משקיע בפורטלנד

naf86

New member
מערכת המשפט/חוקים/רגולציות

בארה"ב שונות מבישראל. בוודאי שבשני המקומות יש רמאויות.
&nbsp
אבל אני מדבר ספיציפית על ישראלים שמשווקים השקעות בארה"ב בפרט ובעולם בכלל לישראלים. חלק מהבעיות נובעות שהיזמים יודעים שהישראלים לא יטוסו לארה"ב לבדוק את ההשקעות. אנחו רואים את זה כל הזמן פה בפורום.
&nbsp
ברגע שישראלים משווקים פה השקעה, אני תמיד חושד שמישהו פה הולך להדפק. לכן עדיף לדעתי למצוא חברה אמריקאית שלא מחפשת ישראלים פראיירים ולהשקיע דרכם. אחרי הכל, ישראלים לא בדיוק מומחים עולמיים בשוק הנדל"ן האמריקאי.
&nbsp
 

צבי ליך

New member
איך זה רלוונטי שהן שונות? מה זה עוזר למשקיע

ללכת כמו עיוור אחרי אלה שמשווקים לישראלים, ולהיות תלוי בהם לגמרי, זה טיפשי מאד.
ללכת כמו עיוור אחרי אמריקאי ולהיות תלוי בו לגמרי, זה אולי טיפשי פחות, אבל זה עדיין טיפשי.
&nbsp
איזה סיבה יכולה להיות למישהו להתקשר עכשיו לחברה אמריקאית רנדומלית (הרי הוא לא יודע מספיק כדי לבדוק את החברות), ולהשקיע דרכה? איזה הגיון יש בזה?
&nbsp
לפי מה הוא בוחר? לפי ההמלצות שהיא שמה לעצמה באתר? לפי הלוגו? לפי התמונות של הבעלים? לפי חתך הדיבור? ככה לדעתך צריך להחליט איפה משקיעים?
 

naf86

New member
אם אכן יש רמאות

באיזה מערכת משפט יש יותר סיכוי להצליח לחלץ את הכסף, האמריקאי או ישראלי?
&nbsp
לפי דעתי, נדל"ן חייבים להיות מקומיים או שיש מישהו מקומי שאפשר לסמוך עליו. יש המון חוקים, תקנות, הכרה של השוק המקומי, קשרים, אנשי מקצוע ועוד דברים מקומיים שיכולים להיות ההבדל בין השקעה טובה להשקעה גרועה.
קרן הגשמה, שקיימים רק מ-2009, אין להם מספיק נסיון מקומי בארה"ב להיות מומחים מקומיים. הם פתחו את הסניף במנהטן ב-2017. כלומר הם אפילו לא מקומיים בפורטלנד. הם בעצם חייבים להסתמך על חברות מקומיות.
הם מתעסקים עם מאות מיליוני דולרים. אם יש בעיה, ישראלי, ששם כמה עשרות אלפי דולרים הוא לקוח קטן שלהם. לאותו ישראל גם אין שליטה על הפרויקט בפועל, ואם דברים הולכים לעזאזל הוא יהיה האחרון שאולי יראה גרוש.
&nbsp
 

צבי ליך

New member
"חייבים להיות מקומיים או שיש מישהו מקומי שאפשר לסמוך עליו"

כלומר- או שאתה מקומי או שאתה מכיר מקומי שאתה יכול לסמוך עליו.
אז אין לישראלי מה לחפש חברה אמריקאית להשקיע דרכה.
&nbsp
בקשר לאיפה קל יותר לגבות- לא יודע, אבל זה גם לא רלוונטי. לישראלי הממוצע שמשקיע כמה עשרות אלפי דולרים "על עיוור" בכל מקרה אין שיניים.
אם הנציג שלו דופק אותו (למשל, עושה יד אחת עם המוכר), היכולת שלו לקחת את זה לבית המשפט, להוכיח את זה, ולגבות את הכסף היא אפסית.
כל עו"ד הגון יגיד לו את אותו דבר: Caveat emptor- קונה, היזהר!
&nbsp
יש אלטרנטיבה עדיפה בהרבה (שגם לה יש חסרונות)- פיזור התיק על השקעות מפוקחות וסחירות. שם יש מנגנונים שלפחות מגינים עליו חלקית.
&nbsp
ובקשר להגשמה- כל הקונספט שלהם זה שהם מגייסים עבור יזם מקומי.
במקרה של פורטלנד הוא טוען לוותק של 15 שנה.
כמו שכתבת, גם אם היזם הזה היה מגייס בעצמו מאמריקאים, לא היית ממליץ לשים אצלו את הכסף (הוא לא מישהו שהישראלי יכול לסמוך עליו).
על זה אנחנו מסכימים
 

