ליבוביץ - על דעות ועל הלכות
ידועה עמדתו של ל' למעמדה של ההלכה בדת משה ויחסו לכל מה שבגדר "דעה". אעפ"כ התבטא בעיקר בענייני דעה ומעט מזער בענייני הלכה, כלומר ב'הפוך על הפוך' ולשיטתו של ל' עצמו - מבחינת המאזין הרוצה לעבוד את אלוהי ישראל היו דבריו של ל' בבחינת פרפראות לעיקר.
אעפ"כ ולמרות הכל ולאור יחסו של ל' למעמד האישה ב'יהדות' ובכלל, קשה להסביר את שתיקתו הרועמת נוכח התבטאויות מחפירות של מורו ודגלו הגדול - הרמב"ם, שבמשנה תורה שלו מצא לנכון לפסוק כלפי האישה פסיקות חשוכות ומתועבות. במידת האוטונומיה והאוטוריטה הרבנית שלו, יכול היה הרמב"ם איש הרוח והמידות לפסוק אחרת ושום תרוץ מסוג "כזו הייתה החשיבה באותם הימים" איננה קבילה, כי אינספור הנהגות יהודיות אחרות לא היו אז כהיום בבחינת נוהג, ובכל זאת קיימו אותן היהודים. למשל - שבת.
זו עבודת ה' שליבוביץ רואה בה ערך ?
ידועה עמדתו של ל' למעמדה של ההלכה בדת משה ויחסו לכל מה שבגדר "דעה". אעפ"כ התבטא בעיקר בענייני דעה ומעט מזער בענייני הלכה, כלומר ב'הפוך על הפוך' ולשיטתו של ל' עצמו - מבחינת המאזין הרוצה לעבוד את אלוהי ישראל היו דבריו של ל' בבחינת פרפראות לעיקר.
אעפ"כ ולמרות הכל ולאור יחסו של ל' למעמד האישה ב'יהדות' ובכלל, קשה להסביר את שתיקתו הרועמת נוכח התבטאויות מחפירות של מורו ודגלו הגדול - הרמב"ם, שבמשנה תורה שלו מצא לנכון לפסוק כלפי האישה פסיקות חשוכות ומתועבות. במידת האוטונומיה והאוטוריטה הרבנית שלו, יכול היה הרמב"ם איש הרוח והמידות לפסוק אחרת ושום תרוץ מסוג "כזו הייתה החשיבה באותם הימים" איננה קבילה, כי אינספור הנהגות יהודיות אחרות לא היו אז כהיום בבחינת נוהג, ובכל זאת קיימו אותן היהודים. למשל - שבת.
זו עבודת ה' שליבוביץ רואה בה ערך ?