אז איך הגבתם ברגע הזכייה? עם מי צפיתם בגמר?

Rori90

New member
אז איך הגבתם ברגע הזכייה? עם מי צפיתם בגמר?

אני צפיתי עם 3 חברות, קפצנו, צרחנו ואני באופן אישי נפלתי על הרצפה בשלב מסוים עד שחשבתי לרגע שאני הולכת להתעלף


ואיך אתם הגבתם?
 
צעקתי משהו כמו "ניצחנו!!!"

ואז רצתי להעיר את הגדולה, השנייה ואת בעלי כדי לספר להם. השנייה לא זזה, הגדולה קמה מתוך שינה לסגור את הדלת של החדר שלה שפתחתי, ורק בעלי נהם קצת. אחר כך חזרתי לבד לסלון להמשיך לצפות ולקרוא בטוויטר. בבוקר סיפרתי לכולם את התוצאות - אמרתי שקודם היו התוצאות של השופטים - ישראל שלישית, שוודיה שנייה ואוסטריה ראשונה, ואז הוסיפו את התוצאות של הקהל ואז אוסטריה הייתה שלישית, קפריסין שנייה ובמקום הראשון... ישראללללל!!!!

(בהתחלת המשדר השתיים צפו איתי. אחרי מספר שירים הגדולה פרשה. אחרי כל השירים שלחתי את השנייה לישון, כי אין טעם שתנסה להישאר ערה כל כך הרבה שעות).
 

Meytal251

New member
ברגע שהקריאו את 15 המדינות עם הציון

הכי גבוה מהקהל, המשפחה שלי קמה על הרגליים ובהתה בטלוויזיה בלחץ אטומי.. בחמישייה האחרונה התחלנו להבין שזה אשכרה יכול לקרות.
כשאמרו ישראל, צעקנו "ישששש!!" כל כך חזק, שנראה לי שנטע שמעה.. אמא שלי דמעה, אבא שלי קפץ מאושר, ואח שלי הסתכל על הטלוויזיה בהלם. אני חשבתי שאני בחלום..
אין ספק שזו הייתה ההצבעה הכי מותחת ומפתיעה שצפינו בה אי פעם.
 

פטל 11

New member
אני צפיתי

לבדי, בשקט, בחושך
, העיקר שהילדה לא תתעורר...
אבל היה סבבה לגמרי, הכינותי לי עמדת טלוויזיה עם אזניות (שהשידור בה נתקע), גיבוי בטאבלט (שקרס), ועוד גיבוי נוסף בטלפון ששרד עד הסוף!
בן הזוג שמגניב מדי לאירוויזיון דווקא צפה מהצד בחצי מהשידור, ובא לראות גם שניה לפני ההכרזה. נראה לי אפתח שרשור "תגובות הזויות של בני משפחה".
זה היה מותח למות, נראה לי איבדתי שנה מהחיים בהצבעה הזו... כמה דקות לפני הסוף אמרתי שהיא מנצחת

היה מרגש מאד.
 

GM1988

Well-known member
זה היה רגע מאד מוזר

צפיתי עם המשפחה בכל ההופעות, ולקראת ההצבעות הלכתי לצפות בחדר במחשב.
לראשונה הייתי יותר מפוקס בהצבעות בשיטה החדשה והבנתי סוף סוף מה הולך שם, וזה היה סופר מעניין, וכל רגע שעלו בניקוד אמרתי הלוואי שלא יקריאו את ישראל חח

ואז בשלב ש3 המשלחות האחרונות נעמדו להצבעה האחרונה, הסתכלתי על נטע כולה חיוורת כמו סיד ועל סף התמוטטות, ואז כשהקריאו "קפריסין!" .... לא הבנתי מה מו! ופתאום נטע תפסה את עצמה בפנים, ויואב צפיר חייך למצלמה, וכאילו....

