רוצה לשנוא. אותו. ובמקום זה שונא את עצמי

רוצה לשנוא. אותו. ובמקום זה שונא את עצמי

נמאס לי מכאלה שמספרים שחוו אותה תחושה
ואז הם מספרים שהיו עם האקס חודשיים. אבל ״אינטנסיביים״.
נו באמת. לך תסביר להם שזו עוצמה אחרת.
נמאס מאלה שאומרים שאני צריך לשחרר. להעסיק את עצמי.
להתקדם. ועוד כל מיני מילים אבסטקריות יפות לתלות על הקיר.

נמאס שהוא כל בוקר ב0500 בדיוק מעיר אותי במחשבות. וגורם ללב שלי לדפוק חזק.

יש מצב שהוא השיא? שהאהבה הראשונה היא גם האחרונה?
שהבאה בתור תהיה רק נוחות בפיג׳מה ולא רצון לקרוע מעליו את הפיג׳מה ורק להרגיש את הגוף שלו?

והוא? החדש. איך הספיק להכנס לֿך ללב. להתמקם ולהוציא אותי החוצה.
אני בכלל מכיר אותו. הוא ככ לא בשבילך. איך זה לא חלום שאמור להסתיים?

שיטחי. מחפש להמשך ולא רק שיחה.
כן- תמשיכו לבקר אותי. אם לא הייתי טועם ממנו- הייתי אומר שאתם צודקים ואין משיכה ועניין יחד.

איך התקדמת? אמרת שאני כל עולמך.
אתה עדיין כל עולמי.
ואולי אני רק פוחד מהלא נודע?
אולי המרתי בגדול מדי. ועכשיו אני מבין שהייתה מפולת.

ברגעים הכי קשים אנחנו צומחים הכי גבוה.
מעדיף להשאר נמוך אבל איתך.

טעיתי. שגיתי. מתחרט.
איך פעם חשבתי שהאשמה לפירוק היא של שנינו.
וכעת אני סוחב אותה על גבי בלבד?
 

ItsikH

Member
 
היה אמור כבר לעבור. ככל שיוצא יותר מתגעגע יותר ומבין

שהיה הכי מושך פיסית ואיטלקטואלית.


יצאתי לכמה דייטים.
אני מרגיש שהכל פשרה.

בא לי רק לראות אותו. להבין איך זה הגיוני שככה הכל נעלם לגמרי לגמרי
 
למעלה