סוף טיפול

[הtרמפיסטית]

סוף טיפול

כיצד אתם מסיימים את הטיפול שלכם? מה אתם שואלים בסוף הטיפול? אני מרגישה שחסר לי משהו בסוף הטיפול. שואלת איך היה ומה אהבו יותר או פחות, איפה היו בטיפול. יש עוד שאלות שאפשר לשאול בסוף הטיפול?

 

[0 אור 0]

בסוף הטיפול

בדרך כלל אני מסיימת את הטיפול בצורה אנרגטית. ולאחר מכן, לכל היותר מגע עדין על הכתף ותזכורת שסיימנו, הצעה של כוס מים, אם יש אפשרות מעדיפה לתת לנוח עוד קצת כך שהקימה היא לפי התחושה. באווירה הזו אני לא שואלת ובטח לא בפרטים. מה שכן, בתחילת הטיפולים אני מסבירה את הנושא של ריאקציות, ומבקשת להתקשר עם כל שאלה, ובטיפול הבא או ביוזמה של המטופל בדרך כלל מספרים איך הרגישו בעקבות הטיפול. אגב, גם כמטופלת, אני לא מסבירה למי שמטפל בי מה לעשות, ולא חשה צורך לפרט מה אהבתי ומה לא. את צריכה להזהר עם עודף שאלות, כי יש מטופלים שזה מרתיע אותם. ועכשיו אני חושבת על כך שלא סיפרת באיזו שיטת טיפול את עובדת - התשובה שלי התייחסה לטיפול מגע שבו אני עוסקת. לו הייתי עוסקת בטיפול מילולי, מן הסתם הייתי דואגת לבצע בסוף כל פגישה סיכום קצר של מה בחנו היום, ומה המשימות לשבוע הבא.

 

[דוד כפרי]

סוף טיפול, מטופל מסטול ../images/Emo98.gif

(התשובה מתייחסת לשיאצו) נתקלתי בשתי גישות לנושא: אחת אומרת שצריך לתת לו להתעורר בזמנו החופשי (כלומר לעזוב אותו עד שיקום מהמזרן לבד, ואז להציע לו כוס תה, ולתת לו את הזמן לשתות ולהתארגן), השניה אומרת לנער אותו (פיזית, ואני לא מתכוון למשהו עדין כמו וויברוצים) כך שיתעורר מספיק בשביל לקום מתי שאומרים לו. אישית אני נוטה לאפשרות הראשונה, אבל כשעבדתי בקופ"ח (כלומר על השעון, בטיפולים קצרים-מדי של 45 דקות ברוטו) נאלצתי להשתמש בשניה. צריך לזכור שאחרי הטיפול, המטופל צריך להמשיך בשגרת יומו - וזה לפעמים כולל נהיגה. חבר שלי פעם יצא מטיפול, התחיל לנהוג ולא הבין למה כולם נוסעים בנתיב שלו אבל בכיוון ההפוך...

צריך להוציא מטופלים ערניים מהקליניקה. אם זה אומר להעיר אותם במהלך הטיפול או אחריו - זה לבחירת המטפל. (אם הוא משלם אחרי הטיפול, זה בד"כ מעיר אותו...

) נקודה אחרת, חשובה לא פחות, היא איך להתייחס למטופל כך שיזכור לחזור אליך בשבוע הבא; מנסיוני, מה שאומרים לפני הטיפול לא נשאר בראש בסופו. הערות על ריאקציות צריך להזכיר גם אחרי הטיפול, וגם "תתקשר אלי אם יש לך איזו שאלה" כדאי להגיד (ולפעמים לא פעם אחת) גם אחרי הטיפול, ולא רק לפניו.

 

[הtרמפיסטית]

תודה

מחכה לעוד תגובות לפני שאגיב. ואני מטפלת בעיסוי תאילנדי.