לא יודע איך להסביר את זה.... ההרגשה הזו מלווה אותי עד עכשיו, שאני לא מצליח לעכל שאשכרה זכינו! שהנה, זה קרה! זה לא מקום 2-3, לא 8-10 כמו שאנחנו רגילים - זה אשכרה מקום #1!!
לא יודע איך לעכל את זה......... אולי מתישהו יפול לי האסימון, אבל לפעמים כשמייחלים למשהו לקרות, עצם הפיכתו למציאות מעט הופך אותו למובן מאיליו מאשר הכמיהה עצמה.
 

nice to meet

New member


אני מנסה לשחזר לעצמי את ההרגשה הזו כל כך הרבה פעמים מאז הניצחון, צפיתי בסרטון הזכייה ובנטע הולכת מהגרין רום לבמה אולי 100 פעם!!
עדין לא מעכל, ניצחנו באירוע הענק הזה! מתוך 43 מדינות!
&nbsp
&nbsp
 

Rori90

New member
כן גמני צופה בקטע הזה שוב ושוב

אני זוכרת את עצמי צופה ברגעי הזכייה של המדינות שזכו בשנים האחרונות ונזכרת כמה קינאתי בהם וכמה קיוויתי שאזכה לראות גם נציג מהמדינה שלי חווה רגע כזה. וכמובן שהתגובות של נטע רק הפכו את זה למרגש יותר
 
היה משהו מדהים בקטע שנטע הולכת מהגרין רום לבמה.

באותו זמן ההפקה שמה ברקע את מנגינת הנושא.
לא תרועת חצוצרות ולא מוזיקת דרמה אחרת. פשוט את מנגינת הנושא ששמענו נונ סטופ בכל השבוע הזה וזה הפך את ההליכה של נטע למרגשת עוד יותר. על גבול הדמעות. משהו הרבה יותר טהור ומזוקק מאשר כל תרועת נצחון אחרת (סטייל ההגעה לבמה של דיוה-דנה). לפחות בעיני זה ממש תרם.
 

Rori90

New member
כן! אני חולה על המנגינה הזו וחורשת עליה מהרגע שיצאה

יש בה משהו קסום, עדין ונוגע ללב. אני כל-כך שמחה שזו המנגינה שבחרו לשים כי המגמה בשנים האחרונות היתה לשים מנגינה קצבית מאוד (שזה גם בסדר)
 

GM1988

Well-known member
אוי... מנגינה קצבית הייתה ככ הורסת את הרגע הזה

 

tapuzzo

New member
בטיסה חזרה ארצה כל המטוס שאג משמחה בדיוק כשהמראנו

רגע בלתי נשכח כשהדיילות הצ'כיות הסתכלו באימה ותדהמה במטוס שלם מריע ורוקע ברגליים
 

ClemChen

New member
וואו ... התנהגתי כמו מטורפת

אני לא מומחית בענייני אירוויזיון ... שכחתי שיש את ההצבעות של הקהל בנוסף לשופטים. ראיתי עם המשפחה שלי בסלון וקפצתי (כולנו) מאושר כשקיבלנו 10-12 נקודות מהשופטים, אבל כשאוסטריה ושוודיה החלו לעקוף אותנו יצא לי האוויר, אמרתי "נו טוב ... מקום שלישי, אכזבה." והעיקר עשו סיפור ואמרו שננצח בטוח (בתקשורת) ובעיקר דורון מדלי.

ואז כשהחלו לחלק יותר מ200 נקודות לכל מדינה ומדינה, הבנתי שאולי יש עוד סיכוי, אבל עדיין התקשתי להאמין ... אמרתי לעצמי שקפריסין לוקחת.
שיא המתח היה בקרב האחרון מול קפריסין ואוסטריה (בעיקר מול קפריסין) ופשוט התפללתי, לא רציתי להסתכל על הטלוויזיה בכלל ... ואז כשאמרו קפריסין, לא הבנתי בדיוק מה קורה, רק אחרי שראיתי את נטע ואת שאר המשלחת מתפרעים משמחה, הבנתי שניצחנו.

והתגובה שלי? התחלתי לקפוץ וליפול על הרצפה בכוונה, זרקתי כריות וצרחתי, אני בטוחה שכל השכנים שמעו אותי חחח המשפחה שלי גם התרגשה, אבל לא כמוני. ממש אבל ממש התרגשתי, הייתי שמחה בשביל נטע כאילו היא המשפחה שלי או משהו. כמעט בכיתי אפילו ... זאת הייתה חוויה מורטת עצבים, אבל היה שווה לחכות.

שמחה בשביל נטע המתוקה ובשביל כולנו :) זה לא היה פשוט.
 

