לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

                                             לאתר עמותת "לשמה"    www.leibowitz.co.il

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

                                             לאתר עמותת "לשמה"    www.leibowitz.co.il

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

x
הודעה מהנהלת הפורום
אתר ישעיהו ליבוביץ - www.leibowitz.co.il
(עמותת "לשמה")

פורום זה מהווה החלק החי והנושם של אתר עשיר בתוכן המוקדש להגותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ. באתר זה תמצאו מאמרים רבים, ארכיון עיתונות, וידאו, אודיו ועוד. 
המשך >>

לצפיה ב-' שרשור השאלות לרב יובל שרלו '
שרשור השאלות לרב יובל שרלו
<< ההודעה הנוכחית
27/07/2013 | 20:38
96
1723
נא רשמו שאלותיכם רק בשרשור זה.
נא לא לנהל שיחות בשרשור זה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שלום.הרב יובל שרלו'
שלום.הרב יובל שרלו
27/07/2013 | 23:09
4
297
עקב פסיקתך לא להכניס את ספרי ליבוביץ לבית המדרש כמה שאלות.
.א.ספר מורה נבוכים לרמבם הנמצא בבית מדרשך,במה הוא שונה מספרי ליבוביץ האסורים?
.ב.גם באמירותיו בע״פ כגון: מנטאליות יודו נאצית או דיסכותל,שכל כוונתם לעורר לעבודת השם באמת,הן מחווירות בעזותם לעומת אמירה של הלל האמורא שאמר ״ מת משיח לישראל שאכלוהו בימי חזקיה״והגמ׳ ז״א חכמים לא החרימו אותו ,רק התפללו לקב״ה שיסלח והמשיכו להביא דברים בשמו.ומה עם רבי עקיבא שתמיכתו בבר כוזיבא הביאה לאחד האסונות הגדולים בתולדות ישראל?
.ג.השאלות הנ״ל מובילות להרגשתי הקשה שהציונות הדתית בעיקר בזרם החרדי יותר,ממשיכה להתבטל בפני העולם החרדי,ומה שגרוע יותר להנסות ולהדמות להם,המאבק האמיתי הוא בחרדים שמתנהגים ככת,ועוברים על יסודות התורה בעיקר בהקשר הסולידרי,״לא תעמוד על דם רעך״  ״לא תגודדו״ בכל הקשור לנושא הגיור,האתיופים, וחמור מכל תפיסתם הגזענית המונעת מהם קשרי חיתון עם היהודים הספרדים,גזענות הגובלת בכפירה בבורא שיצר את האנושות מהאדם שניברא יחידי.
עם בהחרמות עסקינן,אזי את ספרי ״החרדים״ יש להחרים, בכלל בתפיסת עולמי אין מקום לחרמות,הם אינן מועילות.את ספרי ליבוביץ יש להכניס לכל בית מדרש כדי ללמוד מהי דבקות באמת,מהי אחריות אמיתית לקיומו של העם היהודי,ספרי ליבוביץ אמורים להיות חוד החנית במאבק לגיבוש הזהות היהודית,גם ללא הסכמה עם כל דבריו.
לא בהתרפסות תצלח הדרך,אלא בהעזה ובהתחברות לכוחות חילוניים ומסרותיים המשוועים  לגיבוש זהותם היהודית,זאת הזהות שהניעה את ישעיהו ליבוביץ בכל ימי חלדו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לפני'
לפני
28/07/2013 | 06:10
1
193
לפני שאתה שואל במה הוא שונה מספר מורה נבוכים, אולי כדאי שתציין מהו הדמיון ביניהם לדעתך.
הלוא הגותו של ליבוביץ' שונה מזו של הרמב"ם כמעט בכל פרט (וכלל).
איך אתה מצפה שהרב ישיב על השאלה הזו בלי לציין מה המכנה המשותף לדעתך?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בשנת 77 ב-126 אכלת חול וגריז ?'
בשנת 77 ב-126 אכלת חול וגריז ?
28/07/2013 | 09:08
198
אם כן אנחנו חברים לנשק אבל לא לערכים נימאס לי מהאידיאולוגיה הפנטית
של הרבה דתיים בארץ הזאת הוריי ברחו מהנכר מאסו מהגויים האנטישמים
ועכשיו אני מוצא את עצמי מואס בפנטיים שוללי זכויות אדם.
עד מתי בבקשה ?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ראשית, אני מציע נוסח הרבה פחות אלים.'
ראשית, אני מציע נוסח הרבה פחות אלים.
29/07/2013 | 20:30
200
ראשית, אני מציע נוסח הרבה פחות אלים. לא פסקתי לא להכניס אלא אמרתי שלא להכניס. ממילא, גם הביטוי "ספרי ליבוביץ האסורים" מבטא הרבה מעבר למה שאני מכוון לו. אין מדובר בפסק הלכה, אלא בהבחנה שאני עושה בין ספרים שנכנסים לבית המדרש ובין ספרים שלא נכנסים לבית המדרש. כדי להסיר ספק, גם לספרים שלא נכנסים לבית המדרש אני מייחס חשיבות, ולעתים גדולה, אך אני מבדיל.
ומדוע ? קבעתי שני תנאים להכנסת ספרים לבית המדרש, ברוחב הגדול ביותר האפשרי. ראשון בהם הוא שהם יוצאים מנקודת הנחה של תורה מן השמיים. בזה ליבוביץ עומד, ובגאון. שני בהם הוא שהם מתנהלים בדרך בה התנהלו דיונים בענייני התורה שבעל פה, בסגנון ובראיות. בזה לדעתי ליבוביץ לא עומד.
אומר בכנות כי סביר להניח כי אם את ספר מורה הנבוכים לא היה כותב הרמב"ם – אפשר שהייתי מתייחס אליו באותה דרך. אלא שהרמב"ם הוא רמב"ם ופרופ' ליבוביץ הוא פרופ' ליבוביץ.
הסיבה המהותית אינה נובעת מניסוחיו. כמדומני שאף פעם לא טענתי נגד ניסוחיו הקיצוניים, ואפשר לבדוק זאת. הדוגמה שתמיד מביאים מהלל היא לגבי ראיה לסתור, לאמור: לו יטען את זה מישהו היום שאין משיח לישראל הוא אכן לא יהיה בבית המדרש.
כמדומני שמעולם לא טענתי שחכמים לא טועים. חכמים הם בני אדם. לפיכך, לא בשל כך אני טוען כנגד פרופ' ליבוביץ.
לגבי ההתבטלות מול העולם החרדי: נראה לי שזה הדבר הלפני אחרון שניתן לומר עלי. גם כל הדוגמאות שהבאת – לא תעמוד על דם רעך, וכל הנושאים שהבאת, הם הדבר הלפני אחרון שניתן לומר עלי. אנא הכנס למנוע החיפוש גוגל את המילים שרלו בצירוף כל מילה אחרת שהוספת (אתיופים, גיור, החרמות, התרפסות) ומנה את מספר התוצאות שתקבל, ואני חושב שתצטרך לשוב לפורום ולומר כי טעית בדברים שכתבתי כלפיי.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לגבי אכילת חול וגריז'
לגבי אכילת חול וגריז
29/07/2013 | 20:32
164

בשנת 77 אכלתי חול וגריז.
איני יודע למי כוונתך במאיסה של פנטים שוללי זכויות אדם. אני מניח כי לפחות לגבי מאיסת חלק מהם – אנחנו שותפים.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'טעותו '
טעותו
28/07/2013 | 11:42
11
187
שלום הרב שרלו,

1. טענת שבענייני יהדות ליבוביץ' טעה כמעט בכל דבריו. במה לדעתך טעה?

2. ליבוביץ' מעיד על עצמו כי בהגותו אין כל חדש וכל שאמר כבר הופיע קודם לכן ביהדות. האם אתה מסכים?

תודה מראש
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'פתיחת הדיון על הטעויות'
פתיחת הדיון על הטעויות
29/07/2013 | 20:32
10
184

אדגים רק חלק מדבריו שנראים בעיני כטעות, בכל רוחב היריעה של הנושא: דבריו כי התפילה אינה פניה לריבונו של עולם אלא עבודת ד' בלבד – אינה עומדת בשום מבחן של שום מקור בנושא התפילה בתנ"ך, בחז"ל וכדו', וגם הניסיון לבסס זאת על "ולעבדו בכל לבבכם – אינו נכון"; דבריו על כך שאין מושג של קדושת מקום אינם עומדים בשום קריטריון של המסופר בתורה, בנביאים, בחז"ל ובכל מקור אחר (אני מכיר את המשך חכמה ואת משנת הרב סולובייצי'ק, ניתן לקרוא את התייחסותי לכך כאן: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=22886)); דבריו על כך שההלכה היא הגורם היחיד המגבש של היהדות אינה עומדת בשום מבחן – לא של המקורות ולא של ההיסטוריה, ועוד ועוד. ליבוביץ לדעתי היה פילוסוף גדול של הדת, אולם דבריו על הדת היהודית אינם עומדים בשום מבחן. אני יודע שאני טוען כאן טענה שמוטלת עלי ההוכחה לכך, ובעיקר – היא קשה לטיעון, כי צריך לערוך רשימה של כל טענותיו ולבחון את הדברים אחד לאחד.

גם בעולם בו אנו גמישים הרבה יותר בתחום הפרשנות, ומבינים כי הרבה מאוד תלוי בעיני המתבונן – הדברים רחוקים מאוד.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הרב, הקישור שצירפת אינו תקין. אנא בדיקתך'
הרב, הקישור שצירפת אינו תקין. אנא בדיקתך
29/07/2013 | 20:39
71
לצפיה ב-'תודה על תשובתך. מכך משתמע שאתה רואה בדברים'
תודה על תשובתך. מכך משתמע שאתה רואה בדברים
29/07/2013 | 20:41
2
112
חידוש, ואולי אף סילוף, או שמע פשוט טעות?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אני רואה בדברים ניסיון מופלא להציע פרשנות '
אני רואה בדברים ניסיון מופלא להציע פרשנות
29/07/2013 | 20:51
152
אני רואה בדברים ניסיון מופלא להציע פרשנות פילוסופית לעולמה של היהדות.
מכאן הצלחתו הגדולה של משנתו.
מכאן גם כשלונה הגדול. לא ניתן להכניס את היהדות לתוך ד' האמות המצומצמות של הפילוסופיה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
29/07/2013 | 23:59
58
לצפיה ב-'מצרף את הקישור מחדש:'
מצרף את הקישור מחדש:
29/07/2013 | 20:48
1
87
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'מנסה שוב - בסוף אצליח'
מנסה שוב - בסוף אצליח
29/07/2013 | 20:49
112
לצפיה ב-'ליבוביץ לא התיחס לתפילה סתם'
ליבוביץ לא התיחס לתפילה סתם
29/07/2013 | 22:54
3
110
היינו זו המופיעה בתנ"ך ובחז"ל וכד', אלא למצוות תפילה, לתפילה המגובשת בסידור. ההתעלמות מהבחנה זו היא טעות נפוצה. מבחינת מצוות תפילה - עומדים דבריו של ליבוביץ בכל המבחנים, והוא משיב עליהם אחד לאחד.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הטיעונים שלו שהקב"ה אינו בית מרקחת'
הטיעונים שלו שהקב"ה אינו בית מרקחת
30/07/2013 | 17:20
2
102
אינם טיעונים נגד מצוות התפילה, אלא נגד תפישת התפילה של אנשים.
ראה אפילו בדברים שצוטטו כאן בנושא זה.
הם לא קשורים למצווה.
הם קשורים למהות
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נהפוך הוא - הם בעד תפישת התפילה של אנשים'
נהפוך הוא - הם בעד תפישת התפילה של אנשים
30/07/2013 | 21:19
1
68
טיעון בית המרקחת חושף מהי באמת תפישת התפילה של המתפלל, ולא מה שנדמה לו שהיא תפישת התפילה שלו או מה שאחרים דורשים ממנו שתהיה תפישת התפילה שלו. והנה עוד ציטוט מדברי ליבוביץ:
"לענין התפלה (זהו הכתיב הנכון, בלי י'): לא דברתי על תפלה סתם, אלא על מצות תפלה (התיבות תפלה סתם ומצות תפלה מודגשות), שהיא עבודת ה' ושאינה תלויה ברחשי לבו של האדם. התפלה שאדם מתפלל מתוך צורך או דחף נפשי איננה מצוה, אבל היא כשרה מאד, ותפלתך שעליה כתבת ושבאה ממעמקי לבך ודאי שהיא כשרה שבכשרות - ויתן ה' את שאלתך (ניסוח מוזר. ליבוביץ מתפלל?) אבל גם המתפלל מתוך עשיית חובתו, לשם קיום המצוה, ראוי שתפלתו תתקבל, שהרי הוא מתכוון לעשות רצון בוראו" ('רציתי לשאול' עמ' 233)

דברים אלו נאמרו במכתב תשובה של ליבוביץ שהשיב על מכתב שכתב לו נער בן 17 שהוא פגוע מוחין, ומכאן ניתן להבין את הסגנון הרך והמעודד של התשובה (ליבוביץ היה פדגוג ענק). אבל התוכן ברור מאוד ואינו משתמע לשתי פנים.

ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'פעם בדקתי'
פעם בדקתי
31/07/2013 | 15:09
49
האם ליבוביץ כתב בכוונה 'תפלה' כשהתייחס לתפילה שלא-לשמה (=משהו תפל) ו'תפילה' כשהתייחס לתפילה לשמה. אך לא מצאתי קורלציה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מקורות להגותו של ליבוביץ.'
מקורות להגותו של ליבוביץ.
28/07/2013 | 12:57
20
169

שלום רב.

בקרב תלמידיו/מוקיריו של ליבוביץ מקובלת בדרך כלל הדעה שאין בהגותו של ליבוביץ חידושים אלא דגשים והרחבות של דברים שנאמרו כבר קודם לו בכתבי הקודש או בדברי חכמים והוגים. בחלק ניכר מהמקרים גם אני שותף לדעה זו. כידוע, ליבוביץ עצמו היה מודע לכך שכנגד דעות שהשמיע תתכנה גם דעות אחרות או נוגדות שגם הן מצויות במסגרת היהדות לדורותיה.

אעפ"כ ישנה לפחות אמירה אחת משלו שהיא בעלת משמעות רבת משקל ביותר מבחינת נקודת מבטה של המסורת הדתית יהודית היסטורית . כוונתי לניסוח הבא או כדוגמתו :

" ... מבחינת היהדות תושבע"פ קודמת לתושב"כ. אלמלא ההלכה שקבעה שחמשה חומשי תורה ( או כ"ד ספרי תנ"ך ) כתבי קודש הם, לא היו הללו אלא ספרות עברית ישנה, ובחלקה ספרות ממדרגה שניה. ההלכה הנחתכת בתושבע"פ - היום כלפנים - היא אורח החיים המוטל עלינו מבחינה דתית, ולא מפי פסוקים מן התורה או מן הנביאים אנו חיים. ההלכה הנפסקת יום-יום היא הדת החיה, ואילו דת התולה עצמה במאורע בימי קדם היא דת מתה...."
[ הדברים לקוחים מתוך הספר 'רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ' עמ' 131/2 והם מהווים חלק מתשובה שנתן ליבוביץ לשואל שפנה אליו בכתב. ההדגשות שלי ].

שאלתי מתייחסת למשפט הראשון.
מבחינה פילוסופית-ביהוויוריסטית אי אפשר להטיל דופי בדברים הנ"ל, שכן בעצם הציות לחוק ניתן לו תוקפו ע"י המציית, וכך הוא גם באשר לציות לצו הדתי. אולם מבחינת התודעה הדתית, מה שליבוביץ מכנה במשפט הנ"ל "מבחינת היהדות", לא רק שלתורה קדושה אימננטית, היא אף נתפסת כמכוננת הבריאה וככזאת היא אף קודמת לה. על טענה זו יכול ליבוביץ להשיב בפשטות שאילמלא הקנו חכמים לתורה מעמד זה בדרשותיהם היא לכשעצמה הייתה חסרה אותו.

מהלוּפּ הזה אי אפשר לדעתי לצאת אלא אם כן מקבלים את ההבחנה בקיומם של שני עולמות מנוגדים : העולם הדתי וכלליו, וכנגדו העולם הפילוסופי וכלליו ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה.

ידוע הדיון התלמודי במעמדם של אי אילו ספרים ככתבי קודש ( "מטמאין את הידים" ) אולם חמשה חומשי תורה אינם בכללם. וכאמור, מיותר להזכיר את שפע המדרשים והכתובים המייחסים לתורה גם קדמות וגם קדושה אימננטית.

אתה כמורה וכאיש הלכה - האם מוכר לך כתוב דתי מסורתי הלכתי או הגותי יהודי ( לא פילוסופי ) כלשהו שיכול היה לשמש לליבוביץ מקור לניסוח דבריו אלו באופן שנוסחו, או שמא נאמר שבדברים אלה יש משום חידוש והטיית מוסכמות דתיות לצד הפילוסופיה ?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'דיון בשאלת היחס בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה'
דיון בשאלת היחס בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה
29/07/2013 | 20:33
19
160



מה שאומר ליבוביץ על תורה שבעל פה שהיא זו שקבעה שהתורה שבכתב היא התורה שבכתב נכון, אבל רק באופן חלקי. התורה שבכתב והתורה שבעל פה מנהלות יחסים של ריקוד ביניהם, ותלויים האחד בשני. חלק בלתי נפרד מההלכה כן תולה את דבריו בפסוקים שבתורה שכתב; לא כל מה שחפצים חכמי התורה שבעל פה לעשות – הוא נכון במישור האונטולוגי. הדברים שכתב ליבוביץ, כדרכו, חתוכים מידי, והוא מתעלם מאותו ריקוד מיוחד. בקיצור כתבתי על כך את המאמר הבא (ב"רציתי לשאול" שלי):
תוכן השאלה:
שלום לכבוד הרב שרלו שליט"א

אני לומד באחת מישיבות ה"קו". היה לנו עונג שבת עם הר"מ שלנו והוא יצא בהתקפה חריפה עליך. הוא אמר שיש כאלה שמרוממים את העם אל התורה ויש כאלה שמורידים את התורה אל העם והדרך צריכה להיות "ומקרבן לתורה" ולא "ומקרב את התורה אליהם".
אני קראתי את מה שכתבת על איך עושים מחלוקת וזה בעיקר את הצורך קודם כל לדייק את העמדה של הצד השני ורציתי לדעת האם כבוד הרב באמת חושב שצריך לכופף את התורה אל העם, ואם זה באמת נכון אז למה הרב חושב ככה והאם זה לא משפיל את התורה כמו שאמר הר"מ שלנו.

סליחה על השאלה ותודה אם תענה

תוכן התשובה:

שלום וברכה

ראשית אומר, שאני חושב שאתה הולך בדרך נכונה מאוד. החובה לדייק את עמדת הצד השני קודם שחולקים עליו היא מהותה של מחלוקת לשם שמיים, שאם לא כן, ואם מנהלים מחלוקת על עמדות שלא קיימות – מדובר בדבר שאין לו טעם זולת רוע וקרע ושאיפת כוח. כך אני מבין את תחילת סוגיות רבות בש"ס, כאשר הגמרא כותבת "מאי קסבר ? אילימא...", שזה נוסח שהוא למעשה דיוק העמדה, ויש כמובן עוד הרבה לשונות בגמרא המנסות קודם כל לדייק את הדעה, ולבחון לאור איזו שיטה היא הולכת. אדגיש את מה שהדגשתי גם בדבריי המקוריים שהדבר אינו מונע אפשרות מחלוקת, ומותר לאדם (ואולי חובה מוטלת עליו) לחלוק בכל כוחו ובכל מאודו על עמדות שהוא סובר שהן אינן נכונות. כל זה, אך ורק אחרי תהליך הדיוק.
נראה לי כי הדימוי של התעלות אל התורה או כיפוף התורה אלינו הוא מקור הבעיה בדיון הזה. בחירת הדימוי עצמו, של כיפוף והתרוממות מכניס למלכודת מחשבתית ולקיבעון, ובשל כך בו עצמו טמונה הבעיה. ומדוע ? שכן "הינעלות" על הדימוי הזה אינה יכולה להיות נכונה, שכן יש אין ספור מקורות שניתן להביא לשני הצדדים. מחד גיסא, כל התורה כולה מעלה אותנו מהמקום שאנו נמצאים בו, ומקרבת אותנו אל דבר ד´. שבת – מוציאה אותנו מיום חול ומקרבת אותנו לקב"ה; צניעות - מוציאה אותנו מהמקום המושחת שאנו עלולים להיות בו ומרוממת אותנו לקדושה ולטהרה, וכן הלאה. למעשה, כל המצוות כולן, ובעיקר השמעיות שבהן, מרוממות אותנו ומקרבות אותנו לריבונו של עולם.
מאידך גיסא, אין תחום אחד בהלכה בו אין "התכופפות" של התורה אלינו. בראש ובראשונה, עצם העובדה שהתורה כתובה בשפה שלנו ופונה אלינו; דרך המצוות הממוקדות של "התכופפות" כגון אשת יפת תואר ומינוי מלך (לדעת תנאים, אמוראים וראשונים רבים); אין ספור סוגיות בש"ס (ראה את הפתיחה של מסכת סנהדרין, המורידה את הצורך בשלושה דיינים מומחים מדאורייתא לרמה נמוכה יותר, בשל חולשות בני אדם "כדי שלא תינעל דלת בפני לווין"; ראה את התוס´ הראשון בש"ס המלמד על הפער שיש בין הלכות קריאת שמע שבמשנה ובין המציאות בצפון אירופה, והצורך לגשר על כך; ראה את כל פסיקות רבינו תם בנושא גויים; ראה את הסוגיה בנושא "לעשות נחת רוח לנשים" ועוד ועוד), ואין ספור פסיקות בספרות השו"ת. אני מבקש להדגיש כי הדוגמאות שנתתי אינן בודדות, ואין אני נוקט בשיטת דיון המוציאה את ה"צימוקים" ומביאה ראיה מכאן וראיה מכאן, בעוד שרוב מוחלט של המקורות הוא הפוך. טענתי היא שהדוגמאות האלה אינן יוצאות מן הכלל. ניתן לומר שאם ננעלים על הדימוי של התכופפות ההלכה – אין ולו סוגיה אחת בש"ס שאין בה "התכופפות" של ההלכה לעובדה שאנחנו בני אדם, מהלכות קריאת שמע ועד הלכות עיגון, ומהיחס לגויים ועד לדיני כלאיים. כל זה, רק אם ננעלים על הדימוי הלא-טוב הזה.
לא זו בלבד, אלא שגם אם ננעלים עליו ומתקבעים בו – מובן מאליו כי בכל הסוגיות המטרה של ההלכה ושל הפוסקים אינה לעשות את החיים קלים יותר, אלא להעלות את הציבור, בדרך זו של התכופפות, למקום הרבה יותר גבוה. לפיכך, אם מבקשים להתקבע בדיון – זו בהחלט עמדתי, וראת את אחד המאמרים שלי על כך כאן: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19873

לפיכך, אני חושב שטוב יותר להשתמש בדימוי של חז"ל, ביחס לשני הטפחים באמצע. אני שולח לך קטע קטן מתוך עלון של הישיבה בו כתבתי על הנושא:
ושני טפחים באמצע
ר´ שמואל בר נחמן בשם ר´ יונתן,
הלוחות היו אורכן ששה טפחים ורחבן שלשה,
והיה משה תפיש בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע (ירושלמי).

האירוע ההיסטורי של מתן תורה לא בשעתו בלבד התקיים, אלא שהוא מתקיים בכל התרחשות של תלמוד תורה. שני הטפחים למעלה הם התורה שאנו לומדים, והיא כמובן כוללת היום לא את התורה שבכתב בלבד, אלא את מה שהצטבר במשך הדורות והפך לחלק מההתגלות הא-לוהית. שני הטפחים שלמטה הם אנחנו עצמנו. אנחנו באים ללימוד עם מי שאנחנו: המקום שליבנו חפץ ללמוד תורה; ההתרחשויות הנפשיות שבנו; העולם המוסרי שלנו; התרבות בה אנו חיים; החינוך שזכינו בו יחד עם שורש נשמתנו – כל אלה באים לבית המדרש. החידוש הגדול שיש בקריאתו הוא שלא נצטווינו לבטל ולאיין את מי שאנחנו. שני הטפחים ביד משה רבינו לא התאדו עם מתן תורה. להפך, ריקוד תלמוד התורה מתנהל בשני הטפחים שבאמצע, במפגש שבין א-לוהים ואדם, ובין לומד התורה לתורה עצמה.