naf86

New member
אם זה חברה מקומית שנראית אמינה

הרי שזה יותר טוב מחברה לא מקומית שנראית אמינה. אם חברה קיימת עשרות שנים (ויש חברות בנייה בארה"ב שקיימים המון זמן), סביר להניח שהם פחות או יותר אמינים. הגשמה קיימת רק 8 שנים, ובארה"ב אפילו פחות מזה. לפני כן היה את קרן קלע שהתפרקה. כלומר מדובר על חברות שצצות, מגייסות כסף ואין להם רקורד של מספיק שנים להראות אמינות.
&nbsp
קח לדוגמא את אחת החברות הגדולות באזור שלי - http://www.dimarcogroup.com
מדובר על חברה משפחתית שנוסדה ב-1910. אם נגיד הם היו מגייסים כסף לפרויקט גדול, סביר להניח שקל יותר למצוא עליהם מידע ולחקור אותם, כי הם קיימים המון זמן. סביר להניח שיש להם המון קשרים באזור, מכירים פוליטיקאים, עובדי עירייה, אנשי מקצוע, רגולציה, חוקים, נהלים, וכו'.
&nbsp
היזם של פורטלנד טוען לוותק של 15 שנה. זה קצת יותר טוב מקרן הגשמה שהנסיון שלהם באזור הוא כמעט אפסי. אבל לדעתי עדיף ללכת ליזמים מקומיים, שיכולים להראות נסיון מקומי, שמגייסים כסף ממשקיעים מקומיים ומשתמשים בחברות בניה אמינות וידועות. אני לא חושב שזה רעיון טוב ללכת דרך חברה ישראלית, שמוצאת יזם מקומי ואם הכל משתבש, אין לאן לפנות.
&nbsp
אם לישראלי יש כמה עשרות אלפי דולרים, שיקנה בית קטן וינהל לבד או יתן לחברת ניהול מקומית. אפשר גם להשקיע בחברות גדולות ומפוקחות. להיות חלק מקרן ישראלית, שאין לה נסיון מוכח של עשרות שנים, לדעתי זה רעיון רע.
&nbsp
&nbsp
 

צבי ליך

New member
פח עדיף מפחת? עדיף לא זה ולא זה

אני לא מתייחס ספציפית לחברה שנתת (לא מכיר).
&nbsp
אם יזם וותיק ומצליח מסכים לעבוד עם משקיעים אינדיווידואלים עם 30,000$ (ועוד זרים), זה סימן רע. בדיוק כמו בישראל (חפציבה, למשל), גם בארה"ב חברות פרטיות ותיקות יכולות להיראות מצוין ולהיות במצב גרוע. מבחוץ יהיה קשה לדעת.
&nbsp
מקומו של ישראלי עם 30,000$ ואפס הבנה בתחום הוא לא בהשקעות פרטיות בנדל"ן בארה"ב. יש השקעות ציבוריות סחירות בשביל זה, ורצוי מאד שאותו ישראלי יקבל כמה שפחות החלטות השקעה קיצוניות (כמו להשקיע ישירות אצל יזם נדלן פרטי) כל עוד הוא לא למד את התחום.
 

naf86

New member
ברור שעדיף לא להסתכן בהשקעות כאלו

בארה"ב, הרבה השקעות כאלו צריך להיות "משקיע כשיר". מישהו שיכול להרשות לעצמו להפסיד עשרות אלפי דולרים ולא להזרק לרחוב.
לכן זה מטורף שאנשים שמים את כל החסכונות/פנסיה בידי קרן השקעות שקיים כמה שנים ועם בעלים/שותפים שיש להם היסטוריה מפוקפקת של ניהול כספי משקיעים.
&nbsp
אני מעדיף את הגישה של קניית בתים לבד. ככה יש הכי הרבה שליטה בנכס.
 

