הנבואה ניתנה לשוטים. גם בנושא האירוויזיון vs משחק הכדורגל
אני יכול להניח שיש מעגל רחב מאוד של תומכים בעמדה של מירי רגב, "ירושלים או כלום".
נכון, היא חטפה סטירה חזקה מאוד בנושא המשחק מול ארגנטינה, אבל הזיכרון שלנו הוא קצר - וזה דבר חשוב מאוד להגיד. אני גם חושב שהאירוויזיון אינו בר השוואה למשחק מול ארגנטינה, בגלל שמה שמירי רגב מנסה לייצר בזיכרון שלנו הוא שהמשחק בוטל בגלל הישגים של הפלסטינים וה-BDS, בעוד שהאירוויזיון יתקיים או לא יתקיים בגלל החלטה שלנו. כלומר, אנחנו אלה ששולטים בגורלנו ונאמר את המילה האחרונה.
ברור שהיא הייתה רוצה, כמו כולם, שהאירוויזיון ייתארח בישראל. זאת גם הייתה נקמה מתוקה בכל שונאי ישראל. אבל אני חושב שהאסטרטגיה השניה, של "כל העולם נגדנו, ולכן האירוויזיון לא פה", יכולה לשרת אותה לא פחות כפוליטיקאית.
זה יכול להביא לחיזוק הציבור שנאמן לה באופן מסורתי, ולהוסיף לה תומכים שמאוד קל ללכד אותם יחד כהמון משולהב כשהעולם שבחוץ כל כך מאיים.
פרשנות פוליטית? קשקוש? לא יודע. אבל טיפשה היא לא. ואם היא ממשיכה באותו קו שהיא נקטה בו גם אחרי פרשיית משחק הכדורגל, כנראה שהיא יודעת מה היא עושה.