לאמור: זה הדימוי שנראה לי נכון הרבה יותר, והוא מבוסס על עולמם של חז"ל לאור דברי המהר"ל מפראג על הגמרא הזו (בהסברו השני). התורה מתחוללת בשני הטפחים שבאמצע. ריבונו של עולם ואנחנו לא מופיעים בשני הטפחים שבאמצע בצורה שווה חס ושלום. הוא מלמעלה, אנחנו מלמטה. אסור לטשטש את ההבדל הזה לרגע. גם בריקוד יש מוביל ויש מובל. ואף על פי כן, אנחנו מביאים את עצמנו למפגש, ופוגשים שם את התורה האלוקית העליונה, וההלכה מתרחשת בשני הטפחים שבאמצע. נראה לי כי אם תאמץ את הראייה הזו – תוכל למצוא יתר ברכה בדיון של יחסי הקב"ה ועם ישראל, תורה ומציאות, ואז להבין לעומק את התפיסה הרוחנית שאני בא מכוחה. מכאן ואילך, הרשות לחלוק בוודאי קיימת.


כל טוב ויישר כוח
התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו
בתאריך א תמוז תשע"ג
אם תשים לב, למעשה אני לא מקבל לא את מה שכתבת אתה ולא את מה שכתב ליבוביץ, אלא את אידיאת הריקוד.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לא שאלתי על היחס בין תושבע"פ לתושב"כ.'
לא שאלתי על היחס בין תושבע"פ לתושב"כ.
29/07/2013 | 21:50
15
87
שאלתי על יחסו של האדם הדתי לתורה, כפי שמשתמע מדבריו לעיל של ליבוביץ.
המסורת הדתית מייחסת לתורה קדושה אימננטית וקדמות, ואילו מדבריו של ל' משתמע שאת קדושת התורה ( עם או בלי מרכאות למילה 'קדושה' ) מעניק לה האדם. שכאילו משתמע מדבריו אלה שאילו רצו היו חכמים מעניקים קדושה לכתבי הומרוס או אפלטון וכד'בדיוק באותו תהליך שהעניקו קדושה לתורה.
לדעתי זו עמדה א-דתית יהודית.
לפיכך שָאלתי ( בכפוף לקביעה שליבוביץ אינו מחדש אלא "לוקח" מאחרים ) האם יש במסורת ישראל דעה כזו שקדושתה של התורה אינה נובעת מהיותה אלוהית אלא משום יחסם של חכמים אליה.

תודה על תשובותיך.
( אגב, הודעתך הקודמת מתוארכת א בתמוז תשע"ג. כנראה נפלה טעות )
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לא נפלה טעות'
לא נפלה טעות
29/07/2013 | 22:31
1
69
לצפיה ב-'נראה לי ששאלתך צומחת'
נראה לי ששאלתך צומחת
29/07/2013 | 22:46
5
59
מן האינטרפרטציה השגויה שאתה נותן לדבריו של ליבוביץ, ושהיא מנוגדת לאינטרפרטציה שנותן להם הרב שרלו, ואפשר שלפיכך לא קבלת תשובה שלה ציפית. בתשובתו לברנדו כותב הרב שרלו:
"קבעתי שני תנאים להכנסת ספרים לבית המדרש, ברוחב הגדול ביותר האפשרי. ראשון בהם הוא שהם יוצאים מנקודת הנחה של תורה מן השמיים. בזה ליבוביץ עומד, ובגאון." אז לא, לא משתמע מדברי ליבוביץ שאילו רצו חכמים ליחס קדושה לכתבי הומרוס או אפלטון ולא לתורה שלנו היו עושים כן. ואולי זו התשובה לשאלתך.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אבל השאלה היא בדבר'
אבל השאלה היא בדבר
29/07/2013 | 22:58
4
46
האינטרפרטציה שליבוביץ נותן למליצה 'תורה משמים', האם הם אכן אותם השמים של הרב שרלו ?
וליבוביץ עונה :
" .... זוהי אמונתנו, אמונת המקבלים עליהם עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות - שתורתנו שבע"פ, שעל פיה חיו וקיימו את התורה הרבה עשרות דורות של עם ישראל, ושנתגבשה בהלכה בידי בני אדם שכוונתם היתה "לשם שמים", ז.א. לקיום התורה - היא היא התורה מן השמים ....
האם הבנת על אילו שמים מדובר ?
אני לא.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בהחלט כן. אלו אותם השמים של הרב שרלו.'
בהחלט כן. אלו אותם השמים של הרב שרלו.
29/07/2013 | 23:02
3
49
אחרת לא היה הרב אומר מה שאמר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בהחלט לא.'
בהחלט לא.
30/07/2013 | 00:01
2
38
ועם כל הכבוד לרב שרלו - דבריו אינם מתיישבים אלו באלו.
הרב שרלו גם אמר :
ש - 1 : בענייני יהדות ליבוביץ' טעה כמעט בכל דבריו ...
ש - 2 : דבריו על הדת היהודית אינם עומדים בשום מבחן ...
ש - 3 : לא ניתן להכניס את היהדות לתוך ד' האמות המצומצמות של הפילוסופיה....

כלומר איך שלא תסביר למה מתכוונים שני אלה ב'תורה משמים', דעתו של הרב שרלו על ליבוביץ מסתכמת בשלוש ההצהרות הנ"ל.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אתה החלטת שבהן היא מסתכמת'
אתה החלטת שבהן היא מסתכמת
30/07/2013 | 00:16
1
27
הרב שרלו החליט אחרת, ולא כלאחר יד ולא בכדי.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אני'
אני
30/07/2013 | 00:17
25
סומך יותר על העקביות של ליבוביץ מאשר על חוסר העקביות של הרב שרלו.
את שניהם אני מכבד.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'עמדה קדומה כזו לא יכולה להיות'
עמדה קדומה כזו לא יכולה להיות
30/07/2013 | 17:23
6
99
לפני המודעות הקנטיאנית לכך שלמעשה כל דבר מבוסס על תפישת האדם, ולא על הדבר כשהוא לעצמו.
אולם גם לפני וגם אחרי קאנט - בוודאי שעמדת ליבוביץ בנושא זה אינה מקובלת.
האדם נתפש כחושף את העובדה שהתורה ניתנה מן השמיים. לא כיוצר את העובדה הזו.
וגם זו אחת הסוגיות שאני טוען שליבוביץ לא היה פרשן של היהדות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'איך בכלל אפש לדבר כאן על עובדות?'
איך בכלל אפש לדבר כאן על עובדות?
30/07/2013 | 19:49
4
39
עובדה תופס האדם בחושיו, כמות שהם או בסיוע מכשירים מתאימים. תורה מן השמים אי אפשר לתפוס בחוש ואין שום מכשיר שיכול לבדוק את זה. לפיכך אין תורה מן השמים בגדר עובדה אלא בגדר פוסטולט אמוני. יתר על כן. אילו היתה באמת תורה מן השמים בגדר עובדה, היא היתה חסרת כל ערך, דתי או אחר, כי כל העובדות הן חסרות ערך. איזה ערך טמון בהכרת העובדה שהגשם יורד מן השמים?
אבל, יש להוסיף ולשאול, איך האדם נחשף לאותו טקסט שמוטל עליו לקבלו כתורה מן השמים? האם הוא עצמו מקבלו מן השמים? האם הוא מגיע בכוחות עצמו לגילוי שאותו טקסט הוא הוא התורה מן השמים? ודאי שלא. הוא נחשף לזה ממוריו וממחנכיו, הווה אומר מעולמה של תורה שבע"פ. רק לאחר החשיפה הזו הוא המכריע אם לקבל את הפוסטולט האמוני שזו התורה מן השמים או לדחותו. אין כאן לא חשיפת עובדה ולא יצירת עובדה, אלא קבלה או דחיה של פוסטולט אמוני.
זו אינה פרשנות. זה תיאור של המציאות. אלו העובדות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'כלומר'
כלומר
30/07/2013 | 20:36
3
17
אתה למרות כל מה שכתבת לי מסכים אתי ש'תורה משמים' של הרב שרלו אינה יכולה להיות אותה 'תורה משמים' של ליבוביץ.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ממש לא'
ממש לא
30/07/2013 | 20:53
2
16
זוהי אותה תורה מן השמים אלא שהרב שרלו אינו מתנסח כהלכה ומערב בין פוסטולט אמוני, מציאות ופרשנות. מה שהוא פוסטולט אמוני מוצג ע"י הרב כמציאות (עובדות), ומה שהוא מציאות מוצג על ידו כפרשנות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לפי השיטה המוזרה '
לפי השיטה המוזרה
30/07/2013 | 21:11
1
19
הזו שלך כולם אומרים את אותו הדבר, אלא שמה שאצל האחד מתנסח כעובדה מתנסח אצל השני כאמונה ואצל השלישי מתנסח כמציאות ואצל הרביעי מתנסח כהבל.

עד מתי ועד היכן עם ההונאה העצמית הזו ??
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מעולם לא אמרתי שכולם אומרים אותו דבר'
מעולם לא אמרתי שכולם אומרים אותו דבר
30/07/2013 | 21:23
18
וההבדלים הם רק הבדלים שבניסוח. מה שכתבתי כאן מתיחס אך ורק לשאלתך הספציפית בעניין תורה מן השמים. עד מתי תיקח אנשים למקומות שמעולם לא התכוונו להיות בהם? או שאתה מקצץ בנטיעותיהם או שאתה מרחיב את דבריהם עד אינסוף. מה דעתך להתיחס לדברים עצמם, כמות שהם?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הדימוי של הריקוד הוא נהדר'
הדימוי של הריקוד הוא נהדר
29/07/2013 | 22:37
2
38
ואותם שני טפחים של ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שבהם מתרחש הריקוד הוא מרהיב ביופיו. אבל זו בדיוק גם התפיסה של ליבוביץ, אף כי הוא השתמש בדימוי אחר, הלקוח מעולמה של הקיברנטיקה המודרנית, שאף הוא מעלה אסוציאציה של ריקוד - סטיה ותיקון, סטיה ותיקון, צעד קדימה וחזרה, צעד הצידה וחזרה: "במונחיה של הקיברנטיקה המודרנית ניתן להגדיר את היחס שבין המקרא ובין ההלכה כמשוב (feed-back): ההלכה של תושבע"פ - שהיא יצירה אנושית - שואבת את סמכותה מדברי אלהים חיים שבמקרא, אולם היא הקובעת מהו תכנה, מהו מובנה ומהי המשמעות של תושב"כ". נו, אלו בדיוק אותם שני טפחים שבהם מתרחש המפגש בין התורה האלוקית העליונה (שהרי היא מקור הסמכות) ובין עולמו של האדם, ושם נכתבת ההלכה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'יחי ההבדל הקטן.'
יחי ההבדל הקטן.
29/07/2013 | 22:51
1
35
הריקוד הוא אקט חוויתי, אקט של ריגוש ושמחה, ארוטיקה ומגע, כשרוקדים מחייכים - לכן הוא מתאים כדימוי דתי.
הקיברנטיקה קרה, שכלתנית, מכנית, מונוטונית וחסרת "נשמה" - אין בה שום אספקט דתי, לכן היא תואמת את ה"דת" הליבוביציאנית.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'זה כבר עניין של אישיות'
זה כבר עניין של אישיות
29/07/2013 | 22:59
27
ואפשר של' כיוון דווקא להמנע ככל האפשר מארוטיקה ומגע בקשר שבין האדם לקב"ה. אבל זה לא מנע ממנו כלל ליהנות ממריל סטריפ, או להבדיל מספרות פורנוגרפית.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לכבוד הרב יובל שרלו- בנוגע לאבולוציה'
לכבוד הרב יובל שרלו- בנוגע לאבולוציה
28/07/2013 | 16:24
2
131
כידוע, ליבוביץ תמך בתיאורית האבולוציה. אך כיום עם התקדמות המדע המודרני, מתגלות עוד ועוד בעיות בתיאוריה (ואני אומר זאת בתור מי שעוקב אחר הספרות המקצועית). אחד הטיעונים היותר רציניים כנגד התיאוריה הוא משל השעון המשתכפל, נניח שאנו מוצאים שעון המסוגל להתרבות ועשוי מ-dna. לבטח נטען כי הוא תוצר של תכנון. אם כך מדוע לא האדם, המורכב בהרבה משעון סטנדרטי?

מה דעתך לגבי עמדתו של ליבוביץ בנושא, והאם לדעתך עדיין יש לקבל את התיאוריה. רק אוסיף שהיא נוגדת את הנאמר בתנ'ך- שנאמר בבראשית פרק ב' פסוק ז':" וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה"

כלומר האדם נוצר ישירות מהעפר ולא התפתח מחיות קודמות. ואף ישנה סתירה בסדר בריאת החיות, בניגוד לסדר בו דוגלת תיאורית האבולוציה. שלא לדבר על הזמן עליו מדברת האבולוציה.


