לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
87448,744 עוקבים אודות עסקים

פורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

x
הודעה מהנהלת הפורום
אתר ישעיהו ליבוביץ - www.leibowitz.co.il
(עמותת "לשמה")

פורום זה מהווה החלק החי והנושם של אתר עשיר בתוכן המוקדש להגותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ. באתר זה תמצאו מאמרים רבים, ארכיון עיתונות, וידאו, אודיו ועוד. 
המשך >>

לצפיה ב-'דרושה עזרה בערכים רלוטים לפורום בויקיפדיה'
דרושה עזרה בערכים רלוטים לפורום בויקיפדיה
<< ההודעה הנוכחית
13/07/2009 | 11:40
56
36
קראתי על הערך "רעידת אדמה" וחטפתי רעידת אדמה בעצמי. נאמר שם:

"הרמב"ם בעקבות המקרא מייחס את פגעי הטבע ובכללם רעידות אדמה למעשיו של האל (מורה נבוכים, חלק ראשון - פרק נ"ד).

    "כן אנו מוצאים במעשׂיו כלפי בני-האדם פגעים גדולים הפוגעים בכמה פרטים ומכלים אותם או דברים כוללים המשמידים שבטים או אף חבלי-ארץ, ומאבידים בנים ובני בנים ואינם משאירים נשים וטף, כגון שקיעת האדמה, רעידות אדמה וברקים קטלניים וכגון שעם אחד יוצא נגד אחרים להשמידם בחרב ולמחות את עקבותיהם, ומעשׂים רבים כגון אלה, אשר אינם באים מצִדו של אחד מתוכנו כלפי אחר אלא מתוך כעס חזק, שנאה גדולה, או בקשת נקמה. לכן הוא נקרא לפי מעשׂים אלה קנוא ונוקם, ונוטר, ובעל חמה...הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו, ולא בשום פנים מתוך היפעלות."‏‏[3]. "
---
כאשר ניסיתי למחוק את הפיסקה נתקלתי בהתנגדות ולהלן פרוטוקול השיחה בינינו עד כה:
הנימוק שלי:
הרמב"ם לחם מלחמת חורמה באלילות. הציטוט שהובא כאן מדבר בפירוש על כך שהדברים "נקראים" מעשה אלוהים, ע"י אנשים המיחסים לאל תכונות אנושיות, ואילו הוא הרמב"ם, שולל מכל וכל את יכולתנו להבין את כוונת האל. עולם כמנהגו נוהג זה עיקרון חשוב ביהדות ובטח ובטח אצל הרמב"ם.
לשון הגירסה שאני מבקש לשנות: "הרמב"ם בעקבות המקרא מייחס את פגעי הטבע ובכללם רעידות אדמה למעשיו של האל." - האם יש משהו שלשיטתו של הרמב"ם או של המקרא שאינו מעשה ממעשיו של האל?? לפיכך אני בא לידי מסקנה כי כוונת הכותב כאן היא להציג את רעידת האדמה כמשהו שחורג מ"עולם כמנהגו נוהג" (= פועלו הרגיל של ה'), כמשהו המצביע על כוונה אנושית מצד האל - ענישה וכדומה. ואילו הרמב"ם אומר בפירוש, אפילו באותו הפרק עצמו: "המשמעות כאן אינה שיש לו תכונות-אופי..... לא שהוא יתעלה בעל נטיות נפשיות. " (נאמר על ה').
כך כל כוונת הפרק להסביר שאין לה' תארים שאנו יכולים לתפוס. כל תורתו של הרמב"ם מדגישה ענין זה מאוד מאוד. מי שלא התשכנע מפרק זה שיעין קצת ברמב"ם. ואשמח להביא עוד מקורות לאשש את טענתי למי שיבקש.
תשובתו:
: אני לא יודע מה הקשר בין המלחמה של הרמב"ם באלילות ובהגשמה לבין מה שכתוב בערך. מה שאני יודע שהרמב"ם האמין בתורת הגמול ובעיקרון של שכר ועונש כידוע, ולכן כפי שהוא כותב בפירוש (הוספתי את זה עכשיו בערך ליתר הבהרה) "הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, '''באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו''', ולא בשום פנים מתוך היפעלות". כלומר הוא טורח להבהיר כי רעידת אדמה היא עונש (כי אחרת צריך לומר שהאל פגע בהם באופן שרירותי), אבל לא נובעת מתוך רגש של נקמה או כעס (שזה דבר אלילי) אלא מתוך דין שכלי. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] • התחברו [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/רגשות|לרגשותיכם]] • 11:24, 13 ביולי 2009 (IDT)
----
הבחור דתל"ש ונראה לי שהוא אדיוט ושיהיה קשה להתווכח איתו. לכן זקוק לסיוע הן בניסוחים והן בהתערבות פעילה למען השגת רוב.