Boston Guy

New member
הבעייה היא שהמונח "השקעה" הוא מונח נורא רחב...

ואפילו המונח "השקעה בנדל"ן" - שלכאורה אמור להיות יותר ספציפי וממוקד - כולל בתוכו המון סוגי השקעה, שמעט מאוד משותף ביניהם, ולכל אחד מהם יש סיכונים אחרים לגמרי.

יש מעט מאוד דברים משותפים בין סוג ההשקעה שעליו דובר בשירשור על פורטלנד אורגון ובין סוג ההשקעה שעליו אתה מדבר.

אדם שמשקיע בפרוייקט בפורטלנד בתכל'ס בעצם נותן הלוואת בעלים ליזם הפרוייקט. אם מדובר על פרוייקט שיעלה מעל 80 מליון דולר להקים, אדם שקונה 5 "יחידות השתתפות" בפרוייקט הזה ונותן ליזם 50,000 דולר בעצם מממן בערך מחצי אלפית מעלות הפרוייקט - 0.00062 מהעלות. החלק שלו בפרוייקט כל כך קטן, שבעצם שום דבר לא רשום על שמו ושום דבר לא נמצא בבעלותו. זה כמעט כמו השקעה במניות.
הפרוייקט הזה גם מוגדר כפרוייקט ל EXIT - אין שום הכנסה שוטפת, וההצלחה או הכישלון של הפרוייקט תלוייה במכירה של הנדל"ן שיבנה.

זה שונה בצורה מהותית מההשקעה שאתה מדבר עליה -
אדם שקונה באותו סכום כסף בית SINGLE FAMILY HOUSE קיים ("משומש") ומתכנן לייצר ממנו הכנסה שוטפת בתור נכס מניב.
בהשקעה שלך האדם קנה נכס ממשי - אדמה, קירות, גג, צינורות, חוטי חשמל... וכדי שהנכס הזה יכניס לו את ההשקעה השוטפת יש צורך לתחזק אותו, לנהל אותו, לשלם עליו "ארנונה", להתעסק עם דיירים - איכלוס, פינוי, לדאוג שהחשבונות ישולמו... וכשרוצים לעשות "אקסיט" - צריך לקחת בחשבון שמכירה של נכס כזה עולה כסף (דמי תיווך, שכר טירחת עו"ד, אגרות וכיוצ"ב).

אנשים קוראים לשני סוגי ההשקעות הללו "השקעה בנדל"ן"... אבל בעיני אלו שני דברים שונים לחלוטין.
 

naf86

New member
לכן אני לא אוהב פרויקטים כאלה

או שאם אני נכנס לפרויקט כזה, אני לוקח בחשבון שאני אפסיד את הכסף (אז אני לא אשים את כל החסכונות שלי).
כשנמצאים בפוזיציה של חלקיק האחוז של כל הפרויקט, לחברה לא ממש אכפת ממך. למשקיע יכול להיות ש-50 אלף דולר זה המון כסף, חסכונות של כל החיים. לחברה זה דגיג קטן שלא ממש אכפת מהם. סה"כ שורה בדו"ח.
&nbsp
לכן אפשר להכנס לפרויקט כאלה ב-2 מצבים:
1. מדובר על חברה גדולה ומפוקחת (נגיד לקנות מניות של גוגל)
2. מדובר על סכום שאפשר להיפרד ממנו במקרה הצורך (אם החברה קורסת)
&nbsp
אני מעדיף חצי מהתשואה, אבל שליטה מלאה, מאשר תשואה מטורפת אבל עם סיכון שאפשר לאבד הכל.
 