ומנגד, הראיות לאבולוציה מסתכמות בעיקר בטענת הדמיון המשותף ועמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. הפרכה לדבר- גם שתי מכוניות של אותו יצרן לעיתים דומות מאוד אחת לשניה. אך זה מוכיח יצרן משותף ולא מוצא משותף. ובנוגע לחיידקים- עובדה שהם נשארים חיידקים ואינם הופכים ליצור חדש. כך גם כלבים שנשארים ומקוטלגים ככלבים (פודל ודני ענק עדיין כלבים, חרף השוני).

לתשובתך אודה...

ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על האבולוציה'
על האבולוציה
29/07/2013 | 20:34
1
128


כדי להתמודד עם האבולוציה צריך להיות איש מדע רציני, לפחות בסדר הגודל של פרופ' ליבוביץ, ולצערי אני לא כזה. נראה לי כי הניסיונות שלך לשלול את תיאוריית האבולוציה בטענות שהבאת – אינו חזק דיו.
השאלה אפוא מופנית אל האדם הלא-נכון.
מה שאני יכול לכתוב כאיש אמונה לכתוב הוא זה: הטיעון כי אם תיאוריית האבולוציה נכונה – התורה אינה נכונה, אינה עומד במבחן האמונה. להפך, אפשר שתיאוריית האבולוציה היא המתאימה ביותר לעולמה של תורה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אפשר לכוון את השאלה לאו דווקא לאבולוציה'
אפשר לכוון את השאלה לאו דווקא לאבולוציה
29/07/2013 | 23:16
60
אלא לשאלה אם יש בכלל נקודת מגע בין תורת האבולוציה, כמשל למדע המודרני בכללותו, לבין עולמה של התורה? טענתו של ליבוביץ היא שאין בכלל מגע ביניהם, לא מגע שהוא בגדר התאמה ולא מגע שהוא בגדר ניגוד. לפיכך אין השאלה אם תיאורית האבולוציה היא המתאימה ביותר לעולמה של התורה מתעוררת מלכתחילה. על מנת להגיע להכרה זו אין צורך להיות מומחה לאבולוציה ואפילו לא להיות איש מדע רציני. די להבין את העקרונות הבסיסיים שעליהם עומד המדע המודרני, וגם לצורך זה אפשר להסתפק בדבריו של ליבוביץ בנושא.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'איך אפשר להבין מה ליבוביץ בעצם טוען??'
איך אפשר להבין מה ליבוביץ בעצם טוען??
28/07/2013 | 16:51
1
134
מצד אחד הוא טוען שאין להאניש את התורה והוא מפרש הרבה דברים הרחק ממחוזות הפשט הוא בכלל לא רואה צורך להסביר את התורה כי אנחנו לא תופסים  ולדידנו אין הבדל..
הוא גם טוען שהיהדות של היום היא לא הרוח היהודית האמיתית אז מה הרעיון שהוא מציע לעשות??הוא רק טוען שצריך להיות לשמה הכל לשמה.. מעניין מה דעתו על עולם הבא ומה יחסו בכלל לקיום שכר ועונש...
הנה ציטוט לדוגמא מאתר  http://tpeople.co.il/leibowitz/
"כל החיטוט הרעיוני בשאלות כגון: "האם ברא ה' את העולם, מתי בראו ואיך בראו" וכו' - יש בו הרבה ממיתולוגיה ומהגשמת ה'. כל מי שתפס את כל עומק משמעותו של "שה' יתברך אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל" – מבין שאין הבדל בין הפסוק "בראשית ברא . . ."וכו' לבין הפס' "וירד ה' על הר סיני", ושהשי"ת אינו פונקציונר של עולם, כדי שאפשר יהיה להקשות ממה שאנו יודעים על העולם (מן המדע) על מה שהתורה האלוקית מצאה לנכון להגידם, וד"ל."
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הבנת ליבוביץ'
הבנת ליבוביץ
29/07/2013 | 20:34
125

הנושא שאתה מעלה הוא סבוך. אתה גם מעלה נושאים רבים מידי כדי שניתן יהיה להתייחס
אני דווקא מסכים עם ליבוביץ שהיכולת שלנו לקרוא את התורה היא אנושית בלבד.
לפיכך, הניסיון לענות על שאלות כמו מגמת הקב"ה, למה הוא ברא את העולם וכדו' – הן רחוקות מאוד מעולמי.
אולם הפיתרון שמצא ליבוביץ לבעיה מנוגד לדעתי למה שכתוב בתורה.
כתבתי על כך לאחרונה שוב, במאמר הזה: http://www.bmj.org.il/akdama/37/t ותוכל לקרוא על כך שם.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ליבוביץ, הרבנות הראשית והבחירות בשבוע שעבר'
ליבוביץ, הרבנות הראשית והבחירות בשבוע שעבר
28/07/2013 | 22:47
1
114
ליבוביץ התנגד כידוע לקיום הרבנות הראשית דווקא מנקודת מבטו כאדם דתי שלא רצה שגוף שאינו דתי - ואין זה משנה אם חבריו דתיים או לא - יבחר רב.
בסרט "ליבוביץ במעלות" הוא ממשיל זאת לכך שאיזבל הייתה ממנה את אליהו לנביא (וכוונתו הייתה בוודאי שאין זה משנה אם איזבל נחשבת למרשעת או לצדקת גמורה - היא אינה יכולה למנות נביאים).

מה דעתך ברמה העקרונית, וגם לאור איך שהבחירות התנהלו הפעם:

1. הכרח בל יגונה: ככה זה בדמוקרטיה- קצת השמצות, קצת ירידה אל העם, קצת סחר מכר.. אמנם רצוי בלי זה, אך לא בגלל זה נלך אל הרב..

2. דווקא יש צורך ברב ראשי, אך מאי נפקא מינה ספרדי או אשכנזי? בשביל נושאים סקטוריאלים יש רבנים סקטוריאלים (חרדים, חסידים, תימנים, חרד"לים..), אך רב ראשי למדינת ישראל צריך להיות אחד!

3. נמשל רב ראשי למדינת ישראל למש"ק דת בצבא: הוא לא צריך להיות גדול בתורה ובטח שלא גדול הדור, אלא למלא פונקציה מסויימת במסגרת שאינה דתית למען ציבור הדתיים שבה, וגם פה ושם למען המסורתיים והחילוניים.

4. ליבוביץ צודק.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'האם חייבים ללכת לקצוות ?'
האם חייבים ללכת לקצוות ?
29/07/2013 | 20:34
100

אני לא "טהרן".
לאמור: התשובה שלי לא תהיה קיצונית כדרך המחשבה של ליבוביץ. זיקתי לדבריו היא הסכמה לצד שהוא מתייחס אליו, וטענה קשה שהוא רואה רק צד אחד של המטבע ומתעלם מהשני.
ומהו הצד השני ?
א. החלוקה החדה בין "דתי" ובין "לא דתי" אינה נכונה. הרצף הרבה יותר מורכב.
ב. כשם שהוא עצמו טוען שהתורה היא כזו בשל העובדה שבני אדם קיבלו אותה, כך בדיוק הרב הוא כזה רק אם בני אדם קיבלו אותו על עצמם. אם רוצים שיהיה רב ראשי לכלל ישראל – כל ישראל צריכים לקבל אותו על עצמם.
ג. יש "רווחים" מסוימים גם ל"דת" מהעובדה שתהיה רבנות ראשית אחת, גם אם נבחרה על ידי איזבל.
לאמור: מה שהתרחש בבחירות האחרונות (ואגב, גם בכל הקודמות לה) הוא צד אחד של המטבע, ויש צד שני. על כן, יחסי לרבנות הראשית הוא מאוד מתון. אני שמח שהיא קיימת, אך מעניק לה סמכות די מצומצמת.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'כבוד הרב שרלו שלום רב. '
כבוד הרב שרלו שלום רב.
29/07/2013 | 12:12
1
106
ליבוביץ' התבטא לא אחת בספקנות כלפי המשך קיומו של עם יהודי אחד. לטענתו, בעוד שבמשך כאלפיים שנים העם היהודי היה מלוכד סביב האמונה ועול התורה והמצוות, במאתיים השנים האחרונות החלה תופעה בה מצב זה אינו קיים יותר.

ליבוביץ' נהג לומר " איו שותפות במטבח - אין שותפות במיטה - איננו יותר עם אחד! " והדגיש את המצב בו גבר ואישה , ששניהם מוגדרים יהודים מבחינת הרבנות , לעולם לא יוכלו להנשא זה לזו, וכל שכן לגדל ילדים ביחד, על רקע הניגוד שבאורח חייהם.

שאלתי היא , מהו העתיד שאתה חוזה להמשך קיומו של העם היהודי כעם אחד? האם נהיה עדים למצב בו העם הוא הופך להיות עם ישראלי - שהתוכן המלכד שלו היא תרבות ישראלית והוויה ישראלית ושפה ישראלית - וגם המדינה הישראלית וסמליה - עם ישראלי שאין מניעה שיכלול גם את הדרוזי המשרת בצה"ל דובר העברית או הבדואי הדוקטור בבית החולים - ואותו עם ישראלי יהיה מורכב מתתי קבוצות שהן יקיימו בינהן קשרי נישואין וכד' ? .

שאלה נוספת היא , אילו מאמצים נעשים על ידי הממסד הדתי-רבני , על כל זרמיו וצורותיו , בכדי למנוע מצב שבו היהדות הדתית - דת ישראל עצמה - נתפסת על ידי כלל הציבור בישראל כלא רלוונטית ורחוקה במקרה הטוב, וחשוכה ופרימיטיבית במקרה הרע. בשאלתי אני מתייחס גם לתופעת המסורתיים. חלק גדול ומשמעותי מאוד מהציבור בישראל הוא "המגזר המסורתי" - אנשים אשר מכירים בחיובן של התורה והמצוות ומקפידים לשמור חלק מהן. אנשים מאותו הציבור, ובעיקר הצעירים שבהם - נחשפים באופן תדיר דרך כלי התקשורת לתיאורים מגמתיים של המגזרים הדתיים מצד אחד, ומצד שני, התבטאויות של אנשי אקדמיה ואנשי רוח וגם סתם אנשי תקשורת בגנות הדת עצמה. אותם צעירים נחשפים להרצאות של רבנים מוזרים דוגמאת הרב אמנון יצחק ויצחק פנגר, ובאופן טבעי, הדבר יוצר בקרבם תחושת ריחוק וניכור ואפילו בוז לאמונתם.

בהקשר זה, אני רוצה להוסיף נקודה נוספת לשאלתי . המצב בקרב הציבור המסורתי-משכיל-צעיר , שלומד באקדמיה ונחשף באופו תדיר למדע וחידושיו , הוא כזה שאינו מאפשר אמונה בעולם שנברא בשישה ימים, לפני 6000 שנים, והאדם נוצר מתוך האפר וכאן הדגש המכריע של המשפט - כפשוטם .
וכאן מתקשר ישעיהו ליבוביץ' לעניין. ליבוביץ' היה אדם מאמין בכל רמ"ח איבריו, והיה גם פרופסור לביוכימיה, שלימד ולמד את האבולוציה והכיר בחידושים המדעיים השונים - כל זאת מבלי שהדבר יגרע באמונתו כלל וכלל. עיקר תרומתו של ליבוביץ' , בעיניי, היא האופן שבו הוא טרח להתייחס לרש"י בפרשת בראשית ולשאלתו "מדוע התורה לא נפתחה במצווה ראשונה" ולרמב"ם בעניין התורה והמדע, כך שהסביר לכל מאמין נבוך ומתלבט שכל סתירה היא בעצם סתירה-לכאורה וכלל אינה קיימת.

אבל ליבוביץ' הוא אדם "מוקצה" , מצד אחד, והוא איננו מייצג זרם או ממסד ביהדות. על כן, אני תוהה ושואל, לאילו צעדים דומים ניתן לצפות מאנשים מייצגים - בעיקר רבנים וכד' , בכדי למנוע מצב שבו בערך כ 30% (!!!) מהציבור המסורתי-מאמין בישראל ילך ויתמוסס בתוך הציבור החילוני, ויפנה עורף לאמונתו ודתו, בגלל אי הבנה, חוסר הסברה, דיסאינפורמציה, בגלל שאף אחד "לא בא לקראת..."