הגנו על תורתנו הקדושה !  
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'דמי רותח זה דחוף '
דמי רותח זה דחוף
13/07/2009 | 11:50
25
3
לצפיה ב-'איך אתה מסתדר עם סידור התפילה ?'
איך אתה מסתדר עם סידור התפילה ?
14/07/2009 | 14:21
24
4
לצפיה ב-'מה כוונתך?'
מה כוונתך?
14/07/2009 | 14:25
23
4
אתה מתכוון איך אני מסתדר עם האלמנטים שלא לשם שמיים שמצווים לכל אורך הסידור? אני מבין שהם חלק הכרחי של דת חפצת חיים. ל' אומר שרק מעטים מסוגלים לשגב האמוני לשמה. דת של בודדים לא היתה שורדת. אני קורא את כל הסידור, אך לא מתיחס לתוכן.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נו אותו דבר גם כאן'
נו אותו דבר גם כאן
14/07/2009 | 14:55
21
2
אתה רוצה שבויקיפדיה יהיו יותר צדיקים מאשר בתפילה?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שיהיו להם איזה דעות שהם רוצים אבל שלא ידברו'
שיהיו להם איזה דעות שהם רוצים אבל שלא ידברו
14/07/2009 | 15:14
19
5
בשם הרמב"ם. אני מנסה להגן על המעט שנקרא תורה לשמה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'סידור התפילה '
סידור התפילה
14/07/2009 | 15:34
18
2
נמצא גם במשנה תורה של הרמב"ם.
ה"לשמה" של ליבוביץ מקובלת על מיעוט קטן ביהדות, והיא מאוד קשה לעיכול לקהל הרחב.
אל תצפה שבויקיפדיה יאמצו אותה.
המעט שאתה יכול לעשות, להביא את השיטה של ליבוביץ כשיטה של ליבוביץ, ולא כשיטת הקונצנזוס ביהדות.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אבל זו גם שיטת הרמב"ם'
אבל זו גם שיטת הרמב"ם
14/07/2009 | 16:07
17
3
אני מביא את שיטת הרמב"ם כשיטת הרמב"ם ומנסה למנוע סילופים בה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אתה "קורא'
אתה "קורא
15/07/2009 | 14:49
16
1
את כל הסידור, אך לא מתיחס לתוכן".
אבל הרמב"ם הרבה יותר שלם עם התוכן.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הרמב"ם לא קורא כמו רוב האנשים.'
הרמב"ם לא קורא כמו רוב האנשים.
15/07/2009 | 20:14
15
1
מה אתה חושב שקורא הרמב"ם כשהוא קורא את "מחיה המתים"?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-''
15/07/2009 | 22:58
1
...דע, כי כל מעשה העבודות הללו, כקריאת התורה והתפילה ועשיית שאר המצוות, אין תכלית כוונתן אלא שתוכשר להתעסק במצוותיו ית' ולהיפנות מעסקי העולם, וכאילו התעסקת בו ית' ובטלת מכל דבר זולתו... (מו"נ ח"ג, פנ"א)
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על כגון זה'
על כגון זה
16/07/2009 | 10:33
13
הרמב"ם אומר: לא נדע כיצד יהיו עד שיהיו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נו זה בדיוק הענין! אם לא נדע אז למה מתימרים'
נו זה בדיוק הענין! אם לא נדע אז למה מתימרים
16/07/2009 | 10:37
12
כן לדעת. כן לקבוע כאילו תחיית המתים תתרחש בעליל?? ועוד כהנה וכהנה כגון והיה אם שמוע אז ירד גשם . אין לנו שום מושג מה יהיה ומה לא.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'יש הבדל עצום'
יש הבדל עצום
16/07/2009 | 10:58
11
בין לומר אני לא יודע כיצד הדבר יתרחש, ובין לומר הדבר הזה לעולם לא יתרחש.
מה שהבנתי ממך - ותקן אותי אם אני טועה - שאתה שולל מעורבות של האל בעולם.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מתקן אותך'
מתקן אותך
16/07/2009 | 11:19
10
עבורי אין מובן למילים מעורבות האל בעולם. אינני יודע אם אפשר לייחס לו מעורבות. אפילו על פי התפיסה העממית שכאילו ה' מושך בחוטים - הרי הוא מתערב בכל רגע ורגע, גם ברגע זה שעולם כמנהגו נוהג. מדוע זה לא יחשב "אצבע אלוהים"?  גם על פי תפיסה עממית זאת - אין לנו שום מושג איך הוא "יתערב".
אין לי שום הוכחה לכך שתחיית המתים תתרחש או לא תתרחש ואינני חושב על כך בחיי היום-יום שלי.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'קרא נא'
קרא נא
16/07/2009 | 20:08
9
לצפיה ב-'קרא את הפרקים על ההשגחה ומשמעותה אצל הרמב"ם'
קרא את הפרקים על ההשגחה ומשמעותה אצל הרמב"ם
16/07/2009 | 20:39
8
בספר אמונתו של הרמב"ם.
http://tpeople.co.il/leibowitz/ebook.asp?id=11
3 פרקים באורך עמוד כל אחד.
למעשה אני מאוד ממליץ על כל הספר - ספר מעולה אבל לא צריך לקרוא את כולו.
על 13 העיקרים אמר ל' שהם וולגריזציה (או משהו כזה) של כל תורת הרמב"ם (כן ידוע לי שהוא עצמו חיברם) . יש להתעמק בהם תוך קריאה בכל כתביו, ע"מ להבין את משמעותם
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'השגחה לפי הרמב"ם - הצעה'
השגחה לפי הרמב"ם - הצעה
16/07/2009 | 22:03
2
דומני שכדי ללמוד את תפיסת ההשגחה של הרמב"ם ראוי לגשת לפרקים שטרח וכתב הרמב"ם על תפיסתו זו. מורה נבוכים, חלק ג, פרקים יז + יח. בנוסף, כדאי לקרוא את הפרק השמיני בהקדמת הרמב"ם למסכת אבות שבו הוא מבהיר את המילים "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".

בכל מקרה, דומני שללימוד תפיסת ההשגחה של הרמבם לא נכון ללכת ישירות לליבוביץ מאחר ופירושו נתון במחלוקת. ודאי לא נכון ללכת לשלושה העשר העיקרים בלבד שהרי אלו נוסחו באופן די ברור כעיקרים שהכרחי שההמון יאמין בהם ולא כאמיתות (הרמב"ם מבחין בין אמונות הכרחיות לאמיתיות).

