לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1875218,752 עוקבים אודות עסקים

פורום רפואה משלימה

ברוכים הבאים לפורום רפואה משלימה!הפורום נועד לדיון על כל תחומי הרפואה המשלימה. מטרתנו היא לתת במה חופשית למתעניינים, תלמידים ומטפלים ברפואה המשלימה על כל תחומיה, ולהוות מקור מידע מגוון ואמין ככל האפשר.אתם מוזמנים לשאול שאלות בנוגע לטיפולים ובעיות בריאות. מומלץ לעשות חיפוש קצר במאמרים על מנת לקבל רושם ראשוני. נשמח לנסות לעזור, אולם חשוב לזכור שהיכולות הטלפטיות שלנו מוגבלות, ולכן יש לקבל כל אבחנה שתינתן כאן בעירבון מוגבל או בספקנות. הפורום אינו מחליף התייעצות או טיפול אצל בעל מקצוע; בכל מקרה של ספק, יש להתייעץ עם רופא!את רשימת מטפלי הפורום תוכלו למצוא בלוחות, שם גם המקום לפרסום ואיתור מטפלים, השכרת חדרי טיפולים ועוד. דיונים על מכללות והתחלת הדרך בעולם הטיפולים ניתן למצוא בטאגליינס, תחת הכותרת "בתור התחלה". הפרסום בפורום אסור, מלבד פרסום אירועים, קורסים וסדנאות בשרשור הפרסומי בלבד. אזהרה נוספת, כללית לגלישה בפורומים, שתקפה גם כאן - יש סכנה ביצירת קשר עם אנשים זרים דרך האינטרנט. גם אם קיבלתם הצעה מפתה לעיסוי, מתנה מפנקת וכדומה, אין להעביר פרטים אישיים במסרים! אין לתת את הטלפון ו/או כתובת הבית ובוודאי לא לקבוע פגישות. כשאתם מקבלים המלצות על מטפלים שכותבים בפורום, הדרך היחידה לבדוק מיהם אותם מטפלים, היא לבדוק אחורה בפורום את היסטוריית ההודעות שלהם, ולהתרשם דרכן; וגם זה בערבון מוגבל.אתם מוזמנים לשאול שאלות ולהשתתף בדיונים, אבל אנא הקפידו על עשרת הדברות שלנו: 1. אין להמליץ לפונים בפורום, על לקיחת תרופה / צמח / תוסף מזון / רמדי הומאופתית ו/או כל מוצר אשר אמור להילקח דרך הפה ו/או בהרחה ו/או מריחה על העור.מתן ייעוץ וירטואלי מסוג זה, עלול לסכן את הפונה. אפשר ורצוי לתת מידע על טיפולים אפשריים, אבל לציין בצורה ברורה שלא כדאי לקחת שום מוצר בלי להתייעץ עם מטפל ו/או רופא לפי השימוש במוצר.2. מותר ורצוי להציע אבחנות משוערות בפורום, עם הדגשה שמדובר בהשערה בלבד, ובכדי לקבל אבחון מדוייק יש לפנות למטפל באופן אישי ולא וירטואלי.דיונים כאלה מעשירים את הידע של כולנו, ובשביל זה הפורום קיים.3. שמירה על סדר - אם ההודעה שלכם קשורה לדיון שמתנהל כבר בפורום, השתדלו לשרשר אותה למקום המתאים, ולא לפתוח הודעה ראשית חדשה. כל הודעה ראשית דוחקת דיון אחר מחוץ לדף הראשי, ואילו הודעות משורשרות אינן עושות זאת. השירשור נעשה ע"י לחיצה על הלינק בתחתית ההודעה שאתם מגיבים אליה. 4. אנחנו מבקשים להימנע מפרסום בגוף הפורום! לפירסום מיועדים הלוחות, אליהם אפשר להגיע דרך הקישור המתאים בשורה הכחולה, בחלקו העליון של הפורום, וכן במסרים אישיים באמצעות הכרטיסים האישיים. 5. אפשר לציין תארים (נטורופת, מטפל בשיאצו וכו') בפורום, אבל כחלק מהודעה ולא כפירסום, כלומר: "לדעתי, כנטורופת, שמן עץ התה טוב ל..." אפשר, אבל "אני נטורופת מצויין, פנו אלי!" - אסור. הודעות כאלה יימחקו!אם אתם רוצים להציע שירות, טיפול או מוצר לפונה מסויים בפורום, מותר לעשות זאת דרך המסרים האישיים בלבד.6. עשו לעצמכם הכרות עם הפורום - השתדלו לעשות חיפוש לפני שאתם מציגים שאלה, במיוחד אם אתם חדשים כאן. לפעמים השאלה הבוערת שלכם נדונה לעומק רק לפני שבוע... 7. כדי להכיר את הכותבים בפורום, הקליקו על שם-המשתמש שמשמאל לכותרת ההודעה. כך תגיעו אל הכרטיס האישי של הכותב. 8. שפה נקיה - אין לקלל או לנקוט בשפה בוטה. גם רמיזות לגבי רמתם האינטלקטואלית או המראה החיצוני של חברי פורום אחרים לא יתקבלו בעין יפה. 9. אנחנו מבקשים להימנע מציניות והודעות פוגעות! אנא שימרו על דיון ענייני, והתייחסו לנושא ההודעה ולא לכותב.10. ניתוח מקרים בפורום: אם את/ה רוצה להפנות לפורום שאלות הקשורות לעניינים אישיים רגישים, אולי כדאי לעשות זאת עם שם-משתמש אנונימי. כשאתם עונים לשאלות הקשורות בנושאים כאלה, כדאי להזהיר על כך את הפונה, ולשקול אפשרות להשיב באמצעות המסרים האישיים ולא בפורום.בריאות ואושר!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום רפואה משלימה

ברוכים הבאים לפורום רפואה משלימה!הפורום נועד לדיון על כל תחומי הרפואה המשלימה. מטרתנו היא לתת במה חופשית למתעניינים, תלמידים ומטפלים ברפואה המשלימה על כל תחומיה, ולהוות מקור מידע מגוון ואמין ככל האפשר.אתם מוזמנים לשאול שאלות בנוגע לטיפולים ובעיות בריאות. מומלץ לעשות חיפוש קצר במאמרים על מנת לקבל רושם ראשוני. נשמח לנסות לעזור, אולם חשוב לזכור שהיכולות הטלפטיות שלנו מוגבלות, ולכן יש לקבל כל אבחנה שתינתן כאן בעירבון מוגבל או בספקנות. הפורום אינו מחליף התייעצות או טיפול אצל בעל מקצוע; בכל מקרה של ספק, יש להתייעץ עם רופא!את רשימת מטפלי הפורום תוכלו למצוא בלוחות, שם גם המקום לפרסום ואיתור מטפלים, השכרת חדרי טיפולים ועוד. דיונים על מכללות והתחלת הדרך בעולם הטיפולים ניתן למצוא בטאגליינס, תחת הכותרת "בתור התחלה". הפרסום בפורום אסור, מלבד פרסום אירועים, קורסים וסדנאות בשרשור הפרסומי בלבד. אזהרה נוספת, כללית לגלישה בפורומים, שתקפה גם כאן - יש סכנה ביצירת קשר עם אנשים זרים דרך האינטרנט. גם אם קיבלתם הצעה מפתה לעיסוי, מתנה מפנקת וכדומה, אין להעביר פרטים אישיים במסרים! אין לתת את הטלפון ו/או כתובת הבית ובוודאי לא לקבוע פגישות. כשאתם מקבלים המלצות על מטפלים שכותבים בפורום, הדרך היחידה לבדוק מיהם אותם מטפלים, היא לבדוק אחורה בפורום את היסטוריית ההודעות שלהם, ולהתרשם דרכן; וגם זה בערבון מוגבל.אתם מוזמנים לשאול שאלות ולהשתתף בדיונים, אבל אנא הקפידו על עשרת הדברות שלנו: 1. אין להמליץ לפונים בפורום, על לקיחת תרופה / צמח / תוסף מזון / רמדי הומאופתית ו/או כל מוצר אשר אמור להילקח דרך הפה ו/או בהרחה ו/או מריחה על העור.מתן ייעוץ וירטואלי מסוג זה, עלול לסכן את הפונה. אפשר ורצוי לתת מידע על טיפולים אפשריים, אבל לציין בצורה ברורה שלא כדאי לקחת שום מוצר בלי להתייעץ עם מטפל ו/או רופא לפי השימוש במוצר.2. מותר ורצוי להציע אבחנות משוערות בפורום, עם הדגשה שמדובר בהשערה בלבד, ובכדי לקבל אבחון מדוייק יש לפנות למטפל באופן אישי ולא וירטואלי.דיונים כאלה מעשירים את הידע של כולנו, ובשביל זה הפורום קיים.3. שמירה על סדר - אם ההודעה שלכם קשורה לדיון שמתנהל כבר בפורום, השתדלו לשרשר אותה למקום המתאים, ולא לפתוח הודעה ראשית חדשה. כל הודעה ראשית דוחקת דיון אחר מחוץ לדף הראשי, ואילו הודעות משורשרות אינן עושות זאת. השירשור נעשה ע"י לחיצה על הלינק בתחתית ההודעה שאתם מגיבים אליה. 4. אנחנו מבקשים להימנע מפרסום בגוף הפורום! לפירסום מיועדים הלוחות, אליהם אפשר להגיע דרך הקישור המתאים בשורה הכחולה, בחלקו העליון של הפורום, וכן במסרים אישיים באמצעות הכרטיסים האישיים. 5. אפשר לציין תארים (נטורופת, מטפל בשיאצו וכו') בפורום, אבל כחלק מהודעה ולא כפירסום, כלומר: "לדעתי, כנטורופת, שמן עץ התה טוב ל..." אפשר, אבל "אני נטורופת מצויין, פנו אלי!" - אסור. הודעות כאלה יימחקו!אם אתם רוצים להציע שירות, טיפול או מוצר לפונה מסויים בפורום, מותר לעשות זאת דרך המסרים האישיים בלבד.6. עשו לעצמכם הכרות עם הפורום - השתדלו לעשות חיפוש לפני שאתם מציגים שאלה, במיוחד אם אתם חדשים כאן. לפעמים השאלה הבוערת שלכם נדונה לעומק רק לפני שבוע... 7. כדי להכיר את הכותבים בפורום, הקליקו על שם-המשתמש שמשמאל לכותרת ההודעה. כך תגיעו אל הכרטיס האישי של הכותב. 8. שפה נקיה - אין לקלל או לנקוט בשפה בוטה. גם רמיזות לגבי רמתם האינטלקטואלית או המראה החיצוני של חברי פורום אחרים לא יתקבלו בעין יפה. 9. אנחנו מבקשים להימנע מציניות והודעות פוגעות! אנא שימרו על דיון ענייני, והתייחסו לנושא ההודעה ולא לכותב.10. ניתוח מקרים בפורום: אם את/ה רוצה להפנות לפורום שאלות הקשורות לעניינים אישיים רגישים, אולי כדאי לעשות זאת עם שם-משתמש אנונימי. כשאתם עונים לשאלות הקשורות בנושאים כאלה, כדאי להזהיר על כך את הפונה, ולשקול אפשרות להשיב באמצעות המסרים האישיים ולא בפורום.בריאות ואושר!
x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו.
לפורום שמנים וצמחי מרפא
פורום תרופות סבתא
לפורום רפלקסולוגיה
לפורום טיפול משלים לילדים עם קשיים
לפורום הורות טבעית
לפורום עיסוי ותרפיית המסאז
המשך >>

לצפיה ב-'טיפול בקרובים... שרשור שעדיין נושם'
טיפול בקרובים... שרשור שעדיין נושם
<< ההודעה הנוכחית
27/09/2005 | 15:37
98
17
לצפיה ב-'טיפול בקרובים-קרובים'
טיפול בקרובים-קרובים
21/09/2005 | 10:17
93
12
השתתפתי לא מזמן במפגש מטפלים, שבו מישהי אמרה, בחצי-חיוך: איזה כיף זה כשבן הזוג שלך הוא מטפל. החתונה של דוד ומספר מקרים נוספים עוררו בי תהייה ישנה-חדשה לגבי העניין. יעל שאלה פעם על טיפול בחברים, אבל כאן מדובר על משהו שונה במקצת, ובעצם שונה לגמרי:

אני תוהה האם אפשר לטפל ביעילות גם בבן זוג/בילדים. ייתכן שגם הורים נכנסים לטווח השאלה הזאת, אבל נדמה לי שזה ממוקד יותר בבן זוג ובצאצאים. מצד אחד, על פניו זה הדבר הטבעי ביותר לטפל במי שקרובים אלינו ביותר, בפרט כשהם באמת זקוקים לכך (כלומר, לא רק רוצים "פינוק"); אנו הרי עושים זאת בלי שום קשר לידע המקצועי. מצד שני, אני שואל דווקא על הטיפול המקצועי, הרפואי. אני מכיר אדם שהוא מטפל מעולה, שכאשר הילדים שלו היו חולים הוא העדיף שחבר שלו, שגם הוא מטפל, הוא זה שיטפל בהם. זה לא המקרה היחיד ששמעתי עליו, ויותר מפעם אחת שמעתי ממטפלים על קושי לטפל בבני הזוג שלהם. אני לא יודע אם זה כך בכל השיטות, וגם זו נקודה מעניינת. המטפלים שדיברתי איתם עסקו בעיקר בשיאצו וברפואה סינית. לא יודע איך זה בהומאופתיה, או בשיטות אחרות.

