למען הצפון שיאצו ובכלל

[טאוֹ]

למען הצפון ../images/Emo23.gif שיאצו ובכלל

כפי שכולנו יודעים, רבים עזבו את הצפון אך רבים יותר נשארו - חלקם נמצאים במקלטים כבר זמן רב. חברי הטאו סנגה בישראל החליטו להגיע לצפון ולעשות ככל יכולתם; התוכנית היא לעבור בין המקלטים, לתת טיפול קצר, לעשות מתיחות מרידיאנים, להעביר תרגילי רנקי (תרגילים המשלבים תנועה ודמיון) ובפשטות לתמוך. להגביר את האור בתקופה קצת חשוכה. מרבית חברי הטאו סנגה הם מטפלי טאו שיאצו, אולם זה אינו מהווה תנאי כלשהו והפעילות פתוחה לכולם. אין הכרח להיות דווקא מטפלי טאו שיאצו, ולמעשה אין כל חובה להיות מטפלים כלל; כמובן שאם אתם מטפלים, תוכלו במסגרת הטיפול הקצר לטפל בשיטה שבה אתם עוסקים. אך הכוונה הנקייה להשתתף ולתמוך, היא בהחלט כל מה שצריך. לכן, כל מי שמעוניין בכך יכול ומוזמן ליטול חלק. כדאי רק לזכור שהמצב בצפון, כידוע, עשוי להיות מסוכן; אנא, חישבו היטב לפני שאתם מחליטים להצטרף. הפרטים הטכניים: + יתקיים ביום רביעי הקרוב, 2 באוגוסט. + הגעה משוערת לצפון בשעה 10:00, חזרה משוערת בשעה 17:00. + (לגבי שעת היציאה המדויקת ומקום המפגש יבוא עדכון בהמשך) + אין צורך להביא מזרונים, אבל אפשר וכדאי להביא שוקולד...

+ מי שמעוניין להגיע מוזמן להודיע למורן: 052-3864136. + מי שמעוניין להצטרף אליי בטרמפ מהרצליה, מוזמן ליצור איתי קשר במסרים.

מנהלות הפורום היקרות: בשל ההתראה הקצרה של האירוע, אשמח אם תוכלו לנעוץ את ההודעה.

 

[yamit23]

ברוכים הבאים ../images/Emo13.gif

יש מסלול? אפשר להזמין אותך ל

?

 

[טאוֹ]

ברוכה הנמצאת ../images/Emo13.gif

אני חושב שהמסלול ייקבע רק אחרי שנדע את המספר הסופי של המשתתפים, ואז גם יוחלט האם נוסעים למקום מסוים או שמתפצלים לכמה איזורים. זה כנראה יקרה רק מחר בערב. אם אהיה באיזור, בהחלט אשמח לשתות איתך קפה - בתנאי, כמובן, שיהיה לנו מקום בבטן אחרי כל הסטייקים, הפסטות, הפשטידות והסלטים העשירים שתכיני לי ולעוד 400 מטפלים אמיצים ובמיוחד רעבים. זה בסדר, מבחינתך, נכון? לא, רק רציתי לוודא. יופי. אם את צריכה עזרה עם הבישולים, תגייסי את כל חברי המושבים בסביבה. תודה.

 

[yamit23]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

הלו! מי הזמין את כל ה-400? ההודעה היתה בלשון יחיד

חוץ מזה, שבמצבי הנוכחי, אתם בכלל צריכים להביא את האוכל מהבית. ויש כאן 500 תושבים רעבים, המחבבים במיוחד קינואה בעלי רוקט (אורגניים כמובן), ועלי גפן ממולאים בנתחי אורוגלה (אם רק היו יודעים מה זה...) טוב, ואם חייבים, אז אפשר גם קצת

(אבל שיהיה איכותי).. סתם. נשמח לארח, ונשמח גם להאכיל, אני אמנם לא כזאת, אך יש בין חברותי הטובות כמה בשלניות מוכשרות מאוד

 

[טאוֹ]

../images/Emo13.gif

 

[0 אור 0]

אם עוד לא קבעתם את המסלול

אפשר לפצל צוות אחד שיעבור דרכי (בדיוק בדרך) מוטיבציה מס' 1: יש אצלי כמה פליטים צפוניים שישמחו לקבל טיפול (וגם המארחת הדרומית למהדרין) מוטיבציה מס' 2: אוכל אמנם אין, אבל ישנה טבלת שוקולד אחת ששרדה, ולא ברור איך ... כל הכבוד ל[צה"ל]מטפלי הטאו האמיצים.