 

[0 אור 0]

בעיסוי תאילנדי

אני לא כל כך מטפלת, כי מטופלי מבריזים לי לשוודי - אבל מהמעט שעשיתי המטופל אכן יוצר יותר רענן ונמרץ ואפשר לנהל שיחה קלה. עדיין, לא נראה לי שיש צורך להכנס לעומק, תשאלי שאלה כללית כמו "איך אתה מרגיש?" ומן הסתם אם הוא רוצה לפרט הוא יפרט.

 

[tomerit]

סוף טיפול

בסוף הטיפול אני מחכה קצת ללא מגע לצד המטופל בכדי שהוא יוכל "לאחד" את האנרגיה שלו חזרה ולחזור לעולם הארצי. לאחר מכן אני נוגעת בו קלות ואומרת את שמו. אם הוא מאד עמוק ב- "ריחוף" אני מחכה עוד קצת אם הוא מתעורר אני אומרת- סיימנו את הטיפול. כאשר המטופל מתחיל לקום אני מזכירה לו לקום לאט דרך הצד ובמקביל שואלת אותו האם הוא מעוניין בכוס מים. לאחר שהוא קם אני שואלת אותו איך הוא מרגיש או איך היה. אני חושבת שבסוף הטיפול לא צריכים לשאול הרבה שאלות. לגבי האם אהבו או לא- אני לא שואלת בצורה כזו. אם זה מטופל חדש אולי אני אשאל בפעם הראשונה- האם חשת כאב או האם היה חזק/חלש מידי. יש משהו מיוחד בסוף הטיפול שאפשר להמשיל אולי לשקיעה. כאילו עברנו אני והמטופל יום שלם רצוף אירועים ובסופו- התנתקות בה כל אחד צריך קצת זמן להתאושש ולחזור אל העולם. אני לא חושבת שצריך להתחיל לדבר ולדון לעומק באיך היה. אפשר לשמור את זה לתחילת הטיפול הבא. אני מטפלת בטכניקות מגע (שיאצו וטווינה). מנסיון שלי כמטופלת כך רציתי שיהיה בטכניקות המגע. לעומת זאת, אם הייתי במדיטציה משולבת בדמיון מודרך דווקא אהבתי לדבר על מה שחוויתי אז אני מניחה שזה גם תלוי טיפול.

 

[moonlight]

סוף טיפול

בסוף הטיפול (שיאצו) אני יושבת בשקט לצד המטופל ונותנת לו את הזמן שלו "להתעורר". לעולם איני קובעת טיפולים רצופים כדי שלא אצטרך לזרז את המטופל לצאת מהחדר. אחרי שהוא פוקח עיניים ומביט בי, אני שואלת אותו לשלומו. אם הוא רוצה לדבר על הטיפול, אנחנו מדברים, אבל רוב המטופלים כל כך אפופים שלא מתפתחת שיחה, ואני מלווה אותם החוצה. השנה אני לומדת ג'הארה וכפי שראיתי גם כאן לא שואלים את המטופל יותר מדי שאלות, אחרי הטיפול, ונותנים לו את הזמן שלו להתאוששות.

 

[tomerit]

ג'הארה

אינני מכירה האם תוכלי לספר מה זה?

 

[דוד כפרי]

מצטרף ../images/Emo13.gif

 

[טאוֹ]

איפה לוקחים מספר? ../images/Emo68.gif

 

[טאוֹ]

טוב, אז מה זה ג'הארה?

באחד האתרים קראתי שזו "שיטת טיפול במים חמים המאפשרת חווית הרפיה עמוקה להפגת כאבים ושחרור ממתחים. הרעיון המרכזי של השיטה הוא להאריך את עמוד השדרה ולהפחית את המתח מהמפרקים. המטופל צף בבריכה מחוממת ונתמך על ידי המטפל עם מצוף מתחת לברכיים. במשך הטיפול מבצע המטפל מסאזים, לחיצות בנקודות מסוימות בגוף ומתיחות עדינות ומתמשכות. טיפול בג'הארה מוביל למסע פנימי אל עולם של שקט ועצמה של עדינות". לפי התיאור הזה, השיטה נשמעת דומה לוואטסו, וזה נראה כך (כדאי להדליק רמקולים, יש נעימה יפה ברקע...). moonlight, אני עדיין אשמח לשמוע הסברים נוספים, ישירות ממי שלומדת את זה.