זו שאלה די אינטימית, ואני לא מצפה כאן לוידויים חושפניים, כמובן. אבל אשמח לשמוע את חוות דעתכם הכללית בנושא: מה לדעתכם מקל על מטפלים - או מפריע להם - לטפל בבני זוג ובילדים שלהם?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'ועל זה נכון לומר'
ועל זה נכון לומר
21/09/2005 | 13:54
33
2
אין נביא בעירו ועוד יותר, בביתו.
אחללה סוגיה.
זה אחד המצבים הסבוכים ביותר בהם עומד מטפל מקצועי לנוכח יכולותיו. אני מניח שזה עשוי להשתנות משיטה לשיטה, אבל בכל מקרה המגבלות קיימות. ככל שהשיטה עמוקה וחושפנית יותר, כך קשה יותר. לטעמי הומיאופתיה קלאסית היא מהקשות, אם לא הכי קשה.
אני מכיר הומיאופת שניסה לטפל בזוגתו והבין שחבל"ז. בילדיו הקטנים כן העז ולפעמים אף הצליח. בבנו הגדול (14) טיפל כל זמן שחסד הילדות לא סר ממנו. אין מה לעשות פערי דורות, תפיסות, כעסים מודחקים, חשבונות, התחשבנויות הסטוריה שלמה שלא יחסי אב-בן שלא תמיד מתנהלים על מי מנוחות. לפחות כמו מרכז הליכוד אם לא יותר.
ובזוגתו, מתי יטפל? האם לאחר הויכוח על הכבל המאריך או שלפני? יבוא וישאל אותה - מה קרה יקירתי, האם יש סיבה לכאב הבטן שיש לך מזה כשבוע, והיא לא רוצה לזכור וגם לא הוא, או שכבר שכחו שזה מאז אותו הערב שבו הפסיק את השיחה ביניהם על תשלומי הארנונה שמצתברים, לטובת שיחה עם יעל המטופלת עם הפטריה בנרתיק. ואז היא צרחה ואמרה שהוא אף פעם לא איתה וגזרה עליו גלות של שבוע, ושאת הכביסה שלו וכל השאר יעשה בעצמו. בקיצור שיחפש את החברות שלו. גם אם הוא יאבחן נכון את המצב ויתאים לה רמדי נכונה, הוא יחטוף את הראקציות על הראש. ואז האם יוכל לעמוד לרגע אובייקטיבי ונטול פניות וימלמל לעצמו - הבת זנונים (סליחה פליטת מקש) הזאת, למה היא לא מתנדפת, שתישן כבר
גם על רגעי הנחת אסור לבנות. כמו שפסיכולוג אינו מסוגל לטפל בזוגתו. ישנם דברים שנשמרים לעצמנו (וגם זה לא תמיד) עם או בלי קשר אל בן/ת הזוג.
אחר כך יש את המגבלות של הטיפול, היא מכינה לעצמה קפה אחרי שאספה את גרביו ותחתוניו שהשאיר על רצפת חדר האמבטיה. ואז הוא אומר שהקפה עשוי להחליש את פעולת הרמדי, ושכדאי שתקרא שוב את דף ההנחיות למטופל. במקום זה היא מכינה אספרסו חזק במיוחד. שיקפוץ לה.
כשהילדים עדין קטנים, הקשר קליל יותר, יש פחות שפיטה וחשדנות, אבל בוא נודה שלמרות הפתיחות והפסיביות הורים שופטים בתוכם. וזה משפיע על היכולת להחליט ולתכנן אסטרטגיות. בקיצור לא רצוי.
נדמה שמגע הוא הכי פשוט, נעים והכי ישיר במיידי.

אם יש אהבה זכה אולי אפשר הכל.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
21/09/2005 | 14:31
1
לצפיה ב-'מעניין מאד, ושאלה'
מעניין מאד, ושאלה
21/09/2005 | 23:53
30
2
האם בהומיאופתיה קלאסית יש חשיבות כלשהי למודעות, לעמדה או לתחושות של המטפל ביחס למטופל, לאחר שכבר נרשם וניתן הרמדי? לצורך העניין, הבה נניח שכל שאר המרכיבים בתהליך הריפוי זהים (התנהגות המטופל לאחר הטיפול, האופן בו עוקב אחרי ההנחיות וכו').

לדוגמה, האם אתה מעריך שיהיה הבדל בין מצב שבו המטפל נתן למטופל רמדי וממשיך לאחל לו (בלב, או במחשבות) את הטוב ביותר, לעומת מצב שבו המטפל פחות או יותר שוכח מהמטופל לאחר הטיפול, לעומת מצב שלישי - שמתואר בתגובה שלך - שבו המטפל נמצא באינטרציה שלילית כלשהי עם המטופל, וחש כלפיו כעס, מורת רוח או רגש לא סימפטי אחר?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כן'
כן
22/09/2005 | 01:23
29
2
-"האם בהומיאופתיה קלאסית יש חשיבות כלשהי למודעות, לעמדה או לתחושות של המטפל ביחס למטופל, לאחר שכבר נרשם וניתן הרמדי?"

- להשפעות האלה יש חשיבות בחיי כולנו כל הזמן ולא רק בקליניקה. הן פחות מודגשות או מבוטאות כאשר מדובר במטפל ומטופל שעד לפני רגע היו זרים אחד לשני וגם לאחר הפגישה יפרדו עד להודעה חדשה ( מה שאינו נכון לגבי קרובים).
כאן מדובר במושג פסיכולוגי הנקרא "העברה". האינטראקציה שבין שני הצדדים. רוב האינטראקציה הזו נקלטת בחושים אך אינה מגיעה אל ההכרה (באופן כללי). איני בטוח אם הבנתי נכון למה התכוונת בשאלה, האם להשפעות (או העדרן) טלפטיות (מחשבתיות-רגשיות) של המטפל בהתאם לאופי הקשר והקרבה שביניהם? לדעתי כן. אבל לא זה העיקר, העיקר הוא היכולת של המטפל להשאר אובייקטיבי ומספיק רחוק בכדי לעמוד על השינויים. טיפול אמיתי חייב את המרחק. אחרת זה כמו לקרוא ספר ממרחק 1 מ"מ. אין הפרדה והכל נראה כמו סלט. זה בעייתי עוד יותר כאשר ישנם מטענים רגשיים מכל מיני סוגים (ביחסי קרבה).
אגב בני איליי בן 10 עבר השנה לימודי שיאצו בבית ספרו. יום אחד הוא נכנס הבייתה בחגיגיות והכריז - "מבצע טיפול היכרות בשיאצו תמורת 5 ש"ח". כמובן שקפצתי על ההזדמנות וגיליתי שיש לי בבית כשרון. רק היום קניתי ממנו. הוא עושה את זה ברצינות ומכל הלב, ועם מניירות. כשסיים התלוננתי שזה היה קצר, אז הוא ענה - אבא, לא שמת לב שעשיתי את תנועת הסיום?
תמיד דברים טובים נגמרים מהר.
מקווה שעניתי לענין
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-' מעניין, תודה'
מעניין, תודה
22/09/2005 | 09:48
28
3
לצפיה ב-'למה שאלת?'
למה שאלת?
22/09/2005 | 09:56
27
2
לצפיה ב-'שאלתי מתוך עניין, כמובן'
שאלתי מתוך עניין, כמובן
22/09/2005 | 10:04
26
1
בבית הספר מזכירים לנו לעתים קרובות עד כמה העניין הזה חשוב: יש הבדל מהותי בין מצב שבו אתה ממשיך לאחל טוב לאדם שבו סיימת לטפל זה עתה, לבין מצב שבו ברגע שסיימת את הטיפול הפיזי הוא כבר לא ממש מעניין אותך.

זה אולי לא קל לביצוע, כאשר יש לך עשרה מטופלים מדי יום, או כאשר אתה עובד בתנאים של קופ"ח, אבל חשוב לעשות את זה, ואתה היטבת לסכם זאת בעצמך: "להשפעות האלה יש חשיבות בחיי כולנו כל הזמן ולא רק בקליניקה". לא חשבתי שזה מוגבל רק לטאו שיאצו, או לטיפולי מגע בכלל, אבל רציתי לוודא ממקור ראשון.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'עשרה מטופלים ליום'
עשרה מטופלים ליום
22/09/2005 | 10:37
3
הלוואי על כולנו.
אם קיבלת אדם בברכה ונפרדת ממנו בברכה זה מספיק לצורך הענין.
מעת לעת אני נוהג "לרכז בצורה ערטילאית" את כל מטופלי מכל הזמנים ולשלוח להם איחולים וברכות טלפתיים. לא יודע אם זה עוזר להם, לי כן.
מעבר לכך אינך יכול להרשות לעצמך "לסחוב" מטופל מעבר לזמן הטיפול, למעט במקרים מסויימים מאוד, אבל גם זה לא תמיד נתון לרצון שלנו, אם זה עולה אז זה עולה, אני מקווה שלא הרבה מידי. לא טוב להשקיע אנרגיה מעבר לחלון הזמן שנקבע ביניכם, זו זליגה שכרוכה "במס" וכדאי להיות מחושב וחסכן מאוד בזה. כי מעבר לאמפתיה ולחיוך האדיב וכו' יושבת פתולוגיה שאופיה מדבק ויש לנו חיים משלנו ילדים, אהובים ואפילו צרות משל עצמנו.
רק עכשיו אחרי 15 שנה אני מתחיל ליישם את זה.
מה שכן חשוב מאוד לזכור אותו בזמן המפגש ובעת אחרת. ותמיד להשתדל להיות רק איתו בעת הזו, ותמיד להשתדל לדון את עצמך לכף זכות זו הברכה הכי טובה שתוכל לתת לו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אבא שלי'
אבא שלי
22/09/2005 | 12:07
24
1
אמר לי - אלישוע השתגעת? אם אתה הולך לתת את הנשמה באנשים חולים, תצפה גם לכפיות טובה. ברוב המקרים אפילו לא תשמע תודה ולעולם הם לא יהיו מרוצים, וזה שמחייך אליך עכשיו עשוי לתבוע אותך בלי לעפעף פעמיים. ואלה שכן יודו לך לא ישלחו אליך מטופלים, הם ישמרו אותך לעצמם בלבד. הם יהללו וישבחו אותך אבל לעיניך ולאוזנך בלבד. שקל יותר ממה שסיכמת איתם לא תקבל מהם. כל תוספת מעבר לכך נחשבת לטיפ ועליך לברך עליה.

זה בגדול מה שאמר לי והוא היה ירקן.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כפיות טובה ושאר ירקות (ירקן או לא?)'
כפיות טובה ושאר ירקות (ירקן או לא?)
22/09/2005 | 12:38
23
1
זה כבר קצת לדיון הזה, אבל אני חושב שאביך בהחלט צדק: אנשים הם אכן כפויי טובה, במידה כזאת או אחרת. כמובן שכולנו אנשים, כך שכולנו לוקים בכך. עד כמה אנחנו מעריכים את כל מה שאנו מקבלים? בין אם מדובר בזכות וביכולת לטפל באנשים, בבריאות טובה, ביכולת לכתוב בפורום הזה, בלבוש שאנו לובשים (אני לא מדבר על כאלה שרוצים לקבל שיאצו בעירום ), באוכל שאנו אוכלים - שום דבר מהדברים האלה, ועוד מיליון דברים אחרים שהתרגלנו להתייחס אליהם כאל עובדה מוגמרת, אינו מובן מאליו. עד כמה אנו באמת מוקירים על כך תודה? אני יודע שאני, באופן אישי, לא ממש מעריך את כל זה במידה הראויה. הכרת תודה אמיתית היא מן הסתם דבר אינסופי; אנחנו, כבני אנוש, קצת מוגבלים בעניין.