ספר מצויין שיצא לאחרונה ומציג את המחלוקות בהבנת הרמב"ם בצורה בהירה ומרתקת הוא הספר - הרמב"ם מאת משה הלברטל. מומלץ.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'יישר כוח על ההפניה למקורות'
יישר כוח על ההפניה למקורות
16/07/2009 | 22:49
1
עבורי זה קשה מאוד להבין חלק מכתבי הרמב"ם באופן ישיר, ולו משום העברית השונה (ביחוד בתרגומים של אבן תיבון). אבל אני מסכים איתך שהכי טוב ללכת למקור.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'הלינק שצירפתי'
הלינק שצירפתי
17/07/2009 | 00:20
1
הוא הפניה למורה נבוכים בתרגום החדש של דב שוורץ שהוא כנראה הקריא ביותר לקורא בן זמננו. אבל אכן מורה נבוכים הוא קשה. הספר של הלברטל מאוד מסייע.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'קראתי ומה מצאת שם?'
קראתי ומה מצאת שם?
16/07/2009 | 23:05
4
1
לצפיה ב-'מצאתי שהתערבות והשגחה אינה מה שההמון מחשיב'
מצאתי שהתערבות והשגחה אינה מה שההמון מחשיב
17/07/2009 | 10:13
3
אלא כפי שהרמב"ם מסביר אותם. עולם כמנהגו נוהג והשגחה "פרטית" היא האפשרות לעבוד את ה' בכל עת שתחפוץ.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שוב השאלה במה אתה מאמין '
שוב השאלה במה אתה מאמין
17/07/2009 | 11:07
2
האם אתה מאמין שה' יצר את כל הדברים אבל לא יודע איך, ואולי גם לא מעניין אותך, כי אתה מעדיף להתרכז בתפקיד / בחובה שלך בעולם, ולא במה שהי עושה.
או שאתה שולל כל מעורבות של ה' בעולם. כלומר שלא ברא שום דבר, שלא ראה את רעת הארץ, ולא הפך את סדום ועמורה,  ולא נתן את התורה, והכל פרי דמיונם של ההמונים.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'זה מענין אותי אבל זה נשגב ממני'
זה מענין אותי אבל זה נשגב ממני
17/07/2009 | 11:12
1
1
אין לי שום כלים ידועים לי לגלות את הנשגב ממני. מה שנותר לי הוא לעבוד את ה' בצורה סמלית, ע"י קבוצת מעשים שנתקדשה ע"י ההלכה שכל פעם שאני בוחר לעשותם אני מייחס לזה משמעות של עבודת ה' = אהבה ויראה את ה'.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מצויין, מקובל עלי '
מצויין, מקובל עלי
17/07/2009 | 11:48
1
לצפיה ב-'זה דבר אחד להיות בעל דעה שונה ואני תמיד שמח'
זה דבר אחד להיות בעל דעה שונה ואני תמיד שמח
14/07/2009 | 15:22
1
לשמוע כל דעה עניינית, אבל הוא מנסה לשכתב את הדעה שכנגד, כלומר את דעתו האמיתית של הרמב"ם.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'*שמצויים'
*שמצויים
14/07/2009 | 14:56
לצפיה ב-'בינתיים זה מה שרשמתי לו'
בינתיים זה מה שרשמתי לו
13/07/2009 | 14:40
בתור דתל"ש אתה ודאי מכיר את תורת שלילת התארים של הרמב"ם שלה ניתן למצוא גם ביטוי בסידור (13 העיקרים):

"  ... שהשי"ת אינו גוף.

   ולא ישיגוהו משיגי הגוף ( = מושגים השאולים מתודעתו ומחוויותיו של האדם בשר-ודם),

   ואין לו שום דמיון כלל."

יחוס כעס לה' ואפילו יחוס "דין שכלי" (בלשונך), הם התימרות להבין את דרכי השם. והרי אמר הנביא: "לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכי דרכיכם". הרמב"ם מדגיש בפרק זה (ואף בפרקים נ"א-נ"ג בח"ג, בנושא אחר) שאלו הם לא תארי ה'. את תארי השם אין להשיג וכל מה שנגיד עליו זהו "שיתוף השם בלבד" (מילות הרמב"ם).


ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'אני מתקשה להגדיר איפה בדיוק נעוצה הבעיה-'
אני מתקשה להגדיר איפה בדיוק נעוצה הבעיה-
14/07/2009 | 00:36
7
1
האם זה בציטוט חלקי (ולכן מוטה) של הרמב"ם, או שמא זה המשפט המקדים לציטוט?

מה שבטוח הוא שהציטוט הוצא מהקשרו, כיוון שהוא הגיע במקור לא בדיון על השכר והעונש, אלא על "מידות ה'" שקרויות על פעלים בעולם (כלומר על דרכי העולם, או לפחות אלו הבולטים בתודעת האדם ומתפרשים על ידו כמתאימים למצב רוח/נטיית נפש). ייתכן ואת עניין ההקשר עליך לתקוף ולא את סילוף הרמב"ם, כיוון שהאדם מולך מתוחכם וככל הנראה בקיא (הוא אינו אדיוט, בכל אופן).
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בהתחלה שמחקתי לא היה את הציטוט אלא רק'
בהתחלה שמחקתי לא היה את הציטוט אלא רק
14/07/2009 | 11:34
3
1
את המשפט הפותח, ושניתן היה להבין ממנו כאילו אפשר להבין את ה' וליחס לו תארים כגון "דין שכלי" (לשון החמור איתו אני מתווכח). אח"כ הוא החזיר את המשפט ואף הוסיף לו את הציטוט. אדם נבון יבין מהציטוט (על אף שהוצא מהקשרו) שהרמב"ם מתכוון בדיוק את ההיפך. החמור בא לקלל ויצא מברך כבלעם.
אז עכשיו נשארה לי בעיה רק עם המשפט הפותח. הבעיה זה שאני מולו ואינני יודע מה עושים במקרה כזה. אין לי רוב אז אם מישהו חושב כמוני ורוצה להטות את הכף אני מאוד אודה לו. לא מוכרחים להיות רשומים בשביל זה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שאביא את כל החבר'ה ?'
שאביא את כל החבר'ה ?
14/07/2009 | 11:37
2
1
ונכניס לו מכות בהפסקה?