Boston Guy

New member
חברה גדולה ומפוקחת MY ASS (מקווה שתסלח לי על הגסות)

מה זה "חברה גדולה ומפוקחת"?
חברת "טבע" מספיק גדולה ומפוקחת עבורך?
זו חברה שנחשבה לאחת מהמכובדות ביותר בישראל, ושחקנית רצינית בשוק העולמי.
ב 14 בנובמבר 2016 המנייה שלה עלתה 41 דולר, וב 8 בנובמבר 2017 המנייה שלה עולה פחות מ 12 דולר.
מי שהאמין בחברה הזו והשקיע בה את כספו הפסיד 70% מהערך של כספו בשנה.

כרגע השמש זורחת מהרקטום של חברות כמו גוגל, או אפל, או אמאזון - ונראה כאילו כל גרוש שתשים שם חייב לצמוח.
אבל... אתה גר באזור מלא צלקות של תעשיית הטכנולוגייה - חברות כמו קודאק וזירוקס שרק לפני 30 שנה היו ה"גוגל" וה"אפל" של אותו דור - והיום הן צל של עצמן.
וגם אני חי באזור מלא צלקות כאלה - מקום שבו יש רוחות רפאים של ענקים כמו WANG (ממציאי מעבד התמלילים - לפני שאתה נולדת, לדעתי...), פולארויד, DIGITAL EQUIPMENT CORPORATION שהמציאה את המיני מחשב, 3COM שהמציאו את כרטיס הרשת, ועוד ועוד (מי אמר SUN MICROSYSTEMS ולא קיבל?) - חברות שרק לפני מיצמוץ העיין (בפרספקטיבה של איש זקן כמוני) שלטו בעולם, כיכבו בשוק המניות, העסיקו ופירנסו עשרות ומאות אלפי אנשים... והיום הם אבק פורח.
ואם אנשים באזור שלי שכחו את השיעור של העבר - כרגע מול העיניים שלנו אנחנו רואים את תהליך הקמילה של EMC.

שיהיו לי ימים טובים כמספר האנשים שהפסידו את המכנסיים בשוק המניות.

אז מתוך שני המצבים שלך - המצב השני הוא משהו שאתה יכול לשלוט בו ב 100%. בהנחה שאתה חי בצורה מחושבת כלכלית - אתה יוגע כמה אתה יכול להרשות לעצמך להפסיד.
המצב הראשון - לא ממש ניתן לשליטה.

נאף - אני מנחש שאתה לא "טיפוס מהמר". אני די בטוח שכשאתה נכנס לקזינו (בהנחה שאתה הולך למקומות כאלה) - אתה לא מאלו שישימו את כל כספם על השולחן.

אבל רבים מהישראלים הם מהמרים. אפילו מהמרים כבדים.
וזה לא מאתמול. גם כשאני הייתי ילד בישראל - היו מבוגרים מדור ההורים שלי שכולם ידעו שהם "קלפנים" (ככה קראו לזה אז) ושכל אגורה שהם מרוויחים נעלמת על שולחן הקלפים במועדונים שבהם הם שיחקו.
לא מעט ידוענים (למשל - כמה אמנים מאוד מפורסמים בישראל) הרסו לעצמם את החיים עם הימורים כפייתיים, והוכרחו לבזות את זקנתם בחלטורות כדי לשלם את החובות שלהם.

יש תנועה אווירית מאוד ערה של ישראלים שטסים לבתי קזינו במזרח אירופה (אנשים מעדות אורן חזן) והם מגלגלים כספים גדולים.
לפני שמדינת ישראל התעשתה ושמה לזה סוף, ישראלים היו מגדולי המהמרים ב"בתי קזינו באינטרנט".