תודה רבה על נכונותך להגיע אל הפורום ולהשיב על שאלותינו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי'
לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי
29/07/2013 | 20:35
109


א. ליבוביץ, כאיש מדע, ניסה "למדוד" האם יש יהדות אחת, והמדידות שלו הראו שאין כזו. אלא שאני לא מסכים עם הכתרת הגישה ה"מדעית" האמפירית כקובעת האם יש יהדות אחת או לא, וגם לו הייתי מסכים למדידות שהוא ביצע – הוא היטה מאוד מאוד את התוצאות. יש חלקים רבים של שותפות במטבח, יש חלקים רבים מאוד של שותפות במיטה. אולם אדגיש שוב כי בעיקר איני מסכים עם כלי המדידה שהוא בחר כדי לבחון האם יש עם יהודי אחד או לא.
ב. אני לא יודע לומר דבר על העתיד. לא יודע. חושש מפניו. מצפה לו. משתוקק לראותו. פועל שהוא יהיה מכוון יותר למה שאני מאמין בו. אולם אין לי שום מושג כיצד הוא ייראה.
ג. לדעתי הממסד הרבני אינו מגיב נכונה למה שמשתקף היום בחברה הישראלית. זה נושא ארוך מאוד, שקשור כמובן גם לבחירות האחרונות לרבנות הראשית. אני רואה את תפקידי פחות מלהיבנות על בסיס ביקורת על דרכים אחרות, ויותר להפיץ את הפרשנות לתורה שאני מאמין בה, ושאני מאמין שמסוגלת לסחוף אחריה את האומה.
ד. עיקרון "הפרדת הרשויות" של ליבוביץ לא הומצא כמובן על ידו, אולם אומץ על ידו בחום רב. יש בו הרבה מאוד מן האמת, אולם הוא לא פותר הרבה מאוד מהשאלות ההיסטוריות. ליבוביץ האמין שניתן לפתור את הבעיה באמירה כי התורה היא תורה וספרי המדע הן ספרי מדע, אולם הפיתרון הזה אולי טוב לחלק מהדברים, אך הוא בעייתי מאוד לנושאים אחרים: התיאוריים ההיסטוריים, ביקורת המקרא הן העליונה והן התחתונה ועוד ועוד. לא זו בלבד, אלא שמשום מה אנשים סבורים כי לו הייתה תפיסת ליבוביץ מאומצת – היו כל מתלבטי האמונה פותרים את ספיקותיהם לפחות בתחום זה, וניסיוני הראה לי שלא כך הוא, ורבים רבים רואים בכך אפולוגטיקה ולא פיתרון משמעותי. הרוצה להרחיב על כך כדאי שיקרא את ספרו של הרב עמית קולא "הויה או לא היה" (
ה. הסיבות לכך שליבוביץ הוא מוקצה הן רבות. הוא הרוויח את זה ביושר, אבל העולם הרבני מפסיד מכך שהוא לא נענה לאתגריו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'התבוננות פנימית'
התבוננות פנימית
29/07/2013 | 12:25
1
104
שלום הרב שרלו.
אני עוקב אחרי פעילותך המבורכת כבר הרבה שנים ואני מתרשם שהנך דוגמא ומופת לרב ציוני-דתי (אם יורשה לי לומר).
יחד עם זאת, מנקרת בי שאלה לגבי למקור עמדתך ביחס לליבוביץ והגותו:  
ידועה תופעה חברתית-פסיכולוגית שגורמת לאנשי קבוצה א' להרחיק עצמם מאנשי קבוצה ב' שהינה דחויה יותר מבחינה אידיאולוגית או חברתית, ובכך לקבל לגיטימציה פנימית וחיצונית.
האם עמדתך כלפי ההגות הדתית של ליבוביץ - שלשיטתך אינה בגדר הגות יהודית-דתית כלל - אינה ביטוי של התופעה הזו? האם ביררת עם עצמך בכנות שאלה זו?
והשאלה הזו מופנית כלפיך על רקע כך שהנך מואשם לא אחת ברפורמיות (טענות חסרות שחר, כמובן, ובעיקר מתסכלות) ולכן ישנו הצורך הפסיכולוגי-חברתי להראות שאתה דווקא "בסדר" ויש גורם אחר (ליבוביץ) שהוא לא בסדר ושאותו יש להוציא מחוץ למחנה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'עצה פסיכולוגית (בסוף)'
עצה פסיכולוגית (בסוף)
29/07/2013 | 20:36
99


גם אני שואל את עצמי שאלה זו לא אחת.
יש לי סיבות טובות לחשוב שדעתי אינה מוטה, ושהיא אינה נובעת מהרצון למצוא חן על ידי שלילת ליבוביץ.
עיקר הסיבות הן העובדה שבלי קשר אליו – אלו הן עמדותיי בנושאים רבים ומגוונים. לא זו בלבד, אלא שדווקא בנושא מאוד מסעיר, שאני גם סופג עליו רבות, אני מזדהה לחלוטין עם ליבוביץ, וזה בטיעון הפוליטי שלו כי ללא אומץ פסיקתי להכיר במדינת ישראל כגורם הלכתי (ולא להישען כל הזמן על "פיקוח נפש") לא ניתן לדבר על מדינת התורה וכדו'. זו אינה פרשנות שלו ליהדות אלא קריאת מצב אמיצה מאוד, אני מזדהה עימה, ומשלם לא אחת מחיר רבני יקר עליה.
אבל על שאלתך יוכל להעיד רק בוחן כליות ולב. אני מקווה שאעמוד במבחן.


ובסוף - עצה:
אל תעסוק במניעים פסיכולוגיים של הזולת.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'יהדות ההלכה - נגד ההלכה?'
יהדות ההלכה - נגד ההלכה?
29/07/2013 | 12:48
3
92
ערב טוב,
במאמרך שכותרת המשנה שלו היא "על הלכה ורלגיוזיות" אתה כותב דברים שיש בהם, להבנתי, קירבה גדולה לדעות שהשמיע ליבוביץ. אני מבקש להתיחס ביחוד לדברים האלה:
"במקביל, על ההלכה עצמה לשאוף להיות מי שהיא צריכה להיות באמת. נתנו לפחדים מפני מדרון חלקלק וליראה מפני הרפורמים לא רק את זכות הבכורה, כי אם את שיקול הדעת ההלכתי היחיד. לכך נוספו חוסר האמון ביכולתנו להבין את הסיבות לגזירות חכמים, הימנעות מהתייחסות לכללים על-הלכתיים, התנכרות הלכתית לאגדה, וגורמים נוספים המונעים מן ההלכה עצמה להיות מה שהיא צריכה להיות במהותה היסודית. תיקון המצב מוטל אפוא על פוסקי ההלכה ועל מלמדיה - ככל שההלכה עצמה תהיה יותר אותנטית ונאמנה לעצמה, כן יהיה בכוחה למצוא את המסילות ללבם של המבקשים אותנטיות זו."
אני רואה בדברים האלה קריאה שלך להתחדשות הלכתית, מה שליבוביץ הטיף לו כל ימיו, אך כל דבריו נפלו על אזניים ערלות. במקום זאת אני מוצא בשנים האחרונות, זה הרושם שלי, יותר הקצנה, יותר התחרדות ויותר הסתגרות בתוך חומות ההלכה הקיימת. שאלתי - האם אתה רואה איזשהו סיכוי ריאלי שקריאתך שלך כן תתקבל? למה רוב פוסקי ההלכה ומלמדיה כיום הזה רחוקים מאוד מן התפיסה הראויה שאתה מציג כאן? האם אתה נוקט בצעדים מעשיים כלשהם החותרים לעבר תיקון המצב?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ריקי, אמנם יש התחרדות אבל גם שסע בציבור הדת"ל'
ריקי, אמנם יש התחרדות אבל גם שסע בציבור הדת"ל
29/07/2013 | 14:13
26
לצפיה ב-'על התגובה למציאות הנתונה'
על התגובה למציאות הנתונה
29/07/2013 | 20:37
1
78


בתור מי שמבקש לחיות חיי אמת ויושרה, גם אני מוצא התאמות מסוימות בין מה שכתבתי לבין מה שהוא כתב. אני כמובן מסופק אם הוא היה חותם לדוגמה על "התנכרות הלכתית לאגדה" כבעיה, אולם יש חפיפה בין דבריי לדבריו.
אני לא מחבב את הביטוי התחדשות ההלכה, ונוקט יותר בשפה של "כוונון ההלכה", לאמור: מה שנדרש מאתנו הוא לכוון את ההלכה למקורותיה ומשם להצמיח את דרכי ההתמודדות. הביטוי התחדשות ההלכה נושא בחובו יותר מידי משאלת היבוא של רעיונות חוץ הלכתיים לתוך ההלכה.
נראה לי כי יש שני מסלולים לעשות זאת. ראשון בהם הוא זה שקורא לדברים בשמם. שני בהם הוא מה שנעשה בפועל היום, לאמור: הצהרות דקלרטיביות שמדברות על כך שההלכה שבידינו היא זהה לחלוטין למה שניתן למשה מסיני ופסיקות בפועל שהן מתקדמות מאוד מאוד. זו הדרך בה בחרו רוב פוסקי ההלכה, והם ממשיכים לדבר בשפה מסורתית הנראית קפואה, אך למעשה היא מהפכה של ממש. בתחומים רבים ומגוונים.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לא ברור לי מה פירוש'
לא ברור לי מה פירוש
29/07/2013 | 23:43
32
"פסיקות מתקדמות". מתקדמות - לאן? אמנם בקיאותי בהלכה שואפת לאפס, אבל בתוך עמי אני חי ואיני רואה איזו מהפכה של ממש בתחום ההלכתי. יש באמת כוונונים כאלה ואחרים, אבל אלה מתרחשים ממש בשוליים, ואפשר שהם מחפים על חוסר רצון לעסוק בבעיות הכבדות והמרכזיות, ששם דרושה המהפכה: מעמד האשה, מעמדה ההלכתי של המדינה, בעית השלטון על העם הפלשתינאי (מה עמדתה של ההלכה לגביו), ועוד. וזה קשור כמובן גם לעניין מקורות ההלכה. הרי אין לנו בעניין זה שום מקורות בהלכה הקיימת, משום שההלכה הקיימת כלל אינה מכירה את הבעיות האלה ולא התיחסה אליהן, ובעל כרחנו נדרשת כאן התחדשות הלכתית. התחדשות של ההלכה, לא של התורה, שהרי כל הפתרונות גנוזים בתורה וממנה יש להצמיח את דרכי ההתמודדות, ולא ממקורות ההלכה עצמה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הכלת ליבוביץ בציבור הדתי'
הכלת ליבוביץ בציבור הדתי
29/07/2013 | 14:01
1
71
האם יש מקום להכלת יהודים ליבוביציאניים בחברה הדתית?
האמנם אין מקום ליהדות נטולת דוקטרינות?

בעניין אחר.

בעיניי, ליבוביץ הוא מעין 'מורה נבוכי הזמן' שלנו. אם יום אחד (והוא קרב ובא, אם לא כאן אז בחו"ל), ניאלץ להגן על הדת היהודית בסימפוזיון אתיאיסטי איכותי, ליבוביץ יהווה רשת ביטחון לא אכזב.  לאנשים רבים שחוטפים זעזועים אמוניים בעקבות ממצאים ארכיאולוגיים או ביקורת המקרא, אין סיכוי אמיתי לאיתנות רוחנית (לא אפולוגטית) מלבד ליבוביץ. וגם אם יש, ליבוביץ נותן מענה בטוח, עקבי, עקרוני ואלגנטי יותר אשר מסוגל להניח את דעתו של מבקר נוקב.

