"אילו ידעתיו - הייתיו" (הרמב"ם)

"אילו ידעתיו - הייתיו" (הרמב"ם)

האם שם, בהר סיני, "ידעו" אותו?
האם הרמב"ם "ידע" אותו?


בוקר טוב! שבוע טוב!
 
אולי הרמב"ם ניסה לכפות את עצמו עליו

כי אחרת איך אפשר להבין מדוע חיבר ספרים הלכתיים?


האם הרמב"ם חשב שהוא(הרמב"ם) הבין את המציאות?
 
האם אין זאת התרסה כנגד המציאות,שכל בני האדם בדמותו של הרמב"ם

הרי זה בדיוק הכוונה של מעשה בראשית,נעשה אדם בצלמנו כדמותנו.(של הקדמונים)

ואיפה האחריות לכל המחלות שזה שם בכולם?


חיים קצרים יש לפרט("אדם"),ועם ההגות האיומה הזו,יתכנו יותר קצרים.

תמים תהיה?
למה?למה?
 
למה? למה? למה?

ככה!

"רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה, וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה". (משלי)

 
אני מבין שאת מאוד בריאה,כי אהבה היא למעשה מחלה

ואיך את משלבת(חכמה ובינה) את זה ללא אהבה?!





עם השנים גיליתי עצב,ובעצב אהבתי אותך.

סתם הגיג!
 
יהודה, אל תהיה עצוב.


אתה שואל: ואיך את משלבת(חכמה ובינה) את זה ללא אהבה?!
ואני עונה:

"עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה"
הפסוק מדבר על ערנות.
השומר חייב להיות ערני ודרוך,
אחרת "האויב" יסתנן פנימה ויחמוק תחת עיניו הרדומות.
עיני השומר תמיד בוחנות וערניות.
ערנות למה?

לתוכן שעובר בראשינו, לכל מחשבה, לכל רגש שמתעורר.
ערנות = מודעות!
מודעות היא למידה, מודעות היא אהבה.
 
אל תהיה עצוב ,תקשיב לחכמה ונחמדה


יש איזה שיר באמתחתך שאולי תרצה לסבר מעט את אוזננו?


בינתיים,אני אשים שיר חדש ליוצר ישראלי,שמזכיר מעט את פרל ג'ם,אבל אחלה שיר.

אם בא לך להכנס קצת לעצבים

אחלה שיר.

:)

 
הכניסיני תחת כנפך

האם ביאליק שכתב את השיר הכניסיני תחת כנפך,האם הוא התתכוון להדסה?
כיון שהדסה נלמדה בבתי המדרש,אבל הוא החליט לעזוב את המקום,למה הוא התכוון שהוא כתב את השיר,כשהוא עזב את בתי המדרש ,האם הדסה הלכה אחריו? למישהו יש רעיון?
מדוע הוא הפך למשורר הלאומי?

 
חיים, תודה!


ידוע לי... "תכלית הידיעה – שנדע שלא נדע".

ובכל זאת, במעמד הר סיני ה' התגלה לעם ישראל.
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם..."
ביציאת מצרים כתוב: שם על גדות ים סוף ראו עיניה של שפחה על פי חז"ל יותר ממה שראו גדולי הנביאים.
ישעיהו לייבוביץ כתב שאכן העם "ידע" את ה' אך זה היה זמני...?!
"אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (דברים ל"ד);
ולאחר מכן חטא העגל והעונש.

"אילו ידעתיו - הייתיו"
אני חושבת בקול, :) מדוע המשפט הזה לא בא לידי ביטוי לאחר מעמד הר סיני?
דור חדש נכנס לארץ ישראל.
 
במעמד הר סיני לפי הרמב"ם

הוכח לישראל חיוב מציאותו ושכל השאר אפשריים.
"הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך" מבטא לדעת הרמב"ם את זה שה' קבע בלבנו אמתות נבואת משה (הקדמה לפירוש המשנה)
אשר ידעו ה' פנים אל פנים מבטא הכרה שלמה של משה את חובתו כלפי ה' ללא תיווך המדמה.
מדברי ל' נראה שבמעמד הר סיני היו בעיקר קולות וברקים ועוד ניסים שהשפעתם לדעתו זמנית ככל מה שלא מגיע מהכרעת האדם עצמו.
המשפט "אילו ידעתיו הייתיו" אומר שלא ניתן לדעתו. שהרי איננו הוא.
 
יש לך מראה מקום שהרמב"ם כותב זאת?

האפיגרמה הזו מיוחסת לכל כך הרבה אישים ובדרך כלל בצירוף המילים: כמאמר החכם: ... ונראה לי שמקורו הוא בכלל של בעל ספר העיקרים (מאמר שני פרק ל'), ''אילו ידעתיו, הייתיו''.
ואני יודע שרווח מאוד לייחס זאת לרמב"ם - רק שאני לא מצאתי את מקורו, אלא את היפוכו:

הרמב"ם פותח את משנה תורה במילים המונמנטליות: "יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון", וידיעת דבר זה היא מצוות עשה אליבא דהרמב"ם.

כמובן שאין ידיעתנו כידיעתו, וזה רמב"ם מפורש - אבל אילו ידעתיו הייתיו est chose d'autre
 
למעלה