וזה לפני שדיברנו בכלל על עידן ה"פירמידות" שעבר על ישראל, על "מסחר בשוק ה FOREX", מסחר DAYTRADING וכיוצ"ב - כל מני גלים של GET RICH QUICK SCHEMES שמשום מה היו יותר פופולאריות בישראל מבמקומות רבים בעולם.
מסתבר שה RISK TOLERANCE של ישראלים רבים הוא הרבה יותר גבוה משל אחרים בעולם. כנראה שזה חלק מהאופי הישראלי - לקפוץ לבריכה בלי לבדוק קודם אם יש בה מים, או אם שוחים בה כרישים...
 

naf86

New member
זה שערך של חברה יורד

לא אומר שזה בגלל רמאות וגניבות. הרבה פעמים זה בגלל טעויות ניהול, שינוי בכלכלה או פשוט חברה אחרת שעושה אותו דבר יותר טוב. אז כן, טבע היא חברה הרבה יותר מפוקחת מאשר "קרן הגשמה". במיוחד כשהיא נסחרת בבורסת ניו יורק.
חברות ציבוריות עדיין צריכות לפרסם דוחות כספיים, לעבוד עם רואי חשבון ועוד אנשי מקצוע כדי שהרבה חומר יהיה גלוי ומפורסם למשקיעים.
אני הפסדתי המון עם טבע (טוב, יחסית. הפסדתי בנתיים כמה אלפי דולרים). אני לא חושב שטבע רימו את המשקיעים, או עשו פירמידה וכו', אלא היו בהנהלה כמה שעשו טעויות חמורות. זה יכול לקרות לכל חברה, וזה חלק מהמשחק. מנגד, הרווחתי סכומים נחמדים מחברות אחרות שכן עלו בזמן האחרון. אז you win some, you lose some. תיק המניות הספציפי הזה הוא לא משהו שאני מסתמך עליו, לא משהו שבא במקום תוכנית הפנסיה או אוכל על השולחן. לכן במקרה הזה מדובר על " סכום שאפשר להיפרד ממנו במקרה הצורך (אם החברה קורסת)".
&nbsp
אנחנו (אני לפחות, ואני משער שרוב משתתפי הפורום) שחקנים מאוד קטנים בשוק ההון. אם אני אלך למשרדים של טבע, וארצה תשובות על למה המניה ירדה לכ-12 דולר, הם לא ידעו מי אני ומה אני רוצה מהחיים שלהם. אותו דבר לישראלי שמשקיע כמה עשרות אלפי דולרים בפרויקט של כמה עשרות מיליוני דולרים. אין שום שליטה, ורק צריך לקוות שמי שהופקד בידו הכסף באמת יחזיר משהו בסוף.
&nbsp
אם יש למישהו כמה עשרות אלפי דולרים, וזה כל החסכונות שלו, שלא ישים בחברה אחת. אם יש למישהו מיליון דולר להשקעה, והוא שם 50 אלף בקרן הגשמה, זה בסדר. אם כל ההשקעה תלך לפח, הוא לא יפסיד את הכסף. אבל מישהו שזה כל החסכונות או הפנסיה שלו? צעד לא חכם במיוחד. אם מישהו בכל זאת רוצה להשקיע בחברות כאלו, שיחלק ל-5, 10 חלקים וישקיע כל אחד בחברה אחרת. ככה אם חברה אחת מתמוטטת, לא מפסידים הכל.
&nbsp
&nbsp
אבל כן. אני הרבה פעמים רואה באופי הישראלי, מישהו שרוצה "לעשות מכה". זה כולל גם את עשרות חברות ההייטק הישראליות שעושות אקזיטים. הם מקימים חברה בשביל שיום אחד גוגל/אפל יקנו בכמה עשרות/מאות מיליוני דולרים.
אותו דבר עם נדל"ן. אני רואה המון ישראלים שקונים חורבות באמצע שומקום רק בגלל שיש לזה תשואה דו ספרתית. ברגע שהם מפסידים את המכנסים, הם מחפשים ישראלי אחר שיקנה מהם כי אף אדם מקומי לא יתקרב לנכסים כאלה.
אנחנו פועלים אחרת. אנחנו קונים נכסים במקומות מעולים בעיר. זה עולה הון, קצב הגידול שלנו איטי, התשואות לא מרשימות במיוחד. אבל אני יודע, שעוד 10 שנים, כשכל הישראלים שהשקיעו ב"גטו" כבר פשטו את הרגל, כשקרן הגשמה יהיה בגלגול שלישי/רביעי עם שם חדש ומרשים אחרי ששאר הקרנות פשטו רגל, לנו יהיה נכסים מעולים שעדיין יניבו לנו כסף. בפעם הבאה שתהיה בעיר, אני אעשה לך סיבוב ותבין על מה אני מדבר.
 