האין אנחנו אנוסים ללמוד בעיון את ליבוביץ?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לא אני הוא "ועדת הקבלה" של הציבור הדתי'
לא אני הוא "ועדת הקבלה" של הציבור הדתי
29/07/2013 | 20:37
73


אני לא מבין כל כך את השאלה.
אין ועדת קבלה לחברה הדתית. לא זו בלבד, אלא שגם לא ברור עד תום למה הכוונה יהודים לייבוביציאניים. ועוד יותר – האמנם ניתן לדבר על ההולכים בדרכו של ליבוביץ כנטולים דוקטרינות ?
קיצורו של דבר, מדובר בשאלה סוציולוגית, ואני לא יודע עד תום לענות על שאלות סוציולוגיות.
בעניין אחר:
בלי קשר לשאלה האם אני סובר שתשובותיו של ליבוביץ נכונות או לא – אני חושב שזו אשליה שהוא מעניק איתנות רוחנית ופותר את בעיית הזעזועים האמוניים. נראה לי כי עיקרון "הפרדת הרשויות" שלו הוא יותר מורפיום מרדים מאשר ריפוי המחלה. אפשר לנפנף בטיעון כי התורה אינה ספר היסטוריה והיא לא באה לומר שום דבר היסטורי, ואשר על כן כל תיאוריה היסטורית מנוגדת לה אינה מהווה לגביה מכשול. אולם התורה כן כתובה בשפה היסטורית, וקיומה של יציאת מצרים, תהא תבניתה אשר תהא, היא חלק בלתי נפרד ממנה, וגם כאשר דבר נכתב שלא במטרה היסטורית – בשעה שהוא נוקט בשפה היסטורית חייב להיות קשר מסוים, אפילו רופף, בינו ובין ההיסטוריה. כך שהרשויות אינן מופרדות לחלוטין, ומכאן הטיעון שיש אשליה בציפייה ממשנתו של ליבוביץ לפתור את כל הזעזועים הרוחניים. כדי להדגיש – איני סובר שיש תיאוריה כלשהי שיכולה לפתור את הזעזועים הרוחניים.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הבעיה הפסיכופיזית'
הבעיה הפסיכופיזית
29/07/2013 | 14:03
1
103
שמעתי פעם שיעור ישן שלך בו אתה ממליץ על ספר אחד בלבד של ליבוביץ - "גוף ונפש, הבעייה הפסיכופיזית" של האוניברסיטה המשודרת.

האם תוכל לשפוך אור על סוגיה סבוכה זו מנקודת מבט אחרת?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על הבחירה החופשית'
על הבחירה החופשית
29/07/2013 | 20:38
102

אני מקווה שלא אמרתי כך, ואם אמרתי כך – טעיתי.
אני בהחלט ממליץ על הספר הזה, אולם לא רק עליו.
טענתו העיקרית של ליבוביץ בתחום זה היא שאין יכולת ראציונלית להוכיח או לשלול את קיומה של הנשמה. אני מזדהה מאוד עם טענה זו.
אולם השאלות המטרידות אותנו היום הן אחרות לגמרי, והן נוגעות לשאלת קיומה של הבחירה החופשית, לאור הגנטיקה, הפסיכותרפיה, הכימיה וכדו'.
בדיוק כתבתי על כך לקראת השבת הקרובה בדף פרשת השבוע "שבתון" ואני מצטט משם את הדברים:
אויבים רבים קמו במשך הדורות לרעיון הבחירה החופשית. הפסיכותרפיה, לדוגמה, טענה בצורתה הגולמית כי התנהגותו של האדם מוכתבת לאור חוויות שעבר בעבר, התת-מודע שלו וכדו', ובדרכו הסירה משקל רב מבחירתו החופשית של האדם; קדמה לה האבולוציה, שטענה בדרכים שונות לכך ששרידות המוטציה היא הערובה לקיומה, ושכל השאר התנדף; בתווך הופיעו תורות היסטוריות שונות, המיוחסות (בטעות) להגל, והם עסקו בחוקים היסטוריים הקובעים את מהלך המאורעות המתרחש לאורך השנים. בצורה אחרת עסקה התיאוריה המרקסיסטית בחוקים כלכליים המעצבים את ההיסטוריה האנושית; כשהתפתחה הפסיכיאטריה, והתברר כי לעתים רבע מיליגרם של ליתיום מאפשר להתמודד עם דיכאון, וכדורים המכילים חומרים כימיים אחרים משנים לחלוטין את תפיסת המציאות של האדם, התעוררו שאלות נכבדות בדבר היחס והמשקל של הבחירה החופשית מול קיומם או חסרונם של חומרים כימיים.
בימינו קמו אתגרים חדשים העומדים בפני רעיון הבחירה החופשית. בראש ובראשונה מדובר בגנטיקה, שנתפשת בטעות כקובעת העיקרית של אופי האדם, בחירותיו, יכולת ההתמודדות שלו עם מצבים משתנים ועוד ועוד. הגנטיקה בהופעתה הראשונית אכן מעוררת שאלות רבות בדבר אחריות האדם למעשיו (עד כמה גנים משפיעים על ההתנהגות ומונעים מהאדם לבחור בדרך אחרת), ובדבר קיומם של תשתיות עמוקות בנפשו של האדם שהן המעצבות העיקריות של התנהגותו, ומכאן לתמיהות מסובכות על האפשרות לשפוט אדם על מעשיו או לבוא אליו בטענות על התנהגויות שונות.
לו כל צרי רעיון הבחירה החופשית היו מבוססים על שקר מוחלט היה קל יותר להתמודד עימם, ולשלול אותם לחלוטין. שקר אין לו רגליים, ואין הוא יכול לחיות בפני עצמו. אולם האתגרים הגדולים קיימים דווקא מול אידיאות שיש בהם גרעין של אמת. אמת הדבר שיש השפעה מסוימת של מאורעות העוברים בחיי האדם על התנהגותו הפסיכולוגית; אמת הדבר שיש כוחות אבולוציוניים מסוימים; אמת הדבר שיש גם כוחות היסטוריים; לא ניתן להכחיש את הפסיכיאטריה; ובעיקר- המדע המודרני זיהה ובצדק את ההשפעה שיש לגנים על התנהגותו של האדם. ניצוצות האמת האלה טעונים בירור עמוק. בצורתם הירודה הם שנותנים את הכוח לאידיאות השקר, המוחקות את האחריות שיש לאדם בהתנהגותו. אולם לאחר בירור אנחנו יכולים לגלות מחדש הן את היכולת העצומה שיש לבחירה החופשית של האדם, ובד בבד להתעצם במידה של חסד ורחמים, ויכולת להכיל התנהגויות אחרות, ולא לשפוט כל הזמן את זולתנו מכוחה של האחריות המוחלטת.
פרשת השבוע שלנו משיבה לבחירה החופשית את עטרת תפארתה. גם לאחר שנחשפים בפנינו כל הכוחות המשפיעים על האדם – עדיין נותרה בעינה קריאת התורה בתחילת פרשתנו להעצים את הבחירה החופשית של האדם, ולהורות כי דברי חז"ל "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" תקפים וקיימים. ביסודו של דבר, גם לחז"ל הייתה משנה מדעית, המתאימה לתקופתם, בדבר השפעה שיש למזל בו נולד האדם על אופיו, והם ידעו היטב על קיומם של כוחות שונים המעצבים את עולמו של האדם. ובכל זאת, הם קבעו בצדק, וקביעה זו נכונה גם היום, שעלינו לצעוד בשני מסלולים.מחד גיסא, להכיר בחסד וברחמים של גורמים חיצוניים המעצבים את מצבו של האדם. מאידך גיסא, להעמיד כעטרת תפארה את הקביעה החד-משמעי, בניסוחו של הרמב"ם: "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו... ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים וכתיב ראה אנכי נותן לפניכם היום..." (הלכות תשובה). ככל שנעצים יותר את עיקרון האחריות לבחירה החופשית כן נממש יותר את צלם האלוקים שבתוכנו, ואת דרכה האמיתית של היהדות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מעמד האשה'
מעמד האשה
29/07/2013 | 15:12
3
66
שלום לכבוד הרב

כיצד אתה תופס את מעמד האשה ביהדות, ומה דעתך על קריאתו של ליבוביץ לחקיקת הלכה חדשה בעניין זה? האם גם אתה סבור שהאשה בימינו היא יצור השונה במהותו מן האשה המוכרת ע"י ההלכה הקימת?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'כמה מילים על מעמד הגבר, והאישה.'
כמה מילים על מעמד הגבר, והאישה.
29/07/2013 | 20:38
2
97

פעמים רבות כתבתי כי התורה מלמדת אותנו את המהות הגברית והנשית בשני מקורות שונים, שהם מקבילים וסותרים. ראשון בהם הוא בפרק א של ספר בראשית, בו מתוארים האיש והאישה בשוויון מלא, והכל נאמר בלשון רבים; שני בהם הוא פרק ב של ספר בראשית, שבו קיים הבדל גדול מאוד בין בריאת האיש ובין בריאת האישה.
התורה מלמדת אותנו בדרך זו את האמת המורכבת. יש צדדים בהם זכר ונקבה זהים לחלוטין; יש תחומים שבהם הם שונים לחלוטין. האתגר שעומד בפני חכמי התורה שבעל פה לאורך הדורות הוא לזהות מה שייך לכאן ומה שייך לכאן.
אין ספק כי חלק מסוים של היחס לנשים בהלכה נבע מנסיבות החיים. מהרב אריאל הי"ו שמעתי פעם כי אישה בלי מיקרו, מדיח, מקפיא, מקרר, מים בברזים, טיטולים, מיקסר, תנור, גז בישול ועוד ועוד – אכן הייתה משועבדת לעבודות הבית, ועל כן חלק גדול מאוד ממה שנראה כמהותי לה - נבע בכלל מנסיבות החיים. את אלה צריך לנפות, ולשחרר את הנשים מתפישות שגויות של מהותן. אגב, אותו הדבר יש לעשות לגבי גברים בתחומים אחרים. בד בבד, יש לזכור כי בסופו של הסיפור יישאר אותו הבדל עקרוני בין נשים וגברים, וההלכה תמשיך להביא הבדל זה לידי ביטוי. אולם הוא יהיה מצומצם בהרבה, קשיח פחות, ולא רק בולם אלא גם מעודד "גבריות" ו"נשיות", לפיתוח העולם הרוחני שלנו דווקא על ידי המתח שבין השניים.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תודה, אך זו תשובה מעורפלת משהו'
תודה, אך זו תשובה מעורפלת משהו
29/07/2013 | 20:48
1
51
הרי איש אינו בא להכחיש את ההבדלים שבין הגבר והאישה, אך השאלה היא אם על יסוד הבדלים אלה יש להבדיל גם בחובותיהם וזכויותיהם של גברים ונשים מצד ההלכה, כגון קריאה בתורה בציבור, קבלת האשה כעדה מוסמכת, קבלת האשה למנין וכיוצא באלה.
ומה פירוש שההבדל יהיה מצומצם בהרבה? אם הפוסקים ובעלי ההלכה לא יצמצמוהו הוא לא יצומצם מעצמו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'התשובה אינה מעורפלת משהו. היא מעורפלת מאוד'
התשובה אינה מעורפלת משהו. היא מעורפלת מאוד
29/07/2013 | 20:53
91
היא כזו, בשל העובדה שקשה מאוד להגדיר במה יבוא לידי ביטוי השוויון ואפילו הזהות, ובמה יבוא לידי ביטוי השוני.
הפוסקים ובעלי ההלכה מצמצמים את ההבחנות בחלק מהנושאים, ובחלק אחר מותירים את ההבדל על כנו.
וכך הדברים יתנהלו הרבה שנים, עד למנוחה מסוימת בדיון זה, ואת מקומו יתפוש דיון אחר
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בתור רב שרואה חשיבות בעליית יהודים להר הבית. '
בתור רב שרואה חשיבות בעליית יהודים להר הבית.
29/07/2013 | 16:57
3
68
אשמח אם תכריע במחלוקת שנתגלעה ביני לבין חבר פורום אחר, באשר לגישתו של ליבוביץ בסוגיה.

ליבוביץ כתב: "יש למסור את הבעלות ואת הריבונות על הר-הבית, שהוא למוסלמים חרם א-שריף, לידי מוסד מוסלמי, שיהא רשאי להיות עצמאי מבחינה מדינית...כדי שמוסלמי הבא לעלות למקום קדשו לא ייאלץ לעבור בתחום השלטון היהודי".

אותו חבר פורום כתב: "האינטרס הלאומי היהודי, כפי שליבוביץ רואה אותו, מחייב למסור את השליטה על הר הבית בידי המוסלמים".

אבל אני טענתי, שאמנם זוהי נקודת ראותו של ליבוביץ, אלא שמבלי שהוא מתכוון לכך, הרי שבעמדתו על הר הבית הוא בעצם משחק לידי האינטרס של המוסלמים הלאומנים. אמנם לליבוביץ זה לא מפריע כמובן, אבל בשורה התחתונה זה מה שיוצא מעמדת ליבוביץ. אגב, לדעתי ליבוביץ לא נקט בעמדה הזו מתוך שיקולים "ביטחוניים", אלא אך ורק מתוך שיקולי "מקום קודשו" של המוסלמי, כדי "שלא ייאלץ לעבור בתחום השלטון היהודי" (כפי שעולה מפורשות מתוך הציטוט הנ"ל).