מסכים עם מה שכתבת בהודעה האחרת ("עשרה מטופלים ליום"), ובכל זאת מקווה שזה לעולם לא ימנע מאיתנו לתת את הטוב ביותר למטופלים שלנו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אם תתבונן'
אם תתבונן
22/09/2005 | 13:15
1
3
עוד יותר עמוק תוכל להבחין ששום דבר אינו . זה לעיתים נכון פי עשרה לגבי הקרובים. אתה טיפה חושש מהאינטימיות ובאופן מרומז ביקשת תגובות לא אישיות, אז איך תוכל לטפל בקרוביך? הכל תמיד אישי וטעון, אני רק מנסה להמחיש ולהחיות את זה.
אגב, המטופלים אינם ולא יהיו שלנו אף פעם.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'|קידה|'
|קידה|
22/09/2005 | 14:04
3
לצפיה ב-'אני לא חושבת שאנחנו כפויי טובה'
אני לא חושבת שאנחנו כפויי טובה
23/09/2005 | 14:26
20
אבל כשרע לנו, וכשאנחנו חולים אנחנו במצב שכזה, אנחנו מתייחסים בצורה אחרת אל כל הסובבים אותנו וכן, יותר כועסים, יותר שומרים, יותר שונאים, יותר אגואיסטים.  כמובן שמאדם חולה אתה לא מצפה ליותר מזה, ההפך אתה יכול להבין אותו ולכן גם לא נעלב כאשר מטופל מחליט להפסיק את הטיפול.  גם לא כל המטופלים הם כפויי טובה, אחרת איך היינו מוצאים עבודה? הרי רוב המטופלים שלנו מגיעים בשיטת מפה לאוזן.
לתת את הטוב ביותר למטופלים שלנו זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות.  מה הם עושים עם זה, איך הם מתייחסים אל זה - זה כבר שלהם ואם אנחנו נותנים כדי לתת ולא כדי לקבל - גם לא נצפה לתמורה מעבר למה שקבענו וכל מה שקיבלנו זה בונוס אמיתי.  

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-' למה אנו מצפים'
למה אנו מצפים
23/09/2005 | 14:48
18
כשאנו מתייחסים למטופלים כאל כפויי טובה, זה מעיד יותר על הציפיות שלנו מהם ולא על איזו תכונה של רוע שקיימת בהם.
כאשר אנו בוחרים לטפל באדם, למה אנו מצפים ממנו?
לתשלום כפי שסיכמנו?
למילת תודה בסוף?
לפרחים, חיבוקים, אינספור שבחים?
למתנה ענקית שתשקף בצורה ברורה את השיפור שחל (לדעתנו ) בחייו?
שיבוא לנקות לנו את הבית כל יום ? (הייתי מתה למצוא אחד כזה)
כגודל הציפיה, גודל האכזבה - כי אם אנו בונים ציפיות לא ריאליות, אז אין ספק שנתאכזב. המטופל מבחינתו בא ל"עסקה" פשוטה - הוא מקבל טיפול, משלם (או לא) מה שסוכם, הולך הביתה ומצפה להרגיש כבר למחרת כמו מיליון דולר. כל דבר פחות מזה עלול להיות אכזבה. אם זה יצליח - אז זה באמת מתאים לציפיות שהיו לו מהתחלה ולא דורש מענק או התייחסות מיוחדת - זו הרי מטרת הטיפול.
במפגש הזה בין מטפל למטופל, חשוב שאנחנו כמטפלים נבין מה הסיבה האמיתית שלנו לטפל, ולא נהיה תלויים במטופל כדי לקבל זאת.
אגב, כהערה צדדית - פתאום חשבתי על זה שלא הייתי רוצה לעבור טיפולי חינם, אצל אדם שאני קולטת ממנו ציפיות שאצטרך כ"תשלום" מכאן ואילך ללטף את האגו שלו לנצח נצחים, לשבח אותו ללא הרף, ולהסתיר כל אכזבה שיש לי שמא יפגע. במקרה הזה, אכן עדיף ללכת ולקבל טיפול "סטרילי" אצל מישהו זר -נקי מכל מיני ציפיות שאינן ממין העניין. אולי לזה התכוון שלמה המלך בדבריו.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אור, אני חש שאת פשוט מפספסת'
אור, אני חש שאת פשוט מפספסת
23/09/2005 | 18:30
17
משהו יסודי ביותר. את חיה באיזו אידיליה קצת מתנשאת לטעמי. מלאכים יש רק בשמים, כאן למטה אנחנו האנשים הפשוטים עובדים קשה מאוד על מנת להתקדם לאן שהוא, ומותר לנו לצפות למשהו מעת לעת, בטח עבור מה שאנו נותנים ועושים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני לא יודעת למה אתה נכנס למלחמה'
אני לא יודעת למה אתה נכנס למלחמה
23/09/2005 | 22:39
16
אתה אמרת משהו מסויים שהוא נכון במידה רבה, אני הבאתי את הצד שלי, שאינו מנוגד לו אלא משלים את התמונה (שאפשר גם אחרת), ואתה מנסה כל הזמן להפוך את זה לויכוח של שחור ולבן.
לא - אני לא חיה באידיליה
צר לי - אבל הדעות שלי באות מתוך השקפת עולם, נסיון והרבה מחשבה - לא מתוך התנשאות, לא מתוך טפשות, לא מתוך חוסר הבנה. יותר נסיון לראות תמונה שלמה ומלאה במקום פרוזדור צר.
לא - לצערי, אני לא עשירה ויש לי דאגות כלכליות. אבל נכון שאני לא במצוקה של רעב, מה שמאפשר לי להפעיל גם שיקול דעת (ואגב - בשעת מצוקה, אין לי שום בעיה להפשיל שרוולים ולשטוף בתים לפרנסתי. לא חייבים להתפשר דוקא בתחום של הטיפול)
לא - אני לא עוסקת ברפואה משלימה כתחביב צדדי - זה אצלי דרך חיים, עוד הרבה לפני שהיו לי תעודות. הדרך שלי עוד ארוכה, אני רק לומדת. וככל שאני לומדת יותר, אני רואה כמה עוד עלי ללמוד. יחד עם זה, במהלך הדרך שכבר עברתי, הלקח הכי חשוב שלמדתי, הוא להשאר עם ראש פתוח לכל האפשרויות, ולהאמין לעצמי - אם אני חשה טוב עם משהו, מרגישה שהוא נכון - אז כדי לשכנע אותי לשנות את דעתי, לא מספיק שהרבה אנשים חושבים כך, צריך נימוקים טובים יותר (אבל כבר שיניתי את דעתי בלא מעט נושאים כשהיתה לי סיבה לכך - לא פתגמים נדושים)
ואם לא שמת לב - אז בכל השרשור הזה לא ביקרתי פעם אחת את העובדה שאתה רוצה להתפרנס, ואפילו חיזקתי כמה מהנימוקים שלך - אני פשוט ציינתי שיכול להיות גם אחרת לפעמים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אור, אני לא'
אור, אני לא
24/09/2005 | 02:24
15
נלחם. אני פשוט בעל אופי של מתקן עולם. דון קישוט שכזה. ואם תזדקקי לי אי פעם, כולי שלך וכל מעייני יהיו בך, ואולי בתמורה תסכימי לטפל בי בשיטתך בלי לשפוט אותי ובלי דיעות קדומות, נקי. אולי פעם כשתהיה שעת רצון. את מבינה, מה שקורה בנינו קשה עוד יותר כשמדובר בקרובים. הדיעות הקדומות, הבקורתיות וכל השאר. זו הייתה מטרת השרשור הזה. מבחינתי אנחנו מעין קרובים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אז אסור לך לטפל בי '
אז אסור לך לטפל בי
24/09/2005 | 09:43
14
1
(כי אנחנו מעין קרובים ...)
וברצינות: אכן מבחינה מסוימת חברי הפורום הזה (כולל כאלו שלא פגשתי מימי) הפכו להיות קרובים ומוכרים יותר מאנשים שאני פוגשת יום יום.
אנחנו חולקים מחשבות וחויות ומשתפים בנושאים שאיני יודעת מי משכני או העובדים אתי בכלל מכיר בי (להוציא כמובן משפחה וחברים קרובים)
אם תבוא השעה, ברצון אטפל בך ללא שיפוט וללא דעות קדומות.
באידיאל שלי, אני מנסה להיות נקיה מדעות קדומות ולתת לכל אדם הזדמנות להתחיל דף חדש - וכמובן שבחיים כמו בחיים זה לא תמיד עובד. יש דברים שאני לא מסוגלת לסלוח או לשכוח, יש אנשים שלעולם לא אוכל לראות אותם בעין אחרת ולהפריד מהמשקעים שיש לי מולם ... (זה כמובן לא מתייחס אליך, אלא לאנשים שעברו אתי פרקי חיים במציאות ה"ממשית")
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'גם אני חשבתי כך'
גם אני חשבתי כך
24/09/2005 | 10:43
13
חשבתי שלאדם מסויים לעולם לא אוכל לסלוח.  ידעתי שזה חשוב, לא ידעתי איך לעשות את זה.  אז יום אחד באמצע של סיטואציה שבה מאוד נפגעתי, אמרתי לעצמי:  אני סולחת לה (וואו, זה היה בדיוק לפני שנה). ולא תאמיני.  התגובה מייד הגיעה.
כן, היום אני עוד רחוקה מלאהוב אותה, אבל אני רואה אותה בעיין אחרת.  הרבה יותר קל לי לא לקחת אל עצמי את מה שיוצא ממנה ואני מוכנה לקבל ממנה היום עצות שפעם האוזן שלי נאטמה מלשמוע רק בגלל שזו היא שאמרה אותן.אבל משהו שהיא אמרה לי פעם הוא הדבר שהחזיר אותי בתקופה האחרונה אל עצמי.  
כמה הייתי מפסידה אם הייתי ממשיכה להוציא אותה מחיי, רק בגלל שכל פעם מחדש כל כך נפגעתי, בגלל דברים שהיא אמרה כדי לשמור על עצמה!!
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'הלואי'
הלואי
24/09/2005 | 11:33
12
מאיה,
מורה וחברה שלי ניסתה לשכנע אותי לקחת את הקורס בניסים.
אהבתי את כל מה שסיפרה לי.
רוב הדברים, כולל הסליחה הם דברים שאני מנסה לממש בחיי ועובדת לקראתם.
מנסה להיות קשובה למניעים של האחר, ולא לשפה בה הוא משתמש.
אבל יש דברים שאין עליהם סליחה.
צר לי שזה כך, אני יודעת שזה פוגע בי בהמון מובנים, אבל אני פשוט לא שם.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
24/09/2005 | 12:47
5
לצפיה ב-'הי אור,'
הי אור,
24/09/2005 | 16:54
10
לדעתי סליחה ומחילה ישנה על הכל,
כמובן כשאת מגיעה לשם.לעתים זה לוקח דקה(לרוב זה המקום שלי),לעתים יתר.
זה לא סותר את העובדה שנשאר בפנים כאב,כעס דמעות ועוד תחשוות שונות ורבות.וכן גם אהבה
וכן גם ריחוק

סליחה ומחילה ישנה על הכל,אור,אבל זה לא אומר שאת חייבת לרוץ לאותו המקום בו היית וקרה מה שקרה.
יש הבדל בין לסלוח ולמחול ובין להסיק את המסקנות שלך,לשחרר ולהתרחק.הסליחה,היא לרוב שלך,בשבילך.לא כי מבקשים אותה ממך.

זו דעתי.שבת שלום
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'על הכל? (אולי טריגר)'
על הכל? (אולי טריגר)
24/09/2005 | 20:22
9
אני לא מדברת על מישהו שהרגיז אותך, דיבר אליך לא יפה, פגע בך לא בכוונה.
יש דברים שאני לא רואה איך אפשר לסלוח עליהם, וברשותך ארחיק את הדוגמאות ולא אתייחס אל עצמי ספציפית:
- הציעו לך נישואים וסחפו אותך מעל רגליך - בדיעבד הסתבר שזה נוכל שמתמחה בנשים בודדות ורק רצה את כל כספך.
- גננת שהתעללה בילד שלך בצורה אכזרית
- פדופיל שרצח את נפש ילדיך בנוסף לפגיעה בגופם
- חבר שאהבת, שכנע אותך לבוא אתו למקום מרוחק, ושם הביא חברים שאנסו אותך אונס קבוצתי.
- מי שפרץ לביתם של הוריך הקשישים, התעלל בהם ורצח את אמך
סליחה על הדוגמאות המחרידות
אבל כולן מהחיים
כולן קרו לאנשים אמיתיים
יקח רק דקה לסלוח??
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כנראה שכן'
כנראה שכן
25/09/2005 | 09:23
למה "כנראה"? כי אני יודע שזה לא קל. קל אולי להגיד, אבל הרבה יותר קשה לעשות, ובאופן אישי גם אני יודע שלעתים זה פשוט בלתי אפשרי בזמן נתון. גם אני לא מדבר על זוטות. הרי במקרה שבו מישהו אמר איזה משהו מרגיז או דרך לך על הרגל בלי כוונה, לא נדרשת באמת סליחה אמיתית או עבודה פנימית. הדלאי למה מדבר על כך די הרבה, ובהזדמנות קרובה אולי אעתיק מאחד מספריו קטע המתייחס לכך ישירות.

מכל מקום, לא חסרות דוגמאות של אנשים שסלחו על מקרים אמיתיים כמו בדוגמאות שהבאת. לדעתי, ברור מאליו שבמקרים כאלה לא מדובר בדקה או שתיים. כמו שאני מבין את זה, סליחה אמיתית צריכה לבוא מהלב ומהראש גם יחד, לא רק מהפה; וזה לוקח זמן. כמובן שצריך לעזור לזמן, לא לתת לו לחלוף ולחשוב שזה יקרה מעצמו, אבל יש לתת זמן ומקום גם לכל הרגשות הכואבים, לעבד אותם ורק אח"כ להמשיך משם הלאה.