סתאאאם. מה צריך לעשות? למה שלא תראה לו את המשפט שממש מגיע אחר הציטוט שלו בויקי?
אני לא ממש בקיאה ברמב"ם, אבל אני טובה בצעקות
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על ערכים אין לדבר אלא להאבק '
על ערכים אין לדבר אלא להאבק
14/07/2009 | 12:58
1
מה לעשות בריונות יש בכל מקום. מיליון ויכוחים בכל מקום מתרחשים כל יום - כמה פעמים ראית בנאדם אומר לשני - אתה צודק אני שגיתי? זה די נדיר מנסיוני - אנשים יעשו הכול כדי לברוח מזה יתחילו טיעונים שלא מן הענין, ינסו להתיש, יגידו שאתה לא נחמד, או סתם יברחו מהדיון. כבר אמר הרמב"ם שהכבוד הוא מכשול רציני בדרך לאמת.
בדף השיחה שם הראיתי לו כל מיני דברים וגם פניתי אל ההגיון שלו - הוא חושב שהוא יכול ליחס לה' ענישה, או "דין שכלי" בלשונו, ואינו חש שזוהי האנשה. אח"כ הוא אומר לי בשיחה בדף הבית שלו: "אל תתפס לביטוי "דין שכלי". זה רק ביטוי. הכוונה שלי שלתפיסת הרמב"ם האל לא פועל באופן שרירותי או סתמי או כדחף אינסטקטיבי (מה שהרמב"ם קורא התפעלות) אלא פועל לפי יושר וצדק." - כלומר החמור הזה מתחיל לשחק לי במילים. מרגע שהבנתי שהוא חמור אני לא אבזבז את הזמן שלי עליו.
גם אם המשפט הזה לא ישונה הוא הכניס לעצמו גול עצמי. אבל בכ"ז הייתי רוצה שהמשפט ישונה כי יש שעלולים להתבלבל.
אז מה צריך לעשות?
להכנס לערך "רעידת אדמה" ולבחור את לשונית שיחה. בתוכן הענינים ללחוץ על ס' 10 (רעידות אדמה) ולנמק שם מדוע יש לשנות. מה שמצחיק שבאותו הפרק שממנו הוא ציטט הרמב"ם מתכוון לומר בדיוק את ההיפך. את השינוי עצמו עושים דרך לשונית עריכה אבל אני חושב שעדיף קודם להתדיין על זה.
אם יש לכם חשבון בויקיפדיה, רצוי לחתום (ארבע טילדות [~~~~] בסוף ). אם אין, אז ההודעה נכתבת בתור אנונימי לדעתי. הוא בטח יחשוב שזה אני.... אז אולי תציגו את עצמכם בכתוב עצמו כבכירי פורום ל'.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שכחתי לציין שלוחצים על עריכה'
שכחתי לציין שלוחצים על עריכה
14/07/2009 | 13:09
באותו הסעיף עצמו. כלומר מימין לכותרת הס' מופיע קישור [עריכה].
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'ממך הישועה?'
ממך הישועה?
14/07/2009 | 14:57
2
לצפיה ב-'אכן.'
אכן.
14/07/2009 | 16:35
1
נראה לי שכל הסעיף לא שייך לערך, מקווה שהבהרתי את הנקודה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'לגמרי. זה נהדר. תודה'
לגמרי. זה נהדר. תודה
14/07/2009 | 16:52
אתן לו כמה ימים להגיב ואז אשנה את הערך עכשיו שיש לנו רוב.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מישהו כתב שם ולא יודע למי להודות'
מישהו כתב שם ולא יודע למי להודות
14/07/2009 | 16:08
2
1
לצפיה ב-'למען הסר ספק, זו לא אני. '
למען הסר ספק, זו לא אני.
14/07/2009 | 16:26
1
2
לי יש אופי די מחורבן להודיע קבל עם ועדה על מעלליי. מעבר לזה: אני לא מסתדרת שם וזה זורק אותי כל פעם מחדש. אני יודעת שהמחשב שלי יש לו תוכנת אבטחה כי בעלי בעבודתו הקודמת, התקין אותה, כי היא הייתה מחוברת למפעל, זה קשור?

וההודעה הזו נכתבה פעמיים כי השרת זרק אותי .
טוב, אני עושה ריסט.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'רוב הסיכויים שלא'
רוב הסיכויים שלא
14/07/2009 | 17:30
1
בהנחה שאת גולשת בד"כ בלי הפרעה מצד תוכנת האבטחה. זו בטח בעיה זמנית בשרתים של ויקיפדיה (לי זה קרה אתמול).
אבל תודה על הנסיון מקווה שתצליחי ונהיה לרוב מוחץ!
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נראה שאין בכוונתו להגיב ושיניתי את המשפט'
נראה שאין בכוונתו להגיב ושיניתי את המשפט
14/07/2009 | 22:28
הפותח ל-
ע"פ הרמב"ם פגעי הטבע ובכללם רעידות אינם מלמדים על תכונות אנושיות באלוהות כגון כעס, שנאה נקמה וכו'. ע"פ תורת שלילת התארים של הרמב"ם דרכי האל אינן ידועות לבני-אדם:

אשירה לה' כי גאה גאה חמור ורוכבו טיבע בים
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'בועה בזרם, נראה לי שצריך להגן על התורה מפניך'
בועה בזרם, נראה לי שצריך להגן על התורה מפניך
19/07/2009 | 09:16
15
1
אם נתבונן בדבריו של הרמב"ם במקור במורה נבוכים, אני לא בטוח שאתה מבין אותו כמו שהוא התכוון.

הרמב"ם בפירוש מדבר שקיימת ענישה אלוהית כלפי בני אדם, וכאשר קורה לאדם כל דבר, הדבר לא אירע לו במקרה מצד אחד ולא באופן שרירותי מהצד השני. הוא אפילו אומר שכאשר אדם נדקר בקוץ הדבר מהווה עונש לו, רק שאנחנו לא יודעים את הסיבה המדוייקת לכך, אבל אנחנו מאמינים שהכל נעשה במשפט.

