הייתי מאד תומך בדעתו אם היה מדובר במשחק מכור
במדינה מקומבנת שלא משנה איזו חרטא תביא, היא תקח.
אבל במקרה של ישראל, וואלה, הוא פספס את הכישרון של נטע, הוא פספס את המוסיקאית שהיא, את הזמרת, את המאחורי של הסטיגמה של הקרקס שהוא קורא לו.
הוא פספס את המסר, את הגאוניות בשיר, את המקוריות, ובעצמו הלך עם הסטיגמה שמקובל לחשוב על סוג כזה של הופעה.
 
בזמן שהוא בא עם שיר קאנטרי משנות ה70 שנשמע כמו עוד מיליון שירים אחרים מקוריים מאותה תקופה, נטע באה עם שיר שאף אחד לא עשה לפניה בתחרות!