חוקיות הדרישה לתרגום נוטריוני

[עוד יוסף פנדריך]

חוקיות הדרישה לתרגום נוטריוני

בחלק מהלשכות דורשים תרגום נוטריוני של תעודות ציבוריות שהוצאו בחו"ל. האם הדרישה חוקית?

מדובר בהוצאה כספית לא קטנה. מה סמכותם של הפקידים לדרוש תרגום נוטריוני דווקא?

אם נתייחס לנוהל ידועים בציבור (כשמו העממי), לא נראה שיש שם דרישה לתרגום נוטריוני. הדרישה היא לתרגום "במידת הנדרש".

המבקש מקבל לידיו טופס סטנדרטי עם דרישות, כשביניהן רשימה של תעודות ציבוריות שיש לתרגם "במידת הנדרש".

במהלך עבודתי נתקלתי בדרישה לתרגום נוטריוני כשהפקידים טוענים שזאת חובה לפי חוק הנוטריונים.

אם זה הבסיס המשפטי לדרישה-אין לה שחר. לפי חוק הנוטריונים נדרש תרגום נוטריוני רק למסמכים שנחוצים בחו"ל, לא בארץ. אין חובה משפטית לתרגם מסמכים ציבוריים זרים דווקא אצל נוטריון.

אם אין חובה כזאת מהי סמכותו של הפקיד לדרוש תרגום נוטריוני?

נראה לכאורה שדרישת רשות ההגירה לתרגום נוטריוני נעשית בחוסר סמכות.

יתר על כן, אין חובה לאשר את זהות המתרגם אצל נוטריון. יש לשכות שמסתפקות בכך וגם זאת לא חובה.

 

[randyloo]

אז מה אתה מציע לעשות?

 

[stkachov]

אפשר

לעתור לבית המשפט העליון על מנת לבטל את הצורך בתרגום נוטריוני.
&nbsp
זה אמנם יעלה כמה עשרות אלפי שקלים לפחות לעותר, אבל היי... זו אופציה.
&nbsp
&nbsp

 

[randyloo]

זו אופציה מצוינת

אני חושב שעורך דין טוב יכול לקנות כך תהילה ראויה ששכרה בצידה גם בצד העסקי וגם בתרומה לקהילה ולחברה.

 

[cprog]

אם כבר הוצאות,יש דבר יותר מעצבן

בכל פעם שמקבלים במשרד הפנים ויזה, נותנים לך ויזה בלי אפשרות לצאת מהארץ.
זה גם עולה כסף - כמה מאות שקלים!

אם אתה מבקש מראש ויזה עם כניסות מרובות כדי שתוכלו גם לצאת מהארץ מדי פעם, התשובה שלהם שחובה לשלם על הויזה עם כניסה בודדת בהתחלה ואז לשלם שוב על הויזה עם הכניסות המרובות.
כלומר, לשלם כפול.

למה? ככה!
חוץ מאשר לסחוט עוד כסף מהאזרחים, אין הסבר לעניין הזה.

את זה הייתי לוחץ לבטל.
מעצבן וגם לא הוגן.

 

[randyloo]

נכון מאד. זה מטופש

ומיותר

 

[Namush1]

לא יודעת אם חוקי או לא, אבל בהחלט לא הוגן

גם עניין הנוטריון וגם עניין הויזות הכפולות.
נושא הויזות הכפולות הוא לדעתי סוג של מחדל. איזה מן דבר זה? צריך להיות מחיר לויזה ללא יציאה ומחיר לויזה עם יציאה. מדוע צריך להרגיש שאנחנו משלמים כפול? כאילו נחשוב "רגע אולי לא משתלם לנו" וכל תרוויח המדינה שבן הזוג הזר שלנו חלילה לא יצא מהארץ, הכל תחת שליטה? מחשבה מעוותת...

 

[Jkamm]

הדרישה חוקית לחלוטין

כדי שמסמך בשפה זרה יהיה מוכר בישראל, חובה להגיש אותו עם "תרגום מאושר".
בענייננו, מדובר בשלושת התעודת הרשמיות שיש להגיש: תעודת לידה, תעודת יושר ותעודת רווקות.
על סמך דרישה זו נקבע נוהל להגשת תעודות ציבוריות מחו"ל.

האדם היחיד שמוסמך על פי חוק לאשר תרגום הוא נוטריון (ונציג דיפלומטי בחו"ל) - סעיפים 7 ו-50 לחוק הנוטריונים.

