של "הכרת ה' ".
כך ע"פ הבנתו של ליבוביץ את הרמב"ם.
ואולם יש דרגות שונות של "נבואה", אברהם לא היה בדרגתו של משה - כך לומד הרמב"ם מהכתובים, מה עוד שהתורה איננה מכנה את אברהם 'נביא' ואת משה כן. אברהם לא היה 'יהודי' הוא היה עברי והוא הגיע להכרת ה' שלו בשכלו וקיים בנאמנות רבה את צו האל, למשל בנושא העקדה. הדבקות בה' היא חובה של יהודי ולא של מי שאיננו יהודי, אבל שניהם יכולים להגיע לשיא ההכרה השכלית, ההכרה שלא ניתן להכיר את ה', וזה הבסיס לתורת התארים השליליים - וזו לשיטתו של הרמב"ם ה'נבואה'.
לא כתבתי שלליבוביץ אין עמדה משלו בנושא הנבואה. כוונתי היא שאין הוא ככל הידוע לי מביע עמדה אישית אלא מרצה את דבריו בזיקה להבנתו את האחרים, את הרמב"ם, את ריה"ל, את 'תוספות' וכד'.
אינני זוכר אם ליבוביץ מתייחס לשתי שאלותיך האחרונות ישירות. יש שני חיבורים עיקריים שבהם ליבוביץ עוסק בהבנתו את הרמב"ם בעניין נבואה : ספר השיחות על נבואה וספר השיחות על 8 פרקים. מומלץ לקרוא היטב את שני הספרים הללו, עם עדיפות-מה ל'שיחות על 8 פרקים', כי ספר זה יצא בחייו ויש להניח שהגיה אותו לפני הבאתו לדפוס.