"וכן מכלל יסודות תורת משה רבנו שלא ייתכן עוול מלפניו יתעלה בשום פנים, ושכּל הייסורים הפוגעים בבני-אדם וכל הטובות המשׂיגות אותם, יחיד או ציבור, כל זאת בהתאם למה שהם ראויים במשפט צודק שאין בו עוול כלל ועיקר. אפילו כאשר קוץ דוקר אדם בידו והוא מסיר אותו מייד, זה עונש לו. ואפילו השׂיג הנאה מועטת ביותר, היה זה שׂכר לו. כל זאת בהתאם למה שהם ראויים. זה מה שהוא יתעלה אמר: כי כל דרכיו משפט, [אל אמונה ואין עָוֶל, צדיק וישר הוא]  (דברים ל"ב, 4)28. אבל אין אנו יודעים מאיזו בחינה הם ראויים (תורה נבוכים ח"ג פרק י"ז, מהדורת שוורץ).

והוא חוזר ושונה פעם נוספת, שכל המקרים שקורים לאדם הם במשפט:
"אני מאמין שההשגחה האלוהית בעולם השפל הזה, כלומר, מתחת לגלגל הירח, היא בפרטי מין האדם בלבד. רק מין זה כל מצבי פרטיו וכל הטוב והרע הפוקדים אותם מתאימים למה שהם ראויים לו, כמו שאמר: כי כל דרכיו משפט (דברים ל"ב, 4)" (שם).

גם בציטוט הנדון של רעיגדות האדמה כתוב שם בפירוש:

"הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו, ולא בשום פנים מתוך היפעלות".

כלומר הרמב"ם שולל את יחוס ההפעלות ואת הרגשות לאל (כמו עוד כמה דברים שמגשימים אותו) אבל איננו שולל לא את השגחתו הפרטית על בני אדם ולא את העונש.

בדיון של הרמב"ם על ספר איוב הוא דוחה את דעתו של צופר הנעמתי שהיא לדעתו שיטת האשעריה

"דעת צופר הנעמתי היא דעתו של מי שסובר שהכול נוהג בעקבות החֵפץ (האלוהי) גרידא ואין כלל לבקש טעם למעשׂיו (יתעלה). ואין לומר: מדוע עשׂה זאת ולא מדוע עשׂה זאת? לכן אין לבקש, באשר לכל מה שעושׂה האלוה, מאיזו בחינה המעשׂה צודק וכיצד הצריכה אותו החוכמה. כי גדולתו ואמיתתו מחייבות שיעשׂה מה שהוא רוצה20, ודעתנו קצרה מ(לדעת את) נסתרות חוכמתו המחייבות שיעשׂה מה שהוא רוצה מבלי סיבה אחרת. זה הוא דברו אל איוב: מי יתן אלוה דַּבֵּר ויפתח שֹפתיו עִמָּך, ויגד לך תעלוּמות חָכמה! כי כפלים לתושיה... החקר אלוה תמצא? אם עד תכלית שדי תמצא? "  ( שם פרק כג)

הרמב"ם מסכם את תפיסתו בעניין של איוב:
"אבל משמעות השגחתו אינה משמעות השגחתנו, ומשמעות הנהגתו את בריותיו אינה משמעות הנהגתנו את מה שאנו מנהיגים, ואין הגדרה אחת משותפת להם, כפי שחושב כל נבוך. אין ביניהם שיתוף אלא בשם בלבד. כמו שהמעשׂה שלנו אינו דומה למעשׂה שלו, שאין הגדרה אחת משותפת להם, וכהבדל בין המעשׂים הטבעיים למעשׂים המלאכותיים כן ההבדל בין ההנהגה האלוהית, ההשגחה האלוהית והכוונה האלוהית לדברים טבעיים אלה לבין הנהגתנו, השגחתנו וכוונתנו האנושיות למה שאנו מנהיגים, משגיחים עליו ומתכוונים לו. " ( שם פרק כג)
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'עיניך אינן רואות את שידיך כותבות'
עיניך אינן רואות את שידיך כותבות
19/07/2009 | 10:58
14
הרמב"ם כותב בפירוש שבין המשפט האנושי והמשפט האלוהי - אין ביניהם שיתוף אלא בשם בלבד.
האם אתה מתימר לדעת משהו על המשפט האלוהי או לא? אם התשובה היא שלילית אז כל דיבור על זה הוא מליצה ריקה. מה ערך יש לאמירה שיש משפט אלוהי אבל אין לנו מושג קלוש מהו?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מדהים איך אתה מתעלם מדברים מפורשים של הרמב"ם'
מדהים איך אתה מתעלם מדברים מפורשים של הרמב"ם
19/07/2009 | 11:31
13
4
האם זה נובע מכך שבכלל לא טרחת לפתוח את הספר מורה נבוכים ולקרוא אותו במקור כפי שאתה מודה בעצמך בפתיל הנוכחי?

הרמב"ם טורח להבהיר שמה שקורה לאדם אינו קורה במקרה, ולא קורה באופן שרירותי. יש סיבה לכל דבר. בניגוד לדעה של צופר הנעמתי שסוברת "החקר אלוה תמצא? אם עד תכלית שדי תמצא?" של אסכולת האשעריה, ולכן אין לנו מה לנסות להתבונן במעשי ה', הוא סובר שישנו משפט וישנו עונש, כפי דעתו של אליהוא שאומר "כי עיניו על דרכי איש, וכל צעדיו יראה. אין חֹשֶך ואין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֵר שם פֹעלי אָוֶן " רק שאנחנו לא יכולים לעמוד על עומקו ואנחנו לא יכולים לצפות שהאל ינהיג אותנו כי שאנחנו מנהיגים את החיות שלנו. כמו שכתוב "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתכם" (ישעיה פרק נה ). ועם זאת בגלל שהוא מסתייג מצופר, זאת אומרת שהרמב"ם סובר שאנחנו כן יכולים לנסות להתבונן וללמוד בדרכי ה'.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'האם אינך מבין את פירוש הביטוי "שיתוף השם בלבד'
האם אינך מבין את פירוש הביטוי "שיתוף השם בלבד
19/07/2009 | 12:31
12
"? האם אתה חושב שהרמב"ם או מישהו חכם אחר מתימר לדעת דרכי שמיים? הרמב"ם אומר בפירוש שאיננו יודעים את דרכי השם, זה מופיע בציטוטים שהבאת אתה עצמך...
אני מפנה אותך להרצאתו המאלפת של ל' - תורתו של הרמב"ם.
השגחה ע"פ הרמב"ם היא השגחה פרטית, פרטית מאוד שמשמעה שאדם יכול לעבוד את ה' אם ירצה. זה הכול. מעבר לזה עליך להבין שאם אינך יודע מה מהותה של מלה מסוימת, אז כל עוד הינך משתמש במילה הזו אתה פולט מליצות ריקות. אל תאריך בזאת...
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שיתוף השם הכוונה שיש משמעויות שונות לבטוי אחד'
שיתוף השם הכוונה שיש משמעויות שונות לבטוי אחד
19/07/2009 | 13:35
11
40
אבל זה לא אומר שאין לאדם יכולות להבין את המשמעות האחרת, אלא רק שהמשמעות האחרת עמוקה מיני ים. ויכול להיות שיהיו חכמים נבונים או נביאים שיוכלו להבין ולהסביר את מעשה ה'.