לא הבנתי מה הצעתך החלופית - מי יאשר בפני משרד הפנים שהתרגום זהה למקור? האם מספיק לטענתך שכל אדם יביא תרגום שערך בעצמו?
ההנחה היא שפקיד משרד הפנים אינו יודע לקרוא את השפה הזרה, ויש צורך באישור של אדם שקיבל הסמכה לאשר תרגום.

כל עוד "מקצוע" התרגום אינו מוסדר בחוק ומסמיך מתרגמים מקצועיים שיוכרו על ידי רשויות המדינה - נכון להיום היחיד על פי חוק שמוסמך לאשר תרגום הוא נוטריון.
גם חברות התרגום המסחריות מקפידות תמיד לצרף אישור של נוטריון, כי אפילו הן יודעות שאין כל תוקף לאישור התרגום שלהן.

זה דומה לכל אישור אחר שעליך להביא בעת פנייה לרשויות -
כשאתה מביא לביטוח לאומי מסמך רפואי - אתה מחתים רופא שהוסמך על פי חוק.
כשאתה מגיש למס הכנסה דו"ח שנתי - אתה מחתים רואה חשבון שהוסמך על פי חוק.
כשאתה מגיש בקשה להיתר בניה - אתה מחתים מהנדס שהוסמך על פי חוק.
וכך גם כאשר אתה צריך להגיש תרגום של מסמך - היחיד שמוסמך על פי חוק לאשר את התרגום הוא הנוטריון.

הפתרון המעשי - להסדיר בחקיקה את מקצוע התרגום והדרך לקבלת הסמכה כמתרגם המוכר על ידי הרשויות.
יוני קם

 

[עוד יוסף פנדריך]

לא נכון בכלל

כבר אמרתי כמה פעמים שהנהלים של רשות ההגירה אינם חוק ואף לא תקנה. אלה הנחיות פנימיות ועליהן להיות סבירות כדי שיהיה להן תוקף. בנוסף על פי הפסיקה הרשות רשאית להתעלם מהנחיות מינהליות ולפעמים אף חייבת להתעלם מהן. ראה הנחיות היועמ"ש לממשלה.

הדרישה לנוטריון לצורך תרגום כל מסמך שאיננו בעברית אנגלית או ערבית, כאמור בנוהל, לא נראית סבירה. קח לדוגמא רוסית שמאות אלפי ישראלים שולטים בה אם לא יותר. למה דווקא נוטריון צריך לאשר את התרגום ולא אדם אחר ששולט בשפה.

הפסיקה קבעה שמותר הנוטריון על עד אחר הוא חזקת התקינות. בניגוד לאנשים אחרים שמאשרים פעולות כאלה ואחרות אין צורך להביאו לבית המשפט. זה כל יתרונו של הנוטריון. הוא לא מומחה גדול יותר מאחרים.

אשר לחוק- התעלמת מסעיף 8, שזאת לשונו-"פעולה מן הפעולות המפורטות בסעיף 7(1), (3), (7), (8) ו-(9), כשהמסמך הנוטריוני דרוש לצרכי שימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, לא תיעשה אלא בידי נוטריון."

תרגום מסמך לא נמנה עם הפעולות הנ"ל ולכן אין מניעה שאדם אחר זולת נוטריון יבצע אותו.

אמנם כן ישנן פעולות שלא כל אחד יכול לבצע אבל לא בגלל חוק הנוטריונים אלא בגלל שהן יוחדו לאחרים בחוקים סציפיים. לדוגמא חוק יחסי ממון שמסמיך נוטריון לאשר הסכם ממון.

חיזוק לכך נמצא בחוק יסוד: חופש העיסוק שקובע שאין מגבילים את חופש העיסוק אלא בחוק. את הוראות החקיקה הישראלית-גם זאת שקדמה לחוקי היסוד-מפרשים ברוח חוקי היסוד. לכן קשה לתת פירוש מצמצם לחוק הנוטריונים, שמגביל את הזכות של אדם לתרגם מסמך.

לא נכון שמקצוע התרגום הוא כמו רפואה או הנדסה. לא צריך להשקיע לימודים ארוכים ומפרכים בידיעת שתי שפות. מלבד זאת, לא ידוע לי שתרגום מסמכים מוסדר בחקיקה.

לגבי שאלתך אם מי שמגיש את המסמך יכול לתרגם בעצמו-התשובה במשפט המינהלי. מדובר בראיה מינהלית ולרשות הציבורית שיקול דעת אם לקבל אותה. ככל שהראיה מפוקפקת או נגועה בניגוד ענינים ברור שהרשות מוסמכת שלא לקבלה. אולם אם שוכנעה שהתרגום מקצועי והמתרגם אישר את השכלתו אין סיבה שהתרגום לא יתקבל.