מטאורולוגיה - רוח וגלים - מאמר
מטאורולוגיה – רוח וגלים -------------------------------- נושא המטאורולוגיה אמור להיות בבת עינו של הימאי והספן, עימו הוא חי למעשה שעה, שעה ויום, יום בהיותו בים. כמו גם בהיותו בנמל, מעגן וכדומה. מאחר וניתקלתי במספר רב של מקרים בהם נוכחתי לדעת שהחומר שהובא בפני השייטים, במקור, הוא דל, סברתי כי יש מקום למאמר מסוג זה בפורום. בחרתי בנושא הבסיסי ביותר, רוח וגלים שהם הערכים החזותיים ביותר הניצפים בים, והם היו הבסיס המטאורולוגי הראשוני למעקב ומאגר נתונים (בנוסף לזה, כמובן, עננים) על ידי הימאים, לפני עידן המכשירים וההתפתחויות הטכנולוגיות על פני הארץ ובחלל. למותר לציין שבמאמר זה נעזרתי בספרות מיקצועית וכן בחומר אישי מלימודים והשתלמויות בנושא. אני מקדיש את המאמר לשני אנשים (ללא ידיעתם, ואיני יודע אם הם עדיין עימנו) שהוקרתי, מר הקדוש ומר מילר שהיו המטאורולוגים של התחנה המטאורולוגית הימית בנמל חיפה בשנות ה60 במאה הקודמת. מבוא: רוח מוגדרת כתנועת אויר. באופן כללי תנועת הרוח כפי שהיא מוערכת על ידי הצופה או נמדדת על ידי מד רוח (אנמומטר מסוג כל שהוא, לאו דוקא כפות) זו הרוח הנעה באופן מקביל לשטח, אדמה או ים. על גבי היבשה הרוח נימדדת על ידי מדי רוח אשר מציינים את מהירותה בקשרים. מאחר ומהירות הרוח על יד פני השטח או האדמה משתנה ביחס לגובה שמעליו, הקריאות באנמומטר מתוקנות לגובה סטנדרטי של 33 רגל, או 10 מטר, מעל פני השטח, כדי לערוך השוואות מדויקות בין הקריאות של המכשירים השונים כשהם ממוקמים בגבהים שונים. כיום מציינים זאת גם בחיזוי הימי. למעט כלי שייט של הצי, אניות מחקר, ויכטות, האנמומטר הוא לא כלי סטנדרטי באניות ציי הסוחר בים, בעיקר מאחר ומבנה אניות הסוחר השונות מסבך את תנועת האוויר בתחומן ומקשה על קריאות נכונות של מד הרוח. בציי הסוחר התצפית ברוח ובים נעשית על כן על ידי הסתכלות והערכה מקורבת . ברור לחלוטין, שאותו הים לצורך הסתכלות והערכה נראה שונה מגשר של מיכלית בת 100,000 טון, או גשר של אנית משא כללי של 10,000 טון, או גשר של אניית חופים בת 3,000 טון, או מהקוקפיט של יכטת מפרש באורך 12 מטר. על כן, נושא ההסתכלות והתצפית בים וברוח הם לחם חוקו המתמיד של הימאי. טבלת בופור Beaufort Scale - : טבלת בופור מהווה את הבסיס להערכת עוצמת הרוח בים. הטבלה הובאה לשימוש לראשונה בשנת 1808 על ידי האדמירל הבריטי סר פרנסיס ביופורט אשר הגדיר את דרגות הטבלה בערכים של השפעת הרוח על פני הים (והמפרשים) כפי שנראה מאנית מלחמה בריטית (Man of War ) של אותם הימים. הטבלה עצמה לא השתנתה הרבה מאז שהוכנסה לשימוש ב 1808, וזה אכן נראה, או משתמע שמצבים אשר ביופורט היה מתאר על ידי ערכים מסוימים באמצעות ההתנהגות של אנית מלחמה באותם הימים, מתוארים באותם ערכים בשימוש של קריטריונים מודרניים כאשר עוצמת הרוח נמדדת על ידי הסתכלות וצפיה במצב הים. כאמור, במהלך השנים מאז שהוכנסה הטבלה לשימוש נערכו בה מספר שינויים ותוספות, אשר לא שינו את מהותה, והם מובאים להלן: - ב 1906 הוסיף דר' סימפסון שהיה מנהל השירות המטארולוגי הבריטי, את הקריטריונים לצפיה והערכת עוצמת הרוח ביבשה, בהמשך ובמקביל לטבלה המקורית. - ב 1939 הוגדרו על ידי הועידה הבין לאומית למטאורולוגיה קריטריונים נוספים לאלו שנקבעו על ידי ביופורט, לתצפית מצבי הים השונים, במקביל לטבלה המקורית. קריטריונים אלו הם המופיעים היום בטבלאות. הם לא סותרים את המקור אלא מבהירים אותו. - ב 1944 הורחבה הטבלה מעבר לדרגה 12. הטבלה המלאה כוללת היום דרגות נוספות מ 13 עד 17 לרוחות של עד 118 קשר. הערכים הנוספים הם לצרכים מיוחדים לשימוש במטאורולוגיה, - למדידה במכשירים ואינם לשימוש בים באופן שיגרתי. בעיקר משום שרוח 12 היא הערך הגבוה ביותר שאפשר להעריך על פי צפיה במצב הים. - ב 1958 תוקנו ההגדרות של מספר דרגות. רוח 7 הוגדרה כ Near Gale . רוח 8 הוגדרה כ Gale . רוח 10 הוגדרה כ Storm . רוח 11 הוגדרה כ Violent Storm .
