תשלומים בגין הוצאות "חריגות"

תשלומים בגין הוצאות "חריגות"


שלום,
בהליכי פרידה, שני חמודים מעל גיל 6.
אבקש לשאול בנוגע לתשלומי הוצאות "חריגות" (לשעבר "מחציות"),
הקשורות בילדים כמובן (חינוך,חוגים,ביגוד והנעלה ,תספורת,מתנות ימי הולדת וכד').
הכוונה היא לכל מה שאינו מזון ומדור. מדובר באלפי שקלים לחודש.
אנחנו לקראת משמורת של 8/6, קצת יותר זמן אצל האמא.
ממה שאני מבינה, ההוצאות חלות על שני הצדדים ומתחלקות ביניהם.
הנתונים הם כאלה:
1. צד א' מרוויח 50% יותר מצד ב' במונחי נטו.
2. בעוד שלצד ב' יש דירה, צד א' נאלץ לשלם שכר דירה.
כדי לחשב את החלק היחסי של כל צד בתשלום החריגות,
האם יש לקחת בחשבון את שכר הדירה שמשלם צד א' אותו יש לקזז מההכנסה שלו, ובעצם יוצא מצב בו התשלומים על ההוצאות החריגות יתחלקו שווה בשווה בין ההורים (למרות פערי השכר הגבוהים)?
או שישנה דרך נוספת להתייחס לחלוקת התשלומים על ה"חריגות"?
ללא קשר, אשמח לשמוע מבעלי נסיון, מה הדרך הטובה ביותר לניהול התשלומים האלה כך שיהיה מינימום התעסקות/חיכוכים בינינו בשנים שיבואו עלינו לטובה.
למשל רעיון שכל צד יהיה אחראי על תשלום חלק קבוע מהתחומים ואחת לתקופה עושים "התחשבנות" והעברה למי שצריך.
חשבון משותף פחות מלהיב אותי כי נראה לי פוטנציאל ליותר חיכוכים.
יש אופציות נוספות?
אשמח לכל הצעה והארה, תובנות וכו'.

תודה רבה על הפורום המצויין הזה,
שמלווה אותי ומסייע בתקופה מאתגרת
 
תשובות

1. חצי-חצי.
2. מדור זה לא מחציות. שני דברים נפרדים.
3. מנגנון: צד אחד לוקח על עצמו לנהל את הקופה, הצד השני מעביר אחת לחודש או אחת לרבעון את חלקו. חשוב להחליט מראש איזה הוצאות מוכרות על שני הצדדים, למשל: חוג אחד פר ילד, קייטנה רגילה, ריפוי בעיסוק, x פגישות אצל פסיכולוג או טיפול רגשי, ביטוח רפואי משלים, שיעורי נהיגה וכו'.

למרות שכדאי שהסכם יהיה כמה שיותר ממצה, אם תחפשו על מה לריב שום הסכם לא יעזור. כבר שמעתי על זוג גרוש שרבים על כביסה של בגדי הילדים. שאלוהים יעזור לזוגות כאלה.
 
