"זדוניות"
אולי לא המילה המתאימה כי לא מדובר בזדוניות לשמה. זה נשמע פרנואידי וזה לא. לא מדובר בטוב או רע מוסריים אלא בהשפעות של כוחות חיים. אנסה להסביר את הרעיון באופן כללי ומכאן תסיק לגבי כל השאר. כל דבר, יהא אשר יהא מקומו ביקום הוא בעל כוחות חיים המאפיינים אותו ואת מינו. זה יכול להיות דומם, צומח, חי, או מדבר. הקיום במיימד הזה מאופיין בתנועה בלתי פוסקת של השפעות כלפי השפעות אחרות. כל השפעה שואפת "לכבוש" השפעה אחרת ולהטיל עליה את עצמה. אויר בברזל, מים באש, אש בעץ, נחש בקורבנו ושעועית ברקטום. למעשה כל דבר בהוויתנו הוא בעל רעילות מסויימת, ואני נזהר בשימוש במושג הזה מפני שהקונוטציה שלו היא שלילית ולא כך הוא. הכל ענין של מינון ורגישות אישית. כל דבר מעבר למידה מסויימת מצליח להשליט את השפעותיו, למשל אלכוהול וכו'. מבחינה זו כל דבר הוא סוג של סממן. אלא שיש סממנים שהם עדינים יותר ויש סממנים עוצמתיים. שוקולד הוא עדין בעוצמתו. חלב אם הוא המזון היחיד שאינו כזה, מפני שהוא נושא בתוכו את המהות הצרופה של האדם. זה חומר שבא מבפנים ועובר לבפנים. הוא לא מעובד, לא בא במגע יד, אינו עובר באויר, הוא זמין וטרי ולעולם אינו מחמיץ. אלרגיה או תגובה מאפיינת הרעלה אינה יכולה להתקיים כאן ואם כן אז מדובר בקלקול בסיסי ביותר שמשמעותו קלקול פאטלי להמשך ההתפתחות מעבר לשלב העוברות.