כוחה של סליחה
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'על הכל'
על הכל
25/09/2005 | 23:49
7
על הכל יש סליחה. ויותר מכך - מכיוון שסליחה הוא מפתח להתפתחות ולחיי שלווה ואושר, עלינו ממש כצורך כמעט קיומי לסלוח על הכל, גם כשזה קשה.
לסלוח לא אומר שתלכי לחיות בכפיפה אחת עם זה שעשה לך דבר מה רע.
אתן לך דוגמא לסליחה, דוגמא מפורסמת, שהתמזל מזלי להכיר אישית.
יהודה וקסמן, אביו של החייל הרצוח נחשון וקסמן, נפגש עם אביו של המחבל שהרג את בנו, כדי להעביר מסר של סליחה ושל שלום.
לצערי הוא יחיד סגולה, אחד מהבודדים שתעלו ועשו דבר כזה. לרוב אנשים מעדיפים לשנוא ולא לסלוח. היחידים שמצליחים לסלוח, הם האנשים האמיתיים שנלחמים על נפשותינו. לא השונאים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'והאם הוא היה מסוגל להפגש עם הבן?'
והאם הוא היה מסוגל להפגש עם הבן?
26/09/2005 | 10:22
6
עם המחבל עצמו? לסלוח לו? - אני לא בטוחה
חוץ מזה, אתה מביא דוגמא של מישהו שעשה מעשה למען מסר פוליטי, שחי עמו כל חייו - אהבה, שלום, הבנת האחר, נגד הכיבוש. בין אם אני מסכימה עם זה או לא - אלו ערכים מכובדים ויפים.
הדוגמאות שאני הבאתי הן מתחום הפלילי וגרוע ממנו, מתחום של בגדיה אישית באמון - איזה ערך חיובי יוצא מזה שאתה סולח לפדופיל או לרוצח פסיכופת?
(אשר לרוב גם אינו מתחרט על מעשיו וממשיך בהם כל זמן שהוא יכול)
אני מניחה שאפשר לסלוח לו על קברו ...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'הוא לא יכל, כי המחבל נהרג'
הוא לא יכל, כי המחבל נהרג
26/09/2005 | 10:36
5
ומכיוון שאינך מכירה את הדמויות ככל הנראה, אינך יודעת שמדובר באדם דתי שהיה עד לאותו ארוע ימני בדעותיו הפוליטיות הבטחוניות.
איזה ערך חיובי יוצא לסליחה לפדופיל או רוצח? בדיוק אותו ערך של לסלוח להורים על דברים שהם עשו - ערך עצמי. סליחה היא לא בשביל האחר, היא בשביל עצמך.
בשביל להוריד את המשא מעל כתפייך, ולהתפתח.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'יש לי בעיה עם ההשוואה'
יש לי בעיה עם ההשוואה
26/09/2005 | 12:50
4
לסלוח להורים על שגיאות באותו משפט עם פדופיל ורוצח?
נראה לי שנסגור את הדיון לעת עתה
הויכוח לא מתאים לכאן ולעכשיו ולא לשרשור הזה
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'השבוע...'
השבוע...
27/09/2005 | 23:09
3
כן, בעקבות השאלה שלך, הצלחתי סוף כל סוף לאחר יותר מ-50 שנה לסלוח לאדם שבטח כבר נפטר מזמן על מעשה שהשאיר את חותמו וניווט את חיי בהרבה מאוד רמות.  כמו ששי אמר הסליחה היא לא מכוונת אל האדם הפוגע, אלא שחרור של הנפגע מהעוול שנעשה לו.  אולי זו רק אני, אבל לפתע אני רואה בו קורבן בדיוק כמוני ואפילו מרחמת עליו.

לפני כמה חודשים ביום השואה תהיתי האם משפט עליו גדלתי: "לא נשכח ולא נסלח" אכן מתאים לי היום.  ולא, אני לעולם לא אשכח שגדלתי בלי משפחה מורחבת וגם לא למה זה קרה, אבל כן רוצה לסלוח, כי השנאה פוגעת גם בי אישית, גם בסביבה הקרובה וגם בזו המורחבת יותר. עדיין קשה לי עם זה ולכן אני כל כך מבינה אותך מצד אחד וכל כך יודעת שזה עוד תהליך אותו אצטרך לעבד ולעבור, כדי להשתחרר מעוד עול מיותר אותו אני נושאת על כתפי.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'ואו. תודה על השיתוף.'
ואו. תודה על השיתוף.
27/09/2005 | 23:22
והלוואי על כולנו להצליח במסע הסליחה החשוב והקשה של חיינו
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
27/09/2005 | 23:32
2
לצפיה ב-'מרגש מאד'
מרגש מאד
28/09/2005 | 07:56
כשאני חושב על זה, הסליחה דווקא קשורה מאד לנושא השרשור. גם אני לא חושב שמדובר במשהו קל או מובן מאליו, ועם זאת אני חושב שהסליחה היא היבט מהותי וחיוני בחיינו, וההודעה שלך ממחישה עבורי עד כמה זה נכון.

בעקבות ההודעה שלך החלטתי גם להביא לכאן דברים שאמר הדאלאי-לאמה בנושא דומה. כתבתי את זה במקום אחר בשרשור ולא כאן, משום שצר המקום מלהכיל. לא קל לקבל את גישתו, כל שכן ליישם אותה בחיינו אנו. אבל אני מוצא את דבריו של האיש ואת האיש עצמו מעוררי השראה.

זה נכון גם לגבייך, מאיה, ולכן - שוב - תודה.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מאיה, רעיון כפיות הטובה הודגש'
מאיה, רעיון כפיות הטובה הודגש
23/09/2005 | 18:21
לצורך העברת המסר. רק על כך אפשר לפתוח שירשור שלם.
כמובן שזו הכללה, כמובן שיש מטופלים מקסימים, זו לא שאלה בכלל ולא היה צריך לתקן את הברור מאליו, ועם זאת מאיה, תודה שעשית זאת.
אבי ידע מה אמר אבל זה לא עצר בעדי עד כה. אני אוהב את מקצועי אהבת נפש, אבל גם נפגעתי ממנו לא מעט, ובעיקר מאלה שהכי עזרתי להם ואלה שהיו הכי קרובים. ואולי זו הבעיה שלי ולא שלהם, ואולי צריך אדם חיים שלמים בשביל לשנות או להבין דבר.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תוספת להומאופתיה'
תוספת להומאופתיה
22/09/2005 | 19:58
1
ההומאופתים מסווגים את המטופלים שלהם, הם חייבים כדי להגיע לתרופה המתאימה. כשאחד מבני הזוג מטפל בשני הוא חייב לסווג אותו גם כן.
מכאן הדרך להתבוננות בבן הזוג שלא כאדם כ"תמונת תרופה" (אפשר אולי לעזור לי במנוח העברי הנכון), היא קצרה מאד.
איני רואה כיצד זה יכול לקדם את היחסים בצורה כל שהיא.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'off באגב'
off באגב
21/09/2005 | 18:52
ד.נ.א של הצליל "קרובים" נגזר מ - ק.ר.ב שמשמעותו קרא אבא, אבא בא. כלומר המושג מבטא יחוס והכרה.
יש עוד למשל "קרי אב" שמבטא מקור וקרבת דם.
קרואים, קרוא בא
וכו' וכו' צלילים ותתיהם ומשמעויותיהם.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אצלנו זה לא הולך. לבעלי, אמא שלי,'
אצלנו זה לא הולך. לבעלי, אמא שלי,
21/09/2005 | 20:22
6
2
לדור, לחמתי, לאחותי ולכל חברי וקרובי יש מדקרים, מטפלים במגע ומטפלים תזונתיים- בתשלום מלא ובלי שאני מעורבת.
אני רק עושה את השידוך הראוי בעיני. ונרות הופי גם לפעמים.
לדור אני עושה שיאצו, אבל 5 דקות פעם בשבוע זה לא ממש נחשב. יש לו מדקר מעולה, חביב הקהל בפורום.
אני לא רואה סיבה לטפל בבני המשפחה שלי. אם זה מספיק חשוב להם- שישלמו כסף ויקבלו 200% תמורת כספם.
נוכחתי שאת העבודה שלי מעריכים פחות מאשר עבודה של עמיתים שלי, וממני משוכנעים פחות בנושאי תזונה. שלא נדבר על זה שחבל לי על הזמן, ושאיני לוקחת מהם כסף.
מאידך, אני מטפלת בבני זוג של מטפלים עמיתים.
חוץ מזה, שרפיקי חושב שאם אני עושה לו שיאצו, זה יכול להיות בעירום....
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'שיאצו בעירום '
שיאצו בעירום
21/09/2005 | 23:47
5
42
בכל מקרה, לא על "קושי" כזה דיברתי.

הגברים האלה - תנו להם מטפלת שיאצו צמודה, והם מאבדים את הצפון.
צריך להציע להם להתפשט, לשכב על המזרון - ואז לשלוף מחטים סיניות.

אני מניח שהפרצוף שלהם ייראה אח"כ בערך ככה...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'זה אתה?'
זה אתה?
22/09/2005 | 01:40
4
4
לצפיה ב-'אינך חייב לענות'
אינך חייב לענות
22/09/2005 | 09:22
3
למה אני שואל. זוכר שבזמנו כשנכנסתי להנה בפעם הראשונה, התרשמתי מאוד מיכולותיך המילוליות המשובחות והאינטלגנטיות במיוחד. נוצר בעיני הרושם שאתה איש מבוגר, זקן עתיק כזה, וכנראה שנשמתך הילדותית עתיקה משהו.
אז מאחר ואין אפשרות לחבר פרצוף לכותב, הדמיון עובד במקום.
בקיצור, בעיני רוחי ראיתי את פניך כמו האיש ההוא מהפרסומת לרידמן, זה החייכן הקרח עם הזקן . אשריך טאו, יש לי תחושות טובות לגבי העתיד שלך ואם זה חשוב, אני לא מרבה לטעות בתחזיותי.
שתהיה השנה טובה ושופעת מכל טוב
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
22/09/2005 | 09:59
1
איני הבחור שבתמונה וכמובן גם לא האיש החייכן עם הזקן שמדגמן בפרסומת של רידמן. אגב, שמעתי שהוא היה מנכ"ל של אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, אבל לא זכור לי שמה או שמו. הוא חלה באיזו מחלה סופנית, הרופאים אמרו שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות והוא בחר לעזוב את העבודה, לעבור לתזונה שהתבססה על אוכל אורגני שהוא גידל בעצמו, לתרגל צ'י קונג או משהו דומה וכן הלאה. מאז הוא הבריא לגמרי, וההמשך שייך להיסטוריה. אם מישהו, מבוגרי רידמן או בכלל, יודע עליו יותר, אשמח לשמוע.

בקשר אליי, למחמאות ולתחזיות שלך... תודה.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מצא את הטאו והקיפו בעיגול'
מצא את הטאו והקיפו בעיגול
22/09/2005 | 17:11
1
1
רמז: בגלריית הפורום יש תמונות מרתקות יותר...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מאחר והצלחתי לפספס אותך'
מאחר והצלחתי לפספס אותך
23/09/2005 | 18:25
הייתי רוצה להקיף גם אותך בעיגול, כדי שלא אחכה לסיבוב הבא.
שבת שלום
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מטפלת אבל ..'
מטפלת אבל ..
21/09/2005 | 21:45
2
אני דוקא מטפלת במשפחה הקרובה, להנאת ותועלת שני הצדדים, אבל נכון שלעתים הנושא לא קל.
טיפול ארוך שבן זוגי עשה עשינו באמצעות החלפת טיפולים , כך שהוא טופל אצל חברה, אבל מדי פעם כשצריך חיזוק, או לבנות, אני בהחלט מרגישה שהטיפול הוא באיזשהו מקום אמצעי להעניק אהבת אם בצורה יותר חזקה (וזו הרי כידוע התרופה הטובה ביותר).
ולהבדיל מטיפול, עיסוי כולם אוהבים לקבל ושמחים לשמש כשפני הניסוי כל פעם שאני לומדת משהו חדש. יש לי רק בעיה שמאז שלמדתי שבדי, הנטיה הכללית היא דוקא לשם, מה שלא מאפשר לתרגל את התאילנדי ועוד.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'בצמחים ובדיקור אני מצליח'
בצמחים ובדיקור אני מצליח
21/09/2005 | 22:42
5
בשיאצו רק במקרים אקוטיים.
כמה שיותר קרוב-יותר קשה לי להישאר אמפטי ולא להגיע לסימפטיה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מה רע בסימפטיה?'
מה רע בסימפטיה?
21/09/2005 | 23:11
אשמח אם תחדד - איך אתה מגדיר סימפתיה
אני מסכימה שקשה להתנתק, אך מצד שני כשזה הילד שלך או בן זוגך, אתה למעשה מודאג גם אם את לא מטפל, כך שדוקא הטיפול מרגיע ונותן לך את הסיפוק שביכולת לעזור
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'גם אני אשמח לקבל הבהרה'
גם אני אשמח לקבל הבהרה
21/09/2005 | 23:28
3
כשאמרת "כמה שיותר קרוב", האם התכוונת לקירבה פיזית - של טיפול במגע לעומת דיקור - או לקירבת-דם - של בן משפחה קרוב לעומת מי שאינם כאלה?