 

[טאוֹ]

את מאתגרת אותי...

עזבי את הטיפולים, המטופלים והחמלה - נשארה טבלת שוקולד מארחנטינה?!

טוב, נראה לי שעם כל הכבוד לצפון, המצוקה שלכם שם בדרום נשמעת קשה הרבה יותר. תזכירי לי בבקשה איך מגיעים אלייך...

 

[0 אור 0]

תמשיך עד הקסאמים ואז תפנה שמאלה

ובסיבוב שוב שמאלה

 

[טאוֹ]

תודה על הוראות ההגעה המדויקות

נסעתי בעקבותיהן, ואכן הגעתי בקלות. לצפת, זאת אומרת... איזה יום זה היה, חברים. את שירותי הצבאי העברתי בכמה מקומות מאד אקזוטיים מבחינה בטחונית, כדוגמת הקסבה של שכם, אבל למען האמת כבר הספקתי לשכוח איך זה להיות באיזור מלחמה. הביקור בצפון אתמול החזיר לי את התחושה הזאת. היו כל כך הרבה אזעקות ו"בומים" של נפילות קטיושות, שבשלב מסוים האוזן כבר התרגלה לזה כאל רעש רקע ולא הייתי בטוח האם אכן יש אזעקה או שזה רק נדמה לי. היו כמה וכמה פעמים שבהן, במהלך הנסיעה בין מקלט למקלט, נאלצנו לעצור בגלל אזעקה, לצאת מהרכב ולחפש מחסה. כמה נפילות קרובות במיוחד גרמו לי לומר תפילות בודהיסטיות בכוונה עמוקה יותר מאי פעם... מאוחר יותר הבנתי שזה היה יום חריג אפילו ביחס ל"שיגרה" של השבועות האחרונים. אז מהבחינה הזאת טוב שנסענו דווקא אתמול, כי כך יכולנו להיות במקום ובזמן שבהם הכי צריכים אותנו. האנשים קיבלו אותנו בזרועות פתוחות. התכנון היה לעשות כל מיני פעילויות, בפועל מצאנו את עצמנו בעיקר מקשיבים לאנשים ומטפלים בהם. היה נפלא לטפל בהם. שוב, התכנון המקורי היה לעשות מהלכי טיפול קצרים, כדי להספיק לטפל בכמה שיותר אנשים ובכמה שיותר מקלטים. בפועל, היו לא מעט אנשים שסבלו מבעיות שונות שהוחמרו בגלל המצב והלחץ, ולא יכולתי שלא לטפל בהם קצת מעבר לזה. במקרים מסוימים נתתי טיפול שלם, פשוט עבדתי מהר יותר. במקרים אחרים לא היתה ברירה אלא לתת טיפול מקוצר, כיוון שהגענו למקלטים שבהם היו כארבעים אנשים. רק בסוף היום הבנתי שכל אחד מאיתנו נתן עשרות טיפולים. זה היה מדהים. כמו כן, ולא בפעם הראשונה, חייכתי לעצמי כשראיתי איך אותם אנשים שגילו ספקנות בהתחלה ("איך זה נקרא הדבר הזה שאתם עושים? מה זה יוגה? רייקי? לא, זה לא בשבילי..."), ביקשו טיפול אחרי שראו את חבריהם או קרוביהם עוברים טיפול כזה. זה היה פשוט: מזרון שמוצב באמצע החדר, וטיפול שמתבצע לעיני כל. ילדים סקרניים שעומדים בטווח אפס, שואלים מה אתה עושה בכל רגע, צוחקים על אלה שעוברים טיפול או נתלים לך הצוואר תוך כדי מתיחות... כמה חום ואהבה הם ביקשו ונתנו בעצמם. כמה קושי לחיות כך, כשבכל עשרים דקות יש אזעקה - באמצע המקלחת, הבישולים, עבודות הבית, שנת הצהריים. כמה כוחות נפש יש בתוכם, למרות הסבל. מעורר השתאות, התפעמות, השראה, הערצה. אחד האנשים בהם טיפלתי, עמד באותו בוקר שני מטר מהמכונית שלו כשנפלה עליה קטיושה. מספר שעות מאוחר יותר, עדיין היו לו צלצולים באוזניים, אבל הוא לא נפגע מעבר לכך. כשהתחלתי לטפל בו, שאלתי אותו האם משהו כואב לו. "לא", הוא ענה בשלווה מחויכת. לאחר כמה רגעים הוא נזכר שיש לו לחץ דם גבוה. מספר רגעים לאחר מכן הוא הוסיף שיש לו חומציות בקיבה. זמן קצר לאחר מכן, כשלחצתי לו על צובו ביד, הוא שאל אם אני מרגיש את הפלטינה שיש לו שם, זכר לתאונת דרכים שעבר מזמן. הוא היה אדם דתי ואני אמרתי לו שכנראה אלוהים ממש אוהב אותו... הוא כמובן הסכים מאד, ושלח אותי לטפל באשתו, כיוון שהיא "קצת עייפה". העייפות הקלה התגלתה כאוסף של מיגרנות, בצקות ברגליים, תשישות ועוד. איזה זוג מדהים... והילדים שלהם גם הם דרשו וקיבלו טיפול, ולא שכחו לשאול אותי כל חמש דקות אם הבאתי להם גם ממתקים. הם היו כל כך מתוקים בעצמם. כמובן שהם גם קיבלו אחר-כך ממתקים וחטיפים ואף צעצועים, שנאספו עבורם על ידי ילדים של קיבוץ עין-השופט. הם שמחו כל כך, וכתבו מכתב תודה. כל זה היה כל כך מחמם את הלב. בכל פעם שעזבנו מקלט מסוים האנשים כל כך הודו לנו, ואנחנו חשנו צורך להודות להם בעצמנו. הנסיעה אתמול רק חיזקה אצלי את ההרגשה, שעם כאלה כוחות נפש ואופטימיות, גם ובמיוחד במצב כזה, עתיד מזהיר הוא לא רק סיסמה או משאלת-לב אלא דבר אפשרי בהחלט.