למשל בעמוס:

(ו) אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ? אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וה' לֹא עָשָׂה?
(ז) כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי ה' דָּבָר, כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים:


אתה כמו ראש בקיר. לאור העובדה שאתה מתעלם מציטוטי הרמב"ם במורה.
גם אם הרמב"ם היה בא אליך ואומר את מה שהוא כתב במורה, ההיית ממשיך להתעקש במה שריה"ל מכנה "עקשות של אפיקורסים"

האם הכוונה שאין תורת גמול?  התשובה היא לא.
האם הכוונה שה' עושה עוול? - התשובה היא לא.
האם הכוונה שה' לא נוהג בצדק? התשובה היא לא.
האם ה' גורם לאנשים באופן אקראי וסתמי שיקרה לאנשים מה שיקרה? התשובה היא לא.

הרמב"ם עצמו משתמש במילים עונש, משפט, ושקורה להם מה שראוי להם.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'שתגיע לדרגת הניביאים אז תדבר בשם ה''
שתגיע לדרגת הניביאים אז תדבר בשם ה'
19/07/2009 | 14:13
כעת אתה ואני - שנינו אין לנו מושג מהם תארי ה'. מצד אחד אתה מסכים שאיננו יודעים את תארי ה' (והרמב"ם אומר זאת בפירוש), מצד שני אינך מבין שכאשר הוא אומר "ראוי" הוא אינו מפרט. תוכן אותו "ראוי" איננו נגיש לנו אלא ידוע רק לה'.
שנית על הנביאים נאמר - "אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות".
אני אכן כמו ראש בקיר. אם הראש הוא שלי אז מי נשאר להיות הקיר?
מודה ועוזב ירוחם. עזוב את האגו. הודה באמת - לא אתה ולא אני יודעים מה הוא הצדק האלוהי ולכן מוטב כי לא נשתמש במליצה הריקה "צדק", "משפט" וכדומה בהקשרים הללו.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'על חסד, משפט וצדקה ועל הכרת ה' של הנביאים.'
על חסד, משפט וצדקה ועל הכרת ה' של הנביאים.
19/07/2009 | 16:05
9
4
מתוך הספר "מה שלמעלה ומה שלמטה", עמ' 505:

אינני יכול להיכנס לפסיכולוגיה של הנביאים. אבל אני מבין את מה שאמר ירמיהו: "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי." במה יתהלל האדם? בהכרה שאלוהים עושה חסד, משפט וצדקה. והנה, הרמב"ם שואל, מהו החסד? חסד הוא מונח מן המציאות האנושית, אבל בחסד אלוהי אין הכוונה שאלוהים עושה טובה למישהו אלא בעובדה שנברא עולם, שיש עולם. מהו המשפט? שהעולם איננו סתם מורכב מדברים שונים, אלא שכל דבר הוא גורם לדבר אחר, כלומר סיבתיות, או מה שנקרא השגחה כללית. מהי צדקה? שהאדם יכול לפעול מרצונו. לעומת זאת, בטבע אין דבר כזה, השמש אינה זורחת בבוקר מרצונה. משמעות הדברים, שאני ה' עושה חסד משפט וצדקה - זה לא היגד על אלוהים אלא היגד על העולם. עומק הדבר הזה שהעולם הוא חסד אלוהי מפני שהיה יכול גם לא להיות, העולם במשפט שהרי כל דבר היה יכול להתקיים בפני עצמו, אבל המציאות היא שאין לדבר קיום בפני עצמו אלא כל דבר הוא סיבה לדבר אחר.

עד כאן מדובר בהשגחה כללית. ולגבי השגחה פרטית (מתוך "שיחות על תורת הנבואה" עמודים 422 ו-423):

