לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

                                             לאתר עמותת "לשמה"    www.leibowitz.co.il

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

                                             לאתר עמותת "לשמה"    www.leibowitz.co.il

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

x
הודעה מהנהלת הפורום
אתר ישעיהו ליבוביץ - www.leibowitz.co.il
(עמותת "לשמה")

פורום זה מהווה החלק החי והנושם של אתר עשיר בתוכן המוקדש להגותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ. באתר זה תמצאו מאמרים רבים, ארכיון עיתונות, וידאו, אודיו ועוד. 
המשך >>

לצפיה ב-'שירשור שאלות לאסא כשר'
שירשור שאלות לאסא כשר
<< ההודעה הנוכחית
12/09/2004 | 11:50
121
187
כאמור, ביום שלישי בשעה 20:00 (לא 18:00!), פרופ' אסא כשר יתארח בפורום לרגל צאת ספרו "יהדות ואלילות" וישיב על שאלותינו. כיוון שלא בכל יום אנו זוכים לארח אישיות נכבדת בפורומנו הצנוע (לפחות לא בגלוי) השאלות לא מוגבלות לנושא הספר בלבד, אלא כל מה שרציתם לשאול את אסא כשר ולא היה לכם את האי-מייל שלו- תרגישו חופשי לשאול כאן. רק קחו בחשבון שמן הסתם הוא יברור בין השאלות, כיוון שהזמן העומד לרשותינו אינו בלתי מוגבל.
למען הסדר והנוחות אני מבקש לחלק את שאלותינו לקטגוריות: שאלות על הספר "יהדות ואלילות", שאלות על ליבוביץ והגותו, שאלות על אסא כשר, ואני שוקל גם לפתוח קטגוריה של שאלות על החיים לצד נשיאת האתר (בדימוס) .

האירוח יהיה בוידאו-LIVE, כלומר, כל מי שייכנס לפורום בשעת האירוח יראה בצד השמאלי של הפורום מסך טלוויזיה קטן ושם יתקיים האירוח (האירוח יתועד ויועלה מאוחר יותר לארכיון האירוחים)

אני ממליץ לאלו שלא הספיקו לקרוא את ספרו של כשר ושרוצים לקבל מושג כלשהו על הרעיונות העולים בספר לקראת האירוח, לצפות בהרצאה שהוא נשא בכנס ליבוביץ כפי שהיא מתועדת באתר של מכון ון-ליר וגם לקרוא את המאמר "צללים תיאולוגיים" (הקישור למטה).

אז שיהיה לנו אירוח מוצלח!
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'על הספר "יהדות ואלילות"'
על הספר "יהדות ואלילות"
12/09/2004 | 11:51
22
207
לצפיה ב-'עקידת יצחק'
עקידת יצחק
12/09/2004 | 13:19
9
35
ברור לנו מדוע סיפור עקידת יצחק מתיישב היטב עם הגותו של ליבוביץ ומדוע הוא הירבה להציג אותה. אבל איני מבין איך סיפור (מרכזי ומשמעותי) זה מתיישב עם הפרשנות שלך ליהדות- שהיא שלילת האלילות- שהיא ההתנגדות לכל מה שיש אליו יחס חיובי קיצוני- שהיא בסופו של דבר יכולה להסתכם במילה אחת: התרסנות. שהרי הנה לך סיפור שבא ללמדנו שלא ההתרסנות היא הערך העליון, אלא שיש מצבים בקיום האנושי שחובה על האדם לא להתרסן: "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק"- כאילו להדגיש דווקא בגלל שהוא בנך, דווקא בגלל שהוא יחידך, דווקא בגלל שאותו אתה אוהב מכל, דווקא בגלל כל אלו אני רוצה לבחון אותך האם אתה מסוגל לנהוג בקיצוניות הראויה אם לאו. ובל נשכח שעקידת יצחק היא הפסגה של עשרה נסיונות שהקב"ה העביר את אברהם ע"מ לבחון את טיב אמונתו. לכן הפרשנות כי אברהם אבינו טעה כפי שאתה טוען במאמרך ("טעותו של אברהם אבינו") וחוזר על כך בסוף הספר, לא רק שמנוגד לכל היגיון הנגזר מהמסופר לנו בספר בראשית, אלא שלא מצאת לכך סימוכין בכל ספרות חז"ל. אהבתי לקרוא את הדיוק שלך לכך שהתורה החסירה בפעם השניה את המילים "אשר אהבת", ואני מסכים גם שיש לכך משמעות. אבל אתה גורס שזו משמעות שלילית ולי היא נראית אולי אפילו חיובית. הרי בין שתי הפעמים שתיאורים אלו מוזכרים היה נסיון: את מי אברהם אוהב יותר את אלוהים או את בנו. ובפעם השניה אכן לא היה מקום להוספת "אשר אהבת" כי הוברר לנו שזה לא כל כך נכון: אברהם אוהב את אלוהים יותר מכל. אז מה הפסול בזה??? לאדם שרואה באהבת ה' תכלית הכל- הוא לא ימצא שום פסול בזה. לאדם שלא רואה באהבת ה' תכלית הכל אלא בדברים אחרים כגון אהבת האדם או ערכים אחרים כגון התרסנות- ימצא גם ימצא פסול בכך ואפילו ייחס לאברהם אבינו "טעות".

אז אני אנצל במה זו כדי להפנות אליך את השאלה בקצרה: לשיטתך, מה התורה באה ללמדנו בסיפור עקידת יצחק?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ותוספת סימן שאלה'
ותוספת סימן שאלה
13/09/2004 | 16:26
6
25
לשאלתו של יחיאב, הרי יהודי ירא שמים אומר פעמיים בכל יום "ואהבת את ה' אלהיך" וגו', ולא "ואהבת את בנך את יחידך".ופירש ר' עקיבא (הדמות המרכזית במשנה שהוא ספר ההלכה היהודי היסודי) כידוע "בכל נפשך - אפילו נוטל את נפשך", ומת על קידוש השם. וכן מצווה היהודי על שלושה דברים "יהרג ובל יעבור", וזה שלא בשעת השמד, אבל בשעת השמד יהרג ואל יעבור אפילו על אחת משאר המצוות (רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פ"ה, ה"ג). וכן משה רבנו ציווה להרוג את אותו זקן שקושש עצים בשבת, והרג שלושת אלפים מבני ישראל בעקבות מעשה העגל.
הנה כי כן "שחיטת החיים" כדבריך, כשעל הפרק עומדת אהבת השם ויראתו, מעוגנת בתשתיתה של אמונת היהדות, ודווקא לא זאת המופשטת אלא זו המתגלמת  בהלכה המעשית. מזה משתמע  ההיפך מדבריך, היינו, אם אנו קוראים את סיפור המעשה, לא כמות שהוא, אלא בתוך ההקשר של כתבי הקודש של הדת היהודית- המביעים את ערכיה, כשם שאלה מובעים גם בהלכות החיים הדתיים-כי אז מהווה פרשת העקידה את ההתגלמות העילאית של ערכים אלה ושל ההלכה עצמה. וכבר אמר ל' שבקבלת עול תורה ומצוות שאין בהם שום "צורך" ושום "תועלת" (תורה לשמה),יש אחד מששים לעקדה.
ובכן?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'טעותו של אסא כשר'
טעותו של אסא כשר
15/09/2004 | 01:58
2
40
דברים אלה באים כהמשך לשאלתו של יחיאב ולשאלתי שלי בקשר לעקידת יצחק, ועל רקע הדברים שאומר הפרופ' כשר במאמר שעליו הצביע יחיאב (טעותו של אברהם אבינו), ובספרו החדש "יהדות ואלילות".
במאמר על אברהם אבינו טוען כשר "וזוהי טעתו של אברהם אבינו מנקודת המבט של המסורת הדתית: בפרשת העקידה לא בא לידי ביטוי הדפוס המעצב של החיים הדתיים", שכן "שיגרת החיים הדתיים, לא זו בלבד שאינה מחייבת שחיטת האהבה של אב לבנו, אלא שהיא מחייבת קיום מלא של אהבה רחומה של אב לבנו". דומני שלא אטעה אם אומר שכשר התכוון כאן לדפוס המעצב של החיים הדתיים היהודיים, ולא חיים דתיים סתם.
אבל לפי ספרו החדש של כשר, אין שיגרת החיים הדתיים היהודיים מיחסת מעמד עקרוני, בין לחיוב ובין לשלילה, לאהבת אב לבנו בתור שכזו. "לדת היהודית יש משמעות של התנגדות פעילה לכל גילוי אפשרי של אלילות". לפיכך, התיחסותה של הדת היהודית לעניין אהבת אב לבנו תהא לעולם רק מבחינת מעמדה של אהבה זו כגילוי אפשרי של אלילות. לשון אחר, אם באהבת אב לבנו אין שום גילוי אפשרי של אלילות - היהדות מחייבת אותה, או על כל פנים אינה שוללת אותה (אין ביהדות מצווה על האדם לאהוב את בנו. יש מצווה לאהוב את אלוהים בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, ויש מצווה לאהוב את הרע כמוך). לעומת זה, אם אהבת אב לבנו מתגלה כאלילות - היהדות שוללת אותה ומתנגדת לה.
ובכן, האם אהבת אב לבנו עשויה להיות גילוי של אלילות? לפי דבריו של כשר בספרו החדש, כל היבט בעולמו של אדם יכול להפוך לאליל. כיון שאהבת אב לבנו היא היבט מסוים בעולמו של אדם, גם אהבת אב לבנו יכולה להפוך לאליל.
אימתי הופכת אהבת אב לבנו לאליל? לפי דברי כשר בספרו החדש, כאשר אהבה זו מבטאת רגש חיובי קיצוני, נאמנות מוחלטת, מסירות בכל מחיר, דבקות ללא סייג.
במאמר על עקידת יצחק אומר כשר: "אהבה אמיתית אינה אוושה רגשית. אהבת אב לבנו אינה תחושה סמויה. אהבה אמיתית היא התוכן המובהק של פרקטיקה מורכבת. מערכת עשירה של מעשים בעלי משמעות. היא כוללת רצון מתמיד בקרבה. היא מבטאת נכונות לאמץ את נקודת המבט של האהוב. גם כשמדובר בויתור על נקודת המבט העצמית של האוהב. בנסיבות מיוחדות היא מביאה לנכונות קיצונית של האוהב להקריב את הכל למען הנאהב".
נכונות קיצונית (! שימו לב לשימוש באותו מינוח) להקריב את הכל למען הנאהב היא בדיוק רגש חיובי קיצוני, נאמנות מוחלטת, מסירות בכל מחיר, דבקות ללא סייג. לכן, לפי דברי כשר, אהבה כזאת היא אליל.
לפיכך כשר טועה כאשר הוא אומר ש"מי ששלח ידו אל המאכלת לשחוט את בנו, כבר שחט את אהבת בנו". אברהם אבינו לא שלח את ידו אל המאכלת לשחוט את בנו יחידו אשר אהב, וגם לא את אהבתו. אדרבה, דווקא בשל אהבתו הגדולה לבנו, שלח אברהם אבינו, היהודי הראשון, את ידו אל המאכלת לשחוט את האליל  המכונה "אהבת אב לבנו". בשליחת ידו אל המאכלת הראה אברהם אבינו שיש להציב גבולות גם לאהבת אב לבנו. גם אהבה זו מחויבת להתרסנות, שהיא מילת המפתח למלחמה באלילות, לפי דבריו של כשר עצמו.
לכן, בניגוד לדבריו של כשר, דווקא מנקודת המבט של המסורת הדתית היהודית, ודווקא על פי פרשנותו של כשר את המסורת הזו, בא בפרשת העקידה לידי ביטוי מובהק הדפוס המעצב של החיים הדתיים היהודיים - התנגדות פעילה לכל גילוי אפשרי של אלילות. גם אלילות המתלבשת באהבת אב לבנו יחידו.

ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'יש מסרים כפולים'
יש מסרים כפולים
15/09/2004 | 11:18
1
50
אני מודה לך על שאלתך, המוצלחת, גם בתוכנה וגם בהצגתה.

מן הראוי לשים לב לכך שמעשה, מנהג, פרקטיקה וכל כיוצא באלה נושאים אפשרויות שונות ומסרים שונים. תמונה מלאה לא מתעלמת, לא מריבוי האפשרויות ולא מריבוי המסרים.

אהבת הזולת, כיוון שהיא פרקטיקה מעשית מרסנת, היא בעלת חשיבות דתית: האדם מרסן בה את החשיבות העצמית שלו ומפנה את עצמו לשם הנאהב.

וכמו כל פרקטיקה, היא מאפשרת פיתוח עבודת אלילים. אהבת היבט כלשהו של העולם באופן המכריע כל היבט אחר של העולם היא בגדר עבודה זרה ועל כן היא פסולה באופן דתי.

האסטרטגיה הדתית (היהודית, ונניח עכשיו להשוואה לדתות אחרות) היא להיזהר מפני הסכנה הזאת לא על ידי הכחדת הפרקטיקה אלא ע"י הגבלתה, ריסונה באמצעות המצוות הרלבנטיות.

וראוי לדייק, גילוי קיצוני של אהבה אינו בהכרח בגדר עבודה זרה. דוד המלך אומר "מי ייתן מותי אני תחתיך". זהו ביטוי קיצוני, אבל טבעי (ואני עצמי שותף לו לחלוטין), אבל כל מה שיש בו הוא העדפת חיי הבן על פני חיי דוד עצמו, לא יותר מזה, ולכן, שום אלילות.

בברכה,
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אני מודה לך על תשובתך'
אני מודה לך על תשובתך
15/09/2004 | 14:38
27
אלא שלצערי איני מוצא בה משום מענה לשאלתי. אנמק.
אני מסכים עמך בכל פה שראוי לדייק. ההיגד שגילוי קיצוני של אהבה הוא בגדר עבודה זרה, נטלתי אותו מספרך. דווקא הניסוח שלך שם הוא מוצלח יותר, לטעמי. בספרך אתה מבחין בין רגש חיובי מופלג, שהוא לגיטימי ואין בו דופי, ובין רגש חיובי קיצוני, שהוא נגוע באלילות. לפיכך אני השתדלתי לדייק, ובדברי התיחסתי רק לרגש חיובי קיצוני, ולא התייחסתי לרגש חיובי מופלג, אך לא קיצוני.
מי שמפעמת בו העדפת חיי בנו על חייו שלו מגלה כלפי בנו רגש חיובי מופלג, אך לא קיצוני, ולכן אין בו שום אלילות. אימתי הופך רגש חיובי מופלג, שהוא לגיטימי ואין בו דופי, לרגש חיובי קיצוני הנגוע באלילות? לפי דבריך שלך, כשהוא הופך להיות ערך עליון, מוחלט, בכל תנאי, ללא סייג, בכל מחיר. כשהוא תובע נאמנות מוחלטת, יחס של מסירות בכל מחיר, דבקות ללא סייג (כל אלה הם ניסוחים שלך).
וזהו בדיוק הנסיון שבו הועמד אברהם אבינו. אברהם אבינו לא נתבע להקריב את חיי בנו למענו הוא. אילו זאת היתה התביעה, לא היה שום קושי לדחותה, לא מבחינתו האישית (יחסי אב ובן), ולא מן הבחינה הדתית (התנגדות פעילה לכל גילוי אפשרי של אלילות). אברהם אבינו נתבע להעלות את בנו לעולה בדבר השם. אני מודה שזהו ניסוח קשה, כבד, מורכב, אולי, כדבריך, חסר מובן למי שאין בו תודעה של אלהים. אבל ברוח הפרשנות שלך ניתן לתרגם אותו לשאלה שכביכול הופנתה לאברהם אבינו, והיא: האם אהבתך לבנך יחידך יצחק היא בגדר ערך עליון, מוחלט, מרכזי, שאין שום דבר מעליו? בקיצור - האם אהבתך לבנך נגועה באלילות? על השאלה הזאת, ורק על זאת, ענה אברהם בשלחו את ידו ולקח את המאכלת לשחוט את בנו. ועל כך נאמר לו "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני". מילת המפתח כאן היא "ממני". יש משהו, או מישהו, שעומד מעל אהבת האב לבנו, וזה לא אב עצמו. לכן אהבה זו איננה ביטוי קיצוני של רגש חיובי, היא איננה בגדר ערך עליון, ולכן אין בה שום דופי.
האם זה אומר שרגש האהבה נעלם מליבו של אברהם? אתה מסיק שכן מן העובדה שהאהבה נעלמה מן הכתוב. מסקנה זו אינה מחויבת ההגיון. בבראשית פרק כה מסופר שאברהם נשא אישה נוספת, את קטורה,וילדה לו עוד 6 בנים. אבל "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" (שם, פסוק 5). אין אדם נותן את כל אשר לו לבנו שאינו אהוב.
אני גם מבקש לגעת בדחילו ורחימו בנקודה הרגישה שהעלית. אני סבור שאני מבין מדוע אתה שותף לחלוטין לדבריו הנעלים של דוד המלך על בנו אבשלום (ככל שאדם מסוגל להבין לליבו של זולתו). אינני רואה בדברי דוד המלך, וגם לא בהזדהותך המוחלטת עמם, שום דופי. אבל לא משום שזהו ביטוי לרגש טבעי. אתה יודע היטב ממני שהתורה מלאה וממולאה במצוות המתנגדות ליצריו הטבעיים של האדם במגמה לרסן את השפעתם. דברי דוד המלך מבטאים רגש חיובי מופלג, אך לא קיצוני. לכן אין בהם, ולא בהזדהותך המלאה עמם, שום דופי.
לבסוף אני מבקש לשבח את ספרך החדש "יהדות ואלילות". זהו ספר מעניין, מרתק, מחכים, מאיר עיניים, מגרה למחשבה, מגלה שפע של תובנות מקוריות, עמוקות. שפתו רהוטה וסגנונו פשוט ובהיר, ובעיקר - אחראית. אין בו בשום מקום להג וגיבוב דברים. כל מילה מחושבת וזהירה. יישר כח.
יש לי רק הסתייגות אחת. כוונת המחבר להציג פרשנות חדשה של הדת היהודית נראית לי מרחיקת לכת. אני הייתי מסתפק בהצגת פרשנות טובה של היבטים מסוימים שאותם אנו מגלים בעולמה של היהדות.

