למה אנו מונעים מאנשים מסוימים ללמוד
שלום רב השאלה את מי לקבל ואת מי לדחות בעת ההרשמה ללימודים חשובה מאוד ובהחלט מעוררת שאלות אתיות ורפואיות שונות (מעבר לאספקט הכלכלי). בתחום של התוויות נגד ושל רישום מועמדים (להבדיל) תמורות מנסה ללכת על הקו העדין שבין החמרה לבין הגינות. המחויבות שלנו היא קודם כל כלפי המטופלים שבעתיד יטופלו על ידי מי שהוכשר על ידנו. לכן, במקרים שאנו מתלבטים, ייתכן שנבחר ללכת לכיוון מחמיר ולא הוגן כלפי מי שרוצה ללמוד, אך מאוד הוגן כלפי מי שיטופל בעתיד. מעבר לכך, הטיפול בשיאצו, בעיקר בידיים לא מיומנות (בזמן תרגול בין תלמידים בתהליך ההכשרה) עלול להעלות בעיות מוסתרות. אנו עושים כל מאמץ כדי למזער סיכון זה, גם במחיר אי קבלת תלמידים מסוימים. עם זאת, השיקול של הגנה על מטופלים ולא על מטפלים עולה על הכל! התקף פסיכוטי בודד אינו מצביע בהכרח על מחלה כרונית ולכן אינו מהווה קריטריון בודד, אלא חלק ממכלול של תסמינים שבמקרים אילו אנו דואגים לברר לעומקם. במקרה שקיים עבר פסיכיאטרי פסיכוטי (ולא חרדתי או דיכאוני מאוזן) עלינו לברר את יכולת השיפוט, יכולת קריאת המציאות, יכולת התמדה, יכולת קוגניטיבית והשתלבות חברתית במארג של תמורות. כל אחד מהנ´ל עלול להימצא פגוע באנשים עם עבר פסיכוטי. יחד עם זאת, לא כל התקף פסיכוטי מרמז על סכיזופרניה למידע נוסף בנושא סכיזופרניה ניתן ללחוץ כאן: סכיזופרניה. שימוש בסם, תרופה או משבר נפשי חד פעמי יכול להוביל לאירוע כזה. במקרה זה - גם אני כרופא - איני נוטל אחריות ופונה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית מקצועית. במקרים בודדים, לאחר אישור הפסיכיאטר המטפל ולאחר שיקול דעת מעמיק,תתכן קבלת הפונה ללימודים, תחת מעקב מסודר לאורך שנות הלימוד. ברוב המקרים ההחלטה שלא לקבל הייתה מוצדקת, להערכתי, אם כי אין ספק שחלק לא קטן מאילו שלא התקבלו מצאו עצמם לומדים בבתי ספר אחרים. מה גורלם במקרה זה (וגורל מטופליהם)? ייתכן שנפלא, ואנחנו סתם הגזמנו. מאידך - כדאי להיזכר באותה אם מכרמיאל שהטביעה את בנותיה בעקבות הפסקת טיפול תרופתי על רקע טיפול בדיקור (למזלנו על ידי רופא, כך שהעניין הושתק בשעתו). וידועים לי לא מעט מקרים נוספים, אם כי פחות טרגיים. האם עלינו לקחת סיכון? האם אני כמטפל אמור לקחת סיכון על מטופלים שעלולים להזיק לעצמם? האם לא הגיוני על אחת כמה וכמה להחמיר כשמדובר במטפלים? זה אולי פחות כלכלי אבל אחראי , בוודאי. בכל טיפול במחלת נפש יש להתייחס להתוויות נגד הרלבנטיות. מידע בנושא קיים באת תמורות תחת הקטגוריה: 'קליניקה - התוויות נגד בפסיכיאטריה'. שאלה קשה יותר היא מה לגבי מטפל שעבר התקף פסיכוטי לאחר שהוכשר. זו שאלה שוועדת אתיקה של כל איגוד צריכה לדון בנפרד ולא תמורות. להבדיל, מה גורלו של מטפל שאיבד קשר עם המציאות? שהוא עובד כשהוא שיכור? הטעם המר צריך להיות כלפי כל המכללות שמקבלות תלמידים ללא אבחנה ובלבד שישלמו. ד´ר ניר עמיר מנהל אקדמי - תמורות