אני מניח שזה תלוי בפעילות ובניהול החשבון
אני לא עורך דין, אני לא יכול להגיד לך מה הבעיה
אני יכול להגיד לך מה אני הבנתי מההסבר שקיבלתי בזמנו מעורך דין (של legalzoom, לא משפטן צמרת...)
 
עקרונית אתה צודק, הכסף הוא שלך ותעשה איתו מה שאתה רוצה. אבל כשנושה מנסה להפיל את מסך הגבלת האחריות, הטענה תהיה שלמעשה אין לLLC שום משמעות אמיתית ומדובר בעוד חשבון בנק אישי שלך, ואתה מתנהל איתו בדיוק כמו שאתה מתנהל עם כל נכס אחר שלך. לכן, אם אתה לא מבדיל בינהם - גם בית המשפט לא צריך להבדיל ולא צריך להיות שום מסך הגבלת אחריות בין נכסים שונים שלך שמבחינתך אתה מתנהל איתם באותה הצורה.
 
בסופו של דבר שופט/חבר מושבעים צריך לקבל החלטה, אז למה לא לעשות להם חיים קלים ולהראות שיש הפרדה מלאה ואמיתית בין הLLC לבינך עצמך?
אני מניח שזה תלוי בפעילות ובניהול החשבון
אם 90% מהפעילות של חשבון הבנק קשור לעסק, אני מניח שעורך דין יכול לשכנע את השופט/חבר מושבעים שאכן מדובר בחשבון של העסק.
 
נגיד חשבון הבנק של הLLC שלנו. הכספים שנכנסים הם בעיקר שכר דירה. הכספים שיוצאים הם דברים כמו מיסים, הום דיפו, משכורות ושאר חשבונות. כן, אם מידי פעם יש הוצאות אישיות שלא קשורות לעסק, אבל יש רישום שלהם כמשיכה, אפשר להסביר שזה פשוט דרך למשוך רווחים.
 
עכשיו, אם הייתי מתקיים רק עם חשבון אחד ולשם נכנסים/יוצאים גם כספים אישיים וגם שכר דירה, אפשר אז לטעון שה-LLC והאדם הפרטי הוא אחד. אבל במקרה שלנו יש לנו חשבון בנק לכמעט כל LLC שבבעלותינו, כשהפרטים על החשבון מציינים איזה LLC מדובר ועם כתובת של המשרד. חוצמזה יש לנו חשבונות אישיים עם הכתובת של הבית. אז כן, כספים עוברים בין החשבונות האישיים לעיסקיים ובחזרה. אם חסר לנו כסף בחשבון העיסקי, אנחנו נעביר כסף מהחשבון האישי. אם יש עודף כסף בחשבון העיסקי, נמשוך רווחים. כל טרנזקציה כזאת מוגדרת בQUICKBOOKS. אני חושב שזה מראה מספיק הפרדה ביננו ל-LLC השונים.
 
אז אנחנו די מסכימים שצריך הפרדה. כל עוד זה ברור ש-90%+ מהפעילות בחשבון היא בשביל העסק, אפשר לטעון שמה שאולי יכול להיות אישי זה יוצא מהכלל, ולא "עוד חשבון בנק אישי"
 
היה לנו מקרה בו הקבלן שלנו, שיש לו כרטיס דביט של העסק השתמש בו בשביל לקנות נעליים(אחרי זה הוא החזיר לנו במזומן). הרואה חשבון אמר פשוט להגדיר את זה כ MEMBER DRAW או משהו כזה (אני לא מנהל את הספרים, אז לא בטוח איזה הגדרה הוא ציין). הנקודה היא להראות שההוצאה הזאת לא מוכרת לעינייני מיסים אלא הוצאה אישית. מכיוון שזה היה חד פעמי, אני לא חושב שזה אי פעם יצוץ בתביעה היפוטית כהוכחה לזה שהחשבונות לא נפרדים.
 
אבל זה חוזר לתת דיון שהיתרון ב-LLC הוא לא רק משפטי אלא גם ניהול כספים שמתגלגל בסוף השנה להכנת הדו"ח השנתי. 90% מהפעולות בחשבון בנק האישי שלנו לא יכולות להיות הוצאות מוכרות, לכן כמעט ואין שם פעולות שיכולות לעניין את הרואה חשבון שלנו כשהוא מכין את הדוח השנתי (יש דברים כמו תרומות, הוצאות חינוך ועוד כמה דברים). 90% מהחשבון בנק העיסקי שלנו כן יכול להיות הוצאות מוכרות (כמו הום דיפו, משכורות, מיסים וכו'). ברגע שיש חשבון נפרד, גם אם פה ושם יש עירבוב קטן של הוצאות אישיות בחשבון העיסקי או הוצאות מוכרות בחשבון האישי, זה כבר יוצאי דופן ואפשר לסמן אותם.
נכון, לא חייבים LLC וחשבון בנק נפרד כדי להצהיר על הוצאות שאפשר לקזז. אבל זה בהחלט עוזר בניהול המיסים, וכאומר גם כהגנה משפטית כשהחשבונות בנק נפרדים.