בברכת שנה טובה
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'איפה הלכות שחיטת החיים?'
איפה הלכות שחיטת החיים?
15/09/2004 | 11:06
2
37
בעולם המצוות המעשיות אין שום חובה לפרוש מן התחומים המרכזיים של החיים, כדוגמת האבהות (והאמהות) והזוגיות וכיוצא באלה. אדרבה, אמירה נוקבת של חז"ל רואה בנזירות עבודה זרה.

עולם המצוות המעשיות בנוי על רעיון ריסון השיגרה. אהבת ילדיך? בהחלט! אהבת בת זוגך / בן זוגך (אני לא יודע מה מאחורי הפסוודונים שלך)? בהחלט!
ורק בתנאים של התנגשות מעשית בין הפרקטיקה של האהבה לבין חובת קיום תורה ומצוות, יש להכריע לטובת העבודה הדתית וכנגד השיגרה: "כבד את אביך ואת אמת", אך "את שבתותיי תשמורו".

עקידת יצחק היא לא המודל ההלכתי של העבודה הדתית.

שנה טובה גם לך

אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בעולם המצוות המעשיות'
בעולם המצוות המעשיות
15/09/2004 | 19:02
19
של היהדות קיימת החובה לפרוש, בנסיבות מסוימות וקיצוניות, מן החיים עצמם. אתה יודע זאת היטב. בהיות נסיבות אלה מסוימות וקיצוניות, אין הן מבטאות את שגרת החיים הדתיים. בשגרת החיים הדתיים אדם אכן אינו נדרש לפרוש מן החיים, וגם לא מן התחומים המרכזיים של החיים. ואעפ"כ אותה חובה לפרוש מן החיים היא חלק מהמודל ההלכתי של העבודה הדתית במסגרת הדת היהודית. היא לא כל המודל, אבל היא חלק ממנו. כשם שמצוות "כבד את אביך ואת אמך" אינה כל המודל, אלא רק חלק ממנו.
עקידת יצחק מציגה סיטואציה מסוימת וקיצונית, ולכן היא איננה מבטאת את המודל ההלכתי של שגרת החיים הדתיים. אבל עקידת יצחק היא הסמל, היא הדגל, של שגרה זו. אין צורך לנופף בדגל בכל יום על מנת לבטא את ריבונותה של המדינה. אבל הדגל הוא מסמליה של ריבונות זו. כך גם עקידת יצחק.

שנה טובה
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'זאת ועוד...'
זאת ועוד...
17/09/2004 | 02:15
11
נכון שאין ביהדות "הלכות שחיטת החיים" אבל יש "הלכות קידוש השם" המחייבות את היהודי, בתנאים מסוימים, ליהרג ולא לעבור. הלכות אלה מופיעות במשנה תורה של הרמב"ם, שההלכה היהודית כולה עומדת עליו, במסגרת "הלכות יסודי התורה", ששמן מעיד עליהן שכל התורה כולה עומדת עליהן, עכ"פ לפי תפיסת הרמב"ם.
אבל ביהדות שאין בה מקום להשם, אין מקום גם לקידוש השם. לפיכך אתה אינך יכול להודות שבעקידת יצחק בא לידי ביטוי אותו עניין של קידוש השם, ואתה אינך יכול להודות שהיא מציבה את הדגם המובהק של התנגשות גדולה וחזיתית, בין אהבת אב לבנו לבין אהבת יהודי לאלוהיו, שהיא ההיא (אהבת היהודי לאלוהיו) היסוד לכל עולם התורה והמצוות.
לעומת זה, "הלכות עבודה זרה" שאתה מציע אותן כיסוד היהדות כולה, אינן חלק מהלכות יסודי התורה. הן מופיעות במשנה תורה רק במקום הרביעי, כשלפניהן באות הלכות יסודי התורה, הלכות דעות והלכות תלמוד תורה. ובכן, על איזה מודל הלכתי אתה מדבר?
ואין להתפלא שבספרך אין אפילו רמז לענין הגדול והרחב של תלמוד תורה, שעליו אומר הרמב"ם שהוא "כנגד כל המצוות כולן" (פרק שלישי הלכה ג), ושעליו אומר רב יוסף "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות" (מגילה ט"ז ע"ב). שכן מצוות תלמוד תורה אינה מתפרשת יפה כאיסור עבודה זרה.
נכון שהמלחמה בעבודה זרה היא עיקר גדול ביהדות, ונכון שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי,  אבל אין זה מספיק על מנת להיות יהודי. גם האיסלאם כופר בעבודה זרה וזה לא הופך את האיסלאם ליהדות.

כל הדברים האלה אינם גורעים מאומה מאיכותו ומחשיבותו של ספרך, שכל יהודי ראוי לו שיעיין בו וישנה וישלש.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'עקידת יצחק - התרסנות לא מרוסנת'
עקידת יצחק - התרסנות לא מרוסנת
15/09/2004 | 11:00
1
25
יחיאב

אני מודה לך על שאלתך. הדעת נותנת שסיפור העקידה, כמו כל סיפור אחר בתורה, מבטא ערך דתי מובהק. לכן, השאלה כיצד אני מפרש אותה היא שאלה טובה וחשובה.
שניים הם לקחיו של הסיפור:
ראשית, מן הראוי לרסן את הנאמנות של האדם לילדיו, גם כשהם יחידים (לאמותיהם, שגם הן ראויות לנאמנות), גם כשהם אהובים (על אבותיהם ואמותיהם כאחד). הפקודה שבתחילת הסיפור היא תביעה להביע את הנכונות לרסן את הנאמנויות הללו.
שנית, התביעה להביע ריסון, ביחס להיבט מרכזי של החיים, על ידי "שחיטת" ההיבט הזה, היא מופרזת. האדם הדתי אינו אמור לשחוט את אהבת בנו שבלבבו, גם אם הוא מוכן לעשות זאת.
האסטרטגיה של הדת היהודית היא אסטרטגיה של ריסון החיים השגרתיים, לא של כינון חיים מנוזרים מאהבת ילדים.
ובהזדמנות זאת, כדאי לזכור כי לשיטתו של הרמב"ם, כח הסיפור הזה מתרחש בחלום. גם זה עניין עמוק
שנה טובה,
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'החלום ושברו'
החלום ושברו
17/09/2004 | 16:06
17
קשה להסכים עם דבריו של פרופ' כשר שלשיטתו של הרמב"ם, כל הסיפור הזה (היינו, עקידת יצחק) מתרחש בחלום (אני מניח שהתיבה "כח" במקור היא שיבוש, והכוונה היתה לכתוב "כל". האות ח' סמוכה במקלדת המחשב לאות ל').
הרמב"ם דן בעקידת יצחק בפרק כ"ד מהחלק השלישי ב'מורה נבוכים'. אף הוא לומד מפרשה זו "שני עניינים גדולים שהם מיסודות התורה", ושניהם עומדים בניגוד לדבריו של פרופ' כשר.
לא אתעכב כאן על העניין הראשון, שהוא נושא לויכוח אחר שיש לי עם פרופ' כשר. העניין השני שלומד הרמב"ם מפרשת העקידה הוא "להודיענו שהנביאים מקבלים כאמת את מה שבא אליהם כהתגלות" (תרגום מיכאל שורץ).לפיכך, הרמב"ם מטעים שלא כל הסיפור מתרחש בחלום, או במראה הנבואה, אלא רק הציווי היה בחלום או במראה, ואילו ההיענות לציווי היתה בפועל ממש. בכך "רצה להודיענו שכל מה שרואה הנביא במראה הנבואה הוא אמת ודאית בעיני הנביא"..."דינו בעיניו כדין הדברים המציאותיים כולם המושגים בחוש או בשכל. הראיה לכך היא שהוא פנה לשחוט את בנו יחידו אשר אהב כמו שנצטווה, אף על פי שציווי זה היה בחלום או במראה". ואילו אם כדבריו של פרופ' כשר גם המעשה היה בחלום, לא היתה בכך שום ראיה למה שהרמב"ם רוצה להביא עליו ראיה.
על מנת למנוע אי הבנה כלשהי אני מטעים במפורש, שבזה אינני טוען שאותו מעשה היה במציאות (מה שאיני יודע), ואפילו לא שהרמב"ם סבר שאותו מעשה היה במציאות (מה שאיני יודע), אלא רק שהרמב"ם מציג אותו כמעשה שהיה במציאות (מה שאני מבין מדבריו). גם זה עניין עמוק.
בודאי ובודאי שאינני מטיף לו ואינני קורא לאיש שילך בעקבותיו של אברהם אבינו באותו מעשה, בין אם היה במציאות ובין אם לא היה. אני מקבל לחלוטין את עמדתו של פרופ' כשר, שמעשה העקידה איננו מבטא איסטרטגיה ראויה של ריסון החיים השגרתיים, בין דתיים ובין שאינם דתיים, בין במסגרתה של היהדות ובין מחוץ למסגרת זו. אני מקבל לחלוטין את עמדתו של פרופ' כשר שהאיסטרטגיה של היהדות, ככל שהיא נוגעת לשיגרת החיים, היא איסטרטגיה של איפוק ולא של התנזרות, של ריסון ולא של שחיטה.
אבל כדרך שעגנון היה אומר, בין שטריימל לתשעה באב אין שום קשר, אבל מי שהוא פיקח ילמד מהן כל שיש ללמוד מהן (אני מצטט מהזכרון). גם ממעשה העקידה אנו מחויבים ללמוד כל שיש ללמוד ממנו, וזה מחזיר אותנו לעניין הראשון שהרמב"ם עוסק בו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הרעיון הכללי שלך'
הרעיון הכללי שלך
12/09/2004 | 14:03
1
15
לא הבנתי מה טעם גדול אתה רואה בכך שהיהדות תהיה גם מובנת מבחוץ? מה עניין תבונה להר סיני? וכי אם זה יהיה מובן מבחוץ אנשים יקבלו אותה עליהם? סליחה על הבוטות, אבל נראה כאילו כל הספר הוא נסיון סרק לייצר איזושהי פרשנות ליהדות שתהיה רלוונטית לעם היושב בציון, אך כאשר חלק משמעותי מעם זה כלל אינו רוצה שהיא תהיה רלוונטית לגביו. אני מנסה להבין, מה אתה רואה בעיני רוחך, שלכל היהודים יהיה מכנה משותף משמעותי- היהדות (כפי שכך היה פעם), שכולם יקבלו על עצמם אורח חיים מרוסן ושהדתיים שבהם ימשיכו לבטא ריסון זה בקיום המצוות? אבל השאלה הנשאלת מלכתחילה היא מי בכלל רוצה במכנה המשותף? לא ניראה לי שחילונים ירצו למצוא מכנה משותף כלשהו עם דתיים או חרדים לבד מזה ששניהם מתגוררים באותה ארץ, וכן להיפך לגבי החרדים.
מחד, אני מאוד מעריך את הנסיון הזה שלך לייצר כאן איזשהו מכנה משותף, כי גם אני כואב את זה שלעם היהודי כיום אין עוד מכנה משותף כפי שהיתה פעם יהדות התורה והמצוות, אך מאידך אני חושב שניסיון לייצר מכנה משותף כזה על רקע פרשנות מחודשת ליהדות (שהיא אגב קבילה בעיניי) הוא מתעלם "ממה שקורה בשטח".
האם למשל בכלי התקשורת יבואו לעופר שכטר בטענות על כי מעשיו עומדים מתחת לכל ביקורת כיוון שמיהדותו נגזר שעליו לנהוג בריסון? אז מה הוא יצטרך לעשות להמיר את דתו?
מה שאני מנסה לומר בזה שמכנה משותף משמעותי בחייהם של בני עם אחד הוא נחלת העבר. הוא לא שייך לעולם המודרני. לכן לצערי גם היהדות סופה לעבור מן העולם וכנראה כבר עברה. שהרי כפי שליבוביץ אומר, יש רק כת יהודית שמקיימת לעצמה אורח חיים יהודי, אבל אין כאן המשך של אותה יהדות היסטורית- עם שלם שקיבל על עצמו אורח חיים דתי. וקשה להעלות על הדעת שבימינו יהיה עם שלם שמקבל על עצמו א' ב' ג', לא חשוב מה (אני מדבר על ערכים, לא על אמנות חברתיות שאינטרס של כולם שיהיו כאלו, כגון שאסור לרצוח, לגנוב, שצריך לכבד עקרונות מסוימים כגון אלו העומדים בבסיס הדמוקרטיה וכדו').
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מכנה משותף ערכי ותרבותי כתוצר לוואי'
מכנה משותף ערכי ותרבותי כתוצר לוואי
15/09/2004 | 11:24
73
יחיאב,

על שאלה זו עניתי בהרחבה בראיון המוקלט, אמש, ולכן כאן אומר בקצרה:
הפרויקט שלי הוא פרשנות אחראית לדת היהודית.
אחראית, ראשית, במובן זה שהמאמין יראה בה טעם, לא יראה בה מה שנוטל מן האדם כל טעם להיות דתי (כדוגמת הסבר הדת כאשלייה אנושית, על רקע החולשה והרצון באב חזק, נניח).
אחראית - שנית, במובן זה שאני מסוגל להסביר כל טענה, להבהיר אותה, להגן עליה, ככל הנדרש, עד כדי כך שגם האדם החופשי, שאינו מדבר בשפה התיאיסטית של התנ"ך או התיאולוגית של הפילוסופיה היהודית, יוכל להבין ולקבל תשובות לשאלותיו.
אלה שני אתגרים שהפרוייק לוקח על עצמו לעמוד בהם.
יצירת מכנה משותף, תרבותי, ערכי, זהותי - זה תוצר לוואי, מבורך כשלעצמו, אבל לא המטרה של הפרוייקט.

בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ליבוביץ כמיסטיקן'
ליבוביץ כמיסטיקן
12/09/2004 | 14:14
3
24
מתוך עמוד 295:
"בכל אחת משלוש ההופעות הללו של תורת "שלילת התארים" [אצל הרמב"ם, המשך-חכמה וליבוביץ] מדובר בתיאולוגיה שלילית ולפיכך גם בתיאולוגיה מיסטית. בהגותו של הרמב"ם מעידים על כך הפרקים האחרונים של מורה נבוכים. בהגותו של בעל משך חכמה מעיד על כך השימוש שהוא עושה בקבלה במקביל לשימוש בתורת "שלילת התארים" של הרמב"ם. בהגותו של ליבוביץ קשה יותר לזהות את ההיבט הזה של תפיסתו, אולם המתעמקים כראוי בדבריו ימצאו זאת בהם."