מעניין אותי במיוחד גם לשמוע ממך מסקנות ותובנות, אם יש כאלה, לגבי ההצלחה לעשות טיפול בדיקור לעומת הקושי כשמדובר בשיאצו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'בדיקור ובצמחים, יותר קל לי'
בדיקור ובצמחים, יותר קל לי
22/09/2005 | 08:06
2
מהסיבה הפשוטה שאלו טיפולים יותר מרוחקים. אתה מודד דופק, בודק לשון, מתשאל, ואז מבין מתוך זה יחד עם האינטואיציה והידע שלך מה הבעיה ומה צריך לעשות. שם את המחטים ושלום על ישראל.
בשיאצו-לפחות אצלי, מדובר על תהליך הרבה יותר מיידי של אבחנה תוך כדי טיפול והיענות לצורך של המטופל. בשביל זה צריך להיות נקיים-גם ובעיקר מדאגות לאותו מטופל. כי כשאתה דואג האגו שדלך נכנס לסרטים ואז אי אפשר להקשיב לדאו, אתה מתנתק מהמרכז שלך והשיאצו נהיה עיסוי עמוק וכואב.
בקשר לסימפטיה ואמפטיה. ההבדל בין אמפטיה לסימפטיה היא שבסימפטיה אתה מזדהה עם המטופל, ואילו באמפטיה אתה קשוב לו אולם מתוך המרכז שלך. לכן ברגע שיש סימפטיה היכולת שלך להתבונן ולהקשיב נפגעת, כי לקחת את בעית המטופל למקום שלך, ואינך נקי יותר כדי להקשיב לו. ואם אינך נקי ואינך מקשיב, יש בעיה-לפחות בטיפולים שאני עוסק בהם.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-' מעניין, תודה'
מעניין, תודה
22/09/2005 | 09:48
3
לצפיה ב-'דיברנו על זה בעבר.'
דיברנו על זה בעבר.
29/09/2005 | 14:12
אמנם זה רק סמנטיקה אבל בכל זאת אתקן - ההגדרות שנתת הן נכונות אך הפוכות למלים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תלוי איזה טיפול, לדעתי'
תלוי איזה טיפול, לדעתי
21/09/2005 | 23:13
34
2
אם מדובר בלעזור למישהו לשחרר גב תפוס חד פעמית או להתגבר על הצטננות מקרית וחולפת זה דבר אחד ואני מניחה שאפשרי.
ברגע שמדבר בקושי עמוק ומורכב יותר, הרי שכמו שקשה לנו לראות את עצמנו אובייקיבית ככה יקשה עלינו להסתכל על האהובים לנו ביותר בצורה נקיה וזה נראה לי קשה עד בלתי אפשרי כשמדובר בבעיה עמוקה או כרונית.

וכן, סתם הצצתי לרגע. רצה לקטנה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'סוג הטיפול'
סוג הטיפול
21/09/2005 | 23:31
33
1
התכוונתי כמובן באופן מובהק לבעיה עמוקה, כואבת ומורכבת, לא לפינוק או לעיסוי מזדמן.
בלי קשר, טוב לשמוע ממך ולו בקטנה. נשיקות לקטנה.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
21/09/2005 | 23:44
32
2
לצפיה ב-'טיפולים אקןטים כן טיפולים מורכבים'
טיפולים אקןטים כן טיפולים מורכבים
22/09/2005 | 07:31
31
כרוניים עת התערבות של נפש בפירוש לא.
לפעימם צריך לצאת מהמעגל המשפחתי כדי לראות דברים בבהירות
והנושא הכספי הוא חלק חשוב ממרכיכ הטיפול וכיוון שבמשפחה הקרובה אין את האפשרות -וטוב שכך - לכן המומלץ /רצוי זה לפנות לגורם חוצ.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-' לא טיפולים מאד מורכבים מבחינה'
לא טיפולים מאד מורכבים מבחינה
22/09/2005 | 10:18
29
1
נפשית - אכן טיפולים כאלו לא אקח על עצמי, וההסבר שלך אומר הכל.
מצד שני, אני חייבת לציין שלפחות ברפלקסולוגיה, אין (כמעט) טיפול ללא האלמנט הנפשי - אך אני לא רואה בעיה בכך שאני מתמקדת בחיזוק היבט מסויים שהוא נפשי, יותר מכך שאחזק היבט פיזי.
לגבי הנושא הכספי אני בהחלט בניגוד לזרם המקובל, ומאמינה גם בערך שלטיפול חינם = מתנה
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'זה מענין'
זה מענין
22/09/2005 | 11:46
28
לראות שלרפלקסולוגיה יש יכולת השפעה על הנפש דרך כפות הרגלים. לא ברור לי כיצד זה נבדק, האם על פי תחושות של המטופל כלומר, אם הוא מרגיש טוב וחיוני זה אומר שהייתה השפעה על הנפש, הלא כן? משהו כללי שכזה.

בנוגע לחינם ומתנה
על זה נאמר "שונא מתנות יחיה". למה מתנה "הורגת"?
אם תתבונני במרכיבי הצליל "מתנה" תוכלי לראות את תת הצלילים "מת נהיה".
ולגבי "חינם" שמשמעותו היא חי = אדם נם. "חיים בתנומה", חיי חרופ. זה טוב ונכון לגן העדן או לרחם, ולמסעות במדבר סיני.
שני אלה פסולים לאכילה, זו קוטלת את האדם והופכת אותו לעצל ויהיר והשניה עושה ממנו חסר הכרה. על כל דבר משלמים וכסף אינו אמצעי התשלום היחיד שהגון. כך אני רואה את פני הדברים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'התשובה לא פשוטה'
התשובה לא פשוטה
22/09/2005 | 12:49
27
איך אתה יודע שלהומאופתיה יש השפעה על הנפש?
איך אתה בודק?
אני מניחה שהתשובות דומות גם פה וגם שם ..
בדרך כלל במהלך סדרת הטיפולים אתה יכול לראות בצורה מאד מוחשית שינויים מסויימים, לשמוע על שינויים אחרים, ויש דברים שאתה מתכוונן אליהם אך לעולם לא תדע.
לגבי הכסף: אני מכירה את הגישה הזו, וחושבת שהיא מאד מגבילה אותנו. אני מאמינה ב"שלח לחמך על פני המים" - אך זאת כל זמן שהנתינה נעשית מתוך רצון והחלטה של הנותן.
גם אני קיבלתי טיפולים בחינם תקופה ארוכה ממישהי, ועכשיו אני נותנת לאנשים אחרים. באיזשהו מקום זה מעלה את רמת הטוב בעולם.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אור אין דבר כזה חינם'
אור אין דבר כזה חינם
22/09/2005 | 13:17
21
לא במיימד הזה. גם האויר שנמצא בשפע דורש הקצאת אנרגיה על מנת לנצלו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כשאני אומרת חינם'
כשאני אומרת חינם
22/09/2005 | 15:07
20
אני מדברת על כסף - לא על אנרגיות חיוביות, לא על תודה, לא על חיבוק ולא כל דבר אחר שאינו מטבעות, שטרות או צ'ק
ואצלי זה לא רק בנושא טיפולים - עם חברים קרובים או משפחה אנחנו נוהגים לא להתחשבן על ארוחות, נסיעות וכד' אלא כאשר מתחילים להגיע לסכומים גבוהים, ואז אנחנו טיפה מסתכלים ומתחלקים בצורה מסודרת יותר (היום אני משלם ומחר אתה, או: כל אחד משלם על הילדים שלו)
אז אם יש לי חבר קרוב כזה, שאני לא סופרת כמה ימי שישי אנחנו באים אליו לארוחת ערב (כי יש להם 5 ילדים אז קשה להם להגיע אלינו) מותר לי לצ'פר אותו בעיסוי בלי תשלום סתם כי בא לי?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אור,אני חושש שאת מפרשת'
אור,אני חושש שאת מפרשת
22/09/2005 | 21:37
19
את דברי לא נכון. את נתפסת לכסף.
אין לי שום דבר נגד ג'סטות והכסף הוא לא הנושא, וזה לא נתון לשיקולך או לרצונותייך. זה הרבה יותר עמוק מכך. אם את משחררת משהו ממך, אפילו אם הוא נעשה באהבה ובהנאה, נוצר חוסר שרוצה להתמלא והוא יתמלא כך או אחרת. גם למה שאת מתכוונת אינו חינם. המושג חינם אינו מתקיים במיימד הזה. אבל זו דעתי והיא אינה קשורה בנדיבות או קמצנות או רכושנות וכדומה.
מותר לך לצ'פר את מי שאת רוצה, מה השאלה. מותר לך לעשות מה שבא לך.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני חושבת שאני מבינה אותך'
אני חושבת שאני מבינה אותך
22/09/2005 | 22:32
18
אלא שאיני מסכימה אתך.
בניגוד לדברים החומריים בהם כשאתה נותן משהו, נוצר חוסר, אני מאמינה וחשה כי בנושאים הרוחניים כאשר אתה נותן, אתה מתמלא.
ולכן השאיפה היא להגיע לאותה דרגה של רוחניות והתכווננות שתעביר את הטיפול מהמישור הפיזי הטהור למישור מספיק גבוה, שבו באמת הדברים שאמרתי מתקיימים.
כל זה הוא מצד המטפל.
יחד עם זה ברור כי בדרך השגרה ראוי לקחת כסף על טיפולים - הן מטעמי התפרנסות של המטפל, והן בגלל שמרבית המטופלים אינם בדרגה שהם יודעים לקבל מתנת חינם, והם זקוקים לתחושה של מתן ערך לטיפול על ידי התשלום. מה שגילה אוסאוי כאשר עסק בחלוקת הרייקי חינם, היתה שעל ידי כך הוא פגע באנשים ולא עזר להם. המודעות לתופעה זו משמשת לי כדגל אזהרה כאשר אני בוחרת למי לתת מתנה ולמי לא.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'בסדר אור'
בסדר אור
23/09/2005 | 08:34
17
אני מבין מה שאת אומרת, אך איני מסכים איתך. אני רואה את התנועה האנרגטית בצורה אחרת, כבר כתבתי על חינם ומתנות ולא אשוב על זה.
אם נחזור לנקודת המוצא שהיא טיפול בקרובים ולא צ'ופרים, האם תטפלי גם כשאין לך חשק? מה שלא אמור לקרות בקליניקה האמיתית, ששם את מטפלת לפי מה שהיומן מכתיב, כאשר המחוייבות היא שם הדבר. האם את יכולה לומר שתוכלי להתחייב לקרובייך כמו שאת מתחייבת למטופלים מן השורה ? ואני מתכוון לטיפול אמיתי ולא להתפנקות או צ'ופר חד פעמי מזדמן.
אגב, אני נוגע המון בקרובי, מעסה, מלטף, פולה כינים כשצריך, מקלח, מאכיל נותן ארניקה וכו', אבל זה עדין לא נקרא טיפול לפי השקפתנו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'טיפול מחייב'
טיפול מחייב
23/09/2005 | 09:05
16
התשובה לשאלתך היא כמובן כן , וארחיב:
נקודת המוצא שלי היתה שהזכות שלי היא לתת ללא תמורה. אבל הבחירה היא שלי לגבי גבולות הנתינה - העובדה שבחרתי לטפל בדודה קלרה , לא מחייבת אותי לטפל גם ב 13 האחים שלה, השכנים, הדודנים, החלבן ובעל המכולת.
ועל אחת כמה וכמה לא מחייבת אותי לטפל בזמנים שאינם נוחים לי רק כי במקרה נפגשנו באיזה ארוע משפחתי (אני מוציאה מכלל זה את הארוע שבו כשהגעתי בא אלי מישהו בבכי שהגב שלו תפוס ולקחתי אותו הצידה לשחרור קצר - מסכימה אתך: זה לא ממש טיפול)
כאשר אני מתחילה לעבוד מטופל אנו קובעים את סדרת הטיפולים, מתי נפגשים ואיפה - והסכמה זו מחייבת את שני הצדדים. בטיפול בקרובי משפחה הנוהל הוא זהה לחלוטין. עכשיו יש לי קליניקה מסודרת, אבל גם לפני כן הטיפול נעשה עם מסגרת, עם פרטיות ועם האווירה הנכונה.
לפני כמה שנים טיפלתי בגיסתי בסלון, כאשר מבעוד מועד העפנו את כולם מהבית, הדלקנו נרות, שמנו מוזיקה. באמצע הטיפול נכנסו כל הילדים, הדליקו טלויזיה והתחילו להתייחס למה שקורה בחדר. ברור שהטיפול הזה לא היה טיפול, ולכן לטיפולים הבאים נסענו במיוחד למקום אחר, ולמדתי את הלקח
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מסכימה עם אור'
מסכימה עם אור
23/09/2005 | 09:22
1
העובדה שבוחרים לתת משהו, אינה אומרת שאין לנתינה הזו גבולות. הבחירה לתת היא את מה שאני מסכימה ספציפית לתת. זה לא אומר שזה לתמיד, זה לא אומר שאני צריכה להסכים אם זה בשעה לא נוחה לי, זה לא אומר שאני לא יכולה להפסיק כשזה לא מתאים יותר.
לפעמים יש החלפה, סחר חליפין- למשל בעבר נתתי למישהי שיעורי מחשב והיא נתנה לי טיפולי דיקור. לא התחשבנו אחד לאחד, לפעמים יצא שקיבלתי יותר טיפולים ולפעמים יצא שהיא קיבלה יותר שיעורים, לפי הצורך באותו זמן.
לפעמים, פשוט מתאים לתת למישהו מתוך נתינה בלי לדעת ספציפית מה אקבל מזה. לפעמים הנתינה עצמה ממלאת ותמיד תמיד מתמלא הכלל שדיברה עליו אור של "שלח לחמך על פני המים".
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'"שלח לחמך על פני המים'
"שלח לחמך על פני המים
23/09/2005 | 12:26
כי ברבות הימים תמצאנו", זה משפט אינטרסנטי ממדרגה ראשונה. אין מדובר כאן על חינמיות אלא על ציפיות.
יש עוד אימרה ששמעתי פעם ממוטי בעל המכולת אומר לעליזה השכנה "גבינה בחינם יקירתי, יש רק במלכודת".
להחליף טיפולים אחחלה, פרחים, תופים, יעוץ פיננסי, בניית אתר וכל דבר שיש לו ואני זקוק לו על מנת להתקדם, להשתפר ולהתפתח ביכולותי להמשיך ולתרום.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תקראי שוב את מה שמיכל כתבה'
תקראי שוב את מה שמיכל כתבה
23/09/2005 | 12:12
13
אולי תביני אותי יותר טוב.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'בהחלט קראתי וגם התייחסתי'
בהחלט קראתי וגם התייחסתי
23/09/2005 | 14:32
12
אמנם לא עניתי למיכל באופן ישיר בשרשור הזה, אך בהחלט חלק מהדברים שכתבתי מתייחסים לדברים שכתבה.
אכן, מי שהמשפחה שלו לא נוטה לקבל את הגבולות שהוא קובע, מוטב שירחק ולא יתחיל בכלל עם הצרה הזו. אצלי בתחום המשפחה זה בסדר, אבל הבאתי תחום אחר - הקיבוץ - שבו מסיבות דומות לאלו של מיכל עם המשפחה אני בכלל לא רוצה לגעת.
אני לא טומנת ראשי בחול, וטוענת שאין דברים כאלו.
כל מה שאני אומרת, הוא שלא צריך לעשות תיאוריות כוללניות ממקרים פרטיים - מי שלא יכול לעבוד עם משפחתו כי זה נסחף למחוזות לא רצויים - שלא יעבוד, מי שכן יכול - זו מתנה נפלאה, שהוא רק יצא נשכר ממנה.
העובדה שבמקרה הפרטי שלך אתה לא יכול לתת טיפולי חינם היא לגיטימית לחלוטין, מקובלת ומובנת, אך אל תיצור מכך כללים "גבינה חינם יש רק במלכודת" זה נחמד עבור חנווני, אבל אני רואה את עצמי כמי שנמצאת על דרך של התפתחות רוחנית, ולכן יוצאת נשכרת מאותם המקרים בהם יש לי יכולת להעניק למי שראוי בעיני ויודע גם לקבל באותה רוח.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני מסכימה עם שניכם'
אני מסכימה עם שניכם
23/09/2005 | 16:22
10
אבל יותר נוטה לכיוון של אלישוע.
בתחילת דרכי כמטפלת הייתי נכנסת למצב מדיטטיבי בכל טיפול, ולאחר מכן אי אפשר היה לנחש מי קיבל טיפול ומי נתן, שכן הייתי ב"היי" והרגשתי נהדר. איכשהו עם השנים ההשפעה הזו נפסקה, לצערי.
הרבה פעמים כשחשבתי שטיפול בחינם או בהנחה משמעותית יעשו רק טוב, גיליתי שזו היתה טעות. אני לא לגמרי סגורה על משמעות המושג "חוב קרמתי", אבל נדמה לי שהוא משחק כאן תפקיד.