מטאורולוגיה – רוח וגלים -------------------------------- נושא המטאורולוגיה אמור להיות בבת עינו של הימאי והספן, עימו הוא חי למעשה שעה, שעה ויום, יום בהיותו בים. כמו גם בהיותו בנמל, מעגן וכדומה. מאחר וניתקלתי במספר רב של מקרים בהם נוכחתי לדעת שהחומר שהובא בפני השייטים, במקור, הוא דל, סברתי כי יש מקום למאמר מסוג זה בפורום. בחרתי בנושא הבסיסי ביותר, רוח וגלים שהם הערכים החזותיים ביותר הניצפים בים, והם היו הבסיס המטאורולוגי הראשוני למעקב ומאגר נתונים (בנוסף לזה, כמובן, עננים) על ידי הימאים, לפני עידן המכשירים וההתפתחויות הטכנולוגיות על פני הארץ ובחלל. למותר לציין שבמאמר זה נעזרתי בספרות מיקצועית וכן בחומר אישי מלימודים והשתלמויות בנושא. אני מקדיש את המאמר לשני אנשים (ללא ידיעתם, ואיני יודע אם הם עדיין עימנו) שהוקרתי, מר הקדוש ומר מילר שהיו המטאורולוגים של התחנה המטאורולוגית הימית בנמל חיפה בשנות ה60 במאה הקודמת. מבוא: רוח מוגדרת כתנועת אויר. באופן כללי תנועת הרוח כפי שהיא מוערכת על ידי הצופה או נמדדת על ידי מד רוח (אנמומטר מסוג כל שהוא, לאו דוקא כפות) זו הרוח הנעה באופן מקביל לשטח, אדמה או ים. על גבי היבשה הרוח נימדדת על ידי מדי רוח אשר מציינים את מהירותה בקשרים. מאחר ומהירות הרוח על יד פני השטח או האדמה משתנה ביחס לגובה שמעליו, הקריאות באנמומטר מתוקנות לגובה סטנדרטי של 33 רגל, או 10 מטר, מעל פני השטח, כדי לערוך השוואות מדויקות בין הקריאות של המכשירים השונים כשהם ממוקמים בגבהים שונים. כיום מציינים זאת גם בחיזוי הימי. למעט כלי שייט של הצי, אניות מחקר, ויכטות, האנמומטר הוא לא כלי סטנדרטי באניות ציי הסוחר בים, בעיקר מאחר ומבנה אניות הסוחר השונות מסבך את תנועת האוויר בתחומן ומקשה על קריאות נכונות של מד הרוח. בציי הסוחר התצפית ברוח ובים נעשית על כן על ידי הסתכלות והערכה מקורבת . ברור לחלוטין, שאותו הים לצורך הסתכלות והערכה נראה שונה מגשר של מיכלית בת 100,000 טון, או גשר של אנית משא כללי של 10,000 טון, או גשר של אניית חופים בת 3,000 טון, או מהקוקפיט של יכטת מפרש באורך 12 מטר. על כן, נושא ההסתכלות והתצפית בים וברוח הם לחם חוקו המתמיד של הימאי. טבלת בופור Beaufort Scale - : טבלת בופור מהווה את הבסיס להערכת עוצמת הרוח בים. הטבלה הובאה לשימוש לראשונה בשנת 1808 על ידי האדמירל הבריטי סר פרנסיס ביופורט אשר הגדיר את דרגות הטבלה בערכים של השפעת הרוח על פני הים (והמפרשים) כפי שנראה מאנית מלחמה בריטית (Man of War ) של אותם הימים. הטבלה עצמה לא השתנתה הרבה מאז שהוכנסה לשימוש ב 1808, וזה אכן נראה, או משתמע שמצבים אשר ביופורט היה מתאר על ידי ערכים מסוימים באמצעות ההתנהגות של אנית מלחמה באותם הימים, מתוארים באותם ערכים בשימוש של קריטריונים מודרניים כאשר עוצמת הרוח נמדדת על ידי הסתכלות וצפיה במצב הים. כאמור, במהלך השנים מאז שהוכנסה הטבלה לשימוש נערכו בה מספר שינויים ותוספות, אשר לא שינו את מהותה, והם מובאים להלן: - ב 1906 הוסיף דר' סימפסון שהיה מנהל השירות המטארולוגי הבריטי, את הקריטריונים לצפיה והערכת עוצמת הרוח ביבשה, בהמשך ובמקביל לטבלה המקורית. - ב 1939 הוגדרו על ידי הועידה הבין לאומית למטאורולוגיה קריטריונים נוספים לאלו שנקבעו על ידי ביופורט, לתצפית מצבי הים השונים, במקביל לטבלה המקורית. קריטריונים אלו הם המופיעים היום בטבלאות. הם לא סותרים את המקור אלא מבהירים אותו. - ב 1944 הורחבה הטבלה מעבר לדרגה 12. הטבלה המלאה כוללת היום דרגות נוספות מ 13 עד 17 לרוחות של עד 118 קשר. הערכים הנוספים הם לצרכים מיוחדים לשימוש במטאורולוגיה, - למדידה במכשירים ואינם לשימוש בים באופן שיגרתי. בעיקר משום שרוח 12 היא הערך הגבוה ביותר שאפשר להעריך על פי צפיה במצב הים. - ב 1958 תוקנו ההגדרות של מספר דרגות. רוח 7 הוגדרה כ Near Gale . רוח 8 הוגדרה כ Gale . רוח 10 הוגדרה כ Storm . רוח 11 הוגדרה כ Violent Storm .