תוכל בבקשה בהזדמנות זו להרחיב קצת?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מעניין לציין'
מעניין לציין
13/09/2004 | 14:48
1
10
שבעוד של' הרבה להדגיש שבמשך חכמה לא מופיעה הקבלה, הרי שכבר בעמוד הראשון של הספר ישנה התייחסות לנושאים קבליים.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'"שלילת תארים" + קבלה'
"שלילת תארים" + קבלה
15/09/2004 | 11:30
28
הערה מעניינת.
המעיין בפירוש משך חכמה לא יכול שלא להיתקל בשני הזרמים: שלילת התארים, בנוסח הרמב"ם, וזיקה לקבלה, במפורש.
איך שני הזרמים הללו חיים בכפיפה רעיונית אחת - קושייה היא ותירוץ היא צריכה.

בברכה,
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אמונתו של י"ל'
אמונתו של י"ל
15/09/2004 | 11:27
27
בעניין ליבת אמונתו של ישעיהו ליבוביץ, החבוייה בתוך דבריו, שיש בהם נאמנות לדוקטרינה של שלילת התארים:
ראה מאמרה של ד"ר נעמי כשר, על מושג האלוהים של י"ל, וחלקים מסויימים של סיפרה, אמונתו של י"ל.

בברכה,
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שלום לאורח הנכבד'
שלום לאורח הנכבד
12/09/2004 | 16:27
13
ברצוני לשאול את כבודו שאלה. בעמוד 298 כתבת "לבל יחטא איש בלשונו, הדוגמא הבאה לא תהיה מכוונת כנגד אדם מסוים אלא תהיה בגדר דוגמא בעלמא. ייתכן שתפיסת האלוהות שלו תהיה של איש מלחמה מושלם, ברצותו נוקם וברצותו מאבד...זוהי תמונה אלילית"
צר לי שלא הבנתי למי אתה לא רומז. אתה יכול לומר למי יש כאלו שאולי בטעות היו יכולים לחשוב שאתה מכוון?
תודה רבה!
ויש לי עוד כמה שאלות, אבל נראה לי שזה כבר לא שייך לכאן.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שאלות'
שאלות
13/09/2004 | 15:35
2
11
שלום לפרופ' אסא כשר
בספרך הנהדר יהדות ואלילות יש ניסיון
מעניין להציע את בסיס היהדות על העיקרון של שלילת האלילות
ללא ספק רעיון זה יש לו זיקה הדוקה למשנת הרמב"ם ולהגותו של לייבוביץ
עם זאת דומני כי הפריסה הרחבה של רעיון שלילת האלילות על פני כל המצוות כגון הלכות שבת, כשרות ועוד מעוררת בעיה רבה.למשל בעניין השבת הינך מציין בספרך כדלהלן: " מערכת המצוות של יום השבת לדוגמה אמורה להיות ביטוי של התנגדות פעילה לכל גילוי אפשרי של אלילות של יחס קיצוני של האדם ביחס לעבודתו" (יהדות ואליות ע"מ 96).

הטעמה זו מבלי משים מוחקת את היקף התחולה של שלילת האלילות.
כידוע ההתנגדות לאלילות אינה מוגבלת בזמן ובמקום והיא נשללת באורח טוטלי
והיא מוחלת על כל העצמים ועל הברואים. ברם לפי הטעמה זו ההתנגדות קיימת רק פעם בשבוע ובכפוף למלאכות מסוימות בכך נחלשת עוצמת השלילה והיקפה. בעצם לפי טעם זה ההתנגדות אינה מהותית אלא סימלית.  הוא הדין לגבי החלת הטעם לעניין מאכלות אסורות.

2. ההנחה שהפרשנות תהיה הולמת למאמין ושאינו מאמין מעוררת את הבעיה של הנחת המבוקש, ובהקשר הלייבוציאני היא עשויה להיות צורמת שכן באופן זה ההתמקדות מוסבת על ההתאמה הפרשנית שמטבעה היא מבקשת למצע את הדברים.

תודה על תשומת הלב
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'התנגדות מעשית וסימלית'
התנגדות מעשית וסימלית
15/09/2004 | 11:44
1
19
שלום חי אדר

אני מודה לך על שאלותיך. (גם על המחמאה שבראשיתם.)
עולם העבודה הוא מורכב ולכן אורבות בו סכנות רבות ולכל אחת מהן מענה משלה במערכת המצוות.
ריסון הנאמנות לעולם הזה בכללותו מתבטא בשבת. וכידוע מי שהשבת ממלאת את תפקידה הדתי בחייו המעשיים, יודע שהיא משפיעה על כל מחזור החיים השבועי ולא רק מגיעה לה ב"סוף השבוע" ונעלמת כלעומת שבאה.
ריסון בכנת ההתמסרות לרווחים הכספיים מן העבודה, לדוגמה, לא נעשה באמצעות השבת, אלא באמצעים אחרים.
וראוי לשים לב, כי האופי של המצוות, לשיטתי, הוא גם מעשי וגם סימלי. אין מתח בין שני ההיבטים הללו.

בעניין הפרשנות, שאלתך קצרה, אבל הדברים ארוכים. אין אדם שאין לו פרשנות כזו או אחרת של צורת החיים של עצמו. העיסוק המודע בפרשנות הוא לא נחלת הכול, אבל הוא לא כרוך בפשרות ומאמצים יותר מאשר העיסוק בהסתגלות לצורת החיים ללא עיסוק מפורש בפרשנות שלה.
יתר על כן, פרשנות אחראית לא כרוכה ב"מיצוע". אדרבה, היא לוקחת על עצמה להיות תמונה שיש לה מה להראות בדבר כל היבט של העולם המפורש.

ובעניין ליבוביץ. כל דבריו על היהדות הם בגדר פרשנות, הנעוצה בין השאר גם במטען הפילוסופי שהוא הביא איתו למבצע הפרשני שלו מתוך השכלתו הכללית. בספר של נעמי "אמונתו של ישעיהו ליבוביץ" יש דוגמאות רבות לכך
ובדבר השפעתו הפורמלית של קאנט על תפיסתו, תוכל למצוא כבר במאמרה הראשון של נעמי על ליבוביץ.

בברכת שנה טובה,
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בעקבות תשובת פרופ' כשר'
בעקבות תשובת פרופ' כשר
15/09/2004 | 14:47
10
תודה לך על המענה וברצוני לחדד קצת את הדברים.
הריסון לנאמנות לעולם הזה, מגולמת כבר בעצם המטלה להתמקד תחת מערכת המצוות באופן כללי. כגון במצות המעשר הצדקה, ובקביעת העיקרון של הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה.ועוד. לאור זאת השבת כשלעצמה נעשית מיותרת אם מגמתה לתת הדגשה על הריסון של העולם הזה. מבחינה זו היא תהיה
כנספחת על מה שכבר קיים.בנוסף נראה לי כי ההתמקדות בחיי העולם הזה אינה קשורה להגדרת האלילות. שלילת האלילות מהותה היא: ביחוס תכונה של קדושה או של אנרגיה רוחנית לדברים. בהתאם לכך אדם יכול לשקוע במ"ט חיי העולחם הזה וכל עוד הוא עושה זאת מטעמי הנאה ההגדרה של אלילות לא תהלום את מצבו.
ניתן יהיה להחל עליו כל כינוי אך לא יסווג תחת קטגוריה של עבודת אלילים.
מאידך עשוי להיות אדם שקוע ראשו ורובו בעולם התורה והמצוות, אך מבחינת השקפםתו הוא מיחס משמעות רוחנית וקדושה לחפצי קודש או לכל דבר אחר
אזי הגדרת עובד אלילים תהלום אותו. בהקשר לזאת אציין את מה ששמעתי מר' יוסף קאפח באחד משיעוריו שציין כי לפי הרמב"ם יש הרבה עובדי עבודה זרה ומנחים תפילין. הווי אומר ההגדרה של האלילות אינה קשורה לעצם הנאמנות לחיי העולם הזה אלא לטיב המשמעות שמטעינים את המונחים ואת מסגרת העשיה
תודה על תשומת הלב
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מלחמה בע"ז כתרבות'
מלחמה בע"ז כתרבות
14/09/2004 | 11:11
1
11
ראשית יש לשאול מדוע אתה חושב שדווקא תרבות גבוהה כפי שאתה מציע תצליח לכונן חברה יהודית-ישראלית משותפת לחילונים ולדתיים, הרי אפילו התרבות "הנמוכה" (חגים למשל) וה"בסיסית" (ידע מינימלי בתנ"ך) לא הצליחה להשתרש בקרב החילונים ואין צריך לומר - להוות מכנה משותף בעם ישראל. מדוע אתה חושב שדווקא ההצעה שלך תצליח?
אתה גם מתעלם מכך שרוב הציבור הדתי לא משווה ליהדות רק צביון שולל - של מלחמה בע"ז אלא גם ובעיקר צביון חיובי - של עבודת האל ותיקון עולם במלכות שדי (יהיה אשר יהיה הפירוש של ביטוי זה) או כספר ההוראות להתנהגות אנושית, ולדידם אין הפירוש הפילוסופי של היהדות כמלחמה בע"ז (לשון אחר - כריסון עצמי) מייצג את מהותה של היהדות. כלומר, בשבילם התרבות שאתה מציע אינה יהודית יותר מתרבות הכדורגל.
באשר לציבור החילוני, אתה מתעלם מכך שבקרב שכבות רבות בציבור הזה אין שום עניין בקשר עם היהדות, אלא להפך, קיים אנטגוניזם כלפי מה שהיהדות האמיתית והקונקרטית מייצגת. לפיכך, אפילו אם הם יחליטו לקבל את הרעיון של תרבות המלחמה בע"ז הם לא ישתמשו בפרקטיקה ההלכתית המקובלת.

אני רוצה שוב לחזור אל התפיסה הדתית כלפי מה שהצעת מכיוון שאני חושב שטמון שם כשל חמור שאתה מתעלם ממנו והוא הפיכת היהדות כקרדום לחפור בו - אתה משתמש בתפיסתך כלפי היהדות כדי לבסס מחדש את עם ישראל וזוהי גישה אנטי-ליבוביציאנית במובהק - ראה יחסו של ליבוביץ ל"אמרתו האווילית של אחד העם: יותר משישראל שמרו על השבת, השבת שמרה על ישראל". אתה למעשה הופך את שלמות העם לאיזשהו ערך שיש להאבק למענו ושולל בכך הן את הערך הדתי והן ערכים חילוניים. שאלו אותך כבר בנושא זה בכנס על ישעיהו ליבוביץ וענית שע"ז אינה כל פעולה אנושית אלא ביטוי קיצוני שמעצב את חייך. אך היא הנותנת, דווקא ההצעה שלך באה לעצב את חיי האדם שלא בהתאם לתורה. ההסבר שלך על ההבדל בין עבודת רעיון לעבודת העבודה לא היה נהיר ודומני שהוא לא ענה על השאלה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'התעלמות? להד"ם'
התעלמות? להד"ם
15/09/2004 | 11:56
14
שלום לך.

אתה משית עליי כמה וכמה עוונות של התעלמות. להד"ם. אני מקדיש דיון מורכב בדבריי לכל מה שאתה חושב שאני מתעלם ממנו.
אולם שגיאתך העיקרית היא במקום אחר. הפרוייקט שלי הוא ניסיון לפרש את הדת היהודית באופן אחראי. תוצר לוואי אפשרי של מימוש הפרוייקט הזה הוא יצירת גוף של מושגים, רעיונות וערכים, היכול להיות משותף לדתי ולחופשי, אם ירצו בכך.

אם תקרא בעיון את ספרי תראה שבשום מקום אינני מניח שדבריי על הדת היהודית ממצים את מה שיש ליהודי דתי לומר על הדת היהודית של עצמו. אדרבה. אתה מתעלם מדבריי, לא עני מתעלם מן העובדה הפשוטה הזאת.

אין שחר (אם לומר זאת בנימוס) שדבריי על הדת היהודית הם בעיני האדם הדתי כדברים על כדורגל. לא מוכר לי אדם דתי אחד שרעיון השלילה של כל גילויי העבודה הזרה הוא בעיניו כרעיון משחק הכדורגל, והדעת נותנת שאין אדם כזה, שבעולמו הדיבר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה וכו'" חשוב כמו כדורגל.

אתה יודע לומר לנו מה ירצה "הציבור החילוני". בכל הכבוד הראוי, אני לא זקוק לעדותך בעניין זה. אני מכיר אנשים חופשיים רבים מספור שיש להם עניין עמוק ביהדות כתרבות. וייתכן שמי מהם יתעניין גם במה שאני מציע לו, בתור מערכת ערכית, המסוגלת להיות משותפת ביסודותיה ובביטויה לו ולאדם דתי.

שלמות העם אינה בראש מעייניי, אבל מצד שני גם ריסוק העם אינו בראש מעייניי. עת לבנות ועת להרוס. אם תקרא את ספרי, תראה עד כמה אין מקום לייחס לי קריאה למאבק למען שלמות העם, כנגד ערכי הדת ו"ערכים חילוניים" כדוגמת המוסר.

אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על ליבוביץ והגותו'
על ליבוביץ והגותו
12/09/2004 | 11:51
24
11
לצפיה ב-'מבחן הזמן'
מבחן הזמן
12/09/2004 | 18:38
1
12
מה דעתך על פרופ' ליבוביץ והגותו הדתית? האם אתה חושב שליבוביץ יירשם בספר ההיסטוריה של עמנו כאחד האישים החשובים ביותר? אני מדבר מהבחינה הדתית לא ביחס לבן-גוריון וכיוצ"ב.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'חשיבותו של ליבוביץ'
חשיבותו של ליבוביץ
18/09/2004 | 21:06
25
את דעתי על ההגות הדתית של ליבוביץ הבעתי במאמרים שכתבתי עליה, בספר היובל הראשון לכבוד ליבוביץ שערכתי (עם יעקב לוינגר המנוח), ביוזמתי להעניק לו תואר דוקטור כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל-אביב, ועוד ועוד.

אני חושב שהוא הציג שאלות נוקבות והציג ניסיון מעניין להפליא להשיב עליהן באופן ענייני, באופן שיעלה בקנה אחד עם מיטב המחשבה הפילוסופית וחשוב מכל באופן שיגלה אחריות להווה ולעתיד של הדת היהודי ושל העם היהודי הנושא אותה במציאות חייו.

מקומו בתולדות ההגות היהודית הדתית נראה לי מובטח לו, גם אם עמדותיו ילכו ויתערערו עם הניתוח הפילוסופי המדוקדק והמתמשך שלהן.

דעותיו בענייני השעה, שבגללן הוא חביב על כל מיני טיפוסים שעולמם היה זר לו ולזרא לו, לא נבעו מעמקי דעותיו בדבר היהדות ועל כן אין טעם רב לדוש בהן כשעוסקים בהגותו הדתית. הצדק איתך. רק מקום רדוד כמו מוסף התרבות של "הארץ", יכול להזמין קולקציה נלעגת של פוליטיקאים מוכרים וסרבנים שוליים כדי לציין מלאות עשר שנים למותו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תורה שבכתב ותורה שבע"פ'
תורה שבכתב ותורה שבע"פ
13/09/2004 | 08:29
11
איך אתה רואה את הקשר בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ?
ליבוביץ להבנתי ראה בתורה שבכתב את הרעיון הכללי, הוא ציין זאת שתורה שבכתב היא האינסטיטוציה היא המכוננת שעל פיה ממשיכה תורה שבע"פ.
מה שקובע הלכה למעשה זה תורה שבע"פ היות וחכמים תיקנו אילו ספרים יכללו ואילו לו.
במסגרת התימלול של השיחות בין רביצקי לליבוביץ, ההתייחסות של ליבוביץ לתורה שבע"פ לדוגמא פרשת משפטים שונתה לחלוטין ממה שכתוב בתורה.
מה עמדתך בנושא?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תפילה'
תפילה
13/09/2004 | 08:34
2
15
להבנתי ליבוביץ ראה את מושג התפילה בתור מצווה שאנו מצווים על 3 תפילות ביום (במקום הקורבנות), הוא מציין בשיחותיו שאדם מתפלל רפאני ה' ונרפא ובכל זאת אם הוא חולה או אחד מילדיו חולה הוא הולך לרופא ולוקח את הגלולות שהרופא נותן לו ולא יוצא מנקודת הנחה שהתפלל בבוקר, לכן הוא "פטור" מלקיחת התרופות.
המשמעות הינה שאין שום משמעות למלל של התפילה ומכיוון שקל לאדם להתפלל בקו מסויים ולא את ספר הטלפונים המלל שאנו מתפללים הינו המלל שחכמים תיקנו.
מה עמדתך בנושא?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'...'
...
14/09/2004 | 20:30
8

MY river runs to thee:  
Blue sea, wilt welcome me?  
  
