זו תמיד אפשרות, אבל מה הטעם בהפרחת ספקולציות והשערות באוויר?
במקום לשער שאולי מישהו טועה (ואללה?
), אפשר לחפש את העובדות. למשל:
1. מבין קרני ה-UV השונות, חודרות מבין לשכבות אלה כמות רבה של UVA, כמות קטנה פי 100 של UVB וכמות אפסית של UVC.
2. העור רגיש פחות לקרינת UVA לכן היא נחשבת לפחות מזיקה מהשלוש.
3. שכבת האוזון אינה בולמת אותה כל כך, היא קיימת בכמויות גדולות.
4. מקדם ההגנה במסנני קרינה מתייחס אך ורק ל-UVB.
https://he.wikipedia.org/wiki/על-סגול
כאן, דבריו של ד"ר זיאד קיזיל, מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית בשנקר:
מקדמי הגנה, גם אם אתם מקפידים להיעזר בהם, התגלו כבלתי מספקים, טוען ד"ר קיזיל. "עד היום התייחסנו ל
סוג השני של הקרניים (UVB) ומסנני הקרינה תוכננו לבלום בעיקר אותן", הוא אומר. "
הערך של ה- SPF מתייחס לסוג השני של הקרניים. אם, למשל, כתוב על מסנן קרינה SPF, זה אומר שאם בדרך כלל אתה נשרף בשמש תוך חמש דקות, כעת זה יקרה כעבור פי 15 זמן, כלומר אחרי 75 דקות. אבל מהי השריפה הזאת? מהי האדמומיות? זו הרי כווייה קלה. עד שהיא מופיעה, כבר נגרם נזק בלתי נראה לעור, שאולי לא מתבטא חיצונית אבל מצטבר".
לרוב מסנני הקרינה יש בעיה של יעילות, יציבות ואמינות. ראשית, גם כשהמוצר יעיל, לאף אחד אין מושג כמה קרם הגנה צריך למרוח. השכבה שאנשים מורחים על העור מגוחכת, מחצית ממה שצריך במקרה הטוב. על האריזות אין הוראות שמפרטות כמה צריך למרוח. הכמות הנכונה היא 2 מ"ג לסמ"ר, אבל אנשים לא יודעים את זה, וגם אם הם יידעו, הם בטח לא יתחילו לעשות חישובים.
"שנית, ברגע שהמסננים באים במגע עם זיעה, מים וחול הם מאבדים את כושר הספיגה שלהם. ושלישית,
מסנני הקרינה יעילים בקרינת UVB בלבד, וגם זה באופן חלקי. 3% מהקרניים האלה עוברות, וזו המון אנרגיה שעוברת וגורמת לתופעות לוואי, כולל התפתחות של סרטן העור.
מבחינה כימית, חוסמי קרינה הם מולקולות. יש מולקולות שיודעות לבלוע סוג מסוים של קרינה ואחרות בולעות סוג שונה. המולקולות במסננים הידועים לנו יודעות לבלוע רק חלק מהקרינה. כל המחקרים והפיתוחים התייחסו לבלימת קרני UVB , כי הן יותר אנרגטיות ויותר מזיקות, אבל לאחרונה הבנו שגם קרינה פחות אנרגטית מסוכנת. אנחנו אמנם לא מרגישים את הפגיעה שלה, אין סימנים קליניים חיצוניים, אבל הנזק יכול להופיע בשלב מאוחר של החיים ובדורות הבאים".
"המחקר לא מאפשר לי לשחרר את שמות המוצרים, אלא להרתיע מפני האמון המלא בהם. אני יכול רק להגיד שמבין כל המוצרים דווקא התעשייה הישראלית נמצאת במקום טוב מאוד. את השאר לא הייתי מציע לקנות".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3253807,00.html
וגם בוויקיפדיה האנגלית:
The SPF is an imperfect measure of skin damage because invisible damage and skin aging are also caused by ultraviolet type A (UVA, wavelengths 315–400 or 320–400 nm), which does not primarily cause reddening or pain. Conventional sunscreen blocks very little UVA radiation relative to the nominal SPF; broad-spectrum sunscreens are designed to protect against both UVB and UVA.[31][32][33] According to a 2004 study, UVA also causes DNA damage to cells deep within the skin, increasing the risk of malignant melanomas.[34] Even some products labeled "broad-spectrum UVA/UVB protection" have not always provided good protection against UVA rays.[35] Titanium dioxide probably gives good protection, but does not completely cover the UVA spectrum, as early 2000s research suggests that zinc oxide is superior to titanium dioxide at wavelengths 340–380 nm.[36]
https://en.wikipedia.org/wiki/Sunscreen#Measurements_of_protection
בשורה התחתונה, מסנן הקרינה האופטימלי הוא כזה שמסנן את כל סוגי הקרינה בצורה טובה, לא משנה היכן אתה נמצא ולא משנה באיזה חלק של העולם אתה קונה אותו (בפרט שיש דבר כזה שנקרא "יבוא", אתה יודע...
) וגם בישראל עדיף להשתמש במסנן יעיל וכזה שחוסם את כל סוגי הקרינה, במידת האפשר. הבעיה שלא תמיד תדע מה באמת טוב ויעיל, וכאמור, גם בין אלה שמתיימרים לסנן UVA לא בטוח שהם באמת עושים זאת...
אם הוא קיבל המלצה על מסנן מסוים, שיקנה אותו. באופן אישי לא הייתי טורחת להביא איתי בתיק מוצר שסתם תופס נפח ומשקל אם אני יכולה לקנות אותו ביעד (וזה לא יעלה לי יותר, או הרבה יותר). אבל לפי מה שקראתי לתכשירים שנמכרים בישראל אין במה להתבייש, למיטב ידיעתי, ועצתו של ברזיליי אינה נכונה בהכרח. ברוב המקרים התכשירים שנמכרים בעולם מיוצרים ע"י אותן חברות גדולות ו/או לפי אותם עקרונות, פשוט משווקים תחת מותגים שונים (ולא פעם בהתאם לרגולציות שונות, מוצדקות יותר או פחות), וזה לא באמת משנה היכן אתה קונה. לדוגמה, דיפירון [אופטלגין וכיו"ב] אסור לשיווק בארה"ב אך נמכר בישראל ללא מרשם; האם פירוש הדבר שהוא פחות מתאים יותר לישראלים ופחות לאמריקנים? לא... זה בגלל הרגולציה של ה-FDA (שקיבלו החלטה שונה מזו של משרד הבריאות הישראלי).