טאו, אשמח לשמוע את דעתך בעניין
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'האם יש כאן שאלה של הסכמה?'
האם יש כאן שאלה של הסכמה?
23/09/2005 | 17:20
4
אני חושבת שמה שעלה בשרשור הזה אלו 8000 הצדדים של סוגיה מאד מורכבת, שאין בה שחור ולבן, אלא לקיחת הדברים שמתאימים לנו לתקופה מסויימת בחיים, ולסיטואציה מסויימת.
לטעמי, מאיה הגדירה זאת נכון - אין טיפולי חינם, כי תמיד יש תמורה בצורה כלשהי.
עבור כל מטופל ובכל זמן שאני חשה כי המתנה שלי אליו נותנת לי תמורה איכותית מבחינתי (שהיא אמנם רוחנית לחלוטין) - אזי "אני צודקת"
אבל אם אתעלם מסוגיות שהועלו פה בצורה מקיפה, מסימני אזהרה ואתן לעצמי לחוש מנוצלת או להתרוקן כתוצאה מטיפול שנתתי חינם אז "אלישוע צודק"
אלו פשוט מצבים שונים שיכולים לקרות לאותו אדם בסקלה מגוונת ביותר ולאורך חייו כמטפל.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
23/09/2005 | 17:41
3
כמה טוב שאפשר להחליף דעות ולקיים דיונים מעשירים ומרתקים כל כך, ושוב תודה לטאו על שהתחיל את השרשור.

האם את חושבת שחלק מההבדלים בין הגישה שלך ושל אלישוע נובעים מהעובדה שאצלך זה עיסוק צדדי ואת לא מתפרנסת מכך (ואפילו ציינת שאין לך זמן לטיפולים נוספים, בתשלום)?

אני גם בהחלט מבינה את מה שכתבת בעניין הקיבוץ. ה"קיבוץ" שלי הוא המשפחה המורחבת וחוג החברים של החברים, ובחלק מהם ממש לא מתחשק לי לטפל...

שבת נפלאה
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'יתכן מאד'
יתכן מאד
23/09/2005 | 17:49
1
כפי שאמרתי אלו לא החלטות לחיים, אלא החלטות שיכולות להשתנות מול אנשים מסויימים ובתקופות מסויימות.
ויש עוד "סוד קטן" - עשיתי חשבון כמה כסף ישאר לי אם אקח כסף על הטיפול, ומכיוון שאחרי שכל ה"שותפים" לקוחים את חלקם נשאר סכום אפסי, פשוט לא כדאי לי להתעסק עם כסף.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אז מה בעצם את אומרת'
אז מה בעצם את אומרת
23/09/2005 | 18:14
שאת נטולת דאגות כלכליות (מאחל לך) וכל עיתותייך וכוחותייך עימך. אם כך, אז את ברת מזל, אשרייך וטוב לך מבחינה זו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'נקודה מצויינת מיכל'
נקודה מצויינת מיכל
23/09/2005 | 18:07
שהעדפתי לא להעלותה בעצמי. מבלי לפגוע באיש, יש שהעיסוק הוא מעין הובי ויש אנשים שכל יהבם הוא מקצועם. חובבים לא יכולים להבין דברים מעין אלה גם אם הם נאורים, משכילים ובעלי כוונות טובות.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אשמח להביע את דעתי בעניין'
אשמח להביע את דעתי בעניין
25/09/2005 | 09:46
4
רק לפני כן אבקש לדעת באיזה עניין מדובר...
האם השאלה היא טיפולי חינם?

אם כן, אגב, נדמה שבסיפור המקסים שלך המסקנה היא קצת שונה מזו ש"טיפולים בחינם או בהנחה משמעותית הם טעות", לא?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'שלושה עניינים היו שם:'
שלושה עניינים היו שם:
25/09/2005 | 10:48
3
מצב מדיטטיבי בטיפול, טיפולי חינם, ו"חוב קרמתי".
התייחסת לאחד מהם, שניים עוד מחכים לך...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'על מצב מדיטטיבי בטיפול וטיפולי חינם'
על מצב מדיטטיבי בטיפול וטיפולי חינם
25/09/2005 | 12:11
2
1
כמו שאני מבין את זה, המצב המדיטטיבי הוא הכרחי בזמן הטיפול. אני לא יודע אם זה חייב להיות דווקא הרגשת "היי". בהגדרה שלי, מצב מדיטטיבי הוא לא משהו מיסטי או יוצא דופן, אלא עניין של מיקוד הלב והכוונה, או בפשטות מצב התודעה שלי. כשזה קורה, אני באמת מרגיש שקיבלתי המון במהלך הטיפול; כשזה לא קורה, אני בעצם לא ממש מסוגל לטפל, וכך התחיל בעצם השרשור הזה - נתקלתי בקשיים לטפל ממקום נקי בבת הזוג שלי. אני לא חושב שזה בלתי אפשרי, אגב, אבל זה בהחלט הרבה יותר קשה. עניין של מאמץ ותרגול מתמשכים, כנראה. על כל פנים, בדיוק כמו שאני אתקשה לטפל כשהברכיים או האצבעות שלי כואבות, כך אתקשה גם לטפל עם תודעה מפוזרת, כוונה לא ברורה, לב מבולבל או אגו משתולל. אלה עשויים להיות מצבים שכיחים, אבל אין להם מקום בזמן טיפול.

ביחס לטיפולי חינם, אני מגלה הבנה לשתי הגישות (או יותר) שיש כאן. אמנם כמעט כל הטיפולים שלי כרגע ניתנים ללא תשלום, ואלה שכן הם עבור תשלום סמלי, אבל יש לזכור שאני עדיין בשלב הלימודים הרשמיים, אני צובר ניסיון מהטיפולים, חלק מהטיפולים שלי הם במסגרת החלפת טיפולים וכמו כן אני עובד בינתיים במקום עבודה אחר שמספק לי הכנסה, ולכן אפשר לומר שאני נהנה מלוקסוס שבכלל פוטר אותי מהצורך להתלבט בנושא כצורך קיומי. בלי קשר, אני נוטה להסכים עם הגישה האומרת שלאורך זמן, טיפולים בחינם יוצרים ג'אקי, אנרגיה שלילית. המטפל צריך לדרוש תמורה עבור הטיפול, ולא רק משום שזוהי פרנסתו - שזו סיבה בהחלט מספקת בפני עצמה - אלא גם משום שללא תשלום יש סיכוי גדול שהמטופל לא יעריך את זה, לא ייקח אחריות על הטיפול ובסופו של דבר גם לא יפיק מהטיפול את מה שיכול היה להפיק. כדאי אולי לחזור ולהדגיש בכל זאת את הסיבה הראשונה, כי היא באמת לגיטימית: מי שרוצה להתפרנס מטיפולים, ואינו עשיר מופלג, חייב לגבות כסף עבור הטיפולים שלו. כמו כן, העובדה שמדובר בעיסוק הוליסטי שמעורבים בו המון אהבה, אמפתיה, מסירות ונתינה, לא סותרת את העובדה שעבור הטיפולים מתבקשים המטופלים לשלם. כסף הוא לא מילה גסה, להבנתי. אני יכול לקבל את ההסבר שיש כאלה, שאצלם הרצון להימנע מלקחת כסף עבור טיפולים נובע באמת ממניעים אציליים. אולם כאשר אני מסתכל על עצמי, אני סבור שפעמים רבות הרצון להימנע בכל תוקף מלקחת או אפילו לבקש כסף נבע מקושי אישי שלי עם נושא הכסף, מעניינים לא סגורים עם מה שכסף מייצג, שזה עמוק יותר מעובי השטרות; העניין נוגע בסוגיות של הערכה עצמית, של אסרטיביות ושל היבטים נוספים שאינם מצטמצמים לאופן בו אני רואה את נושא הטיפולים, אלא קשורים לאופן בו אני רואה את עצמי, את זולתי ואת יחסי הגומלין בינינו.

על חובות קרמתיים אפשר לדבר הרבה, אבל כיוון שמיכל ציינה שהיא לא לגמרי סגורה על משמעות המושג, אולי כדאי שנבהיר תחילה למה בדיוק הכוונה לפני שנמשיך.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תענוג לקרוא אותך'
תענוג לקרוא אותך
27/09/2005 | 15:58
1
כרגיל... והרשה לי להביע שמחה ורינה על כך שחזרת להקפיד על נוכחות תדירה בפורומנו.

מאחר וכמו שכתבתי, אני לא סגורה על משמעות המושג "חוב קרמתי", אני לא בטוחה שאגדיר את הנושא כמו שצריך. אז אפשר לשכוח מהעניין, אבל אם למישהו יש מה לומר בנושא, אשמח.


רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
27/09/2005 | 16:22
1
לצפיה ב-'אז בהצלחה בהמשך דרכך'
אז בהצלחה בהמשך דרכך
23/09/2005 | 18:01
3
לצפיה ב-'מאוד מסכימה איתך'
מאוד מסכימה איתך
23/09/2005 | 14:40
4
אבל גם עם אלישוע .  אני לא חושבת שהדברים מנוגדים.  כשאנחנו עובדים חינם, אנחנו אומנם אלה שנותנים, אבל קודם כל אנחנו גם מייד מקבלים. מקבלים משהו שחשוב לנו: תודה,הערכה, לפעמים גם מקבלים מטופל אחר שהגיע בעקבות הטיפול החינמי.  הנתינה לא חייבת להיות אחד לאחד ולא חייבת להיות באותה המטבע אבל תמיד כשנותנים גם מקבלים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'בהחלט לא מנוגדים'
בהחלט לא מנוגדים
23/09/2005 | 15:00
2
אלישוע ואני מתייחסים לסיטואציות שונות שיכולות לקרות בתוך הטווח הרחב של האפשרויות. כולנו הרי יודעים שאין תשובה של שחור ולבן לשאלה כה מורכבת.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כוונתי היא'
כוונתי היא
23/09/2005 | 16:05
1
שאין סיטואציה בה את נותנת חינם.  יתכן שאת מקבלת חזרה במטבע שונה, אבל את תמיד מקבלת.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
23/09/2005 | 18:10
1
לצפיה ב-' הוא שאמרתי במילים אחרות'
הוא שאמרתי במילים אחרות
23/09/2005 | 18:09
1
לצפיה ב-'אהלן'
אהלן
22/09/2005 | 11:48
2
לצפיה ב-'שרשור מרתק'
שרשור מרתק
22/09/2005 | 16:17
1
תודה טאו, שהעלית את הנושא. כנראה שיש נושאים שלא משנה כמה פעמים נדבר עליהם, זה עדיין יעשיר אותנו וייקח אותנו למקומות רבים, אפילו בלתי צפויים.

גם אני מטפלת בבני משפחה, למרות שאני חושבת שזה לא רעיון ממש טוב. ויש לי כמה דוגמאות:

1. טיפלתי בקרובת משפחה שהיתה מאושפזת ובמצב עגום. הלכתי פעם ביומיים לבית החולים, תמורת תשלום לא גבוה. לאט לאט היא לחצה שאוריד את המחיר. המשכתי לבקר אותה בביתה, והיא הערימה תנאים, למשל שאבוא רק בשמונה בערב, דבר שהיה קשה לי לבצע, הורידה שוב את המחיר (התנגדות לא הועילה) בהמשך שאקח אותה לשרותים (היא נכה) ועוד דברים שלא רציתי לעשות. בסופו של דבר הגענו למצב בו אני מסתכלת על השעון ומחכה שהזמן יעבור, ויוצאת מהטיפולים בהפסדים כלכליים. הכל בשביל שתרגיש טוב יותר, מכיוון שהמצב באמת היה בכי רע וזו היתה מצווה והמעט שיכולתי לעשות. הטיפולים עזרו מאוד והיא הצליחה ללכת אחריהם מהר והרבה, דבר שגרם לכאבים כי זה נעשה ללא פיקוח. קרובי המשפחה פירשו את זה ככאבים שנבעו מהטיפול... אם לומר את האמת, היא עלתה לי על העצבים, ובשלב מסויים הפסקתי ללכת. היא רצתה מאוד שאמשיך לבוא אבל כל הסיפור הזה גרם לי לסלידה ממנה. מאז גם ביקרתי אותה לעיתים מאוד רחוקות, ובכל פעם היא ביקשה שאטפל בה וסירבתי. היום אני לא מתחרטת שעשיתי את זה, אבל כן הייתי צריכה להיות חזקה יותר ולהעמיד גבולות.

2. טיפלתי בכמה חברים ובבני משפחה, ואלה שכאב להם או שפחדו ממחטים נטו לתת הרבה יותר ביטוי לפחד ולכאב, לפעמים באופן מאוד דרמטי, דבר שהקשה מאוד וגם עיצבן אותי. חברה אחת פשוט צעקה עלי במהלך הדיקור.

3. טיפלתי כמעט בכל בני המשפחה שלי, ולפעמים זה הגיע למצב שבו הגעתי לארוחה בשבת וכולם ביקשו טיפול, לא רק בשביל הכייף. לאחותי היתה דלקת עיניים, לאחי כאב הגב וכו'. מצאתי את עצמי עובדת בשבת, ובשלב מסויים הייתי צריכה להבהיר להם שיש יום אחד בשבוע שבו אני לא רוצה לשמוע על מחלות, ושמי שרוצה מוזמן לבוא אלי לקליניקה, שם יותר נוח לי. אבל הם העדיפו את טיפולי הבית... כשהמטפל הוא בן משפחה, הרבה יותר קל להתפנק עליו.

4. טיפול אמיתי מתייחס למצב בו נמצא המטופל. כשאנו מטפלים באמא או בבן זוג, זה פשוט לא הגיוני לתת טיפול שמתייחס לקושי לקבל ולתת אהבה, לדוגמא, או לשנאה עצמית, או לכל דבר אחר שזה לא המקום שלנו להיות בו. ניסיתי לטפל באמי בדיקור מהסיבה הפשוטה שהיא לא רצתה ללכת לטיפול "אמיתי". יצאתי מזה פגועה והסברתי לה שאני הבת שלה, לא מטפלת ולא חברה.

5. בשלב מסויים שלחתי את סבתא שלי לטיפול אצל חברה שמטפלת בשיטת "רולפינג". בתמורה טיפלתי בבעלה של אותה מטפלת. לא קיבלתי על כך תשלום, אבל לראות את החיוך של סבתא שלי אחרי הטיפולים שווה יותר ממליון יורו, וכמות האוכל והמאפים שקיבלתי אחר כך היוו תמורה מספקת...

6. העובדה שעברתי לחו"ל היוותה תמריץ לשתי אחיותי ללכת לטיפול סיני אצל אחד המורים שלי. באחת מהן טיפלתי בארץ אבל תמיד הרגשתי שיש משהו שאני לא עולה עליו. בכל אופן, אני מאושרת מכך שהן הולכות לטיפול אצלו מכיוון שאני בטוחה שהן מקבלות טיפול מעולה בלי רגשות אישיים, דבר שאני לא יכולתי לתת ולכן לא היה טוב מספיק.

7. אם אני אחפש אני אמצא עוד דברים לכתוב, אבל די, מספיק.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מעניין מאד לקרוא '
מעניין מאד לקרוא
23/09/2005 | 13:58
תודה על העדויות והדוגמאות.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'ואני חשבתי שרק לי זה קשה..'
ואני חשבתי שרק לי זה קשה..
22/09/2005 | 18:33
הייתי בטוחה שאני מטפלת לא טובה כי קשה לי לטפל בקרובי משפחה.
תודה ששיתפתם זה עזר לי מאד
ת.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'השאלות שהוצפו כאן'
השאלות שהוצפו כאן
23/09/2005 | 09:22
השרשור הזה היה מעניין ומעורר מחשבה - עורר אצל כולנו נקודות תורפה וקושיות שאנו מתמודדים אתם יום יום.
השאלה הראשונה שהוצפה מעל פני השטח היא לגבי היכולת (הרגשית?) של המטופל להתייחס בצורה המקצועית לקרוב משפחתו
עלה גם הנושא של הצורך בהתנתקות
ועלה הקושי של ההתחשבנות הכספית
אך יש נושא סמוי שעבר כחוט השני בכל מיני תשובות בצורה מעט מעורבבת עם הנושאים האחרים, והוא נושא המחוייבות לטפל במי שפונה אליך:
נראה לי שחלק מהחשש שעולה כאן הוא שאם מתחילים לטפל בקרוב משפחה אחד, אזי כל מי שפונה אלי ובכל צורה מחייב אותי לטפל בו. ואז הרבה יותר קל להגיד - אני לא מטפל בקרובים - והפתח לא קיים.
אני מודה שזה קושי.
חוץ מהמשפחה (אתה כאמור הדברים מסתדרים נהדר ומקובלת על שני הצדדים) אני גם גרה בקיבוץ, ועד לאחרונה "שמרתי בסוד" את העיסוק שלי ברפואה משלימה. לא בדיוק התאמצתי להסתיר, אבל בהחלט ובמודע לא סיפרתי לאף אחד. אותו הקושי שאתם מעלים פה מצד הדודים, עלה אצלי בחוסר רצון להתחיל לטפל באנשים שיש לי מערכת יחסים מורכבת אתם שלא כולה אהבה טהורה.
לאחרונה גילו אותי, ואני מקבלת "רמזים" מהסביבה שזאתי וזאתי היתה אצלי בקליניקה והתלהבה ומתה לקבל עיסוי תאילנדי, לזה ולזה יש בעיה ואולי תקחי אותו במחיר מוזל לסדרת טיפולים וכד'. ואני דוחה אותם בטענה של חוסר זמן (מה שנכון מאד דרך אגב), אבל מודעת לזה שזו בריחה מהבעיה האמיתית.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לי לדוגמא מאוד קשה לטפל'
לי לדוגמא מאוד קשה לטפל
23/09/2005 | 11:39
1
בבני משפחה
אני לא מדברת על טיפול חד פעמי אם נתפס הצוואר או לתת עיצה אם כואב הראש אלה אני מדברת על עיניין של טיפול שלם.
יש משהו ביחסים של מטפל ומטופל שמאוד קשה ליישם על בני משפחה וחברים.
קשה לשים את הגבול.
כשאני מטפלת במישהו אני פותחת איתו פצעים כואבים באישיות שלו, אנחנו משוחחים על הכל וגם יותר קל לו להפתח אליי כי הוא לא מכיר אותי. כשאתה מול בני משפחה וחברים זה קצת יותר קשה, כי לא תמיד הם רוצים לשוחח על דברים, הם מפחדים שתשפוט אותם ולפעמים קשה מאוד להגיע למקור הבעיה.
עוד צד לדבר הזה היא העובדה שהם רואים בל חבר ולא מטפל. והיחס הוא בהתאם. אני לא עושה למטופלים שלי קיצורי דרך, אני משוחחת איתם המון על זה שצריכה להיות מחוייבות לטיפול אחרת הוא לא יצליח וכשזה בן משפחה הוא מרשה לעצמו לפעמים לזייף, כי מאוד קשה להעביר אותך למעמד של סמכות, איך תהיה סמכות על בן הזוג שלך או על אחד ההורים שלך?
מאוד קשה לעשות את המעבר הזה.
כי בסופו של דבר מטפל זאת סמכות עם הרבה כוח .
אני לא נוהגת לטפל בבני משפחה וחברים יותר מטיפול אחד שהוא ממש למקרה חירום.
אני מעדיפה לשלוח אותם למטפלים אחרים.
כי יחס של מטפל ומטופל מאוד קשה ליישם עם בני משפחה.


חן
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'בקשר לנושאים הכואבים'
בקשר לנושאים הכואבים
23/09/2005 | 14:57
אני מאד מתחברת עם מה שכתבת, אכן זה קושי גדול ויכול גם להרוס את הקשר הטבעי עם חבר או בן משפחה.
נתקלתי גם בצד השני: טיפלתי במישהו חצי קרוב, שכתוצאה מדברים מאד קשים שעבר בחיים הוא מתקשה לתת אמון באנשים. בשיחות נפש שניהלנו מצאתי שהוא מצליח להפתח בפני, כפי שהוא לא יכול להפתח בפני זרים, אבל אין לי כלים לטפל בו בצורה מילולית ואין לי די עצות לתת לו - הצעתי לו טיפול, ואכן בתוך הטיפול הרפלקסולוגי הצלחתי לחזק ולעזור בנקודות שלא יכולתי להגיע אליהן אחרת. ובסופו של דבר הצליח להגיע לטיפול מקצועי שהוא נזקק לו, וקודם לכן לא היה מוכן להפתח אליו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'טיפול בבתזוג בזמן הריון ולידה'
טיפול בבתזוג בזמן הריון ולידה
24/09/2005 | 10:53
1
בהריון הקודם טופלתי בשיאצו.
המטפל, שגם את רעייתו הכרתי, סיפר לי אז שהוא טיפל באישתו לפני כל הריון, במהלכו, בלידה ואחריה.
זה טיפול ממושך - לא שיחרור גב תפוס.
אבל לי זה נראה יותר כמו דרך של בנהזוג לקחת חלק בהריון, הרבה יותר ממה שרוב הגברים יכולים.
האם גם זה נקרא לטעמכם "טיפול בקרובים"? או שמא יש לזה סטטוס אחר לגמרי.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'למה לשים תויות?'
למה לשים תויות?
24/09/2005 | 11:44
קודם כל - בודאי שזה טיפול בקרובים.
אבל כפי שציינת, לטיפול הזה יש מהות שהיא שונה מאד מטיפול במחלה או בקושי אישי - יש כאן שותפות של שני בני הזוג בהריון.
אני חושבת שזה דבר פשוט נפלא, וגם אם אותו מטפל מאמין, כמו רבים כאן, שאין לטפל בקרובים, הרי שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'האם מישהו חשב על הצד המנוגד'
האם מישהו חשב על הצד המנוגד
26/09/2005 | 22:06
שבו הצורך לטפל בקרובים בא מהמטפל? מה קורה אז לדעתכם?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'זווית ראיה חדשה על אויביך'
זווית ראיה חדשה על אויביך
28/09/2005 | 07:52
3
7
מתוך אמנות האושר, ספר מאת הדאלאי לאמה והווארד ס' קטלר:

זווית ראיה חדשה על אויביך

עיקר שיטתו של הדאלאי לאמה לשינוי הגישה כלפי אויבינו טמון בניתוח שיטתי והגיוני של תגובתנו האופיינית כלפי אנשים הגורמים לנו נזק. הוא הסביר זאת:

"יש להתחיל בבחינת גישתנו האופיינית כלפי יריבינו. באופן כללי מובן שאיננו מאחלים לאויבינו דברים טובים. אך אם יריבך יהיה אומלל עקב מעשיך, האם תמצא בכל מקור לשמחה? אם תחשוב על כך בתשומת לב, תבין שאין דבר גרוע יותר מאשר לשאת את הנטל של רגשות עוינות ושל רצון לגרום נזק לזולת. האם אתה באמת רוצה להיות מרושע עד כדי כך?