 

[yperelman]

יישר כח טאו היקר

 

[דוד כפרי]

כל הכבוד!

 

[0 אור 0]

../images/Emo45.gif

 

[מיכל הלב]

../images/Emo24.gifוואו, תודה על השיתוף

 

[2_be]

כל הכבוד../images/Emo140.gif

 

[טאוֹ]

תודה רבה לכולכם

למרבה הצער, בימים הספורים שחלפו מאז ועד היום, עוד חיילים ואזרחים נהרגו ונפצעו. מצבם של אלה שנשארו במקלטים ביישובי הצפון מוסיף גם הוא להיות קשה. אז אני יכול לשבת כעת בבית הבטוח שלי בהרצליה ולהרגיש שעשיתי מעשה טוב - ואני יכול גם להזכיר לעצמי, שלמרות שהמעשה שעשינו הוא אכן טוב, זה לא מספיק. להתפלל, לעשות מדיטציה, לשלוח המון מחשבות טובות ואיחולים לתושבי האיזור ובכלל - כל זה עדיין ממש חשוב. וכן, יש לקוות שהמצב בצפון יירגע, אבל אם הוא יימשך אנחנו כנראה נצא לשם פעם נוספת, כי ראינו כמה המון קיבלו מזה כל מי שהיו מעורבים בדבר. אם וכאשר זה יקרה, אודיע על כך כאן בפורום. שתהיה לכולנו שבת טובה ושקטה.

 

[אדומה2]

קבוצות מטפלים לצפון ולדרום ../images/Emo82.gif

הלשכה למקצועות בריאות משלימים ממשיכה עם פעילותה בארגון קבוצות לעלייה לצפון על מנת לתת טיפולים במקצועות השונים בתחום הרפואה המשלימה. כמו כן, מתארגנת קבוצה לדרום לניצנים. כל המעוניינים בפרטים נוספים והרשמה נא ללחוץ כאן.

 

[מיכל הלב]

מישהו אמר להם

שזה בעל תועלת מוגבלת ביותר בגלל הדרישה שלהם למטפלים חברי אגודות בלבד? למה הם לא מסתפקים בתעודות? ויעל, האם ידוע לך על פירותיה של הפעילות המבורכת הזו? מישהו כתב חוויות?