My river waits reply.  
Oh sea, look graciously!  
  
I ’ll fetch thee brooks
From spotted nooks,  
  
Say, sea,  
Take me!
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תפילתו של ליבוביץ'
תפילתו של ליבוביץ
18/09/2004 | 21:11
21
אני מודה לך על שאלתך.

הספרות הפילוסופית והתיאולוגית מכירה את הבעיות המתעוררות מהבנה פשוטה וישירה של משמעות התפילה כבקשה מן האל שיפעל לטובת המתפלל. בספרי הזכרתי בעיות אחדות.

לדעתו של ליבוביץ אין טעמים מסויימים למצוות מסויימות וכל מה שיש לו לומר על מצוות תפילה, באופן חיובי, הוא שהיא מצווה ועל כן שומרי תורה ומצוות מקיימים אותה באדיקות הראוייה. כך אכן נהג בחייו.

לדעתי, יש טעמים מסויימים למצוות מסויימות. משמעות התפילה היא ביטוי לשפלות הרוח של האדם והיא מכשול על דרכו לתת לעצמו מעמד עליון. כתבתי על כך רבות בספרי "יהדות ואלילות". ולקוראים ינעם...

אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אחרית דבר לספר "חמישה ספרי אמונה"'
אחרית דבר לספר "חמישה ספרי אמונה"
13/09/2004 | 14:27
2
15
במאמר שכתבת על לייבוביץ' שנמצא גם כאן: http://users.tapuz.co.il/leibowitz/about.asp?id=4
לייבוביץ' עצמו מגיב לדברים. בהערה אחרונה הוא מעיר לך כך:
הערה: אתה מרבה להשתמש במונח "פרקטיקה דתית". מה פסול מצאת במונחים המסורתיים "הלכה" או "מצוות מעשיות"?

שאלותיי:
1. מה תשובתך לו?
2. נראה אולי שיש כאן גם איזשהו סאב-טקסט שלא הצלחתי להבין אותו. האם חושי צודקים? אם כן, האם תוכל לפרט?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'פרקטיקה דתית והלכה'
פרקטיקה דתית והלכה
15/09/2004 | 12:12
1
15
שלום לך.

תודה לך על שאלתך המעניינת.

"פרקטיקה", צורת חיים, לפחות בתחומים מסויימים, תמיד נשלטת על ידי נורמות: כללי הנהיגה בכבישים, מבנה המשפחה, חוקי המשחק, וכולי וכולי.

ההלכה, כמערכת נורמות מסויימת לכיוון ההתנהגות של אנשים מסויימים, במסגרת מסורת מסויימת של דת מסויימת, היא רק אחת מן הפרקטיקות הדתיות האפשריות, הקיימות, המוכרות.

אני לא יודע אם הדברים עמוקים. אולי משתקף פה העניין הבלעדי של ליבוביץ בדת היהודית, כפי שהיא נתונה, לעומת העניין שלי בהבהרה פילוסופית כללית של כל מושג מרכזי, בין אם הוא מופיע בלב עולמה של הדת היהודית ובין אם הוא מופיע במקום אחר.

תודה על תשומת הלב לנקודה מעניינת.
בברכות לשנה החדשה,
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תודה לך על תשובתך'
תודה לך על תשובתך
15/09/2004 | 12:28
10
אני תיארתי לעצמי שזו התשובה, אלא שלהערכתי גם לייבוביץ' ידע את התשובה. כי הדברים באמת לא מסובכים. די קל להבין שאתה משתמש במונח פרקטיקה דתית כדי לדבר בכלליות, לא רק בעניין היהדות.
לכן חשבתי שמא הוא שולח לך איזו רמיזה או ביקורת על כך שבניגוד אליו אתה אין לך "עניין בלעדי בדת ישראל". וזה הרי היה מאפיין אותו, כפי שכתבה אישתך בספרה, שנקודת המבט שלו תמיד היתה מבפנים החוצה. וזו גם לשיטתו כנראה היתה נקודת המבט היחידה שיכולה להיות לאדם, וכל נסיון לנקודת השקפה ממקום אחר היא אולי אפילו בגדר יומרה.
זה על כל פנים מה שחשבתי שהוא אולי מרמז לך.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'היחס לרפורמים וקונסרבטיבים'
היחס לרפורמים וקונסרבטיבים
13/09/2004 | 15:03
1
18
מתוך הספר "רציתי לשאול אותך פרופ' לייבוביץ'" עמוד 163, שם מופיעה שאלה שלך:

___________________________________________________________________

ח´ באדר תשכ"ג

מכובדי- אני מבקש להביע ברכות-חבריי וברכותיי להיותך פרופ´ מן המנין באוניברסיטה העברית בירושלים.
בהזדמנות זו אני מבקש גם לעורר כמה שאלות הכרוכות בשיטתך ושלהן אני מחפש תשובה ברורה-
א. את הכורח החל עלי להביע – כיהודי – את מעמדי מול השי"ת בהלכה, אתה מוציא מן העובדה ההיסטורית: התגלמות היהדות בהלכה בלבד במשך כל הדורות. האם אין הסקת מסקנות על הכרח, מתוך עובדות היסטוריות בגדר מתן משמעות להיסטוריה, דבר שאתה דוחה את חוקיותו?
ב. מבחינת קבלת הסמכות ההטרונומית לשם ההשתחררות מ´עבודת-עצמו´ האם יש להלכה כפי שה´אורתודוקסים´ מקיימים אותה עדיפות כלשהי על ההלכה כפי שה´קונסרבטיבים´ (נאמר) מקיימים אותה? – המדובר במי שאיננו מחוקק-הלכה לא בעדה זו ולא בעדה אחרת.


בכבוד רב ובברכה,
אסא כשר


ותשובתו של ליבוביץ (ההדגשות במקור):
תענית אסתר תשכ"ג

לאסא כשר שלום וברכה,

כקוצר שאלותיך – קוצר תשובותי:
בניסוח שאלה (א) כללת – בצדק – את מלת המפתח "כיהודי", ובזה כבר ענית עליה. אין "יהדות" אלא היהדות האמפירית-היסטורית, וכל צורה אחרת של יהדות, או כל נסיון לשוות לה צורה אחרת, אינם אלא בדותות או המצאות שרירותיות – ואיך יוכלו לחייב אותי? דרך אגב: תמה אני על לוגיקן כמותך שאתה משתמש במונח "כורח" במקום "חיוב".
לשאלה (ב): היחס בין "הלכה" ובין "מציאות" אצל הקונסרבטיבים (והרפורמים) הוא ההיפך מיחס זה אצל האורתודוקסים, ז.א. אצל הממשיכים מדעת את הקו של תושבע"פ מן הש"ס והפוסקים עד ימינו. ביהדות מסרתית זו התורה היא הנתון הראשון, וההלכה מעוצבת מתוך המגמה לקיים ולהגשים את התורה ומתוך התחשבות במציאות רק במידה שהתחשבות זו היא עצמה חיוב תורני-הלכתי. ואילו האחרים מניחים כיסוד וכנקודת-מוצא את המציאות – במשמעותה החברתית או במשמעותה הפסיכולוגית – ומעצבים הלכה בהתאם לכך. לשון אחרת: בשביל האורתודוקסים ההלכה היא מיבצע דתי – עבודת ה´ (הסעיף הראשון של שו"ע או"ח!), ואילו בשביל הקונסרבטיבים (והרפורמים) היא פונקציה סוציולוגית או אנתרופולוגית – עבודת האדם.

בידידות
ישעיהו ליבוביץ
________________________________________________________________



שאלותיי מתייחסות רק לנושא הרפורמים והקונסרבטיבים:
1. מה תגובתך לתשובתו? (הערות, ביקורות)
2. מה תשובתך לשאלתך?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על הקונסרבטיזם'
על הקונסרבטיזם
18/09/2004 | 21:22
16
אני מודה לך על שאלתך, בדבר שאלתי מלפני למעלה מארבעים שנה!

אני חושב שליבוביץ טעה ביחס לקונסרבטיבים, ראשית, תנועה זו היא מגוונת מאוד כשלעצמה, החל בגוונים הדומים מאוד ואולי זהים לאורתודוכסיה, וכלה בגוונים הדומים יותר לרפורמים מאשר לאורתודוכסים.

אם תקרא כתבי שאלות ותשובות בענייני הלכה, פרי עטם של רבנים קונסרבטיביים כדוגמת הפרופ' הרב גולינקין מירושלים, תראה שאין שום הבדל בינם לבין רבנים אורתודוכסיים מבחינת ההבדל בין עבודת ה' לבין עבודת האדם, כלשונו של ליבוביץ. ההבדל הוא בנכונות להשתמש באוצרות ההבעה ההלכתית של המסורת היהודית כדי להציע פתרונות הלכתיים ההולמים את מציאות חייו של האדם יותר מאשר פתרונות שעוצבו על רקע מציאות חיים אחרת.

ראוי להתבונן בדבריו של ליבוביץ בדבר הצורך לשנות את מעמדה ההלכתי של האשה, שעוצב על רקע הנחות בדבר מעמדה החברתי שאבד עליהן הכלח. המתודה הזאת (עליה כתבתי בספרי, בפרק על הגמישות הדתית), של הבחנה בין הנחות חברתיות נתונות שאין להן טעם יותר לבין הנחות דתיות קבועות ועומדות, היא מתודה שליבוביץ מציע להשתמש בה ורבנים קונסרבטיבים משתמשים בה.

במידה רבה, התנועה הקונסרבטיבית כוללת מה שניתן לראות בו אורתודוכסיה חיונית, להבדיל מאורתודוכסיה מנוונת, המוכרת לו מגוונים רבים (לא כולם) בתנועה האורתודוכסית.

אני מודה לך שוב על שאלתך המעניינת, הנראית לי גם חשובה.
בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ליבוביץ וקאנט'
ליבוביץ וקאנט
13/09/2004 | 17:11
2
150
כפי שאדוני יודע ממקור ראשון, יש קו פרשנות שחוזר ועולה בעיקשות מתמיהה,  המנסה להשתית את תפיסתו של ליבוביץ את היהדות על תורתו של קאנט.
והנה בתוך ספר המכתבים של ליבוביץ "רציתי לשאול אותך..." מצוטט מכתב ששלח ליבוביץ למר יעקב לוינגר, ובו תגובה על מאמרו של יוחנן סילמן שנתפרסם ב"ספר ישעיהו ליבוביץ", שאתה היית אחד מעורכיו. וכך נאמר שם: "אני נדהם כיצד יכול היה לטעות טעות גסה כל כך בהבנת מה ששמע ממני על הדברים ביני ובין יצחק ברויאר. האם הוא מעלה על דעתו שאני ויצחק ברויאר הסכמנו ש"את השקפותינו על היהדות שאבנו מקאנט"?! וכיצד אתם העורכים (אתה ואסא) לא חשתם באבסורדיות שבדבר?" (סוף ציטוט).
מה דעתך על אותו קו פרשנות לאור דבריו אלה של ל', והאם אתה מוכן להרים עכשיו את הכפפה שזרק לך ל' לפני למעלה מחצי יובל?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ליבוביץ וקאנט'
ליבוביץ וקאנט
18/09/2004 | 21:34
1
35
תודה לך על שאלתך המעניינת.

אף פעם לא התרגשתי מלשון ההפרזה בשאלות או בתשובות של ליבוביץ. צריך לקלף את דבריו מהרטוריקה, כדי להעמיד דברים על דיוקם.

לא עלה על דעתנו, בשעתו, "לצנזר" את יוחנן סילמן, שהעיד מה שהעיד, שזכר מה שזכר. יבואו עדים אחרים ויעידו כל אחד את עדותו הוא. עד שהופיע המכתב המובא במכתבך, לא קם איש לומר, הייתי באותו מעמד ולא זה מה שאמר ליבוביץ, אלא כך אמר וכולי.

אני מניח שהמדובר בהבדלים שבין פרשנויות שונות של ביטויים בדבר השפעת קאנט על ליבוביץ.

ניתן לחשוב על השפעה במובן של שימוש בהבחנות, שימוש במושגים. הדעת נותנת, כי במובן זה ניכרת בדבריו של ליבוביץ השפעה של קאנט.

ניתן לחשוב על השפעה במובן של שימוש ברעיונות, בטענות, בתיאוריות שלמות, בדבר טיבו של המוסר או טיבה של הדת או טיבה של היהדות או כיו"ב. כל טענה בדבר השפעה כזו טעונה בירור בפני עצמה. ליבוביץ לא קיבל את דעותיו של קאנט על היהדות, אבל קיבל את דעותיו בדבר טיבו של המוסר ההומניסטי.

ניתן לחשוב על השפעה במובן של שימוש במבנה ולא בתוכן. אשתי, נעמי, הראתה, במאמר הראשון שכתבה על ליבוביץ, שמבנה תפיסת היהדות של ליבוביץ הוא כמבנה תפיסת המוסר של קאנט. הדברים עמוקים ואני מקווה שגם ידועים.

אני לא יודע אם ליבוביץ זרק לנו כפפה של ממש באותו מכתב. מכל מקום, לטעמי, אין פה כפפה של ממש.

בברכה
אסא כשר

ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על שכר ועונש'
על שכר ועונש
13/09/2004 | 19:48
20
ברוך הבא!
בעקבות דיון שהיה פה לפני כמה ימים, רציתי לשאול האם כשליבוביץ שולל שכר ועונש הוא מתכוון שאין שכר ועונש, או שהוא שולל את השכר והעונש אך ורק מבחינה ערכית.  
האם לשיטתו מי שהגיעה אליו בדיעבד טובת הנאה משמירת מצווה/ות, ולו סיפוק על כך שהצליח לקיים את המצווה בשלימותה עבודת ה' שלו תהיה פגומה?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ליבוביץ וכשר'
ליבוביץ וכשר
14/09/2004 | 08:38
1
18
במה אתה רואה את עיקר ההבדל (אם ישנו) בין שיטתך לשיטתו בדברים אלו:
תפיסת האלוהות (כי נדמה לי שלשניכם אין "תפיסת" אלוהות אלא שהאחד לא מוכן לומר כלום על האל, והשני מוכן להשתמש לפעמים במושגים מהמסורת היהודית כשהוא מדבר על האל)

דת ומוסר (יש התנגשויות? ואני לא שואל לגבי דת והגינות בראייתה של המדינה הדמוקרטית, שעל זה ענית במאמרך דת, חברה והגינות)
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מוסר'
מוסר
18/09/2004 | 21:42
20
יחיאב,
אני מודה לך על שאלתך בדבר המוסר והדת.
ליבוביץ השתמש במילה "מוסר" בדרכים שונות, במגוון העלול להטעות.
לפעמים, "מוסר" היה מערכת ערכים כלשהי.
לפעמים, "מוסר" היא ערך עליון, במערכת ערכים כלשהי.
לפעמים, "מוסר" היה המערכת ההומניסטית של קאנט.
וכולי.

אני חושב שבכל המילים שליבוביץ הכביר על ההבדל בין ערכים וצרכים, הוא לא נתן מקום ראוי להבדל בין ערכים לבין מוסר. מערכת מוסרית יכולה להיות
מערכת ליישוב קונפליקטים בין בעלי ערכים שונים, מבלי שהיא עצמה תהיה ערך נוסף בין הערכים. (הגינות היא ממין העניין הזה.)
על כן, חלק ממלחמתו הדתית של ליבוביץ במוסר, כאילו הוא בגדר עבודת האדם, נראה לי מיותר. מערכת המוסר, בתור מערכת ליישוב הוגן של קונפליקטים, היא בגדר כורח הקיום האנושי. היא נעשית אליל, אך ורק אם ניתן לה מעמד עליון. כשם שההזדקקות למאכל ולמשקה היא בגדר צורך אבל לא בגדר אלילות, כך ההזדקקות למערכת כללי המוסר אינה בגדר אלילות או יריב שיש להילחם בו. שונה הדבר כשהמוסר מתפרש בצורה של כבוד עליון לאנושיות שבכל אחד ואחת.