אם אדם נוקם במישהו, הדבר יוצר מעגל קסמים. אם תנקום בו, הוא ינקום בך חזרה, אתה תחזיר לו כגמולו וחוזר חלילה. כשהדבר קורה ברמה הקהילתית, הוא עלול להמשיך הלאה מדור לדור, ומכך סובלים שני הצדדים. הדבר משבש את כל החיים. אפשר לראות זאת במחנות פליטים, שבהם מלבים את רגש השנאה של קבוצת אנשים כלפי קבוצת אנשים אחרת. זה מתחיל בילדות ונמשך הלאה, והדבר עצוב מאד. כעס או שנאה דומים לחכה בידי דייג, יש להשתדל לא להיתפס בה.

יש אנשים הרואים בשנאה כלי המועיל לאינטרס הלאומי. אני רואה בכך דבר שלילי מאד. הוא מעיד על קוצר ראייה. התנגדות לדרך חשיבה זו היא הבסיס להלך הרוח של חוסר אלימות ושל הבנה הדדית."

לאחר שקרא תיגר על הגישה האופיינית של אדם כלפי אויביו, המשיך הדאלאי לאמה והציע דרך חלופית להתבונן באויביך, נקודת מבט חדשה שתוכל להשפיע באופן מהפכני על חייו של כל אדם. הוא הסביר:

"באופן כללי הבודהיזם מקדיש תשומת לב רבה לגישתנו כלפי יריבים או אויבים. זאת משום ששנאה יכולה להיות המעצור הגדול ביותר להתפתחות חמלה ואושר. אם תוכל לטפח סבלנות וסובלנות כלפי אויביך, יהיה כל השאר קל הרבה יותר – חמלתך כלפי כל הברואים תתחיל לזרום באופן טבעי.

בעיני מתרגל רוחני, אויביו של אדם ממלאים תפקיד מכריע בחייו. כפי שאני רואה זאת, חמלה היא התמצית של החיים הרוחניים, ולכן תרגול של סבלנות ושל סובלנות הוא הכרחי להשגת הצלחה מלאה בגילוי אהבה וחמלה. אין גבורה הדומה לסבלנות, כפי שאין מצוקה הגרועה משנאה. מסיבה זו יש לגייס את כל המאמצים כדי שלא לטפח שנאה כלפי אויביך, ולהשתמש בעימות כהזדמנות לתרגול סבלנות וסובלנות.

למעשה, יריבך הוא התנאי ההכרחי לתרגול הסבלנות. ללא פעולה מצד היריב לא תתאפשר צמיחה של סבלנות ושל סובלנות. חברינו אינם מעמידים אותנו בדרך-כלל במבחן, ואינם מספקים לנו הזדמנויות לטיפוח סבלנות. רק יריבינו עושים זאת. מנקודת מבט זו אנו יכולים להחשיב את יריבינו כמורים גדולים ולהוקיר אותם על שהעניקו לנו הזדמנות יקרה מפז לתרגול הסבלנות.

יש אנשים רבים בעולם, אך רק עם מעטים מהם אנו יוצרים קשר, ועוד פחות מהם גורמים לנו קשיים. לכן כשאתה נתקל בהזדמנות לתרגול סבלנות וסובלנות, עליך להתייחס לכך בהכרת תודה. זוהי הזדמנות נדירה, ממש כמו למצוא במפתיע אוצר שהיה חבוי בביתך. עליך לשמוח ולהיות אסיר תודה ליריבך על שהעניק לך הזדמנות יקרה זו. אם תצליח אי-פעם בתרגול סבלנות וסובלנות, שהם גורמים מכריעים לעקירת רגשות שליליים, יושג הדבר בזכות שילוב מאמציך וההזדמנויות שיריביך העניקו לך.

מובן שאדם עשוי לחשוב: ' מדוע עליי להוקיר את יריבי או להבין את תרומתו, כשלא היתה לו מלכתחילה שום כוונה לעזור לי או להעניק לי הזדמנות יקרה זו לתרגול הסבלנות. לא זו בלבד שאין לו כל משאלה או כוונה לעזור לי, יש לו כוונה יזומה וזדונית להזיק לי! לכן, מן הראוי שאשנא אותו – ברור שהוא אינו ראוי ליחס של כבוד'. לאמיתו של דבר, מצבו הנפשי של היריב וכוונתו לפגוע בנו הוא הדבר ההופך את פעולתו לייחודית. שכן אילו היתה זו רק פעולת הפגיעה בנו, היינו שונאים רופאים ומחשיבים אותם ליריבינו, משום שלפעמים הם מכאיבים לנו, כמו בניתוח. איננו מחשיבים פעולות כמו ניתוח כפעולות מזיקות או כפעולות איבה, משום שכוונתו של הרופא היא לעזור לנו. לכן דווקא הכוונה לגרום לנו נזק היא ההופכת את היריב לייחודי ומעניקה לנו הזדמנות יקרה לתרגול סבלנות".
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'המשך: האם גישה זו מעשית?'
המשך: האם גישה זו מעשית?
28/09/2005 | 07:53
2
האם גישה זו מעשית?

תרגול ההתבוננות בבעיותינו באופן שכלתני והלמידה להתבונן בבעיותינו ובאויבינו מזווית ראייה חלופית נראו לי בחיפוש בעל ערך, אך תהיתי באיזו מידה יוכל הדבר לגרום לשינוי יסודי בגישתנו לחיים. נזכרתי שקראתי פעם בראיון, שאחד התרגילים הרוחניים היומיומיים של הדאלאי לאמה הוא לדקלם את תפילת שמונת הפסוקים לאימון התודעה, שכתב במאה ה-11 קדוש טיבטי, לאנגרי ת'נגפה. בין היתר כתוב בה:

"כל אימת שאתרועע עם אדם כלשו, מי ייתן ואוכל בעמקי לבבי, לראות את עצמי כנחות מבין הברואים ואת האחר כאיש המעלה…

בראותי אנשים רעים מטבעם השקועים בחטא וגורמים סבל לזולת, מי ייתן ואוכל להוקירם, כאילו מצאתי אוצר יקר!...

כשאנשים מקנאים בי ונוהגים בי בזדון, מקללים אותי ומוציאים עליי דיבה, מי ייתן ואוכל לקבל את התבוסה באהבה ולהעניק את הניצחון לאחרים!...

כשאדם שהשפעתי עליו רוב טובה פוגע בי קשות, מי ייתן ואוכל לראותו כדגול מבין מוריי!

קיצורו של דבר, מי ייתן ואעניק אושר ושמחה לכל יצור חי, מי ייתן ואוכל לקחת על עצמי את סבלו ואת מצוקתו של כל יצור עלי אדמות!..."

לאחר שנזכרתי בכך, שאלתי את הדאלאי לאמה: "ידוע לי שהקדשת זמן רב לתפילה הזאת, אך האם לדעתך אפשר ליישם אותה בימינו? תפילה זו נכתבה על ידי נזיר שחי במנזר – מקום שבו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לך הוא שמישהו ירכל עליך או יספר עליך שקרים מאחורי גבך, ואולי תקבל סטירת לחי מדי פעם. במקרה כזה קל 'להעניק את הניצחון לאחרים' – אך בחברה של ימינו, כשמישהו 'פוגע בך קשות' או 'נוהג בך בזדון', ייתכן שמדובר במעשי אונס, בעינויים, ברצח וכו'. מנקודת מבט זו, לא נראה לי שאפשר ליישם בימינו את הגישה המוצגת בתפילה". חשתי סיפוק רב, שכן נראה לי כי גיליתי הבחנה מבריקה ושנונה למדי.

הדאלאי לאמה החריש במשך דקות אחדות, קימט את מצחו כשהוא שקוע בהרהורים עמוקים ואז אמר: "אולי יש משהו בדבריך". אחר כך עבר לדון במצבים שבהן יש להכניס שיוניים בגישה זו, מצבים שבהן יש לנקוט אמצעים חריפים כנגד תוקפנותם של אנשים אחרים כדי למנוע נזק לעצמך או לזולת.

בהמשך אותו ערב חשבתי שוב על שיחתנו והתבררו לו שני עניינים. ראשית, נדהמתי מנכונותו הבלתי נלאית של הדאלאי לאמה לבחון מחדש את אמונותיו ואת הרגליו – במקרה זה, נכונות להעריך מחדש תפילה נערצת עליו, שללא ספק נטמעה באישיותו לאחר שנות שינון כה רבות. העניין השני לא היה כה מרנין: יהירותי גברה עליי! היא צצה ועלתה כשהצעתי לו שהתפילה אינה הולמת, מכיוון שאינה מתאימה למציאות הקשה של העולם המודרני. רק לאחר מכן חשבתי על האדם שאתו דיברתי – אדם שאיבד מדינה שלמה עקב אחת הפלישות האכזריות ביותר בהיסטוריה, אדם שחי בגלות במשך יותר מ-40 שנה, בעוד אומה שלמה תולה בו את תקוותיה ואת חלומותיה לחופש. אדם בעל תחושת אחריות עמוקה, שהאזין מתוך חמלה לזרם בלתי פוסק של פליטים, ששפכו בפניו את סיפוריהם על רצח, על אונס, על עינויים ועל השפלות שעברו בני העם הטיבטי תחת עול שלטונם של הסינים. לא פעם ראיתי הבעת עצב ודאגה אין-סופית בפניו כשהקשיב לתיאורים אלה, שהושמעו לעתים קרובות מפי אנשים שחצו ברגל את הרי ההימלאיה (מסע של שנתיים) רק כדי להעיף בו מבט חטוף.

הסיפורים לא כללו רק אלימות פיזית. לעתים קרובות סיפרו לו אנשים על ניסיונות לשבור את רוחם של בני העם הטיבטי. פליט טיבטי סיפר לי פעם על "בית הספר" הסיני שבו נדרש לבקר כצעיר בטיבט. הבקרים הוקדשו לשינון וללימוד "הספר האדום" של היושב-ראש מאו. שעות אחר הצהריים הוקדשו לדיווח על מטלות בית שונות. "שיעורי הבית" היו בדרך-כלל אמצעי לחתור תחת רוח הבודהיזם, המושרש עמוק בלב בני העם הטיבטי. לדוגמה, אחד המורים שידע על האיסור הבודהיסטי להרוג בעלי חיים בגלל האמונה שכל יצור חי הוא "בעל תודעה", הטיל על תלמידיו להרוג בעל חיים ולהביאו לבית-הספר למחרת. הציון שניתן לתלמידים היה תלוי בסוג בעל החיים שהרגו: זבוב זיכה את התלמיד בנקודה אחת, תולעת – בשתי נקודות, עכבר – בחמש, חתול – בעשר וכן הלאה (לא מזמן, כשסיפרתי זאת לחבר, הוא נד בראשו בהבעת גועל ואמר: "מעניין כמה נקודות היה מקבל התלמיד אילו הרג את המורה המחריד").

באמצעות תרגיליו הרוחניים – שינון שמונת הפסוקים לאימון התודעה, היה יכול הדאלאי לאמה להשלים עם המציאות, ועם זאת להיאבק באופן פעיל למען חירות וזכויות האדם בטיבט במשך 40 שנה. באותו זמן התמיד בגישה של ענווה ושל חמלה כלפי הסינים, גישה שהעניקה השראה למיליוני אנשים ברחבי העולם. והנה באתי אני וטענתי שתפילה זו אולי אינה מתאימה ל"מציאות" של העולם המודרני. אני עדיין מסמיק מבושה כל אימת שאני נזכר בשיחה זו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
28/09/2005 | 21:11
2
לצפיה ב-'תודה טאו'
תודה טאו
29/09/2005 | 09:03
1

הודעות אחרונות

22:38 | 06.07.20 גילגיל54
17:56 | 17.06.20 רונן צור2185
12:22 | 05.06.20 כוס אליהו
21:42 | 07.05.20 MAN48
18:12 | 16.04.20 גילגיל54
06:46 | 12.04.20 גילגיל54
06:46 | 12.04.20 גילגיל54
22:13 | 16.02.20 joshgeller4

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