיוניסט.. הבנתי.. טוב, זה רעיון מצוין ובתזמון נהדר, אנחנו בדיוק מקיימים ישיבה חשובה מאד בנושא הזה ונראה לי רעיון אדיר" אמר רה"מ.
שרת התרבות ושר התקשורת הזדקפו דרוכים בהמתנה לראות להיכן ינועו גרביי ראש הממשלה, לאחר ששוב נשען אחורה והרים חזרה את רגליו על השולחן.
"בדיוק צלצל אלי ראש עיריית פתח תקוה, איציק ברבי, או משהו כזה, והציע שנקיים את כל התחרות אצלו, הכל עליו. הכיבוד, השתייה, המזכירה תכין כרטיסי ברכה"
"אבל האצטדיון שלו הכי בעייתי לקירוי, אין שם אפילו את כל הדפנות, בקושי יש שני יציעים" אמר שר התקשורת ומיד חטף את הגרביים סנטימטרים מהפלת כוס המים.
"מי אמר באצטדיון. יש להם יופי של וניו, בול על הארוע. מתחם ירקונים שפועל עשרים שנה בלתי חוקי, אז כל השטח מתפנה לנו בדיוק בזמן, בלי עין הרע, כל חנות שם בגודל אצטדיון. לוקישן דלוקס" אמר רה"מ.
שרת התרבות עיקמה את פרצופה. "ומה עם חומות, ומה עם מגדל דוד". שר התקשורת עיקם את פרצופו, מכיוון שלא היה לו שום דבר להרוויח מתמיכה בברוורמן.
ראש הממשלה לחץ עם אצבעות הרגליים על הכפתור בשולחן ומזכירה נכנסה והתיישבה להכתיב הודעה לעיתונות.
"תכתבי כך: עוד סוכם בישיבה, שפתח תקוה היא העיר המארחת. העיר ידועה בהיכל התרבות הססגוני, חיי רוח עשירים, בלה-בלה אקורדיוניסט.. סוזי, תתקשרי לברוורמן לגבי כל היתר ואני ממשיך - שרי התרבות והתקשורת שנכחו הביעו את שביעות רצונם והודו לראש העיר על היוזמה להפוך את מתחם ירקונים לאולם אחד גדול שיתפנה בדיוק בזמן ויראה את פניה היפים.. תמחקי, פניה הרעננים של העיר הדינאמית והצומחת.. זה מספיק? תוסיפי והמטופחת פתח תקוה ומאחל לכל הצוות החדש שמונה על ידי.. בלה בלה תבררי שמות.. הצלחה בארגון התחרות".
"ולפאתי ולפאתי מזרח.." זמזם שוב הסלולרי וקטע את ההכתבה. "רק רגע סוזי, זוזי"
הוא אמר שולף את הסלולרי.
"יונה, כן, מה שלומך. לגבי האירוח בחיפה, תשמע, תמיד יש פעם אחרת. לא, בודאי שאני מבין שאפשר לקרות את האצטדיון, אפשר גם לבנות היכל חדש אם תביא לי מספיק אזרביז'אנים. כן. אהה. אני מבין שזה יעלה לך בבחירות, היית צריך לחשוב על זה לפני שהודעת שאתה חובר לסיעה של לפיד בבחירות. סורי נוט סורי, כן שוחרת שלום ודו.. כמובן כמובן, אבל גם פתח תקוה שוחרת שילוב מגזרים ומרקמים..טוב, לא כבר החלטנו, אני מבטיח שתארח משהו אחר..". בואי סוזי, ממשיכים, הוא אמר מכניס חזרה את הסלולרי לכיסו.
"מירי" אמר רה"מ, שולף אותה מהרהורים איך לשלב בגלויות של פתח תקוה גם את שוק מחנה יהודה. "תוודאי שזה יוצא לכולם כן? ודירבלקום בלי פאדיחות עם כרטיסים הפעם! איוב, תרפה קצת מהסעודים, כן. אני נועל את הישיבה המוצלחת" אמר ראש הממשלה, קם, נעל חזרה את נעליו, קשר שרוכים ויצא מהחדר.
.