לטעמי, המוסר הוא מערכת מרסנת ועל כן יש לוחשיבות דתית, מנקודת המבט של המלחמה באלילות.

בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שאלה ספק פילוסופית ספק אישית:'
שאלה ספק פילוסופית ספק אישית:
14/09/2004 | 10:59
11
שלום פרופ' כשר. יסלח לי שאני מערב משפחה וקרירה אבל זו שאלה מתבקשת:

דומה שאתה ואשתך (נעמי) סובבים סביב הגותו של ליבוביץ משני כיוונים משלימים, כמעט מתואמים להפליא: היא מחפשת אחר מושג האלוהים של ליבוביץ ומנסה להפיג מבחינה פילוסופית את זרותו של מושג זה בהגותו ולצקת בו מובנות פילוסופית, ואילו אתה מבקש להעמיד הגות הממשיכה את ליבוביץ' אשר איננה נזקקת למושג האלוהים הזה כלל כמושג חיובי אלא מסתפקת בהעמדת היהדות על שלילת הע"ז לבדה.
האם ניתן לומר שהבעיה הפותחת את דיונכם בליבוביץ היא על כן זהה? האם אתם מנסים "להציל" את הגותו מהלקונה הכביכול הגדולה ביותר שלה? היא בכך שתתן משמעות פילוסופית מובנת למושא אמונתו החיובי (ע"י שימוש בעולם המושגים של קאנט ובוויטגנשטיין) ואתה בכך שתעמיד את השיטה ללא מושא בעייתי זה?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בין פילוסוף (כשר) לנביא (ליבוביץ)'
בין פילוסוף (כשר) לנביא (ליבוביץ)
14/09/2004 | 11:09
1
19
שלום פרופ' כשר, אני יודע כי הדיכוטומיה המוצגת להלן חוטאת במידה מסויימת של חוסר מורכבות, אך דומני כי יהיה מעניין לראות כיצד אתה מפרק אותה, אם בכלל:

*ליבוביץ מטעים את הרצון, את המאבק על ערכים. מכאן אף כי המכנה המשותף היכול להחזיק קיומו של ציבור והאינסטוטציות שלו הוא מכנה משותף רצוני (יהא זה הרצון לקיום מצוות בציבור הדתי בפרט, יהא זה הרצון לחיות ביחד כעם בכלל, וכדו').
אתה מטעים את המושג ואת ההפשטה. מכאן כי המכנה המשותף יבוסס ע"י הבנה (הבנה של היהדות כשלילת האלילות, הבנה של הדמוקרטיה, הבנה של הגינות מהי).

*ליבוביץ צעק על עוולות ללא ניסיון לנמקם אלא כמוכיח בשער הקורא לכולם לראות את המציאות ולא להתחמק משיפוט.
אתה רובך ככולך עסוק בבניית מערכת מושגים עליה תהא מושתת החברה הטובה.

*ליבוביץ אומר "זהו פרדוקס לוגי אבל לא פרדוקס דתי" כאומר שהרצון שובר את המעגליות (כך בתשובתו אליך)
אתה משתדל להראות כי מבחינה הגיונית אין פרדוקס.

*ליבוביץ מצביע על האל כמושא בלתי אמצעי של אמונתו שהיא היא רצונו, היא הבחירה הלא מנומקת לקיים מצוות כעבודת האל.
אתה כפילוסוף משתדל להוציא את המושג המביך כל כך מבחינה פילוסופית הזה שנקרא אלוהים.

*ליבוביץ מציג את היהדות כדרישה הבאה לאדם מבחוץ, כנתון הנישאר תמיד נתון, תובעני ופולשני, ללא מערכת מושגים קודמת השופטת אותו כ"קביל", אלא ברצונו מקבלו האדם וברצונו לא מקבלו. ברצונו הבלתי "מובן מבחוץ". מילת המפתח אצלו היא הלכה הפונה אל הרצון.
לך היהדות איננה נתון כזה, אלא הוא נתון למדרש פירוש ובנייה מחדש, זאת למען יהא נתון זה "קביל מבפנים ומובן מבחוץ". מילת המפתח אצלך היא פרשנות הפונה אל האינטלקטואל.

תודה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'יפה אמרת, אבל'
יפה אמרת, אבל
15/09/2004 | 12:07
18
שלום נון (נן?):

אני מודה לך על דבריך היפים.

אני מקבל את ההשוואות, מלבד האחרונה.

ליבוביץ עצמו עסק בקדחתנות בלתי נלאית בפרשנות של הדת היהודית ובנקודה זו אין בינינו הבדל. לאמיתו של דבר, אין מנוס מעיסוק יסודי בפרשנות של הדת היהודית, כאשר רוצים לא רק לדבר עליה, אלא גם להגן עליה, גם לדאוג לעתידה, גם לנסות להשפיע על אורחותיה. דרושה תמונה של המצוי ודרושה תמונה של הראוי. לאדם המודע למעשיו, לאדם החופשי בהחלטותיו, אין מנוס מפרשנות.
היא יכולה להופיע מראש או בדיעבד, להיות שלמה או חלקית, ברורה או מעורפלת, אבל לעולם היא שם.

ההתנגדות של ליבובית להתעסקות במה שהוא כינה "טעמי המצוות" יוצרת את הרושם שהוא מציג תביעה שלא על רקע פרשנות, אולם תביעה כזאת כלל לא תיתכן, בנסיבות הנתונות: ליבוביץ מפרש את היהדות כתביעה ללא טעמי מצוות. אני מפרש אותה כתביעה עם משמעות למצוות..

ושוב תודה לך
וברכות לשנה החדשה,
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הלכה'
הלכה
14/09/2004 | 18:09
1
5
ידועה דעתו של ליבוביץ שעל מנת שההלכה תהיה רלבנטית לחיים הדתיים בישראל המודרנית יש צורך דתי בחקיקת הלכה - הכרה בחיובים ואילוצים דתיים המתבטאים בהיתרים ואיסורים חדשים.
מהי עמדתך בנידון? אם אתה שולל את עמדתו של ליבוביץ - מדוע? ואם אתה מקבלהּ - באילו תחומים אתה חושב יש לשנות את העמדה ההלכתית (במטותא ממך, אנא ספק דוגמאות ספציפיות)? אשמח אם תתייחס במיוחד לתחומים הללו: היחס למדינת ישראל ולחגיה, שאלת המסורות (הן בתחום פסיקת ההלכה והן בתחום המנהג) העדתיות השונות לעומת השאיפה לתורה אחת ("לא תתגודדו"), שאלת מעמד הנשים, דיני קניין (להבדיל מהנושא הקודם ) במדינה קפיטליסטית חילונית.
תודה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'חקיקת הלכה'
חקיקת הלכה
18/09/2004 | 21:49
17
תודה לך על שאלתך.
אני משיב עליה בספרי "יהדות ואלילות".

על רגל אחת, אני חושב שהאסטרטגיה של הדת היהודית היא לבטא את הערך של התנגדות לכל אלילות בכל תחום שבו אלילות יכולה לצוץ, כלומר - בכל תחום. ההלכה עוצבה, במידה רבה, כריסון סכנות של אלילות קיימת או אפשרית בתחומים שונים של החיים.
ומכאן, אם התחום הוא חדש (מדינה, מדינה דמוקרטית, מדינת היהודים, מדינת היהודים הדמוקרטית) מן הראוי לחוקק הלכה, ואם ההנחות העובדתיות בדבר התחום משתנות (מעמד האשה, מעמד הלא-יהודי, מעמד הנוצרי) מן הראוי להביא זאת בחשבון.
ייתכן שהמילה "חקיקה" לא מתאימה, אם משתמעת ממנה אנלוגיה לאחת משלוש הרשויות של המדינה. המשמעות הפנים-דתית של "חקיקה" תהיה גיבוש נורמות חדשות, בידי המוני המאמינים, אם ינהגו באופן מתאים, או בידי הרבנים שיהיה להם האומץ להכריז על הנורמות החדשות, הראויות.

בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'חיילי צה"ל כיודו-נאצים'
חיילי צה"ל כיודו-נאצים
14/09/2004 | 22:10
1
17
האם אדם המכנה את חיילי צה"ל יודו-נאצים ראוי ליחס כלשהו
או שמה אדם כזה צריך לעניין אותנו כקליפת השום?
האם לדון באמירותיו על החיים זה לא כמו לדון
עם הפרופסור עדי צמח על הומניזים?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'התלהמות והתגובה עליה'
התלהמות והתגובה עליה
18/09/2004 | 21:56
22
אני מודה לך על שאלתך (הרטורית, כך נדמה).

הייתי עד ראייה ושמיעה להשמעה הראשונה של הביטוי "יודו-נאצים" בפיו של ליבוביץ. הוא השתמש בזה לתיאור "תופעות", ולשאלות עיתונאי לאילו תופעות הכוונה הבהיר שהמדובר בנאצים בשנות ה30 של המאה הקודמת. אלה העובדות ההיסטוריות.

כאז כן עתה אני חושב שזהו ביטוי מיותר, גרוע ומזיק.
ליבוביץ חשב שהוא יעורר מחשבה כשהוא ירגיז. (הוא גם אמר זאת בראיון כלשהו, אני זוכר.) אני חושב שזוהי טעות גסה. כשאתה מרגיז, ועוד מרגיז מאוד, המאזין אוטם את אוזניו ולא כורה אותן לדברים המרגיזים.

מצד שני, זה לא מתקבל על דעתי לפסול את כלמה שליבוביץ כתב, בתור לא ראוי לקריאה או למחשבה או ללימוד או אפילו לאימוץ, רק מפני שבהתלהמות מיותרת הוציא מפיו ביטוי אומלל, מיותר לחלוטין.

אגב, אני מוכן להשתמש באותו כלל, של הפרדת הקליפה המתלהמת מן התוכן הענייני, לא רק כשמדובר בליבוביץ.

בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על אסא כשר'
על אסא כשר
12/09/2004 | 11:51
20
10
לצפיה ב-'אתה דתי?'
אתה דתי?
12/09/2004 | 15:47
1
16
באמת יש לי שאלה לפרופסור אסא כשר, ואני שמח על ההיזדמנות הזאת (בדרך כלל אני רק קורא בפורום הזה. "כשהגדולים מדברים, הקטנים שותקים" ).
אני עוד לא הבנתי אם אתה דתי-אורתודוקס שמקיים אורח חיים דתי (ואין לי רצון לבדוק בציציות). שמעתי שיש דתיים שמעדיפים ללכת בלי כיפה. נו, מילא. גם ליבוביץ היה הולך פעם בלי כיפה. אבל יש כל מיני שמועות שפעם הלכת עם כיפה ובגלל איזה אירוע הורדת אותה. יש בזה אמת?
ואם אתה דתי, ונראה שיש לך רצון להשפיע על ציבור זה, אתה לא חושב שמן הראוי להגיע למסקנה שליבוביץ הגיע אליה שכדי להשפיע על הציבור צריך להיות וחשוב מזה להיראות חלק ממנו?

בברכה, ויישר כוח.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שאלות אישיות'
שאלות אישיות
18/09/2004 | 22:11
23
שלום לך, מספריים.

אדם הבא לומר לאנשים, ממני תראו וכן תעשו, מוכרח לתת את הדעת על השאלה, האם הוא יגרום להם לעשות כמוהו, אם הוא נראה כמות שהוא והם כמות שהם.
אני לא אומר לאף אחד שום דבר כזה, בספרי "יהדות ואלילות". אני מציע פרשנות ומי שירצה יאמץ אותה ומי שלא ירצה לא יאמץ אותה. אני לא מוכר אותה, אני מציג אותה.

השאלה מה הזהות האישית שלי לא מעלה ולא מורידה לצורך הבנת הדברים שאני אומר בספרי. אני לא חסיד המנהג התקשורתי לחלק אנשים למגירות, דתי, חילוני, מסורתי, שמאלי, ימני, וכדומה. כל אדם יכול להיות עולם מלא, מגוון, לא מתאים את עצמו לחלוקה רדודה למגירות עיתונאיות.

נוכח החלוקה למגירות, דתי, חילוני, התשובה שלי תהיה - אני לא דתי ולא חילוני.

בברכה
אסא כשר


ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אסא כשר - עתידו'
אסא כשר - עתידו
12/09/2004 | 19:05
2
15
הבעיה עם ליבוביץ היתה שהוא לא היה איש הלכה. כלומר, כדי להיכנס לפנתיאון של אישים גדולים ומשפיעים במסורת היהודית צריך להיות לך יד ורגל בתחום זה. כך שלי יש תחושה של החמצה באשר לליבוביץ. כאילו שהוא יכול היה להגיע למעמד של הרמב"ם לו היה מפנה 10 שנים מחייו ושוקע בלימוד ש"ס ופוסקים על בוריים כדי שיוכל להוציא תחת ידיו שולחן ערוך מעודכן, או משהו כזה. נכון שייתכן שרוב הציבור לא היה מקבל את פסקיו, אבל לא מדובר כאן במשימה קצרת טווח, אלא במשימה ארוכת טווח. יקח 100, 200 שנה, בסוף היהדות כולה תאמץ ספר זה וכולם יכירו בגדולתו.
לכן אני פונה אליך בבקשה פרופ' כשר הנכבד. אנחנו זקוקים למישהו רציני שיכול להירתם למשימה חשובה כזו. מורי נבוכים יש לנו מספיק. יש ליבוביץ, יש גולדמן, יש עכשיו גם כשר, ב"ה לא חסר. אבל פוסק הלכה רציני וכולל אין לנו. אנא ממך, פנה מזמנך 10 שנים, עשה את מה שליבוביץ לא עשה, והוצא תחת ידך ספר הלכות מעודכן לדורנו ולדורות הקרובים. "משנה תורה 2.0" יכול להיות שם טוב, ברוח הזמן. נכון, החרדים ישרפו אותו ואולי גם עוד כמה. יטילו עליך חרמות ועוד ועוד... אבל מה איכפת לך, אתה כבר תהיה זקן בן 75-74 שלא שם על אף אחד. כמו ליבוביץ בערך בגיל הזה שהדברים האלו רק האריכו את חייו ועשו אותם חיוניים יותר.  
אלא אם כן אתה יכול להמליץ על מישהו אחר בדורנו המוכשר לכך ממך.

בתודה, בברכה וברצינות
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'רעיון מצוין'
רעיון מצוין
14/09/2004 | 12:22
1
11
והפסיקות הראשונות והבוערות צריכות להיות קשורות לשיפור מעמדה של האשה ביהדות.
ולפרופ' כשר רציתי לשאול:
האם לדעתך יש סיכוי ליהדות(האורתודוקסית) להשתחרר משרידי קודים התנהגותיים שעבר זמנם?אני מתכוונת במיוחד לקידום מעמד האשה שם הפער בין ההלכה למציאות הוא כל כך גדול הדורש שינוי מידי ולא הדרגתי כשאר התחומים האחרים,כי לי נדמה שלא רק שאין שינוי אלא שהכיוון הוא להתחרדות והתבדלות שתביא קץ לחיותה של הדת היהודית.
בתודה על תשובתך.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מעמד האשה'
מעמד האשה
18/09/2004 | 22:05
18
אני מודה לך על שאלתך החשובה.

המעמד ההלכתי של האשה טעון שינוי, ככל שהוא עומד על הנחות חסרות שחר בדבר מעמדה החברתי או התרבותי או הכלכלי. לא מתקבל על הדעת לקיים נורמות דתיות העומדות על הנחות הנסתרות מניה וביה בהתנהגות השגרתית.

הדרך הריאלית היחידה לשינוי המצב היא בהתארגנות רחבה של נשים וגברים לנהוג על פי נורמות אחרות, אולם לא באופן מהפכני אלא באופן זהיר ומדורג.

