הי שוב../images/Emo24.gif
אני כבר בחו"ל, צרפת ליתר דיוק, אך פלאי הטכנולוגיה מאפשרים לי להמשיך ולהיות גם כאן. אני מקיפה את עצמי בכדור, או ביצה של אור, לפני כל טיפול, לפני שאני נכנסת למקומות שבהם יש הרבה אנשים (כמו אוטובוס או מטוס), בתי חולים או אנשים שאני מוצאת שאני עלולה להידבק במחלות שלהם או בהשפעות שבהן אני לא מעוניינת. אני מניחה שזה סוג של דמיון מודרך, שלימדה אותי פעם מישהי שעוסקת בהילינג, לאחר שזו איבחנה שיש לי נטייה להיות מושפעת מידי מהסביבה ולקלוט אלי כל סוג של אנרגיה. אני משקיעה בזה מספר שניות, לפעמים יותר. פשוט רואה את זה קורה. אני לא רוצה לכתוב מדמיינת, זו לא מילה מדוייקת בעיני. ויזואליזציה היא מילה מתאימה יותר. זה כבר הפך לחלק ממני, ולפעמים מרגיש מאוד פיזי. לעיתים אני מרגישה שזה מנתק אותי מהסביבה, ואז אני מקפידה לדמות שהאור הוא לא רק חיצוני, אלא נובע ממני, מההרה. כאשר אני מרגישה שאני חלשה יותר או חשופה יותר למחלות או אנרגיות שלא שייכות לי, אני נעזרת בתרגילים נוספים, יש גם תרגיל של יוגה שעוזר לי וגם של צ'י קונג. מתחום הדמיון המודרך, סיפרה לי מטפלת אחרת שלמשולשים יש יכולת הגנה בעלת עוצמה רבה, ואז אני "בונה" סביבי פירמידה שצלעותיה עשויים אור מוזהב, או "מתיישבת" במרכזו של מגן דוד.
