קשה לי

[גרושה 10]

קשה לי

הי.
מנסה להתרגל לסטטוס ולניק..
התגרשנו לפני מס חודשים ברבנות. רק אני והוא. בלי עדים. אף אחד לא יודע. אפילו לא המשפחה הקרובה אפילו לא הבן שלנו (בן 6).
אני הצד הפוגע. הוא הנפגע. הוא ביקש להתגרש וזה מה שעשינו.
חיים כרגע באותו הבית עד להפרדת כוחות.
האויר בבית מאוד טעון. חשמל ממש. היום היה לנו פיצוץ רציני והטיח בי דברים קשים..
מילים מכוערות.
הסיבה שעדיין לא הפרדנו כוחות היא למעשה בגלל בילד בן ה 6. קשה לנו מאוד לעשות את הצעד הזה אך להשאר במצב המתוח הזה ברור לשנינו שזו גם לא אופציה.
חשבתי שהרוחות ירגעו ונוכל לנסות ..עם יעוץ זוגי לחזור אבל זה כנראה לא יקרה. הוא לא מעוניין.
אני שבורה. מרוקנת. עצובה. מיואשת ולא ברור לי איך אני מתפקדת בגלל.
האם יש כאן זוגות שלאחר הגירושין נשארו לגור ביחד?

 

[כי אני הבוס]

ללכת בלי, להרגיש עם

איזה מצב מוזר ואיזו בחירה מוזרה להמשיך לגור יחד. איזה מין חיים אלה? ממש תמוה.
המלצתי היא חד משמעית לחתוך ומהר. כרגע אתם רק מגרדים את הפצע ולא נותנים לו להחלים. הויכוחים והמריבות רק יילכו ויחריפו. אין פה מה לחשוב אפילו. אגב, ילדים בגיל הזה מסתגלים הרבה יותר מהר וקל ממה שנדמה לכם. קרה מה שקרה, את הנעשה אי אפשר להשיב, כרגע צריך לחשוב על העתיד. בהצלחה.

 

[גרושה 10]

כי חשבתי..

שנצליח להתגבר על הקושי ונגלה אחד את השניה מחדש.
טעיתי.
הענין הוא שהוא מתמהמה .. וכרגע אני זו שדוחפת אותו לצאת.. אחרי מאורעות אמש ברור לי
שאין בכלל מה לחשוב על לחזור.

 

[כי אני הבוס]

מה אומר הסכם הגירושין שלכם?

מה קורה בתקופת הביניים עד שמוכרים את הדירה? האם כתוב בהסכם שהוא צריך לצאת ואת נשארת בדירה? מה סיכמתם, שאתם מוכרים את הדירה ומתחלקים חצי-חצי? שאת קונה ממנו את החצי שלו? אם ההסכם מתייחס לזה ואני מניח שהוא מתייחס, אז תדרשי קיום ההסכם.

שוב, כל הסיפור נורא מוזר לי. כי מה שנהוג זה שקודם מנסים לשקם את הקשר ואז מתגרשים. אתם לעומת זאת קודם התגרשתם ואז מנסים לשקם את הקשר. כפי שאמרתי, אני לא מצליח להבין את ההיגיון.

בכל אופן, מה שהיה, היה. ככל שתשלימו עם המצב יותר מהר כך תוכלו גם לחזור לחיים יותר מהר.