אבי בוירסקי4
New member
שיר של "כביר", ועל חשיבות המאמץ העצמי.
מאמץ עצמי, כמאמץ, כן הוא הפרי. זוהי המשמעות של מאמץ-עצמי והוא ידוע גם כגורל (האלוהי). כאשר הם מיוסרים מסבל, בוכים האנשים "אוי ווי איזה אסון" או "אבוי, ראה את מר גורלי", שמשמעותם בעצם זהה. מה שמכונה גורל או רצון אלוהי אינו אלא הפעולה או המאמץ-העצמי בעבר. ההווה בר-תוקף הוא לאין-ערוך יותר מן העבר. כסילים הם אלו המרוצים מפירות מאמץ העבר שלהם (אותו הם רואים כרצון אלוה) ואינם מתעסקים במאמץ-עצמי עכשיו. לעיתים קורה שמישהו זוכה בזכייה גדולה ללא מאמץ: אין זה כמובן מקרה ולא צורה כלשהי של פעולה אלוהית אלא פרי מאמצו-העצמי מהעבר. לעיתים קורה שמאמצי האיכר אינם נושאים פרי עקב סופת ברד: מובן שכוחה של הסופה היה גדול הרבה יותר ממאמץ האיכר, וכעט, עליו להשקיע מאמץ מוגבר. אך אל לו להתעצב בשל אובדן שאינו ניתן למניעה. אם עצב כזה מוצדק, מדוע לא יקונן יום ביומו על המוות שאינו ניתן למניעה ? האדם החכם חייב כמובן לדעת מה ניתן להשיג בהמצאות מאמץ-עצמי ומה לא. עם זאת, תהיה זו בורות לייחס כל זאת לגורם חיצוני ולומר: "אלוהים שולח אותי לעולם הבא או לגיהנום", או שגורם חיצוני גורם לי לעשות דבר זה או אחר. מאדם בור כזה צריך להתרחק. האדם חייב לשחרר עצמו מחיבה ודחייה, לעסוק במאמץ-עצמי נכון ולהגיע לאמת העליונה, ביודעו שמאמץ-עצמי לבדו הוא רק שם אחר לרצון ה"עצמי". אנחנו רק לועגים למאמין בגורל. מאמץ-עצמי הוא רק זה אשר נובע מהבנה נכונה שהייתה חשופה להוראת הכתבים ולהדרכתם של אנשים "קדושים" (אלו שחוו ויישמו הלכה למעשה את הנאמר). עם גוף משוחרר ממחלות והכרה חופשית מצער, חייב האדם לבקש אחר ידעה-עצמית על מנת שלא ייוולד כאן שוב. למאמץ עצמי כזה ישנם שלושה שורשים, ולפיכך שלושה פירות: התעוררות פנימית לבינה. החלטה בהכרה. פעולה גופנית. יוגה וסישטה –מומוקשו ויוהרה פרקרנם. התנהגותו של שוחר הידע. פריה הרט. . IF YOU HAVE ESCAPED FAR AWAY, FREEDOM SHALL NEVER COME YOUR WAY. KABIR SAYS: ONE MUST STAND FOR WHAT IS RIGHT: FIRMLY THE SENSES YOU MUST FIGHT. כביר שבת נהדרת. אבי.
מאמץ עצמי, כמאמץ, כן הוא הפרי. זוהי המשמעות של מאמץ-עצמי והוא ידוע גם כגורל (האלוהי). כאשר הם מיוסרים מסבל, בוכים האנשים "אוי ווי איזה אסון" או "אבוי, ראה את מר גורלי", שמשמעותם בעצם זהה. מה שמכונה גורל או רצון אלוהי אינו אלא הפעולה או המאמץ-העצמי בעבר. ההווה בר-תוקף הוא לאין-ערוך יותר מן העבר. כסילים הם אלו המרוצים מפירות מאמץ העבר שלהם (אותו הם רואים כרצון אלוה) ואינם מתעסקים במאמץ-עצמי עכשיו. לעיתים קורה שמישהו זוכה בזכייה גדולה ללא מאמץ: אין זה כמובן מקרה ולא צורה כלשהי של פעולה אלוהית אלא פרי מאמצו-העצמי מהעבר. לעיתים קורה שמאמצי האיכר אינם נושאים פרי עקב סופת ברד: מובן שכוחה של הסופה היה גדול הרבה יותר ממאמץ האיכר, וכעט, עליו להשקיע מאמץ מוגבר. אך אל לו להתעצב בשל אובדן שאינו ניתן למניעה. אם עצב כזה מוצדק, מדוע לא יקונן יום ביומו על המוות שאינו ניתן למניעה ? האדם החכם חייב כמובן לדעת מה ניתן להשיג בהמצאות מאמץ-עצמי ומה לא. עם זאת, תהיה זו בורות לייחס כל זאת לגורם חיצוני ולומר: "אלוהים שולח אותי לעולם הבא או לגיהנום", או שגורם חיצוני גורם לי לעשות דבר זה או אחר. מאדם בור כזה צריך להתרחק. האדם חייב לשחרר עצמו מחיבה ודחייה, לעסוק במאמץ-עצמי נכון ולהגיע לאמת העליונה, ביודעו שמאמץ-עצמי לבדו הוא רק שם אחר לרצון ה"עצמי". אנחנו רק לועגים למאמין בגורל. מאמץ-עצמי הוא רק זה אשר נובע מהבנה נכונה שהייתה חשופה להוראת הכתבים ולהדרכתם של אנשים "קדושים" (אלו שחוו ויישמו הלכה למעשה את הנאמר). עם גוף משוחרר ממחלות והכרה חופשית מצער, חייב האדם לבקש אחר ידעה-עצמית על מנת שלא ייוולד כאן שוב. למאמץ עצמי כזה ישנם שלושה שורשים, ולפיכך שלושה פירות: התעוררות פנימית לבינה. החלטה בהכרה. פעולה גופנית. יוגה וסישטה –מומוקשו ויוהרה פרקרנם. התנהגותו של שוחר הידע. פריה הרט. . IF YOU HAVE ESCAPED FAR AWAY, FREEDOM SHALL NEVER COME YOUR WAY. KABIR SAYS: ONE MUST STAND FOR WHAT IS RIGHT: FIRMLY THE SENSES YOU MUST FIGHT. כביר שבת נהדרת. אבי.