לייבוביץ באתר של אוני' היידלברג

לייבוביץ באתר של אוני' היידלברג

באתר מיוחד שהקימה האוניברסיטה הגרמנית מוקדש דף לפרופסור המנוח: http://www.tphys.uni-heidelberg.de/Ausstellung/show.cgi?hb&C&19&134 מדובר באתר שהוקם לרגל שיתוף פעולה שעשתה האוני' הגרמנית עם האוני' העברית. במסגרת השת"פ הוצגה תערוכה שמציגה את כל הבוגרים היהודים של היידלברג (כולל תצלומים של תעודות הסטודנט שלהם). פרופ' אהרן שאר-ישוב שביקר בתערוכה, הביא לי משם צילום של דף הרישום של ל' לאוניברסיטה (מסמך זה לא מוצג באתר). נחמד לשוטט בין דפי אתר ולהתרשם מדור-הנפילים ענקי המדע והרוח שיצאו מאוניברסיטה הזו (רבים מהם נחתו בסוף בירושלים).
 
תיקון

דף הרישום המדובר דווקא כן מוצג באתר (135): תחת הכותרת "הרשמה באוניברסיטה" (כך במקור) (כנראה שהמתרגם לעברית לא בקי דיו בשימושים המקובלים באותיות בכל"מ, כפי שניתן להתרשם מהשגיאות המשעשעות שנפלו בחלק מדפי האתר)
 

יחיאב

New member
עברית הפוכה

מתחת לצילום המסמך כתוב: גליון ההרשמה עם נתוני מבחנים והודעת עזיבה, בומבר 1931; אוקטובר 1933 בביוגרפיה כתוב: ישעיהו לייבוביץ: נולד 1903 בריגה, למד כימיה בברלין ורפואה בקלן, היידלבר (מנובמבר 1931 עד יולי 1933; בחינת-הביניים 1932) ובאזל, 1934 מהגר לפלשתינא, 1955 משתתף בייסוד אוניברסיטת בר-אילן, מאז 1953 עורך ראשי לאנציקלופדיה העברית, 1975-1961 פרופסור לביוכימיה, נוירופיזיולוגיה ותיאוריית-המדעים באוניברסיטה העברית, 1975 פרופסור אורח לפילוסופיה של הדתות באוניברסיטת בר-אילן, נפטר 1994 בירושלים. ישעיהו ליבוביץ היה אחד המלומדים המקוריים ביותר בישראל ומדען מוכר בתחומי היהדות, הפילוסופיה ומדעי הטבע. בתחום הפוליטי הוא היה ביקורתי כלפי מדינתו. הוא שלל את המדיניות הישראלית כלפי האזרחים הערבים ודרש את החזר השטחים שנתפסו ב1967-. דרישתו הבלתי-מפשרת להפרדת הדת מן המדינה, כמו שחייתו את שיטת ממשל המפלגות עשו אותו לאישיות שנויה במחלוקת בישראל.
 

יחיאב

New member
וואללה, שכחתי בכלל מהאתר הזה

יש שם כמה פרטים מעניינים. קודם כל, תאריך הלידה. 28-1-1903. (שזה יום רביעי, כ"ט בטבת התרס"ג, יום כיפור קטן - אכן יהודי של יום הכיפורים...) שנית, ליבוביץ אכן כותבים leibowitz ולא leibovich או שאר הוורינטים. עכשיו צריך להראות זאת למישהו דובר גרמנית. הי, שי בדיוק נמצא בפורום...
 

שיוש82

New member
יחיאב, 2

א. עדיין צריך? ב. אני לא דובר גרמנית, מה שעשיתי היה רק הקלדה מתוך תרגום של דוברת גרמנית שגם מתעניינת בנושאים כאלו. ג. ואם כבר העלת את זה, מה קורה עם המעט שעשיתי? כבר עבר הרבה זמן מאז וזה עלה עדיין. השת"פ עם נתי לא הסתיים?
 

אלי כ ה ן

New member
ליבוביץ זה לא בגרמנית

מקור השם הוא בשפות הסלאביות. לגבי משמעות השם, כבר דנתי בכך לפני למעלה משנה וחצי - כאן. הכתיב הנכון בשפות הסלאביות הוא באמת LEIBOWITZ. עוד פרטים מהמסמך הגרמני: סעיף 1: שמו הפרטי מאוית שם: JESAIAS. סעיף 6: הרישום לאוניברסיטה (ללימודי רפואה) הוגש על סמך תעודת הבגרות של הגימנסיה, הגימנסיה הריאלית, והתיכון הריאלי, מתאריך: 13.9.1918. סעיף 9: מול השורה של שם האבא רשום: מרדכי ליבוביץ, ומול השורה של שם האמא רשום: קאופמן. סעיף 10: התאריך הרשום שם הוא 20 בנובמבר 1931 (מתייחס
 

אלי כ ה ן

New member
אופס! התפספסה השורה האחרונה

סעיף 10: רשום שאין לו מקצוע קודם. מתחת לסעיף 10 ישנה החתימה: Dr. J. Leibowitz, אח"כ כך המילה "היילדברג" והתאריך: 20 לנובמבר 1931.
 

nun

New member
לגבי הקאופמן

איזה שם האמא בראש שלך?! זה המקצוע של אבא שלו - סוחר (בגרמנית: קאופמן).
 

אלי כ ה ן

New member
../images/Emo45.gif

כעת ראיתי שבאמת משמאל כתוב: Beruf בטעות הסתכלתי על השורה משמאל ששם כתוב שם האבא או האמא. תודה על התיקון
 

nun

New member
כתוב בדף שהוא

היה שותף ביסוד אוניברסיטת בר-אילן ב-1955. האמנם?
 

יחיאב

New member
יש שם עוד דברים מעניינים?

נדמה לי שכתוב שם היכן למד קודם, לא? (ברלין וקלן, אני מזהה?)
 

nun

New member
הנה תרגום

ישעיהו ליבוביץ: נולד ב-1903 בריגה, לימודים כימיה בברלין ורפואה בקלן, היידלברג (מנובמבר 1931 עד יולי 1933; מבחן הסמכה ראשון(?) 1932) ובאזל, ב-1934 מהגר לפלסטינה, 1955 שותף ביסוד אוניברסיטת בר-אילן, עד 1953 עורך ראשי של האנצקלופדיה העברית, מ-1961 עד 1975 מרצה לביוכימיה, נוירופיסיולוגיה ותאוריה של המדעים באוניברסיטה העברית, 1975 מרצה אורח לפילוסופיה של הדת באוניברסיטת בר-אילן, נפטר 1994 בירושלים. ישעיהו ליבוביץ היה אחד מהמלומדים הישראלים המקוריים ביותר ומומחה ידוע בתחומי היהדות, הפילוסופיה ומדעי הטבע. בזירה הפוליטית היה מבקר של מדינתו. הוא מחה נגד הפוליטיקה הישראלית ביחס לאזרחים הערבים וטען להחזרת השטחים הכבושים מ1967. תביעתו חסרת הפשרות להפרדה בין דת ומדינה ודחייתו את שיטת השלטון המפלגתי הפכו אותו לאחד הדמויות השנויות במחלוקת בישראל.
 
למעלה