נשים דתיות רבות מספור הן משכילות, גם בתחומי הדת. הן לא קיבלו את ברכת העולם הרבני להיות כאלה, מראש, אבל איש לא יוכל להתעלם מכך, בדיעבד. ככל שתופעה זו תרחיב ותעמיק, כך יוכלו הנשים, בעזרת גברים, להתקדם בפיתוח הנורמות הראויות, גם מבחינת הערכים הדתיים המתבטאים בהן וגם מבחינות ההנחות עליהן הן עומדות.

לפני שנה, הייתי בניו-יורק. בשבת בבוקר הלכתי לבית הכנסת הקרוב ביותר למלון שלי. זה היה מניין של נשים, שהיו בו גם גברים אחדים כמוני. נשים ניהלו את כל התפילה - חזנית, גבאית, קוראת בתורה, אומרת קדיש, הכל. זה לא רק היה ללא דופי, זה גם נראה לי נהדר. יהדות חיונית, לא מתנוונת.

בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נושא השכול'
נושא השכול
13/09/2004 | 08:21
1
15
בתור אב ששכל את בנו וכפי שאני יודע גם אתה שכלת את בנך יהורז, מה עמדתך בנוגע להתייחסות וסיבות המוות של ילדים/בחורים צעירים ביהדות.
ליבוביץ מתייחס לזה בספר המרכז שאלות ותשובות לאנשים שונים, כשאשה כתבה לו שבעזרת ה' בנה ניצל ממחלה קשה והוא ענה לה שבעזרת ה' הוא היה יכול גם למות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נוכח המוות'
נוכח המוות
18/09/2004 | 22:26
16
אני מודה לך על דבריך.

תשובתו של ליבוביץ לאותה אשה אינה משקפת יחס דתי אל המוות אלא יחס דתי לרעיון של השגחה עליונה. מי שמייחס להשגחה העליונה את הטוב, אמור לייחס לה גם את הרע. אחרת הוא חוטא באי עקביות, בשרירותיות או בחוסר אחריות מחשבתית.

ליבוביץ מיעט מאוד לדבר על עצמו כאב שכול.
פעם ראיינו את שנינו יחד בעניין זה. תחילה הוא לא אמר מילה. אחר כך אני דברתי באריכות ובפרוטרוט על השכול: על החורבן, על היגון, על הרגשות הנשמרים, למרות הכריתה, ועוד ועוד. כשסיימתי, ליבוביץ אמר שהוא מסכים לכל מילה שלי.
זה לא הפליא אותי שהסכים.
וזה גם לא הפליא אותי שהוא שתק מראש והצטרף במשפט יחיד בדיעבד, שעה שאני דברתי עוד ועוד.

אני לא יכול לסמן עמדה ברורה של "היהדות" בדבר מוות של אנשים צעירים.
בהלכה, ניכר החשש מפני התמסרות האדם לאבלו או ליחסו אל הנפטר. לכן, יושבים שבעה בלבד. לכן, לא מרבים בהליכה לבית העלמין. לכן, אזכרה בבית העלמין נערכת פעם בשנה בלבד. וכולי.
כל העריצות הפסיכולוגית הזאת מיועדת למנוע את האדם מהחלפת השגרה של חייו בשגרה אחרת, של התמסרות למת ולמיתה. היהדות לא אוהבת שום התמסרות, גם לא את זאת. אני חושב שאין בה רגישות פסיכולוגית נאותה בעניין  מיוחד זה. אני לא מתפעל מהלכות אבלות. ביטויי התפעלות משמיעים בדרך כלל כאלה שלא ידעו אבל, למזלם הטוב.

אני מתקומם למשמע הביטויים של מסכת "שמחות" (אבלות) ומקורות קדמונים אחרים, בדבר האבל "יותר מדי", בדבר "גזירה" על המת שמשתכח מן הלב, וכדומה.
אני מקיים בחיי את הרעיון של "חיים בלבבות". דמותו של בני הבכור חיה בתוך לבי, כל הזמן, ורגשותיי הם כשהיו ויחסיי הם כשהיו, עד כמה שאפשר.
יש הרבה ביטויים תרבותיים, בכל זמן ובכל מקום, לרעיון "החיים בלבבות", אבל צריך לשים לב לזה, כדי להבחין בהם. כתבתי על כך את הפרק האחרון של ספרי "ספר קטן על משמעות החיים", בהוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז.

בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על החצנת השכול'
על החצנת השכול
13/09/2004 | 14:17
1
16
מה תאמר לאנשים שיאמרו לך שהאופן בו אתה בוחר להחצין את זה שאתה אב שכול, כולל ריבוי הליכה לקבר וטיפוחו, הוא מנוגד ליהדות כיוון שהוא מפגין יחס חיובי קיצוני לתחום זה? הרי כאן היהדות הגדירה היטב מהו זמן השכול, כמה זמן לנהוג מנהגי אבלות ומתי (אם בכלל) לעלות לקבר.
וברור שגם היהדות מבינה את כאב השכול שהוא אינסופי.  ובכל זאת מטילה גבולות או בשפתך, מרסנת.
נדמה לי שפעם קראתי אותך אומר בזעם, "אף אחד לא יכול להגיד לי איך להתנהג ביחס לביטויי השכול שלי". אבל זה לא נכון. הסביבה אומרת לך איך להתנהג. לאדם הדתי הסביבה היא הסביבה הדתית שהולכת לפי המסורת הדתית.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ביטויי שכול'
ביטויי שכול
18/09/2004 | 22:33
15
תודה לך על שאלותיך.

אם אנשים יגידו לי שהאבלות שלי מתבטאת באופן המנוגד ליהדות, אמשוך בכתפיי באדישות.

אם יגידו לי, בתום לב, שהמדובר ביחס קיצוני, אעמיד אותם על טעותם. יחס קיצוני הוא יחס המכריע כל ערך אחר, שיקול אחר, בכל זמן, בכל מקום, בכל מצב. כל מה שאני עושה מרוסן, בין השאר בגבולות המוסר, לכן שום דבר שאני עושה, גם בתחום האבלות, אינו קיצוני, במובן של ספרי "יהדות ואלילות".

אתה חושב שהסביבה אומרת לי איך להתנהג ביחס לביטויי השכול שלי. אני לא רואה שום נימוק טוב להתחשב במה ש"הסביבה" (שכנים? קולגות? עיתונאים?) אומרת לי בדבר ביטויי האבלות שלי. אני נהנה מחופש הביטוי שלי, גם באבלי.
הניסיון לומר לי כיצד להתאבל הוא בלתי נסבל, עוד יותר מהניסיון להגיד לי מה צריכה להיות דעתי בעניין כלשהו, נניח, פוליטי.

הסביבה הדתית היא בעלת דעות מגוונות בדבר מנהגי האבלות, ככל שאני מכיר את הסביבה הדתית ואת בית העלמין. מה שקוראים בספרים הוא לא מה שרואים במציאות החיה.

בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אתה מבקש'
אתה מבקש
13/09/2004 | 19:56
3
14
כך אני מבין, להשתית את היהדות על שלילת "כל מה שהבריות סוגדים לו", נשאלת השאלה מהו אם כן הדבר החיובי שהיהודי מחוייב לעשות? (ולא כדי לשלול דבר מה)
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שלילה וחיוב'
שלילה וחיוב
18/09/2004 | 22:35
2
14
תודה לך על שאלתך, הטבעית.

אני מרבה להסביר זאת, בספר "יהדות ואלילות".
יש לי הרבה מה לומר על השלילה, על ההתנגדות לאלילות על כל גילוייה האפשריים.
ואם אתה רוצה לחבר את זה לתוכן חיובי כלשהו, באופן שאינו סותר את מה שאני אומר על השלילה, אין לי מה לומר כנגדך. עשה כרצונך ויבושם לך.

בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שלילת האלילות'
שלילת האלילות
18/09/2004 | 23:18
1
11
על כל גילוייה היא מטרה נעלה ללא ספק. אך האם בזה מסתיים תפקידה של היהדות, מבלי לתת אפיק חיובי, ליכולת העשייה והיצירה של האדם?
שבוע טוב ושנה טובה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תפקידה של היהדות'
תפקידה של היהדות
19/09/2004 | 00:55
12
ד"ר דוליטל:

ראשית, אני לא מפחית בערכו של אפיק חיובי כלשהו בחייו של האדם, בכלל זה אפיקי היצירה, אולם אינני רואה אותם מ"תפקידה של היהדות" או דת כלשהי אחרת.
ניתן לטעון שזהו אחד מתפקידיה של התרבות, אבל דת ותרבות אינן היינו הך.

שנית, לא טענתי שדבריי על הדת היהודית ממצים את עולמו של אדם דתי שבעולמו יש גם צד חיובי ולא רק צד שלילי. לכן, אי אפשר לייחס לי טענה בנוסח "בזה מסתיים" תפקידה או טיבה "של היהדות".

בברכות לשנה החדשה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אמונה'
אמונה
14/09/2004 | 14:47
5
13
האם אתה מאמין בקיומו של אלוהים?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'"קיומו של אלוהים"'
"קיומו של אלוהים"
18/09/2004 | 22:36
4
22
לצפיה ב-'מה לא ברור?'
מה לא ברור?
19/09/2004 | 13:41
3
20
שאלתי פשוטה ביותר: האם אתה מאמין שאכן קיים דבר שהעולם מכנה אלוהים? ואם כן על סמך מה מבוססת אמונה זו?

Do you believe in God? Do you believe in an unmoved
prime mover?  If so what is the underlying reason for
your belief
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לא ברור'
לא ברור
19/09/2004 | 16:03
2
20
שלום לך

בשאלה הראשונה המדובר ב"דבר שהעולם מכנה אלוהים".
לא מבין מה זה "העולם מכנה אלוהים".
בשאלה השנייה, באנגלית, המדובר ב"המניע הבלתי מונע".
לא מבין מה זה "מניע" כשהמדובר בעולם כולו.
את שואלת אותי שאלות לגמרי שונות, באמצעות מטאפורות לגמרי שונות,
אבל נדמה לך שכולן היינו הך.

בברכה
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אנסה באריכות'
אנסה באריכות
20/09/2004 | 01:31
1
20
בניסוחי הראשון הגבלתי את שאלתי לשש מילים. אנסה הפעם ביתר אריכות.

הפסוק הראשון של ספר בראשית אומר: "בראשית ברא אלוהים...".
האם אתה מאמין שקיים אלוהים שברא את העולם? האם אתה מאמין שאותו
אלוהים שברא את העולם נתן לנו את התורה? האם אתה מאמין שאותו אלוהים
דורש מאיתנו לקיים את מצוות התורה? האם אתה מאמין בכח עליון המתענין
במעשי האדם שהיה בקשר עם אבותינו כפי שמובע בתורה? או האם אתה סבור
שכל מסכת המיתולוגיה הזו אינה אלא המצאה אנושית המבוססת על פחדים,
מניפולציה ואמונות תפלות?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אני לא בטוח שהוא עדיין כאן כדי'
אני לא בטוח שהוא עדיין כאן כדי
20/09/2004 | 08:46
15
להשיב לך, אז אני מרשה לעצמי לענות לך.
אתה לא הבנת אותו כנראה. אתה ממשיך לשאול שאלות לגבי אלוהים שלא ניתן לשאול אותן כלל לאדם שמנסה להיות אחראי על מה שיוצא מפיו- כלומר שיהיה למילים שלו מובן ומשמעות. איזו משמעות הניתנת להבנת האדם יש לצירופי המילים: "שקיים אלוהים", "ברא את העולם", "נתן את התורה", "כח עליון", "מתעניין במעשי האדם", "שהיה בקשר" ("keep in touch"?)
לעומת זאת לסיפא של שאלתך יש מובן ולדעתי התשובה עליה שלילית או "לא יודע" מעבר לכך שזה לא רלוונטי.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'במאמרך'
במאמרך
18/09/2004 | 23:27
9
"צללים תיאולוגיים" אתה ממיר את העיקר השלישי "שלא ישיגוהו משיגי הגוף", ב"כל דבר בעולם ניתן להבנה אנושית מלאה". כיצד מסתדרת קביעה זו עם הבעיה הפסיכופיזית שלדברי ליבוביץ אינה ניתנת לפתרון?
בברכה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שונות'
שונות
12/09/2004 | 11:52
26
10
לצפיה ב-'פוליטיקה'
פוליטיקה
12/09/2004 | 17:03
2
10
שלום פרופ' כשר. נהניתי להיות תלמידך פעם ועדיין נהנה לקרוא אותך ולשמוע אותך.
מספר שאלות:

1. מה דעתך על רעיון "חילופי שטחים על יושביהם" בינינו לבין הפלסטינאים? האם אפשרי שמדינה דמוקרטית תחשוב בכלל על העברת קו הגבול באופן בו המוגדרים אזרחיה יהיו מעבר לגבול, תוך שאינה מאפשרת להם חזרה לתוך הגבול? אני מדבר כמובן על הרעיון שלמשל אום-אל-פחם תהיה בצד המזרחי של הגדר, לא חלק מישראל.

2. האם אפשרי שמדינה דמוקרטית תחליט שלא לפנות בכוח את ההתנחלויות ורק תודיע על הגבולות של המדינה (נניח 67, לשם הדוגמה) תוך הזהרה למתנחלים שמיום זה ואילך הם לא יהיו תחת ריבונות ישראלית אלא פלסטינית. לכאורה ניתן לטעון נגדה שהיא מפקירה את אזרחיה. אבל מצד שני היא לא מפקירה אותם כי היא מאפשרת להם לשוב, תוך שהיא מפצה אותם.

3. בהנחה שענית על 2 באופן חיובי. מה יותר נכון למדינה דמוקרטית לעשות, לפנות בכוח ולפצות או לא לפנות בכוח ורק לפצות את מי שמעוניין להתפנות?

4. האם יש סיכוי שנראה אותך פעם בכנסת?

תודה ושלום!
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'פרופ' כשר'
פרופ' כשר
14/09/2004 | 12:44
10
מהי עמדתך בנוגע לאי ציות לחוק במסגרת דמוקרטית על רקע מצפוני (הדבר מתייחס לסרבנות שמאל וסרבנות ימין כאחד)?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שאלה לפרופסור כשר'
שאלה לפרופסור כשר
14/09/2004 | 20:05
11
האם אתה מאמין שצה"ל ממלא אחר כללי ה'קודים האתיים' השונים ששמלאים אתה וחבריך?

האם אי-פעם בתולדות 37 שנות הכיבוש הישראלי בשטחים, מילא צה"ל אחרי החוקים של ה'קודים האתיים' האלה- גם לפני וגם אחרי שנכתבו?

בנוסף לכך, האם לדעתך ישנו איזשהו צבא בעולם שיכול היה למלא אחרי הקוד האתי הזה, כאשר הוא בא במגע עם אוכלוסיה אזרחית מדי יום?

אשמח לתשובה כנה ממך.