ליבוביץ: כל אדם המשתמש במושג 'השגחה פרטית', מתכוון לפעולה הבאה מאת-ה' על בני האדם, ואילו כאן הניסוח מתומצת, וכשהוא (הרמב"ם) מדבר על האדם 'שלם ההשגה', אנו קוראים: 'בהשגתו אשר לא יסור שכלו מה' תמיד, תהיה ההשגחה בו תמיד', כלומר הכיוון הוא הפוך, הוי-אומר לא השגחה מאת-ה' אל האדם, אלא מן האדם אל-ה', ודבר זה מעטים המבינים אותו. הרמב"ם אף מוסיף ומסביר כי ההשגחה היא אך ורק בשעה שהאדם מעסיק תודעתו, שאם לא כן אין האדם מושגח, וזוהי גם ההבחנה בין 'שכל בכח' לבין 'שכל בפועל'.
תלמיד: כלומר, אין כל ערובה לכך שהאדם השלם לא יפגע בתאונה קטלנית, או כגון בצאתו לשרות מילואים בתעסוקה מבצעית.
ליבוביץ: בוודאי שלא! והרי כל זה שייך למינהגו של עולם הכפוי על צדיקים ועל רשעים כאחד! הבנת דבר זה בכל עומקו, הוא מה שהרמב"ם מכנה 'סודות אלוהיות'.
[...]
תלמיד: ובכל זאת הרמב"ם כאילו 'מבטיח' את 'האדם השלם' מפני כל מיני פגעי טבע.
ליבוביץ: בפרק-יח בחלק-ג, הוא מציין כי מידת השפע של האדם המושגח תלויה בו, וכאן אני חוזר ומזכירכם שלא תטעו בהבנת הביטוי 'שפע השופע', ושאין מדובר בכיוון מן החוץ אל האדם, אלא מן האדם אל-ה', ומידת שפע זו מתבטאת בשלושה מובנים.
מדוע אנו אומרים על האדם שלם-ההשגה שהוא מושגח? ראשית: משום שהוא יודע להמלט מן הצרות הפוקדות טפשים בגלל טפשותם, שהרי הוא חכם ויודע כיצד להמלט מהן. שנית: האדם שלם-ההשגה מצמצם יחסיו עם בני אדם אחרים עד למינימום ההכרחי, וכולנו יודעים מהנסיון שרוב הצרות והנזקים באים לא מן האדם עצמו, אלא מתוך קשריו ועסקיו עם אחרים, ומי שדבק באלוהים, סיכוייו להסתכסך מוגבלים ביותר. הדבר השלישי נוגע לכל אותם פגעי הטבע הידועים, הגורמים לאדם סבל ויסורים, אולם גם במקרה זה, האדם הדבק באלהים איננו חש בכל אלה, משום שתודעתו תפוסה בעצם דבקותו בה', והיא המעסיקה אותו תמיד, כפי שהדבר מוצא ביטויו בדברי המשורר אסף: "ואני קרבת אלהים לי טוב"(תהילים, עג/כח), וזאת כאשר כל הפסוקים שלפני כן מבטאים פרשה ארוכה של סבל ויסורים.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'מתפתח כאן'
מתפתח כאן
19/07/2009 | 17:44
7
2
דיון רציני ומעניין.  אביה, איך אתה מפרש את פרק י"ח בחלק ג' של מורה?

תודה לאוהב להתפלסף שהקדים אותי בציטוט ל'.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'השאלה מופנית לאביה אך שרשרת אלי בטעות'
השאלה מופנית לאביה אך שרשרת אלי בטעות
19/07/2009 | 18:07
2
לצפיה ב-'האמת היא שהוא שרשר אלי ולא אליך'
האמת היא שהוא שרשר אלי ולא אליך
19/07/2009 | 18:57
1
ולא חושב שזה בטעות. כנראה הוא שרשר אלי מאחר והוא שאל את אביה לגבי אותו פרק של הרמב"ם שליבוביץ דיבר עליו בציטוטים שלי.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'וואלה'
וואלה
19/07/2009 | 22:08
לצפיה ב-'ברור שיש יחס ישר בין שלמות האדם לבין ההשגחה'
ברור שיש יחס ישר בין שלמות האדם לבין ההשגחה
19/07/2009 | 19:55
3
4
ברור שבפרק זה קיימת קביעה ברורה שיש יחס ישר בין השכלתו ("להכנת החומר שלו וללימודיו"), או תודעתו האלוהית (נביאים) או צדקתו של האדם (צדיקים), לבין מידת ההשגחה של האל על האדם. כדאי לשים לב שהרמב"ם מתייחס לכמה סוגי שלמויות, שהרי אין שלמות החכם כשלמות הצדיק. בהחלט אפשר לקבל את פרשנותו של ליבוביץ, שבה במידה שהאדם יודע את האל, האל משגיח על האדם. אם כי הדבר הזה יכול להיות קצת מסוייג. כי מה נעשה עם משכילים שלא יודעים את האל, כמו למדני תלמוד שמכירים את כל האבחנות שבנתיבות ובקצות ושלא נגעו בשום מאמר פילוסופי, או צדיקים מוסריים שעושים הרבה גמילות חסדים ודואגים לבני אדם אחרים, אבל לא בטוח שהם מאמינים בכלל?

שאלות נוספות הן האם יכול להיות בן אדם שאינו מצוי כלל בהשגחה? והיכן עובר החיץ שבין ההשגחה לאי ההשגחה?
שהרי מצד אחד הוא אומר שההשגחה היא על הפרטים - "עניין זה הוא יסוד מיסודות התורה ועליו היא בנויה, כלומר, שההשגחה היא על כל פרט ופרט מבני-האדם בהתאם למה שהוא."  - ולכן נראה שגם הגרוע ביותר יש עליו איזו השגחה קלושה,
ומצד שני הוא אומר "ואילו הבורים הממרים - שפל עניינם בהתאם להֶעְדֵּר שפע זה מהם. הם משתלבים במערך שאר בעלי-החיים. נמשל כבהמות נִדמו (תהלים מ"ט, 13, 21) לכן קל להורגם. יתר על כן, נצטווינו לעשׂות זאת לשם התועלת". -  ולכאורה כאן הוא טוען שיש אנשים בשהם בורים ממרים או עבריינים שלא נכללים בהשגחה, "וקל להורגם" והשאלה על מי הוא מדבר. האם על עמי ארצות או על עובדי אלילים או אחרים. לפי פרופ' שורץ הוא מבין שמדובר על עובדי אלילים.