תשלומים בגין הוצאות חריגות

שלום רב,

אתחיל מהסוף - שמח שאת מפיקה ערך מהפורום בתקופה שאני בטוח שהיא מאתגרת.
לשאלותייך: לתשלומים מהסוג שציינת היינו קוראים פעם "מחציות" מכיוון שמה שהיה מקובל הוא ששני ההורים מתחלקים בהוצאות האלו (הוצאות חינוך והוצאותרפואיות חריגות) בחלקים שווים. אך לא עוד. לפי הפסיקה העדכנית של בתי המשפט בעניין מזונות, אחרי פסק הדין של בית המשפט העליון מחודש יולי, ההוצאות האלו מתחלקות בין ההורים לפי יחס כושר ההשתכרות ביניהם.
הטענה שצריך להתחשב בתשלומי שכר הדירה ולחשב את היחסיות לפי ההכנסה הפנויה ולא לפי ההשתכרות, היא טענה יפה, שלא ראיתי עדיין שהתקבלה כגישה מקובלת בפסיקה.
לגבי המנגנון: אני מבין את הרצון להתחכך כמה שפחות, אבל כנראה שאין ברירה. לחלק את תחומי האחריות לי נושאים זה בעייתי כי הדברים לא שווים מבחינה כספית. מה שהכי אפקטיבי, מדוייק ומקובל, הוא שהצד הדומיננטי בריכוז כל מה שקשור לילדים (ברוב המקרים זה עדיין האם), משלם ישירות לגורמים הרלבנטיים ואחת לתקופה מעביר קבלות להורה האחר על כל מה ששילם וההורה האחר מעביר אליו את החלק היחסי שהוא חייב להעביר. אפשר לעשות את זה פעם בחודש, או פעם ברבעון. יש יתרונות וחסרונות לכל דבר. פעם ברבעון מפחית את החיכוך אבל גם אומר שאת צריכה להמתין 3 חודשים לכספים שמגיעים לך. אם את לא לחוצה כלכלית וחשוב לך להפחית את החיכוך למינימום, זה בסדר.
אגב, הוצאות "חריגות" כאמור הן הוצאות חינוך והוצאות רפואיות ופרא-רפואיות שלא מכוסות ע"י קופ"ח. הוצאות כגון ביגוד והנעלה, תספורת, מתנות ימי הולדת וכד', לא נחשבות להוצאות חריגות ואמורות להיות מכוסות ע"י דמי המזונות השוטפים.
 
לוודא שהבנתי נכון

שלומות עו"ד יקר ותודה על תשובתך המפורטת.
בין היתר אתה כותב לי:

"לפי הפסיקה העדכנית של בתי המשפט בעניין מזונות, אחרי פסק הדין של בית המשפט העליון מחודש יולי, ההוצאות האלו מתחלקות בין ההורים לפי יחס כושר ההשתכרות ביניהם.
הטענה שצריך להתחשב בתשלומי שכר הדירה ולחשב את היחסיות לפי ההכנסה הפנויה ולא לפי ההשתכרות, היא טענה יפה, שלא ראיתי עדיין שהתקבלה כגישה מקובלת בפסיקה.".
האם משמעות הדבר שבמידה שהגבר מרוויח 14 נטו ושוכר דירה ב 4 אש"ח (כלומר מתחיל את החודש עם 10 אש"ח ביד), ואילו האישה מרוויחה 10 נטו ויש לה דירה משלה ללא שכ"ד או משכנתא
(כלומר מתחילה את החודש עם 10 אש"ח ביד)= שניהם מתחילים את החודש עם אותו סכום בדיוק- האם ההוצאות ה"חריגות" עדיין תהיינה לפי השכר נטו כך שהגבר ישלם חלק גדול יותר למרות ששניהם מתחילים את החודש עם אותו סכום ביד (כי רק הוא משלם שכ"ד)?
ועניין נוסף, לגבי ביגוד והנעלה, תספורת, מתנות ימי הולדת וכו'-
מה ההגיון להכניסן לדמי המזונות השוטפים ולא להוצאות החריגות?
אלו סעיפים שמשתנים עם השנים (ילדים גדולים- הוצאות גדולות), לא יותר נכון שהם ישארו ב"חריגות" בהתאם לכך שהסכומים הם דינאמים, כמו בחוגים למשל?
הבעיה עם מנגנון התשלומים של ה"חריגות", שמהכרותי את הנפשות הפועלות, אני חוששת שאמצא עצמי רודפת אחרי ההחזרים מדי חודש (בהחזר של אחת לרבעון לא אוכל לעמוד בהוצאות האלה). ולכן חשבתי שלכל הפחות נחלק בינינו את התחומים כך שכל אחד ישלם חלק ואז אפשר להתחשבן אחת לרבעון ואהיה פחות לחוצה במרדף אחריו שישלם, כי ההפרשים יהיו מינוריים, ולעיתים אולי אני אצטרך לשלם לו, שזה הכי קל מבחינתי.
תודה רבה!!!
 
למעלה