 

[moonlight]

שאלת וכבר ענית ../images/Emo13.gif

הסרט שהבאת לכאן מדגים מה זה ג'הארה והשיר המתנגן ברקע הוא פרויקט סיום של אחת מבוגרות הקורס שהכניסה לשיר את עקרונות הג'הארה, הלחינה ושרה. הג'הארה דומה לווטסו וגם לא דומה. איני בקיאה בווטסו ולא אכנס להשוואות אבל מורות הקורס טוענות שישנם כמה הבדלים מאד מהותיים בין שתי השיטות. בקיצור: הרעיון המרכזי של טכניקת ג'הארה הוא ליצור התארכות, בעיקר במבנה השלד, על ידי תמיכה, בעזרת מצוף מתחת לברכיים, השומרת על הגב התחתון (מה שאין בווטסו) ותנועת ציפה עם כיוון ראש המטופל הנותנת את תחושת ההתארכות. אני די בתחילת הקורס של השנה הראשונה ונהנית מכל רגע, ומזמינה אתכם להציץ ב- אתר ג'הארה בישראל.

 

[moonlight]

אופס. הלינק מסרב להופיע ../images/Emo46.gif

נסיון שני

 

[טאוֹ]

תודה ובהצלחה בלימודים ../images/Emo13.gif

יש סיכוי להדגמות באחד ממפגשי הפורום הבאים?

 

[moonlight]

יש לך אמבטיה מספיק גדולה? ../images/Emo123.gif

 

[טאוֹ]

זאת הבעיה? המקום?! ../images/Emo123.gif

רואים שלא היית במפגשי הפורום האחרונים. זה מספיק גדול בשבילך?

 

[yamit23]

ב-א-מ-ת../images/Emo35.gif ../images/Emo8.gif

תגיד לי, באיזה מפגש בדיוק הבלונדינית ההיא השתתפה? אני לא זוכרת אותה...

 

[מיכל הלב]

אני זוכרת../images/Emo11.gif../images/Emo46.gif

 

[טאוֹ]

תקשיבי לי, ותקשיבי לי טוב ../images/Emo46.gif

חשבתי שזה כבר מאחורינו; שהבנת שלא עשיתי איתה כלום; שהסיבה שימית והמשתתפים האחרים לא זוכרים אותה היא בגלל שהבלונדינית היא המצילה של הבריכה, שהיתה עסוקה באותו זמן בהנחיית קורס החייאה; ושבמקרה, מכיוון שעברתי שם, היא רק הדגימה עליי הנשמה מפה לפה - זה הכל! נשבע לך שלא הכנסתי לריאות, ולא נהניתי בכלל! התנדבתי שוב ושוב שהיא תדגים עליי רק בגלל שאני כל כך אוהב לעזור! למה את לא מוכנה לשכוח כבר את הסיפור הזה? הלנצח ירדוף אותי הכתם של מירי בוהדנה? מה, את מאמינה לשמועות שאני רודף שמלות? אם צובטים אותי, האם איני נצבט? אם דוקרים אותי, האם איני מבקש גם מוקסה? אם מרביצים לי, או מווברצים אותי, האם איני אומר "תודה, דוד"? למה כל זה מגיע לי?

חוץ מזה, אם כל זה לא שיכנע אותך, אז למיטב זכרוני כשאת עזבת אותנו כאן, ונסעת לזלול שוקולד צרפתי ולשטוף את העיניים עם גולשי סקי חטובים, לא זכור לי שמישהו פה צייץ.

 

[טאוֹ]

הא... תשמעי... תראי... הא... ../images/Emo178.gif

אולי עדיף שדוד יסביר... הוא יותר טוב בהסברים...