עד כאן בנתיים
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נבואה והשגחה'
נבואה והשגחה
19/07/2009 | 21:56
2
אינני מכיר את מורה בעל פה אך ממה שלמדתי כמדומני שפרק ל"ו בחלק ב' עונה על חלק משאלותיך על התגלמות שלמותו ותמותו של אדם, כלשון הרמב"ם.  אמנם הפרק מדבר על הנבואה ולא על ההשגחה, אך לדעתי ניתן להקיש מן האחד על האחר, כלומר הנביא הינו האדם המושגח תמיד. הרמב"ם קושר לדעתי באותו פרק גם את המשכילים (הוא מכוון אמנם למוחמד) למגמות וכוונות אשר מונעות מהם נבואה (ולדעתי גם השגחה) מתמדת " כי רוב מחשבות הנודעים מאנשי החכמה נטרדות בהנאות זה החוש (במקרה של מוחמד, הליבידו) ונכספות אליו".  הרמב"ם אמנם מעריך מאוד את אריסטו הפילוסו,, ולדעתו של לייבוביץ' הרמב"ם אף רואה באריסטו אדם מאמין (לייבוביץ' אף טוען שהרמב"ם אומר זאת במפורש) .  כל אותם צדיקים או משכילים שאינם שלמים כי לא פתחו מאמר פילוסופי או רק גמלו חסדים כל חייהם (הרמב"ם מציין את שלוש השלמויות שם) הם לפיכך אנשים שהמוסר או תלמוד התורה הממלאים את חייהם מונעים מהם את השלמות שמביאה אדם לנבואה (ושוב לפי דעתי גם להשגחה).  אפשר אולי לומר שיש עליהם השגחה "חלשה".

אין ספק שאנשים המתנהלים כחיות, אין שורה עלים כלל ההשגחה (אנשים שהינם מכורים לדבר מה, לדעתי גם התינוקות והקטינים כלולים כאן), כלומר כל אדם אשר איננו מפעיל את אותו כח שכלי, ההשגחה הפרטית איננה שורה עליו.

לגבי החלק האחרון של דבריך, אריסטו ודאי לא השתייך לעם היהודי.   אינני מאמין כי עובדי אלילים הם בורים ממרים, מאחר וגם הנצרות לפי הרמב"ם היא עבודת אלילים, אך למיטב ידיעתי הרמב"ם איננו קורא להרגם, כנראה מאחר והם רק ממרים, אך אינם בורים.  יתכן שהוא מכוון לאותם תורקים או עממי תורקיה ומרכז אסיה אשר נחשבו בעיניו כחיות.

האם אתה מקבל את האנלוגיה של הנבואה וההשגחה? האם ישנם מראי מקום שבאמת מציינים על מי חלה איזו השגחה במורה? ואחרון חביב, האם מישהו מחברי הפורום המכירים את מורה טוב ממני יוכל לכוון אותי למראה המקום המציין כי לדעת הרמב"ם הכיר אריסטו את אמונת הייחוד?
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'נבואה והשגחה - המשך'
נבואה והשגחה - המשך
20/07/2009 | 00:22
1
2
אבל הוא כותב בפירוש:

"לפי עיון זה מתחייב בהכרח שתהיה השגחתו יתעלה על הנביאים רבה מאוד ובהתאם לדרגותיהם בנבואה, ושתהיה השגחתו על המעולים ועל הצדיקים בהתאם למעלתם וצדקתם. כי אותו שיעור של שפע השׂכל האלוהי הוא אשר דובב את הנביאים, והִנחה את מעשׂי הצדיקים בדרך הישר, והביא לידי שלמות את החוכמות שהמעולים ידעו."

כלומר שיש השגחה גם על הנביאים וגם על הצדיקים וגם על המעולים (שלא ברור לי מי אלו). כלומר כנראה שיש מדרגות בהשגחה. השיא של ההשגחה הוא על הנביאים, פחות מכך על הצדיקים, ופחות מכך על המעולים.

יכול להיות שהנביא לשיטתו הוא בעצם צירוף של חכם+צדיק על פי מה שהוא כותב בשמונה פרקים פ"ז:
"דע, שכל נביא לא נתנבא אלא אחר שהיו לו כל המעלות השכליות, ורוב מעלות המידות והחזקות שבהן...ואין מתנאי הנביא שיהיו אצלו כל מעלות המדות, עד שלא תפחיתהו פחיתות". כלומר התנאי המוקדם לנביא שיהיה חכם בכל החכמות, ומתוקן ברוב המידות החשובות.

אבל יש מקום להשגחה גם למי שהוא חכם ומידותיו רגילות, או מי שיש לו מידות מתוקנות מאוד וחכמתו רגילה שהוא למעשה צדיק.

כי אחרת כל ההשגחה תגמר בעשרה או מאה אנשים שהם גם חכמים וגם צדיקים, וקשה לומר כן. מעבר לכך נראה שעל המוני העם שמקיימים מצוות אבל לא חכמים במיוחד וגם לא מתוקנים במידות יש "השגחה חלשה". ובעצם אולי אף על כל אלו שיש להם חלק לעולם הבא.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-'תיקון קטן'
תיקון קטן
20/07/2009 | 00:32
המעולים הם החכמים ("והביא לידי שלמות את החוכמות שהמעולים ידעו")
הצדיקים הם בעלי המידות המתוקנות ("והִנחה את מעשׂי הצדיקים בדרך הישר")
והנביאים כל פי שמונה פרקים הם צירוף של מעולה+צדיק.  ("דובב את הנביאים")
ועכשיו זה מסתדר.

הנביאים בראש, המעולים מתחתם, והצדיקים מתחתם ולכל אחד יש סוג אחר של השגחה.
ישעיהו ליבוביץ-הגותו >>
לצפיה ב-' מעולה אני אשתמש בזה שם'
מעולה אני אשתמש בזה שם
19/07/2009 | 18:03
לצפיה ב-'המשך...'
המשך...
21/09/2009 | 22:31
12

הודעות אחרונות

22:14 | 19.04.19 אורחים בפורום
22:00 | 18.04.19 לב אסיר תודה
22:22 | 17.04.19 אורחים בפורום
21:25 | 12.04.19 Gamila139
10:41 | 12.04.19 אורחים בפורום
16:56 | 11.04.19 אורחים בפורום
05:50 | 04.04.19 אורחים בפורום
07:26 | 28.03.19 אורחים בפורום
17:53 | 21.03.19 לב אסיר תודה
05:41 | 27.02.19 אורחים בפורום
16:32 | 24.02.19 לב אסיר תודה
22:34 | 05.02.19 לב אסיר תודה
05:48 | 29.01.19 אורחים בפורום
10:56 | 26.01.19 לב אסיר תודה

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