בנוסף על כך- האם היית מתייחס בהערכה או בזלזול כלפי פילוסוף בריטי שהיה מנסח 'קוד אתי' של מלחמה כנגד המאבק הלאומי הישראלי בא"י, שהיה מתיר חיסול מנהיגי לח"י ואצ"ל מהאוויר, תוך הריגת נשים וילדים, תוך שמירה על התואר ''איש מוסר''?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'כ"מופקד'
כ"מופקד
13/09/2004 | 20:17
8
על הקתדרה לאתיקה" מה דעתך על הדרך שבה מנסה ראש הממשלה לבצע את תוכניתו, ועל "תוכנית ההינתקות" בכלל?
כזכור הוא התמודד מול עמרם מצנע שהציע פינוי חד צדדי. שרון נאם בכל במה אפשרית ושלל זאת בבוז וניצח ברוב גדול, והיום בדרך דיקטטורית מנסה לכפות את דרכו של מצנע שכאמור נכשלה בבחירות.
האם זה עולה בקנה אחד עם המשטר הדמוקרטי?
האם זכותו של ראש הממשלה להפוך על פיו את מצעו שנבחר עליו, מבלי שנאלץ לעשות זאת, ואף לפטר שרים כדי שיהיה לו רוב ?
ונניח שכן יש לו רוב בקרב השרים ובקרב העם, ואפילו רוב עצום, האם מותר לעם לגרש אלפי משפחות מבתיהם ומסביבתם וכו' ולקרב את הטרור לשדרות לאשקלון ולאשדוד?
וכיצד אתה מסביר את שתיקתם של "אנשי הרוח" ואבירי זכויות האדם לנוכח הפשע הנורא הזה?
האם היו שותקים אם שרון נניח היה חוזר בתשובה ובדרכיו הדורסניות היה מנסה לכפות מדינת-הלכה, או אם היה מחליט לעשות טרנספר לישוב ערבי?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'קישור'
קישור
13/09/2004 | 22:30
19
4
אשמח לקבל תגובה
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'אל תלך שולל אחרי הכותרת'
אל תלך שולל אחרי הכותרת
13/09/2004 | 23:48
1
3
שאומרת "חותמת כשרות" או אחרי שטרסלר שמשתעשע במשחקי מילים נחותים וצפויים. יש לך טענות/שאלות/ביקורות כנגד המסמך? אז פשוט תעלה אותם כאן, אל תהיה עדין פתאום.
אני אישית באמת לא הבנתי מה הטענה של שטרסלר ומה הוא רוצה מהאתיקנים. איך מזה שהצבא לא פועל לפעמים (ואפילו לרוב) עפ"י הקוד האתי ניתן לגזור שהאתיקנים אשמים בכך? או שהם נותנים תעודת הכשר למעשי החיילים? הרי הם עוסקים בראוי וכל המאמר שלו עוסק במצוי. אז תאמר להיפך- דווקא במצב כזה חשוב שיהיה מי שיצביע על הראוי.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'(פעם הבאה תפרט תגובה ממי...)'
(פעם הבאה תפרט תגובה ממי...)
13/09/2004 | 23:49
3
לצפיה ב-'"המסמך מציין,'
"המסמך מציין,
14/09/2004 | 10:10
16
4
כי לצבא אסור לעסוק בנקמה וגם לא בענישה, אלא רק בהגנה על אזרחי המדינה   ; ולכן אין לבצע כתר או עוצר על אוכלוסייה אזרחית כמעשה ענישה ואין לעקור עצים ולהרוס מבנים כמעשה נקמה".
יש לברך את פרופסור אסא כשר  על עמדתו המוסרית והאמיצה הזאת. חבל באמת שקולו לא מספיק נשמע.
נשאלת השאלה מה ערכם של עמדות אלה, מוסריות ככל שיהיו, כשרוה"מ אריק שרון בעצמו  רומס אותם ברגל גסה, ומתנהג בדיוק כפי שכּונה על ידי ליבוביץ,  ומתכנן "לעקור עצים ולהרוס מבנים" של אלפי משפחות כולל זקנים וילדים תושבי גוש קטיף, באמצעות חיילי צה"ל. (תתפלא גם יהודים הם בני אדם..)
כיצד אתה וחבריך הייתם נוהגים אילו הממשלה הייתה באה לעשות זאת ליישוב ערבי?(?!?!?!)
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מה לא הבנת בדיוק'
מה לא הבנת בדיוק
14/09/2004 | 10:47
2
4
בדברים שכתבתי לפני כשבוע כאן?
אז הנה תשובה מפורשת לשאלתך: לו ממשלת ישראל היתה מקימה יישוב ערבי-ישראלי בגוש קטיף, והיתה מפנה אותו עם שאר היישובים היהודיים, לא ניתן לראות גם בזה פינוי לא מוסרי, או גירוש או טרנספר. והפעם אפילו שמדובר באנשים מלאום אחר, כיוון שהם בכל זאת שותפים לשיח הישראלי, נוטלים בו חלק ויש להם שותפות בהכרעות הניטלות בו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על כך עניתי לך בשאלה...'
על כך עניתי לך בשאלה...
14/09/2004 | 11:12
1
3
ולא זכיתי לתשובה. חשבתי ששתיקתך הייתה כהודאה.
שוב האם מי שמכה את אשתו הוא פחות פושע ממי שמכה אדם זר?
הנה הממשלה האטומה הזאת (קפיטליזם חזירי) מעמיקה את הפער בין העשירים לעניים וגרמה לכך שעוד עשרות אלפי משפחות ירדו אל מתחת לקו העוני, אנחנו צרכים לענות אמן על מדניותה, רק בגלל שאת העוול הזה היא עושה גם לבני עמה?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
14/09/2004 | 11:40
4
לא הבנתי את האנלוגיה שלך. האישה היא החלשה בסיפור, למה שבעלה שמכה אותה יהיה פחות פושע לשיטתי? זה לא ששניהם ישבו ביחד, ניהלו ביניהם משא ומתן וקבעו: אני אעשה כלים ואתה תכה אותי מדי פעם, ככה בשביל הדירבון. לו אלה היו פני הדברים האנלוגיה היתה טובה והייתי אומר שלא מדובר בפשע כלל.
ולא מדובר במדיניותה של ממשלה סתם. מדובר במדיניותה של הממשלה שאני ואתה בחרו בה. אתה לא חייב להסכים- אתה מוזמן להחליף אותה. זה כל העניין. ואם היא עושה דברים בלתי מוסריים אתה לא צריך לחכות לבחירות.

אבל בוא נפסיק את הדיון הזה כאן, ברשותך (אתה מוזמן להמשיך אותו בשרשור חדש), כי השרשור הזה מיועד לדבר אחר, לשאלות לאורח.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מסרב. זו חובתי לגבי כל פקודה בלתי'
מסרב. זו חובתי לגבי כל פקודה בלתי
20/09/2004 | 13:12
12
2
חוקית בעליל.
ובמקרה של פקודות "חוקיות" שאינן מתיישבות עם ערכי (קרי: "מצפוני" בלשון החוק) אסרב גם כן, זאת לאחר שהתרעתי על אי חוקיותן לפני שקיבלתי אותן (דבר שאינני יכול לעשות באמצע פעילות מבצעית שיצאתי אליה מראש מסיבות די ברורות).
בכל מקרה, כמובן, שלא הייתי מחבר קוד אתי לפעולות מהסוגים הנ"ל ולא הייתי מתפאר שעשיתי זאת ללא קבלת תמורה כספית כפי שהתפאר אסא בהתארחותו.
כמו כן, אני מכיר בזכותו של כל אדם לסרב להתפנות או לבצע פינוי מסיבות כלשהן שאני מכיר בהן גם אם אינני מסכים להן. בכך דומה גישתי לגישת היועץ המשפטי אותו אתה מעריך שטוען שרמת הענישה הנמוכה לסרבנות נותנת אפשרות ביטוי הולמת לזכותו של אדם לבטא את מצפונו.
אסא כשר הדמוקרט הדגול והמתנשא לא מסוגל לדרך ביניים זאת והוא מעודד  דמוקרטיה מסוג אלילי שבה המדינה, החברה, העם וכו מקודשים יותר מרצונו של האדם והכרעותיו האישיות. בכך הוא קרוב יותר לרב קוק מלליבוביץ' ועל כך אין לך מה להתלונן....
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אתה גורם לי לרחם על אסא כשר'
אתה גורם לי לרחם על אסא כשר
20/09/2004 | 13:33
4
מסכן, כשמאשימים אותו שהוא שינה את דעותיו כי הוא קיבל כסף מהצבא הוא אפילו לא יכול להתגונן ולומר שהוא לא קיבל גרוש, כי אז יבואו אליו בטענות שהוא מתפאר ביושרו.
שים לב נועם שגם כאן צדקנותך מעבירה אותך על דעתך.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'גירוש'
גירוש
21/09/2004 | 13:07
10
5
אלפי משפחות וכו' זאת פקודה בלתי חוקית בעליל! ואם היא עולה בקנה אחד עם משנתך הפוליטית, עליך לבדוק את משנתך ידידי.
תודה רבה שאתה "מכיר בזכותו של כל אדם לסרב להתפנות או לבצע פינוי מסיבות כלשהן (?!?!?!) שאני מכיר בהן ואינני מסכים להן".

אני לא מבין מה הכעס שלך על אסא כשר. בזמן אמת חיילים לא יכולים לנתח סיטואציות ודילמות וגם להגיע למסקנות נכונות ומוסריות עד כמה שאפשר.
לכן התנדב וחבר למענם קוד אתי. מה רע בזה? "תראה לי איך עושים זאת יותר טוב" יאמר לך.
(אם כי לצערי הניסיון שלי לא עלה יפה..)  
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'צא מזה'
צא מזה
21/09/2004 | 17:24
2
6
אתה ממשיך לדבר על גירוש כאילו הולכים לשכן את המפונים במעברות.
חלאס.
יקבלו כסף, יקבלו בית ויוכלו להמשיך באותו סגנון חיים במקום אחר במדינתם תוך כדי עזרה גדולה למדינה בפינוי משאבים (ותשומת הלב) לדברים בוערים אחרים.

גירוש ללא תמורה הוא פקודה בלתי חוקית בעליל אולי אבל זה ודאי לא המקרה.
המאבק האמיתי יהיה על מחיר הפינוי ולא על הרס היישובים ומאבק כזה הוא לגיטימי וראוי לתמיכה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מאין לך, בדקת את זה?'
מאין לך, בדקת את זה?
22/09/2004 | 11:13
1
5
חוץ מזה לא תמיד הכסף יענה את הכל.
אידיאולוגיה יש חיה כזאת.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'גם אם יש'
גם אם יש
22/09/2004 | 13:53
5
אידיאולוגיה (מה תוכנה ועיקרה?) זה עדיין לא גירוש
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'1.ההגדרה של "בלתי חוקי בעליל" היא'
1.ההגדרה של "בלתי חוקי בעליל" היא
21/09/2004 | 18:40
6
4
ש"דגל שחור מתנוסס מעליה....".
הדוגמא המובהקת של פקודה כזאת היא כפר קאסם 1956 שם מדובר על ירי על אזרחים ללא שיקול דעת. כיצד תכנית ההתנתקות דומה למקרה זה????
2.משנתי הפוליטית או הגותי הפוליטית ממש לא קשורה לעניין והיא נושא שאינו קשור ו/או מוזכר בעליל בהודעתי.
3.אינני כועס על אסא כשר - זו המצאה מצוצה מהאצבע.לכן גם אין פה מה להבין.
4.לצערי על אף חברותך רבת השנים בפורום עדיין לא הפנמת שאין "מסקנות מוסריות" ועל כך חורה אפי במאוד מאוד וחמתי בוערת בי.
5.אין לי ולא הזכרתי שמץ של ביקורת על עצם הכתיבה של הקוד - תפסיק להמציא דברים שלא היו ולא נבראו. ביקרתי את אסא על ההכשר שהוא נותן להרג חפים מפשע בחיסולים ממוקדים, הכשר שמנוגד לקוד האתי שלו עצמו.
6.אני מקווה שבעתיד תכתוב תגובות בהן אתה מיחס לי עובדות ואמיתות באחוז שגבוה מ10% .

חתימה טובה
נעם
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'המפלט שלך זה הסמנטיקה?'
המפלט שלך זה הסמנטיקה?
22/09/2004 | 11:07
1
1
אני לא רואה כל פגם בביטוי "מסקנות מוסריות" אדם מתלבט נניח מבחינה מוסרית, ומגיע למסקנא. אבל אתה יכול לקרוא להם  הכרעות, זה כלל לא משנה.
אתה לא צריך להרחיק לשנת 56 כדי לראות את הדגל השחור. כי על הפקודה לגרש אלפי זקנים וילדים מבתיהם מתנוסס דגל שחור משחור. על מה אתה סירבת לשרת? על פגיעה באויב שלך, ואיך אתה אדיש לפגיעה פי כמה וכמה באלפי אחים שלך, במזיד וללא כל צורך?

"אסא כשר הדמוקרט הדגול והמתנשא לא מסוגל לדרך ביניים." משפט כזה יאה למי שכועסים עליו, אבל זכותך להתנהג כפי שאתה רוצה.  
"ההכשר שהוא נותן להרג חפים מפשע" בחיסולים ממוקדים, הכשר?! אתה כל כך רגיש למונחים, היכן ראית שהוא מכשיר? ושוב  "איך היית עושה זאת טוב יותר? תיתן להם לשלוח עוד מתאבדים?
שנה טובה וגמר חתימה טובה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הדגל השחור המונף הוא דגל ישראל'
הדגל השחור המונף הוא דגל ישראל
22/09/2004 | 14:30
1
שהושחר ע"י הציבור שיושב ביש"ע.
המשיחיזם של גוש אמונים הוא הסכנה הגדולה ביותר לדת ישראל בימינו (ראה ארכיון האתר)
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אף פעם לא הבנתי את ההגדרה הזו'
אף פעם לא הבנתי את ההגדרה הזו
22/09/2004 | 12:37
3
2
היא טאוטולוגית באופן מוחלט.
לא אמרת כלום, ובטח ובטח שלא הגדרת כלום.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'גם אני לא מבין את ההגדרה'
גם אני לא מבין את ההגדרה
22/09/2004 | 14:13
2
1
אבל אתה יכול להסכים שיש לה קונוטציה דיי ברורה. בכל מקרה יש את בית המשפט שיכול לעזור בנושא וקשה לי להאמין שהוא יראה דמיון, בניגוד לד"ר, בין מקרה כפר קאסם לבין ההתנתקות (נכון להיום, שהרבנים החכמים של יש"ע אינם יושבים בבג"צ).
חבל שאסא כבר הלך, אולי הוא יכול לעזור בנושא.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אני דווקא התפלאתי עליך'
אני דווקא התפלאתי עליך
22/09/2004 | 14:44
3
שכשהוא היה כאן אתה לא הפגנת נוכחות.
אבל הסברתי זאת לעצמי בכך שאתה כנראה מנסה ליישם אחד מעיקרי הגותו- שיהדות משמעה ריסון עצמי.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'רעיון מצוין!'
רעיון מצוין!
23/09/2004 | 10:24
3
אולי אם ייכנסו לשם כמה רבנים, הבג"ץ יפסיק לשמש כסניף של מרץ או לפחות יתאזן מעט.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מלחמת אחים'
מלחמת אחים
13/09/2004 | 23:12
1
ברצוני לשאול את אסא כשר מה דעתו על אפשרות שנהיה עדים בתגובה הקרובה לפגיעה פיסית של יהודים ביהודים. אסא זכור כמי שהתריע שבועות מספר לפני רצח רבין על כך שהאוירה חמה מדי ושיש סכנה מוחשית למלחמת אחים במידה כזאת או אחרת.
יכול להיות שאינני מעודכן. בכל מקרה, יש לי הרושם שקולך אינו נשמע ואינו נכתב כמו לפני 9 שנים.
האם אינך חושש שארועים כמו הירי של כח הפלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין ,זכרונו לברכה, על ספינת הנשק "אלטלנה". זריקת הרימון של אברושמי בהפגנה בככר ציון או רצח כמו הרצח של יצחק רבין הם סכנה מוחשית וממשית??? ואם כן, מדוע אינך מתריע כמו שעשית אז???
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אתיקה והאקדמיה'
אתיקה והאקדמיה
14/09/2004 | 19:25
3

לפרופ. כשר שלום ושנה  טובה.
אני מבקש לשאול מספר שאלות הקשורות לנושאי אתיקה, אקדמיה והמצב הכלכלי/חברתי(לדעתי חד הם) במדינה.

בנושא שימוש באנשי אקדמיה לצורך הצדקת מהלכים עסקיים המתבצעים בניגוד לעקרונות מקובלים:
דוגמה לכך בתחום העסקי היא הזמנת הערכת שווי חברה, כאשר כוונת המזמין לקבל הערכה בשווי גבוה מהמיוצג ע" הבורסה למשל.
הערכה כזו תאפשר לו למשל, לעקוף מגבלות של הרגולטור (כמו בנק ישראל  והרשות לני"ע), למשוך דיבידנדים, לקבל עוד הלוואות וכד'
חשוב לציין שפעולה כזו,  נוגדת עקרון בסיסי בחשבונאות:
עקרון השמרנות מחייב לבחור להציג ערך בשווי הנמוך ביותר מבין כמה ערכים,
ולבחור להציג התחייבות בשווי הגבוה ביותר מבין אלו האפשריים.
מפאת כבודם של אנשים, לא אנקוב בשמות, חלקם התפרסמו בעיתונות גם כך...
שאלה ראשונה: מה דעתך והאם תשמיע את קולך בנושא?