ומה עמדתך שלך? כלומר: איך היית שופט את האינטרס של ליבוביץ בענין הר הבית; ועד כמה אתה, כמי שעולה להר הבית, יכול להזדהות עם האופן שלפיו תפס ליבוביץ את "האינטרס הלאומי היהודי" (כלשונו של אותו חבר פורום)?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על העליה להר הבית ושאלת השלטון'
על העליה להר הבית ושאלת השלטון
29/07/2013 | 20:40
2
86

נראה לי שמעורבות כאן שתי סוגיות שלא תלויות אחת בשניה.
שאלה אחת היא הבעלות המדינית על הר הבית. מבחינה זו ליבוביץ דיבר בשפה פוליטית, שנבעה מעמדתו המוסרית, וטען כי צריך למנוע מצב בו המוסלמי יצטרך לעבור בתחום השלטון היהודי. הוא ראה בזה רגישות מוסרית כלפי המוסלמי. זה לא אינטרס יהודי. זה וויתור על אינטרס יהודי, גם לו הוא היה קיים לשיטתו, כדי להתחשב בציבור המוסלמי. אתה כנראה צודק שויתור זה הוא משחק לידיהם של המוסלמים הלאומנים, ואני כלל לא בטוח שלו ליבוביץ היה מודע להיבט הזה – הוא לא היה שוקל את עמדתו מחדש.
עמדתו לא ברורה לי עד תום. למה זה לא מוסרי שמוסלמי יעבור דרך שלטון יהודי, וכן מוסרי ששלטון מוסלמי לא יניח ליהודי לעלות להר הבית !
שאלה שניה היא השאלה הדתית בדבר העליה להר הבית, וזה לא קשור כלל.


ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אין כאן כלל שיקולים מוסריים'
אין כאן כלל שיקולים מוסריים
29/07/2013 | 23:25
1
48
ליבוביץ לא היה אדם מוסרי. שיקוליו הם אינטרסנטיים לחלוטין. על מנת להחזיק בידינו את ירושלים כעיר אחת, ולא לקומם עלינו את כל העולם המוסלמי והנוצרי כאחד, כדאי לוותר על הר הבית שאין לו היום שום תוכן דתי (כפי שראה זאת ליבוביץ) ושום משמעות דתית, וכל משמעותו היא סנטימנטלית בלבד. אבל כנגד הסנטימנט שלנו ניצבים מולנו כאמור הסנטימנטים החזקים של המוסלמים והנוצרים, אז כמו בשחמט מקריבים כלי על מנת לזכות במשחק כולו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הסנטימנט של המוסלמים אינו חזק מזה של היהודים.'
הסנטימנט של המוסלמים אינו חזק מזה של היהודים.
30/07/2013 | 03:50
34
מה עזר לך שהחלפת "אינטרס" ב"סנטימנט"? בשורה התחתונה חוזר שוב הטיעון הראשי: גם אם ליבוביץ אינו מתכוון לכך, הוא משחק לידי הסנטימנט של המוסלמים הלאומנים, תוך העדפה חד-צדדית של הסנטימנט הזה, על פני הסנטימנט של היהודים הלאומנים, אשר אינו נופל בעוצמתו מזה של המוסלמים הלאומנים. אז נכון שהתוצאה החד-צדדית הנ"ל של עמדת ליבוביץ אינה מעניינת אותו, אלא יותר מעניין אותו לא לקומם עלינו את כל העולם המוסלמי (אגב הנוצרים אינם קשורים להצעת ליבוביץ לגבי הר הבית), אבל בשורה התחתונה זה מה שיוצא מעמדתו, למרות שהוא לא מתכוון לזה כי זה לא מעניין אותו.

עד עכשיו דיברתי על הסנטימנט הסוביקטיבי של כל אחד משני הצדדים, אבל למעשה, אותם יהודים לאומנים יוכלו אפילו למתוח ביקורת אוביקטיבית על עמדתו של ליבוביץ, כך: לגיטימי שליבוביץ יהיה חסר-סנטימנט להר הבית (או בעל סנטימנט חלש יחסית). אבל זה לא לגיטימי שהוא יתערב באותה התקוטטות סנטימנטאלית הקיימת בין שתי קבוצות לאומניות, שלגביה אין לליבוביץ יכולת-הזדהות, הואיל והוא חסר סנטימנט (או בעל סנטימנט חלש יחסית) כלפי מושא-ההתקוטטות.

רק כדי שתבין יותר טוב מדוע זו אכן ביקורת אוביקטיבית: תאר לעצמך שהרב עובדיה יוסף יגיד שהאינטרס הלאומי היהודי (מנקודת ראותו של הרב עובדיה יוסף, לא מנקודת ראותך שלך), הוא שיהודים לא יאכלו חזיר, ולכן הרב עובדיה יוסף יציע להעביר את קיבוץ מזרע למוסלמים (שכידוע מנועים מחזיר), מה שיבטיח שגידולו של החזיר שם יפסק, מה שיבטיח שהיהודים החילונים לא יוכלו עוד לצרוך שום חזיר של מזרע. כחילוני, הייתי אומר לרב יוסף: "מה אתה מתערב? אתה לא רוצה לאכול חזיר? אל תאכל, רק את תתערב בחייהם של החילונים, שאינם מעוניינים בדאגתך הכנה לאינטרס הלאומי היהודי". אותו דבר יגידו היהודים הלאומנים לליבוביץ: "אתה לא רוצה להיכנס להר הבית? אל תיכנס, רק אל תתערב בחייהם של היהודים הלאומנים, שאינם מעוניינים בדאגתך הכנה לאינטרס הלאומי היהודי". לדעתי זו בהחלט ביקורת אוביקטיבית, ובנקל ניתן להיווכח בכך אם בודקים שוב את המשל עם הרב עובדיה יוסף.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הרב שרלו שלום. '
הרב שרלו שלום.
29/07/2013 | 19:23
8
76
ליבוביץ כותב באחד המאמרים שלו: "אלוהיו של הרמב"ם הוא-הוא "אלהי אברהם יצחק ויעקב ולא אלהי הפילוסופים" (פסקל), אבל גם לא אלהי הדתיות הפולקלוריסטית, העושה את אלהים פונקציונר של החברה האנושית הממלא בשבילה תפקידים של שר-הבריאות, שר-המשפטים, שר-המשטרה, שר-הסעד, ושר-הכלכלה. רק למען האל שהוא "מצוי אמת" ואינו ספק צרכיו של האדם"

ובמאמר על התפילה הוא אומר, להלן קטעים נבחרים:
"את ההבדל העמוק שבין שתי המשמעויות הללו של "תפלה" ניסח התנא - שהתנגד, כנראה, לסידור שלנו – שאמר: "אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום". אולם לא דעה זו אלא המנוגדת לה ניצחה ביהדות ונקבעה בהלכה."
"מוסכם ומקובל. מי שאינו עובד אליל אלא את מי שאמר והיה העולם, את מי שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף – לא יעלה על דעתו שהוא יכול לומר את שבחי אדוניו או שהוא צריך למסור לו אינפורמציה על צרכיו; ואין צריך לומר – שלא יתכוון להשפיע, כביכול, על ה', רעיון אשר רק תמימות בעליו מצילה אותו מלהיות חירוף וגידוף."
"כיוצא בזה, יש טעם לפגם בכל מיני "תפלות לעת-מצוא", המחוברות עפ"י הזמנה, כדי לשית הילה דתית לאינטרסים או לצרכים אנושיים, אישיים או קיבוציים. "תפלה לשלום המדינה", "תפלה לצנחנים", "תפלה ליורדי צוללות" וכו' – כל זה מגוחך ותפל, ספק בימוי "דתי-לאומי", ספק פורקן לפחדים אשר אין כל הצדקה לערבב בהם מומנט דתי. נוהג העולם, שהוטבע בו ע"י בוראו, הוא שאם הבחורות הממונות על קיפול המיצנחים תעשינה את מלאכתן באמונה, ואם הצנחן ימלא בהקפדה ובכשרון אחר ההוראות – ירד בשלום, ואם אין – לא תועיל לו התפילה המיוחדת: "איולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו". מי שאינו תופס ש"עולם (עולמו של הקב"ה) כמנהגו (המנהג שטבע בו בוראו) נוהג", ושאין משמעות התפלה הדרישה האוילית והמחוצפת שישנה הקב"ה ממנהגו של עולמו לטובת המתפלל, אלא היא ההדבקות בה' ע"י עבודתו ללא כל קשר למתרחש במציאות הטבעית – לא התפלל מימיו תפילה של מאמין בה' אלא של סוגד לאלילו; "

לעומת זאת אומר הנביא ירמיה: כֹּה אָמַר יְהוָה, אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, וְשָׂם בָּשָׂר, זְרֹעוֹ; וּמִן-יְהוָה, יָסוּר לִבּוֹ.  ו וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי-יָבוֹא טוֹב; וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב.  
{ס}  ז בָּרוּךְ הַגֶּבֶר, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה; וְהָיָה יְהוָה, מִבְטַחוֹ.  ח וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם, וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא ירא (יִרְאֶה) כִּי-יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן; וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.  ט עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל, וְאָנֻשׁ הוּא; מִי, יֵדָעֶנּוּ.  י אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב, בֹּחֵן כְּלָיוֹת:  וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָו, כִּפְרִי מַעֲלָלָיו. יא קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל.  יב כִּסֵּא כָבוֹד, מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן--מְקוֹם, מִקְדָּשֵׁנוּ.  יג מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה, כָּל-עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ; יסורי (וְסוּרַי) בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם-חַיִּים אֶת-יְהוָה.  
יד רְפָאֵנִי יְהוָה וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה:  כִּי תְהִלָּתִי, אָתָּה.

האם להשקפה הזאת של ליבוביץ שמציג אותה כהשקפה יותר מהודרת, יש מקור או אחיזה בדברי חז"ל,
או שמא אינה מקובלת?

ותודה מראש על תשובתך :
דוד.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'האם ליבוביץ היה פילוסוף של היהדות ?'
האם ליבוביץ היה פילוסוף של היהדות ?
29/07/2013 | 20:43
7
159
זו דוגמה מופלאה למה שאני טוען כל הזמן – ליבוביץ היה פילוסוף גדול אולם פרשן די חלש של היהדות.
ריבונו של עולם מופיע בתורה גם בתפקיד של שר הביטחון, הבריאות, המשפטים ועוד ועוד.
על השאלה כיצד הדבר מתיישב כתבתי במאמרי האחרון ב"אקדמות": http://www.bmj.org.il/akdama/37/t
כל מה שהוא כתב בהקשר זה על "מוסכם ומקובל" מוסכם ומקובל על אדם אחד בלבד – ליבוביץ.
כל מה שהוא כתב על טעם לפגם בהקשר זה – נמצא רק בחוש הטעם של ליבוביץ.
האם יש מקום להתערבות אלוקית גם כשמצנח אינו מקופל כיאות ? התשובה היהודית היא כן; הליבוביציאנית – לא.

