מעלית ובנייה על הגג המשותף

מעלית ובנייה על הגג המשותף

מעלית ובנייה על הגג המשותף
בנין 3 קומות בחיפה ללא ק. קרקע. מה אחוז ההשתתפות לקומה המקובל בהוצאות ההתקנה? האם בשיטה של שמאי יש יתרון או חיסרון לקומה ה3 בקביעת גובה התשלום? אחד השכנים הביא אחוז "מקובל" כהגדרתו של 50/33/17.
שאלה נוספת: אני בקומה 3 ורוצה להוסיף ממד. שני שכנים מתחתי לא מעוניינים כרגע, ובגלל שצריך ש70% מקירות הממד יהיו מחוברים לקרקע, אני בודק את האפשרות לבנות על הגג המשותף, בהנחה שהדבר אפשרי. האם גם במקרה כזה יש לשלם לשכנים על השימוש בגג? איך נקבע התשלום?
 
מעלית ובנייה על הגג המשותף

מעלית ובנייה על הגג המשותף
בנין 3 קומות בחיפה ללא ק. קרקע. מה אחוז ההשתתפות לקומה המקובל בהוצאות ההתקנה? האם בשיטה של שמאי יש יתרון או חיסרון לקומה ה3 בקביעת גובה התשלום? אחד השכנים הביא אחוז "מקובל" כהגדרתו של 50/33/17.
שאלה נוספת: אני בקומה 3 ורוצה להוסיף ממד. שני שכנים מתחתי לא מעוניינים כרגע, ובגלל שצריך ש70% מקירות הממד יהיו מחוברים לקרקע, אני בודק את האפשרות לבנות על הגג המשותף, בהנחה שהדבר אפשרי. האם גם במקרה כזה יש לשלם לשכנים על השימוש בגג? איך נקבע התשלום?
מעלית ובנייה על הגג המשותף
הי, לגבי המעלית, עפ"י חוק המקרקעין החלוקה של הוצאות הבניה צריכה להתחלק בין כל השכנים שמסכימים להקים את המעלית באופן יחסי לשטחי הדירות שלהם, ללא כל קשר לקומה! ניתן להסכין על חלוקה אחרת ואין מקובלות קבועה. יחד עם זאת, ההצעה של 50/33/17 נראית הגיונית מבחינה כלכלית בהתחשב במידת התרומה של המעלית לכל קומה.
לגבי בניה על הגג, עפ"י החוק זכויות הבניה על הגג שייכות לכל הדיירים לפי חלקם ברכוש המשותף, כך שניצול בניה דורש את הסכמתם וגם הגיוני כי תנתן להם תמורה עבור זה. גובה התמורה הוא כבר נושא למו"מ כאשר צריך להביא בחשבון כי מצד אחד הזכויות הללו שווית לא מעט למי שבונה אותם (לך) ואין לך אלטרנטיבה אחרת לרכוש ממישהו אחר, אבל מצד שני גם לדיירים אין מה לעשות עם הזכויות הללו ואין להם אפשרות למכור אותן, אלא לבעלים בקומה העליונה. בגדול זה סוג של מצב של "זה נהנה וזה אינו חסר" ולרוב מגיעים להסכמה כי עבור קבלת זכויות הבניה, הבעלים יתן תמורה מסויימת לשאר הבנין, למשל ישקיע בלובי, בגינה וכדו' בסכום שהוא פחות משווי זכויות הבניה.
 
למעלה