L e j l a

New member
אני עדיין בטוח שאני בהזיה ושזה חלום טוב מידי בשביל המציאות

כבר 12 שנים שאני צופה בתחרות וכמה חיכיתי שהתחרות תגיע לישראל והנה זה קורה. אין מאושר ממני.
ברגע הזכייה צרחתי כמו משוגע ועשיתי מיליון סיבובים בתוך הבית. אני עדיין לא מאמין
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לבד בבית (כי שום דבר אחר לא הסתדר הפעם, ולא התחשק לי לצאת)

הכנתי לי קצת אוכל תוך כדי ההצבעה, אבל כשהיא נהייתה ממש מותחת כבר לא הייתי מסוגלת לאכול... היה ברור שזו קפריסין או ישראל ושהקהל יכריע. החזקתי אצבעות (גם מילולית) שיגידו קפריסין ואז כשאמרו זה היה "די! לא נכון!!!"
ותחושת הקלה ושמחה גדולה. החלפתי קצת מסרונים עם אנשים שנשארו ערים ובעיקר צפיתי בהנאה במסיבת העיתונאים ובכל המשדר שבא אח"כ. כל הלילה לא יכולתי לישון מהאדרנלין, לא הייתי עייפה... הבנתי שזה קרה לרבים וטובים.
 

mor873

New member
בבית עם בן זוגי כמעט התעלפתי

ההצבעה הייתה מותחת והייתי ממש בהיסטריה עד הרגע האחרון לא האמנתי , הייתי בטוח שקפריסין לקחה בקהל והסיפור גמור. לקח לי שנייה להבין למרות שברור שרציתי לשמוע קפריסין מקום שני אבל בכל זאת חשבתי שלא הבנתי. ואז צרחתי את עצמי לדעת , ואז רצנו לכיכר רבין. זה היה מרגש אני זוכר את הזכייה של דנה אבל זה היה שונה הרבה יותר קונצנזוס אתמול בכיכר היו אלפים, בחלומות לא דמיינתי ככה את הזכייה ואת המעורבות של הקהל.
&nbsp
נקודה מעניינת: כנראה בגלל הקבוצה בפייסבוק דווקא בשנים עברו הפורום היה גועש והיו הרבה עוברי אורח דווקא השנה שזיכינו הפורום יחסית שקט .
 

doroNimus

New member
ת'עצבנתי שאוסטריה הפייבוריט שלי לא זכה

ושהקומבינות והשחיתות ניצחו הכל...אבל מצד שני שמחתי שניחשתי נכונה את כל החמישיה (כמו כל שנה)
 
אני פשוט לא האמנתי

צפיתי עם חברה חובבת אבל לא פנאטית, וכשהתחילה ההצבעה וקיבלנו מאוקראינה 10 נקודות קפצתי מהספה והתחלתי להסתובב בסלון מרוב הלם שאנחנו רלוונטיים, והחברה הסתכלה עלי כאילו אני משוגע
פשוט כל כך התרגלתי כבר שבשלב ההצבעה אני מסתכל על מי שמגיש את הנקודות ועל כמה הוא מוזר וכו׳ כי האיזור של הטבלת ניקוד פשוט לא רלוונטי לישראל כמעט אף פעם.
ככל שזה התפתח לטובתנו ההתרגשות עלתה אבל גם הפחד להאמין שזה באמת שלנו. וכשזכינו אז בכלל... הרגשתי בתוך סרט, פחדתי שמישהו הבין לא נכון, או שעוד רגע יקחו לנו את זה.
פשוט לא הצלחתי לעכל, קלטתי שני דברים תוך כדי:
1. שמאוד רציתי כמובן אבל אף פעם לא באמת האמנתי שנזכה, זה היה בגדר טו גוד טו בי טרו. כל המופע אמרתי לעצמי ולחברה ״נצחון מבחינתי זה טופ 5, זה הישג ענק לישראל בהתחשב בכל הנסיבות״.
2. שהאירוויזיון הזה באמת לא כלל אף זוכה מובן מאליו או אפילו טופ 5 מובן מאליו, אחד המותחים והמורכבים לפיענוח שהיו לדעתי.
&nbsp
זהו.
אה והדבר שאולי הכי מעיד על השוק מהזכיה:
אחרי שזכינו, בזמן שנטע הולכת לבמה אני אומר למי שצפתה איתי ״אין מצב אין מצב אין מצב, זה ניסוי חברתי, משדרים לכל מדינה סוף שונה שבו המדינה של הצופה היא הזוכה ובסוף מחברים את זה לאיזה סרט דוקו״
 
למעלה