התחלותחדשות
New member
פתיחת הליכי גירושין
חדשה כאן. אשמח להתייעצות.
לפני 3 שנים היינו בהליכים וסגרנו עם שלום בית. לא חתמנו הסכם בזמנו.
היום אני רוצה להתגרש. אנו נשואים 16 שנים. יש לנו 3 ילדים. ששניים מהם אני מקבלת גמלת נכות.
מאובחנים כאספרגר, והקטן על האוטיזם. שניהם מתפקדים בתפקוד גבוה מאוד. 3 הילדים נמצאים במסגרת חינוך מיוחד. בעקבות הקשיים שלהם.
אני מאסתי בנישואין. אין אהבה, אין תשומת לב, יש לי משבר באמון, משבר במצבים שהיינו שם לפני כמה שנים וקשה לי לסלוח.
היום אני בת 42. ונמצאת במצב שלא יכולה יותר ורוצה לבד.
אני לא בתקופה של גיל מסויים. כבר 5 שנים רוצה לעשות את הצעד ולפני 3 שנים היה לי פחד שהוא אמר שלא יראה את הילדים.
אז ויתרתי להשאר לטובת הילדים.
אני מטפלת העיקרית בילדים. חוגים, בתי ספר, הכל הכל פונים אלי. הוא לא בעניין גם של הדרכת הורים וכו'.
אין לי כעס אליו מבינה גם אותו שהוא מפרנס.
אציין שאני עובדת גם אך מרוויחה 4500 ש"ח.
נכון שיהיה לי קשה אבל מרגישה שעושה את הצעד הנכון. לא יכולה יותר ככה לחיות.
אם היתה אהבה יודעת שהיה הכל.
אין כלום. אנחנו אומנם חברים אבל צריך עוד משהו כדי להשלים את הפאזל.
השאלה שלי היא כזאת.
יש לנו דירה ששווה 2,400,000 ש"ח. אחרי המכירה שלה יש משכנתא של 880,000 ש"ח.
והיתרה תתחלק בין שנינו.
אני באתי אליו בהצעה שנשאר לגור בדירה.
ולא ישלם לי משכנתא.
אני גם מוותרת על הפנסיה והגמל.
הוא מבחינתו מתעקש למכור את הבית. אנו בתחילת ההליך. עוד לא פנינו לעו"ד.
המזונות סביר להניח שיפסקו על 3500 ש"ח בערך בגלל הגמלת נכות שמקבלת מביטוח לאומי.
הוא טוען שאני רוצה לאכול את כל העוגה.
אני מגזימה בדרישה שלי? נראה לי הוגן. שלא ישלם מזונות וגם מוותרת לו על הפנסיה. בתנאי שנגור לשנים הבאות. לתקופה לפחות של 5 שנים.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא. תודה
חדשה כאן. אשמח להתייעצות.
לפני 3 שנים היינו בהליכים וסגרנו עם שלום בית. לא חתמנו הסכם בזמנו.
היום אני רוצה להתגרש. אנו נשואים 16 שנים. יש לנו 3 ילדים. ששניים מהם אני מקבלת גמלת נכות.
מאובחנים כאספרגר, והקטן על האוטיזם. שניהם מתפקדים בתפקוד גבוה מאוד. 3 הילדים נמצאים במסגרת חינוך מיוחד. בעקבות הקשיים שלהם.
אני מאסתי בנישואין. אין אהבה, אין תשומת לב, יש לי משבר באמון, משבר במצבים שהיינו שם לפני כמה שנים וקשה לי לסלוח.
היום אני בת 42. ונמצאת במצב שלא יכולה יותר ורוצה לבד.
אני לא בתקופה של גיל מסויים. כבר 5 שנים רוצה לעשות את הצעד ולפני 3 שנים היה לי פחד שהוא אמר שלא יראה את הילדים.
אז ויתרתי להשאר לטובת הילדים.
אני מטפלת העיקרית בילדים. חוגים, בתי ספר, הכל הכל פונים אלי. הוא לא בעניין גם של הדרכת הורים וכו'.
אין לי כעס אליו מבינה גם אותו שהוא מפרנס.
אציין שאני עובדת גם אך מרוויחה 4500 ש"ח.
נכון שיהיה לי קשה אבל מרגישה שעושה את הצעד הנכון. לא יכולה יותר ככה לחיות.
אם היתה אהבה יודעת שהיה הכל.
אין כלום. אנחנו אומנם חברים אבל צריך עוד משהו כדי להשלים את הפאזל.
השאלה שלי היא כזאת.
יש לנו דירה ששווה 2,400,000 ש"ח. אחרי המכירה שלה יש משכנתא של 880,000 ש"ח.
והיתרה תתחלק בין שנינו.
אני באתי אליו בהצעה שנשאר לגור בדירה.
ולא ישלם לי משכנתא.
אני גם מוותרת על הפנסיה והגמל.
הוא מבחינתו מתעקש למכור את הבית. אנו בתחילת ההליך. עוד לא פנינו לעו"ד.
המזונות סביר להניח שיפסקו על 3500 ש"ח בערך בגלל הגמלת נכות שמקבלת מביטוח לאומי.
הוא טוען שאני רוצה לאכול את כל העוגה.
אני מגזימה בדרישה שלי? נראה לי הוגן. שלא ישלם מזונות וגם מוותרת לו על הפנסיה. בתנאי שנגור לשנים הבאות. לתקופה לפחות של 5 שנים.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא. תודה