Boston Guy

New member
אני דווקא לא דיברתי על גנבות. למרות שהן חלק מהחיים.

איפה שיש כסף ויש אנשים שיש להם גישה לכסף הזה - יש גניבות.
זה חלק מהחיים.
בכל פרוייקט ובכל חברה בסדרי גודל של הרבה עשרות מליונים של דולארים - יש "דליפות" של כסף.
יש דליפות קטנות - מזכיר\ה שלוקח\ת הביתה כמה חבילות של נייר צילום או איזה עט כדי שיהיה לילדים על מה לקשקש (וכשיש הרבה עובדים על פני שנה זה מצטבר ללא מעט כסף),
יש דליפות גדולות יותר - מישהו במחלקת שכר שרושם את החתול שלו בתור עובד ומשלם לו משכורת...
ועד לדליפות בסגנון מה שהעיתונאי גור מגידו חשף בפרוייקטים של CITYR - כשמנהל בכיר "מוריד מעשר" מהכסף.

זה בדיוק כמו שבאופרצייה של חנות כלבו או סופרמרקט - תמיד יהיו גניבות של סחורה. SHOPLIFTING של קונים, מחסנאי שמוריד כמה ארגזים של סחורה מהמשאית של הספק לאוטו שלו במקום למחסן... בקמעונאות קוראים לתופעה הזו SHRINKAGE - וכמה שלא תאבק בזה זה תמיד קיים.

אפשר פשוט להתייחס לגניבות האלו - גם בענייני כספים וגם בענייני קימעונאות -כחלק מה COST OF DOING BUSINESS.

אבל... אתה טועה לדעתי כשאתה חושב שהעובדה שאתה הפסדת כסף במניות של "טבע" לא הייתה בגלל רמאות.
שיהיה לך ברור: רימו אותך. שיקרו לך. מרחו אותך - ואתה קנית את השקר.
אם ההנהלה של החברה הייתה מדווחת דיווחי אמת למשקיעים ולבורסה - אתה היית נפטר מהמניות של טבע לפני שנה, ומצמצם את ההפסד שלך.

ההנהלה של טבע מזמן ידעה שהריצפה הולכת ליפול.
המנכ"ל פוטר בפברואר 2017,
ה CFO ברח באפריל 2017...
אם הם היו מדווחים לציבור ב 2015 ו 2016 את אותה תמונת מצב אמיתית שהם דיברו עליה בסודי סודות בישיבות ההנהלה הבכירה ב BOARDROOM - אתה לא היית מתקרב למניות של החברה הזו.

יש לי הכרה טיפה יותר קרובה משלך (כנראה) של איך עובד העניין של "דו"חות כספיים ופיקוח של רואי חשבון" בחברות שמגלגלות מילארדי דולרים בשנה.
אתה לא תאמין כמה אפשר לשחק במספרים, וכמה בולשיט אפשר להאכיל את כל אותם משרדי ראיית חשבון מפורסמים (להלן ה BIG FOUR) שעושים את ה AUDIT של הדו"חות האלו.
"טבע" עשתה מסאג' לדו"חות שלה שנים על שנים - ומה שאתה רואה אצלהם כרגע זה מה שקורה כשמגיעים לנקודה שבה הבעיה כבר כל כך גדולה שאי אפשר יותר להחביא אותה בלהטוטים חשבונאיים או לכסות אותה בערימות של מילים במסיבת העיתונאים אחרי פירסום התוצאות הרבעוניות.
 

