ראי הגזענות והאפליה במשנתו של ליבוביץ
טענה: תפיסה גזענית ומפלה שלא על בסיס דתי או ערכי אלא כזו הנובעת מהבניה מייעלת לחברה (למשל עבדות השחורים) או הנובעת מתורה מטאפיזית או מפילוסופיה שלטונית - תפיסה זו אינה פסולה מהותית על ליבוביץ והוא אף אינו מתנגד לה (אם כי כנראה שלא תומך).
סימוכין:
1. חזרנו על כל צדדין בדבריו של ליבוביץ ולא מצאנו ולו אמירה ברורה אחת נגד אפליה וגזענות. ואף רמיזותיו בנושא ספק אם עולות למניין מיעוט רבים.
ואם תמצי לומר שכחה של ראיה בהמצאה ולא בהעדרה - מה נאמר במקום שהיא אמורה להמצא ואיננה. בכל אינספור השתלחויותיו של ליבוביץ במשטר הנאצי, שמבחינה מעשית עיקר חידושו ומפעליו מסתכמים בהגיה והוצאה לפועל של תורת הגזע, אין הוא רואה לנכון להתנגד רק לרעיון הפאשיסטי - ראיית המדינה כערך עליון. ואין אף מילת גנאי על כך שהיהודים ושות' נחשבו עפ"י תורתם הפילוסופית כתתי-אדם.
2. על פי משנתו של ליבוביץ - מאחר שצרכים הם חסרי משמעות וכן מסקנות מחשבתיות - לא ייתכן פסול ופסילה רק בערך. אמור מעתה חוקי גזע ואפליה עדתית המושתתים על צורך חברתי או על פילוסופיה חברתית אין יכול לפוסלם רק מי שרואה ערך בשוויון ובחירותו המוחלטת של האינדיבידום האנושי. וליבוביץ כך על פי הצהרותיו אינו רואה בהללו ערך אלא רק בעבודת ה'. לפיכך אין הוא יכול כלל להתנגד לחוקי גזע ואף לנוראיים ביותר.
3. גם אם נמצא נוסחאה הקובעת שלא ייתכן לראות באפליה גזעית צורך ומסקנה והינם ערך ודאי - והיה אפשר להעלות על הדעת שיש להתנגד להם. אין ליבוביץ מתנגד אלא לערכים הסותרים את הערך העליון שלו קרי עבודת ה'. ומאחר שמדינת ישראל חילונית, היא רשאית לקבוע אילו חוקים העולים על רוחה ואין התנגדותו למדינה קיימת מחוץ לפסילתו את עצם קיום המשטר החילוני (האמור להיות דתי לפי ערכיו של ליבוביץ). ואין צריך לומר שחוקים הנחקקים בגרמניה (שאינה אמורה להיות דתית) אין בהם שום סתירה לעבודת ה' ולפיכך אין הוא יכול להתנגד לחוקים אלו.
טענה: תפיסה גזענית ומפלה שלא על בסיס דתי או ערכי אלא כזו הנובעת מהבניה מייעלת לחברה (למשל עבדות השחורים) או הנובעת מתורה מטאפיזית או מפילוסופיה שלטונית - תפיסה זו אינה פסולה מהותית על ליבוביץ והוא אף אינו מתנגד לה (אם כי כנראה שלא תומך).
סימוכין:
1. חזרנו על כל צדדין בדבריו של ליבוביץ ולא מצאנו ולו אמירה ברורה אחת נגד אפליה וגזענות. ואף רמיזותיו בנושא ספק אם עולות למניין מיעוט רבים.
ואם תמצי לומר שכחה של ראיה בהמצאה ולא בהעדרה - מה נאמר במקום שהיא אמורה להמצא ואיננה. בכל אינספור השתלחויותיו של ליבוביץ במשטר הנאצי, שמבחינה מעשית עיקר חידושו ומפעליו מסתכמים בהגיה והוצאה לפועל של תורת הגזע, אין הוא רואה לנכון להתנגד רק לרעיון הפאשיסטי - ראיית המדינה כערך עליון. ואין אף מילת גנאי על כך שהיהודים ושות' נחשבו עפ"י תורתם הפילוסופית כתתי-אדם.
2. על פי משנתו של ליבוביץ - מאחר שצרכים הם חסרי משמעות וכן מסקנות מחשבתיות - לא ייתכן פסול ופסילה רק בערך. אמור מעתה חוקי גזע ואפליה עדתית המושתתים על צורך חברתי או על פילוסופיה חברתית אין יכול לפוסלם רק מי שרואה ערך בשוויון ובחירותו המוחלטת של האינדיבידום האנושי. וליבוביץ כך על פי הצהרותיו אינו רואה בהללו ערך אלא רק בעבודת ה'. לפיכך אין הוא יכול כלל להתנגד לחוקי גזע ואף לנוראיים ביותר.
3. גם אם נמצא נוסחאה הקובעת שלא ייתכן לראות באפליה גזעית צורך ומסקנה והינם ערך ודאי - והיה אפשר להעלות על הדעת שיש להתנגד להם. אין ליבוביץ מתנגד אלא לערכים הסותרים את הערך העליון שלו קרי עבודת ה'. ומאחר שמדינת ישראל חילונית, היא רשאית לקבוע אילו חוקים העולים על רוחה ואין התנגדותו למדינה קיימת מחוץ לפסילתו את עצם קיום המשטר החילוני (האמור להיות דתי לפי ערכיו של ליבוביץ). ואין צריך לומר שחוקים הנחקקים בגרמניה (שאינה אמורה להיות דתית) אין בהם שום סתירה לעבודת ה' ולפיכך אין הוא יכול להתנגד לחוקים אלו.