על כן, אני מדגים דווקא דרך דוגמה זו את הבעייתיות הגדולה שבמשנתו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לא הצלחתי לדלות את מאמרך'
לא הצלחתי לדלות את מאמרך
30/07/2013 | 01:47
38
מן הקישור שצירפת, אבל הודות לו נפלתי על מאמר מצוין אחר משל גדעון אדמנית, שכותרתו "הרהורים על הנס ומשמעותו לדורנו". בהחלט מומלץ. מאמר זה עשוי לעורר הרהור שני בדבר קביעתך הנחרצת ש"התשובה היהודית היא כן". כמו בכל בעיה מטאפיזית יש בעולמה של היהדות גם בעניין הזה דעות לכאן ולכאן, ואין תשובתו של ליבוביץ אלא אחת מהן. זו אינה חולשה פרשנית של היהדות, ובכלל מימיו לא התימר ליבוביץ לפרש את ה-יהדות, אלא להציג פנים מסוימות המתגלות לו ביהדות, אבל בהחלט לא רק לו, תוך ידיעה ברורה שקימות גם פנים אחרות, ואפילו מנוגדות, באותה יהדות עצמה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תודה על דבריך'
תודה על דבריך
30/07/2013 | 10:52
5
34
 בדרך כלל אני בודד כאן במערכה בנושאים אלה..  
לצערי לא הצלחתי לפתוח את המאמר שבקישור.
אם אפשר להעביר אותו בדרך אחרת, אשמח מאוד .
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אויש, הכל צריך לדחוף לכם לפה?'
אויש, הכל צריך לדחוף לכם לפה?
30/07/2013 | 15:39
4
70
http://www.bmj.org.il/files/1831305460904.pdf
זה המאמר מהגיליון האחרון (כג) של אקדמות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תודה יש לי מה לקרוא בדרך..'
תודה יש לי מה לקרוא בדרך..
30/07/2013 | 16:48
17
למה לא תעשה כאותו סיני במקום לחלק דגים, מלמד לדוג?
בקיצור איך הגעת לקישור הזה?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'קודם כל'
קודם כל
30/07/2013 | 20:48
2
22
הקישור של הרב מפנה לגליון כח ולא לגליון כג, ונראה לי שכח בא אחרי כג, ולכן כג לא יכול להיות הגליון האחרון. שנית, אין המאמר שהקישור שלך מפנה אליו נראה קשור באיזושהי דרך לנושא שהרב דיבר עליו, היינו ש"ריבונו של עולם מופיע בתורה גם בתפקיד של שר הביטחון, הבריאות, המשפטים ועוד ועוד". מבחינה זו נראה לפי כותרת המאמר המצוי באמת בגליון כח שהוא המאמר שאליו כיוון הרב, אלא שבגליון זה ניתן רק תוכן העניינים ולא המאמרים עצמם.
עכשיו נראה אותך גיבור שולף את המאמר הנכון
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אכן כ"ח בא אחרי כ"ג'
אכן כ"ח בא אחרי כ"ג
31/07/2013 | 15:32
1
106
ועכשיו אני מבין שגם הרב שרלו לא התכוון יותר מאשר להפנות לגיליון, ולא למאמר עצמו, כי זה כלל אינו ברשת.
אבל קטע מהמאמר (שדווקא לא פורסם בגיליון) ניתן למצוא כאן http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=16...
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אויש, תמיד אני צריך להסביר לך לאט'
אויש, תמיד אני צריך להסביר לך לאט
31/07/2013 | 21:46
10
כדי שתבין מהר?

תגיד, זה לא מזכיר לך את פרס? לי כן. או לא. או כן ולא.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לימוד של הוגים דתיים מודרנים'
לימוד של הוגים דתיים מודרנים
29/07/2013 | 20:25
10
57
שלום רב!
האם במסגרת לימוד של מחשבת ישראל בישיבה שלך מלמדים גם הגות דתית מודרנית דוגמת סולובייצ'יק, הרטמן, ו... לייבוביץ?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'יש להבחין בין התשובה העקרונית ובין הדוגמאות'
יש להבחין בין התשובה העקרונית ובין הדוגמאות
29/07/2013 | 20:45
9
74
התשובה העקרונית היא שבוודאי שכן. הרב קוק לא שייך לעידן המודרני ? הרב סולובייצי'ק ? ועוד.
לגבי הדוגמאות: בית המדרש מבחין היטב בין אנשי בית המדרש ובין אלה שאינם.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'איך אפשר לומר ש"מצוות מעשיות"'
איך אפשר לומר ש"מצוות מעשיות"
29/07/2013 | 20:52
8
73
(המאמר, כודגמא) אינה הגות יהודית דתית?
לפליאה בעיניי.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אי אפשר לומר זאת. '
אי אפשר לומר זאת.
29/07/2013 | 20:55
7
85
בהקשר זה לא טענתי את הטענה שהיא לא הגות יהודית, אלא שהיא לא הגות בית מדרשית.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מה פירוש הגות בית מדרשית ושאינה בית מדרשית?'
מה פירוש הגות בית מדרשית ושאינה בית מדרשית?
29/07/2013 | 20:58
6
54
אינני מבין את ההבחנה הזאת
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נתחיל קודם כל בעובדות:'
נתחיל קודם כל בעובדות:
29/07/2013 | 21:02
2
98
כנס לבתי המדרש, וראה שיש ספרים רבים, אפילו נועזים, שנמצאים שם, ויש ספרים שאינם נמצאים שם.
לאמור: גם אם אין אנו מבינים את ההבחנה הזו - היא קיימת.
עכשיו צריך לנסות לפענח את התופעה.
ניתן לומר בפשטות כי לבית המדרש נכנסים כמעט אך ורק ספרים שנכתבו על ידי רבנים.
וכמעט לא תמצא (כמכנה משותף, איני מדבר על מקרים בודדים) ספרים של פרופסורים, אנשי הגות וכדו'.
אולי זה יעזור יותר להבחנה
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'העובדות'
העובדות
30/07/2013 | 00:04
1
78
אינן כפי שאתה מתאר אותן אלא העובדות הן שיש אדם שהסמכות בידו והוא מחליט אילו ספרים יכנסו לבית המדרש ואילו לא יכנסו. שהרי אין בית המדרש קיים ועומד כפי שהוא היום מששת ימי בראשית. וספרים לעולם אינם נכנסים לבית המדרש אלא יש מי שמכניסם לשם.
אבל השאלה החשובה, לטעמי, אינה באמת שאלת מקומם של ספרי ליבוביץ אלא השאלה אם אותם ספרים מצויים בתחומה של הישיבה, ואפילו מחוץ לכתלי בית המדרש, ואם יש לתלמידי הישיבה גישה חופשית אליהם?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לתלמידי הישיבה שלי יש נגישות לכל מה שהם ירצו'
לתלמידי הישיבה שלי יש נגישות לכל מה שהם ירצו
30/07/2013 | 17:25
69
אין ברצוני, אין בכוחי, אין בכוונתי וכדו' לקבוע מה הם יקראו ומה לא
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'דומני שהכוונה לחירות שליבוביץ לקח לעצמו'
דומני שהכוונה לחירות שליבוביץ לקח לעצמו
29/07/2013 | 21:04
2
67
לקרוא לרבנים מסוימים מוקיונים או עובדי אלילים וכיו"ב, ללא המורא המסורתי כלפי דמות רבנית.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'זה ביטוי חיצוני למשהו הרבה יותר מהותי'
זה ביטוי חיצוני למשהו הרבה יותר מהותי
29/07/2013 | 21:07
1
99
הדבר המהותי הוא שגישתו של הרב ביסודה אינה גישה ביקורתית.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ועל זה אתה מתפאר?'
ועל זה אתה מתפאר?
18/08/2013 | 23:58
7
לצפיה ב-'שלום וערב טוב'
שלום וערב טוב
29/07/2013 | 20:29
97
תודה על ההזמנה לפורום.
ומקווה כי נחכים כולנו, ובסוף גם נהיה אנשים טובים יותר.

יובל שרלו
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'היחס להומוסקסואליות בהלכה'
היחס להומוסקסואליות בהלכה
29/07/2013 | 20:36
1
89
שלום כבוד הרב.
האם לדעתך ישנה אפשרות שלהלכה "לא תהיה ברירה" אלא להתיר, ברמה כזו או אחרת, את תופעת ההומוסקסואליזם, הצוברת תאוצה בעשרות השנים האחרונות בחברה שלנו?
אני לא מדבר על איזושהי "הכלה" או "הבנה" לסבלו של ההומוסקסואל הדתי, אלא על מתן היתר לו ולשכמותו למימוש חיים זוגיים בעלי משמעות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אפשרות ההכלה'
אפשרות ההכלה
29/07/2013 | 20:46
105
אחלק את תשובתי לשני חלקים:
א. אני לא רואה דרך כזו. אני תר אחריה שנים רבות, בשל הכאב הגדול שלי על אלה שאינם יכולים לממש על פי ההלכה את אהבתם - ואף על פי כן לא מצאתי דרך כזו.
ב. האם מישהו אחר ימצא ? לא יודע.


ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לילה טוב לכולם ותודה על האתגר הגדול. '
לילה טוב לכולם ותודה על האתגר הגדול.
29/07/2013 | 21:12
60
לצפיה ב-'יהדות ב"האח הגדול"'
יהדות ב"האח הגדול"
29/07/2013 | 21:17
2
85
כצופה אדוק של  התוכנית "האח הגדול" (יש כרגע פרסומות...) יש שאלה שמעסיקה אותי לאחרונה, וגם העליתי אותה בפני ד"ר מאיר בוזגלו שהתארח כאן לאחרונה.
ניתן לראות בתוכנית, שעל אף שאין שם "דתיים ממש", יש שם איזו יהודיות מעניינת: בערב שבת כל הבנות מדליקות נרות, הבנים עם כיפות סביב שולחן השבת, מקדשים, בוצעים, אבל לא מברכים ברכת המזון; בימי חול רובם מניחים תפילין ומתפללים, אני מניח שלא בכל יום. ושוב - מדובר על מה שאנו היינו קוראים חילונים.
אז מה זה בדיוק היהודיות הזו? האם לא שם נמצא הכיוון ממנו יכולה לצמוח היהודיות שהיא מן האפשר בעולמנו הריאלי?
מה שאני אומר הוא שהאח הגדול הראה לנו שאם מקבצים יהודים מכל שכבות האוכלוסיה לבית אחד, תיווצר איזו יהודיות שניתן יהיה לאפיין אותה.
מה דעתך בעניין?
טוב, נגמרו הפרסומות. ביי.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מה יהיה איתך?'
מה יהיה איתך?
29/07/2013 | 21:20
1
78
יום ראשון לא טוב. יום שני לא טוב. אז איזה יום לעשות?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'רק לא יום שלישי. יום ההדחות!!!1'
רק לא יום שלישי. יום ההדחות!!!1
29/07/2013 | 21:31
22
לצפיה ב-'תודה לרב שרלו בשם כל חברי הפורום'
תודה לרב שרלו בשם כל חברי הפורום
29/07/2013 | 21:24
2
126
אם מישהו רוצה להגיב לדבריו או לשאול שאלה נוספת מוזמן לעשות זאת כאן. כדאי לצפות לתשובות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ויישר כוח ליוזם האירוע!'
ויישר כוח ליוזם האירוע!
29/07/2013 | 21:39
28
לצפיה ב-'לרב שרלו - המלצה'
לרב שרלו - המלצה
31/07/2013 | 12:51
82
לכבוד הרב שלום,

אני רוצה להמליץ לך לקרוא בספר "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע": מה שמיוחד בספר זה הוא שליבוביץ מביא שם פירושים מגוונים מאד על פרשת השבוע מהמדרשים וממקורות שונים בחז"ל, ומהם ליבוביץ מביא גם פירושים שהוא פחות מזדהה איתם או אפילו שולל אותם (כמו הקבלה). לדעתי הניתוחים של ליבוביץ למקורות השונים (הן אלה שהוא מזדהה איתם והן אלה שלא) שופכים לא מעט אור על תפיסותיו של ליבוביץ ביהדות, ופותחים פתח להבנה קצת אחרת של כוונתו דרך המקורות שליבוביץ בוחר לבסס את דעתו עליהן.

והמלצה נוספת שאני רוצה לתת, היא לנסות להבין את ליבוביץ לאור תפיסותיו של הרמח"ל כפי שהן מובאות בספר 'מסילת ישרים' (שאני מניח שאתה וודאי מכירו טוב ממני). אישית אני יכול לספר שאחרי שהתחלתי לקרוא את 'מסילת ישרים' וסיימתי אותו יותר מפעם אחת, זה שינה במידה רבה את ההבנה שלי את ליבוביץ, והרבה דברים שליבוביץ אמר פתאום קיבלו משמעות אחרת מזו שהיתה נראית לי בהתחלה. כיוון שכאמור אני מניח שאתה מכיר את 'מסילת ישרים' טוב ממני, אין טעם שאמליץ לך לקרוא את הספר אבל אמליץ לך לנסות לקרוא ולהבין את עולמו הדתי של ליבוביץ דרך עולמו הרמח"ל, ואולי תגלה שהאמונה של ליבוביץ לא רחוקה כ"כ מהאמונה התמימה כפי שהוא אולי נראית במבט ראשון.

ולסיכום - תודה לך על שהשקעת וכתבת ושיתפת בנוגע ליחסך להגותו של ליבוביץ.

וכמובן תודה גם למי שארגן את האירוח. אמנם לא התלהבתי מהאירוח בגלל המחלוקת שלי בנוגע להנהלה הנוכחית של הפורום, אך מאחר ובדיעבד קראתי ונהניתי מהאירוח ובזכותו למדתי דברים חדשים על יחסו של הרב לליבוביץ, מחובתי להכיר בתודה למי שארגן זאת. אם כי אין זה משנה במאומה את יחסי הכללי לפורום.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'השרשור הועבר לקובץ ההודעות הנבחרות'
השרשור הועבר לקובץ ההודעות הנבחרות
30/07/2013 | 21:51
21

חם בפורומים של תפוז

תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