שאלה שניה:
    מה לדעתך תפקידה של האקדמיה בהצעת חלופות ופתרונות למצב הכלכלי/חברתי?
    מה לדעתך תפקידה, בכל הנוגע לבדיקת חלופות העולות מהציבור שאינו חלק מהאקדמיה
        (לדוגמא בנק ההצעות במסגרת פורום רפורמה כלכלית)?

        למשל , אחת ההצעות בבנק ההצעות עוסקת בנושא ספציפי של הגדרת תקרה להכרה בהוצאות שכר ברמת העובד הבודד לצרכי מס חברות.
     אוכל להעיד שבחדרי חדרים ומסדרונות ההצעה קיבלה מחמאות מאנשי אקדמיה, מרו"ח פרטיים ואנשים באגפי המסים
       - אבל כשמדובר בבקשת תמיכה פומבית, כמעט תמיד הפחד האישי גובר על כל שיקול. (אגב, אבין אם לא תגיב, בייחוד שמדובר בנושא שאינו בתחום התמחותך הפורמלי, אבל אשמח לתגובה להצעה)
    מה תפקידה של האתיקה בנושא היושר האישי והאקדמי להביע דעה - גם אם אתה עלול להיפגע ממנה?

  אגב בהקשר זה, במרכז לצדק חברתי על שם חזן במכון ון-ליר
אמור להתקיים דיון בנושא: האם יש לאקדמיה תפקיד בחינוך לצדק חברתי:  דיון על הוראת הכלכלה ותחומי דעת נוספים באוניברסיטאות.
                   מרצים וסטודנטים לכלכלה ולתחומי דעת אחרים יביעו עמדות ביקורתיות על הנושאים הבאים:
                   מהם הקורסים ומהם התכנים הנלמדים בחוגים לכלכלה באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם בתואר הראשון והשני?
                   האם קיימת הדרה של תכנים חברתיים ותיאוריות ביקורתיות לגישה הניאו-קלאסית?
                   למה מכשירים את הסטודנטים לכלכלה?
                   הבניית השקפת העולם של הכלכלן באוניברסיטאות בישראל
                   וגם:
                   הערות על חוגים אחרים (מדעי המדינה)
                   הערות על מחויבתה החברתית של האקדמיה והצגת אלטרנטיבות

שאלה אחרונה - מה דעתך לגבי המצב של קשר הון-שלטון בהקשר של האקדמיה? האם תוכל להתייחס לעבודתה של פרופ. חוה עציוני-הלוי, כפי שמופיעה למשל בספרה: "מקום בצמרת אליטות ואליטיזם בישראל".

בתודה מראש
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'האם כל רוצח הוא גם פושע'
האם כל רוצח הוא גם פושע
14/09/2004 | 13:07
1
שלום לך פרופ' כשר,

רציתי לנצל את ההזדמנות הזאת ולשאול אותך שאלה עקרונית:

בהיסטוריה האנושית ידועים המקרים בהם נרצחו מנהיגים על ידי אנשים שלא הוסמכו לכך, אך למעשה עשו את הדבר המוסרי הנכון. האם אינו לגיטימי כלל ועיקר לדון (ברמה הפילוסופית בלבד) בשאלה האם בכל תנאי אסור לרצוח מנהיגים או ראשי מדינה או שישנם מקרים כגון מנהיגים פשיסטים שתפסו בהגה השלטון או שלטון הגורם מוות ואובדן שמותר ואף רצוי לפעול באופן יחיד כאותו פנחס בן יאיר. האם עצם הדיון בשאלה הזאת פסול במדינה דמוקרטית.

ברצוני להדגיש שאין כאן שום כוונות הסתה וכדומה, אלא המשך דיון שהתפתח ביני לבין חבריי ואשמח לשמוע את דעתך בענין.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'"לדעת שאיננו יודעים" לאלוף הראבן'
"לדעת שאיננו יודעים" לאלוף הראבן
14/09/2004 | 13:41
2
האם אתה רואה זיקה בין ספרך לספר הנ"ל?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שאלה לפרופסור'
שאלה לפרופסור
14/09/2004 | 14:17
2
שלום,
מה אתה חושב על מצבה של היהדות בימינו?
האם אתה חושב שהעם היהודי (במתכונתו כעם) עומד בפני כלייה?

איך ניתן לשוב וליצור ולהיות עם?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ניסוח קוד אתי לפינוי'
ניסוח קוד אתי לפינוי
14/09/2004 | 18:36
1
4
שלום וברכה לפרופ' כשר,

בעת האחרונה הדיבורים על תוכנית ההתנתקות הולכים והופכים למעשים. היום כבר אושרה בקבינט תוכנית הפיצויים העתידית לאזרחים תושבי יישובים שעתידים להיכלל בפינוי. תהליך ההתנתקות, אם ייצא אל הפועל, יגרור וכבר גורר שבר גדול בעם ובייחוד בציונות הדתית. מאפיין מעשי ראשון לשבר כבר כאן - העיסוק בשאלה מי יפנה בפועל את התושבים. ככל הנראה תהליך הפינוי יהיה כרוך, לצערי, במגע פיזי בין נציגי המדינה לבין האזרחים שיפונו.
תהליך ההתנתקות והפינוי בעקבותיו מעלה נושאים רבים לדיון ציבורי, בין השאר:
- מי יפנה תושבים, חיילי מג"ב ושוטרים או חיילי צה"ל?
- מדוע יש לפנות את האזרחים, האם לא עדיף להודיע על מועד בו מדינת ישראל תסיר את אחריותה לביטחון התושבים?
- כיצד על המפנים להתנהג בעת גילויי אלימות מצד המפונים?
- האם שימוש בנשק חם ע"י מפונים שונה משימוש באמצעים אקטיביים אחרים?
- כיצד להתייחס לתושבים שפונו מיישובם וחזרו אליו לאחר מועד הפינוי ?
- כיצד להתייחס לתושבים שפונו מיישובם וחזרו אליו לאחר העברת השטח לידי הרשות הפלשתינאית?
- כיצד יש לנהוג בחייל שמסרב ליטול חלק בפינוי היות והמעשה מנוגד להשקפתו הדתית? (ברור לי מה פרופ' ליבוביץ היה אומר בנושא...)
- כיצד יש לנהוג במידה וקבוצה מאורגנת של חיילים מתנגדת לקחת חלק בפינוי?

היות ואתה ניסחת את הקוד האתי של צה"ל, האם לדעתך יש מקום לנסח קוד אתי לתוכנית ההתנתקות ולפינוי שכרוך בביצועה?
בהנחה שאתיקנים מימין לא יזדרזו לסייע בניסוח קוד זה, כיצד תוכל להגן על האובייקטיביות של קוד זה?
האם יש מקום להסתייעות בחוק הבינלאומי?

תודה מראש ושנה טובה,
שי
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שלום שי,'
שלום שי,
22/09/2004 | 00:02
ראשית, סאחתיין על הפתיח נוסח שרלו "שלום וברכה ".
לדעתי שאלת את אסא יותר מדי שאלות ואולי לא בא לו לענות על כולן (עדיין, זה לא מסביר למה הוא לא ענה אפילו על חלק מהן, אבל גם לי הוא לא ענה אז אל תרגיש מקופח....).
לגבי שאלת הסרוב אני יודע שאסא מתנגד בכל תוקף לכל סרוב שהוא בגלל רצח רבין (רש"י היה שואל "מה עניין שמיטה להר סיני???").
לגבי כתיבת קוד אתי, הבנתי שהוא עושה את זה ללא תשלום.
חתימה טובה
נעם
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'פרופ' כשר שלום רב'
פרופ' כשר שלום רב
14/09/2004 | 20:10
10
13
שמי יואב ואני סרבן שטחים בן 24, שישב בכלא 6 לפני כ-9 חודשים.

במהלך שהותי בכלא, קראתי ספרון שנערך ב-1987 ע"י תנועת 'יש גבול' ובו מאמר שנכתב על ידך. התרשמתי מאוד מן המאמר וחשתי עוד יותר כי ישנו צידוק לסירוב שלי. (אם אינני טועה, שם המאמר היה "יש גבולות")

הכיצד תסביר את שינוי עמדתך הכה קיצוני במרוצת השנים? האם יש קשר לעובדה שנשכרת בידי צה"ל על מנת לנסח קוד אתי?

תודה מראש,
יואב לוי,
רחובות
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'איך תראה היהדות בעוד 1000 שנה?'
איך תראה היהדות בעוד 1000 שנה?
14/09/2004 | 20:22
3
אלו מגמות אתה רואה?
פפרספקטיבה של 5000 שנה
נראה שאפשר לנסות לחזות 1000 קדימה.....
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'"יש גבול"ות"'
"יש גבול"ות"
14/09/2004 | 20:23
4
8
שם הספר הוא הוא "גבול הציות" והוא יצא ב 1985. בהוצאת ספרי סימן קריאה.

אבל זה היה לפני שאסא כשר קיבל כסף על מנת לכתוב לצה"ל את הקוד האתי.

ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נכון! "יש גבול"ות"...'
נכון! "יש גבול"ות"...
14/09/2004 | 21:29
3
4
אולם אני חושב שהספר יצא ב-1987, במלאת 20 שנות כיבוש. לא ב-1985.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הספר מונח לפני כעת ממש, וכתוב:'
הספר מונח לפני כעת ממש, וכתוב:
14/09/2004 | 21:31
2
4
לצפיה ב-'אוקיי,'
אוקיי,
14/09/2004 | 21:34
1
4
מקבל את טעותי. ומודה בה. זכרוני כנראה השתבש בכלא.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הכריכה צהובה'
הכריכה צהובה
14/09/2004 | 21:39
5
ושם הספר כתוב באותיות כתב מימין לשמאל, מלמעלה למטה, עם קו תחתון.

מתחת יש ציור של צלליות של שורת חיילים ואחד מהם פורש.

אגב, אם תקרא שוב את המאמר הנ"ל של כשר, תגלה עד כמה הוא חמקני. מאד מעודד את נפשם של המתקוממים נגד עוולות הממשלה בשטחים, אבל לא ממש פוסק נחרצות בעד סרבנות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מה לא בסדר בלינק?'
מה לא בסדר בלינק?
14/09/2004 | 21:32
1
3
עשיתי שירות סדיר, אתה יודע... בין היתר בשטחים הכבושים. התפקחתי.

בכלא ישבתי כאשר סירבתי להכנס לשטחים במילואים הראשונים שלי. לא בסדיר.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אתם צדיקים'
אתם צדיקים
14/09/2004 | 21:35
7
אני גיליתי שהשרות בשטחים הופך אותי לנאצי קטן, אז במקום לבוא בתרעומות על עצמי - פשוט כתבתי מכתב לראש אכ"א דאז, האלוף יהיה, ובו סיפרתי לו שאיבדתי את האמון במפקדים שלי ושאני שונא את הצבא, וקבלתי מכתב שיחרור.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בגנות הכזב'
בגנות הכזב
15/09/2004 | 12:20
20
"האם יש לשאלה שלך קשר לעובדה שהפסקת להתעלל בחברה שלך / בחתולים שלך / באחיך הקטנים של אחותך הגדולה?"

אתה שואל שאלות שגלומות בהן הנחות כוזבות. אל תצפה לתשובה. אנחנו מכירים את הפחים הלוגיים האלה מזמן שקודם לרגע ההיסטורי של הולדתך.

אולי זה לא מוכר לך, אולי זה זר לעולמך ("מכבי תל-אביב"?), אבל עבודתי על הקוד האתי של צה"ל נעשתה כולה, מן הרגע הראשון ועד הרגע האחרון, לגמרי בהתנדבות, לא במשכורת וגם לא במילואים.

כשתהיה מסוגל לשאול שאלות אחראיות ומנומסות, בלי לשרבב לתוכן כזבים, תחזור לשאול ואולי אענה.

אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שאלה באתיקה'
שאלה באתיקה
14/09/2004 | 21:18
7
הפרופ' כך דומני הסביר מס' פעמים כי פעולת חיסול כנגד פצצה מתקתקת הינה לגיטימית ואף מחוייבת מבחינה מוסרית.
שאלתי היא, האם לנסיבות בהן מתבצעת פעולה זו יש השלכות על מידת האתיות שלה. לצורך הדגמה ניקח את המקרה הבא: ראש מאפיה רצחנית נקלע למצב בו אחד מאויביו מתכנן להורגו; האם נוכל לאמר במקרה זה כי חיסולו של האויב ע"י ראש המאפיה (ואפשר להוסיף - תוך פגיעה בלתי נמנעת בחפים מפשע הנמצאים בסביבה ) הינה מוסרית?

לסיכום: האם המצב דהיום בו ישראל מקיימת שליטה דפקטו על הפלסטינים אין בו כדי להעיב על העמדה של הפרופ'?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תודה והבטחה'
תודה והבטחה
15/09/2004 | 00:38
1
19
שלום לכם.

אני מודה לכל מי שטרח לכתוב לפורום לקראת ביקורי בו או במהלך הראיון.

אני מבטיח לקרוא בהקדם כל הודעה ולהשיב עליה כראוי.

בברכות לשנה החדשה

אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תודה לך,'
תודה לך,
15/09/2004 | 16:48
3
על הנכונות להתארח ועל התשובות. נהנתי לקרוא את השרשור המעניין.

שנה טובה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תיעוד הוידאו של האירוח הועלה לתפוז'
תיעוד הוידאו של האירוח הועלה לתפוז
19/09/2004 | 12:50
5
8
מי שפיספס את האירוח בשידור חי, מוזמן לצפות בו בארכיון האירוחים של תפוז.
בהזדמנות זו אני מודה בשמי ובשם חברי הפורום לפרופ' אסא כשר על שהסכים להתארח בפורום ואף לענות לגולשים מעבר לזמן האירוח.
שתהיה לכולנו שנה טובה!
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-' תמלול האירוח'
תמלול האירוח
20/09/2004 | 12:30
4
4
האם יועלה גם תמלול האירוח (לטובת מי שיש לו בעיה עם המדיה של האירוח המוקלט או שרוצה אפשרות לקשר ישירות לתשובה)?
האם פרופ אסא כשר ענה (או יענה) לשאלות שלי?

בתודה מראש
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הוא לא ענה לשאלותך'
הוא לא ענה לשאלותך
20/09/2004 | 12:50
3
4
הוא לא ענה לכל שאלה, משיקוליו הוא.

ותימלול אני לא יודע אם יהיה. כמובן אם מישהו יתנדב לתמלל- נעלה את התימלול בסמוך לקטע הוידאו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שים לגבי שיקוליו'
שים לגבי שיקוליו
20/09/2004 | 14:02
2
5
אני מאוד מקווה שפשוט לא הספיק לענות על השאלות, מכיוון שהן לא פשוטות ונוגעות לאתיקה בסביבתו הקרובה - באקדמיה.  אדרבא, שייקח את הזמן, אבל בסופו של דבר, אני מקווה שיעמוד בהבטחתו ויענה לכל שאלה.

אגב, יחיאב, אם אתה זוכר את ההתלבטויות שלי באשר לקיום ארוחים בפורומים.
זה אחד היתרונות של קיום רב שיח כתוב - קשה להתחמק מדיון, יש אפשרות לנהל דיון לו שותפים כמה אנשים המבינים בתחום, וזה יכול להיות מאוד בולט כשלא עונים לשאלה...
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'תגובות נוספות'
תגובות נוספות
22/09/2004 | 13:57
1
25
שלום לכם.
עדיין לא השבתי על מכלול שלם של שאלות, מפאת קוצר הזמן.
בדעתי לשוב אל השאלות הללו ולענות עליהן, בפרוטרוט.

בברכת חתימה טובה,
אסא כשר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'עברו חודשיים, ואנחנו ממתינים'
עברו חודשיים, ואנחנו ממתינים
22/11/2004 | 00:21
18
נשמח לקבל תשובה לשאלות.
אולי עכשיו, כאשר אחד מאותם נותני הערכות שווי חברות מופרך פרופ אמיר ברנע, מורץ לתפקיד נגיד בנק ישראל זו ההזדמנות שלך להביע את קולך.

השתיקה במקרה זה, כמוה כהשתתפות...

עוד בנושאי הון-שלטון וכלכלה בכלל:
אתה מוזמן לקרוא את הספר "מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום" של ביכלר וניצן - אשמח לקרוא דעות בעניין.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:

חם בפורומים של תפוז

תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