naf86

New member
כשאני מדבר על רמאות

אני מדבר על מקרים כמו אנרון, מיידוף, ענבל אור, בועז יונה, אמיר ברמלי ועוד שלל מקרים בהם לוקחים כסף של לקוחות, ומזייפים דוחות ועד שקולטים מה קורה, אנשים מאבדים את כל הכסף שלהם.
&nbsp
טבע זה מקרה אחר. יש הרבה מידע שחברות יודעות והן לא חושפות לציבור. לכן יש פער בין מחיר המניה בשוק לבין המחיר האמיתי בהתאם לידע שמחזיקה החברה. אם דרקטריון יודעים על משהו בעייתי והם לא חייבים לדווח לציבור, הם לא ידווחו לציבור. אם הם מדווחים החברה יכולה לקרוס. עדיף להנהלה לנסות לתקן לבד לפני שזה מידע שהם חייבים לשחרר.
&nbsp
אז כן, ברור שאם הייתי יודע מה קורה בישיבת הדרקטריון של טבע, זה היה משפיע על ההחלטה לקנות/למכור את המניה. אבל זה כבר מסחר במידע פנים.
&nbsp
האם עשיתי טעות כשקניתי מניות של טבע? בהחלט. תיק המניות שלי מראה את זה. אבל זה יכול להיות נכון לכל מניה שיש לי. אולי גוגל נתקלו בבעיה שהם לא פרסמו אותה לציבור?
&nbsp
אבל זה עדיין טיפה יותר טוב מחברה שאיך מישהו כתב פה "כשישבתי לקרוא את המצגת של התשקיף, מצאתי שכתובים שם דברים הזויים לחלוטין - הזויים ברמה שצריך להיות באמת תמים ממדרגה ראשונה (וקצת נבער) כדי לקבל אותם כעובדות.
ואלו לא דברים שקשה להבין שהם הזויים \ מנופחים מעבר לכל פרופורציה \ גובלים בשקר גס. כל מה שצריך זה להסתכל במפה ולבדוק במקורות מידע פתוחים של העיר והאזור - והאסימון נופל."
 

צבי ליך

New member
ברור שצריך לפזר

כשמפזרים כסף על מספיק מניות של חברות גדולות בלי מינוף (למשל ETF על ה-S&P 500) קשה מאד להפסיד את המכנסיים לאורך זמן.
גם במקרה של משבר כמו 1929 זה יכאב מאד, אבל הכוחות הכי חזקים בעולם (לפחות כרגע) יעבדו בשבילך, וזה דבר שלא יקרה בחלק גדול מאד מההשקעות פרטיות.
&nbsp
מסכים איתך שהתרבות התאגידית בחברות האלה מטרידה. בטח ובטח אחרי המשבר האחרון, כשכולם ראו עד כמה אין ענישה. בטח ובטח בסביבת ריבית נמוכה (כשכל דולר של "טעות" בתוצאות ובתחזיות התפעוליות יש השפעה גדולה יותר על השווי).
&nbsp
אני גם לא בטוח כמה ההתנהגות של המשקיעים הישראלים באה מתוך רעב לסיכון.
הרבה ממי שאני נתקלתי בו (כולל חלק מהאנשים שעובדים בשיווק של ההשקעות האלה) לא מבין בכלל מה זה סיכון, וגם אין לו שום הבנה בשוק ההון.
זה לא Risk Tolerance. זה Risk Blindness.
&nbsp
זה משהו שרגולטור חזק היה מונע מזמן.
הטענה של גורמי המקצוע בארץ היא שהם חוששים ממעורבות יתר ("שוק חופשי", "פתח לחדשנות", ועוד כל מיני קשקושים ששומעים בתקופות של גאות).
הוראות הבטיחות נכתבות בדם.
כשמספיק מדינות פנו בקשר לאופציות בינאריות הרגולציה פעלה.
אני מאמין שבסוף הסייקל יהיה מספיק דם כדי שהרגולציה תפעל גם בתחום שהגשמה פועלת בו.
 
למעלה