לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1875218,752 עוקבים אודות עסקים

פורום רפואה משלימה

ברוכים הבאים לפורום רפואה משלימה!הפורום נועד לדיון על כל תחומי הרפואה המשלימה. מטרתנו היא לתת במה חופשית למתעניינים, תלמידים ומטפלים ברפואה המשלימה על כל תחומיה, ולהוות מקור מידע מגוון ואמין ככל האפשר.אתם מוזמנים לשאול שאלות בנוגע לטיפולים ובעיות בריאות. מומלץ לעשות חיפוש קצר במאמרים על מנת לקבל רושם ראשוני. נשמח לנסות לעזור, אולם חשוב לזכור שהיכולות הטלפטיות שלנו מוגבלות, ולכן יש לקבל כל אבחנה שתינתן כאן בעירבון מוגבל או בספקנות. הפורום אינו מחליף התייעצות או טיפול אצל בעל מקצוע; בכל מקרה של ספק, יש להתייעץ עם רופא!את רשימת מטפלי הפורום תוכלו למצוא בלוחות, שם גם המקום לפרסום ואיתור מטפלים, השכרת חדרי טיפולים ועוד. דיונים על מכללות והתחלת הדרך בעולם הטיפולים ניתן למצוא בטאגליינס, תחת הכותרת "בתור התחלה". הפרסום בפורום אסור, מלבד פרסום אירועים, קורסים וסדנאות בשרשור הפרסומי בלבד. אזהרה נוספת, כללית לגלישה בפורומים, שתקפה גם כאן - יש סכנה ביצירת קשר עם אנשים זרים דרך האינטרנט. גם אם קיבלתם הצעה מפתה לעיסוי, מתנה מפנקת וכדומה, אין להעביר פרטים אישיים במסרים! אין לתת את הטלפון ו/או כתובת הבית ובוודאי לא לקבוע פגישות. כשאתם מקבלים המלצות על מטפלים שכותבים בפורום, הדרך היחידה לבדוק מיהם אותם מטפלים, היא לבדוק אחורה בפורום את היסטוריית ההודעות שלהם, ולהתרשם דרכן; וגם זה בערבון מוגבל.אתם מוזמנים לשאול שאלות ולהשתתף בדיונים, אבל אנא הקפידו על עשרת הדברות שלנו: 1. אין להמליץ לפונים בפורום, על לקיחת תרופה / צמח / תוסף מזון / רמדי הומאופתית ו/או כל מוצר אשר אמור להילקח דרך הפה ו/או בהרחה ו/או מריחה על העור.מתן ייעוץ וירטואלי מסוג זה, עלול לסכן את הפונה. אפשר ורצוי לתת מידע על טיפולים אפשריים, אבל לציין בצורה ברורה שלא כדאי לקחת שום מוצר בלי להתייעץ עם מטפל ו/או רופא לפי השימוש במוצר.2. מותר ורצוי להציע אבחנות משוערות בפורום, עם הדגשה שמדובר בהשערה בלבד, ובכדי לקבל אבחון מדוייק יש לפנות למטפל באופן אישי ולא וירטואלי.דיונים כאלה מעשירים את הידע של כולנו, ובשביל זה הפורום קיים.3. שמירה על סדר - אם ההודעה שלכם קשורה לדיון שמתנהל כבר בפורום, השתדלו לשרשר אותה למקום המתאים, ולא לפתוח הודעה ראשית חדשה. כל הודעה ראשית דוחקת דיון אחר מחוץ לדף הראשי, ואילו הודעות משורשרות אינן עושות זאת. השירשור נעשה ע"י לחיצה על הלינק בתחתית ההודעה שאתם מגיבים אליה. 4. אנחנו מבקשים להימנע מפרסום בגוף הפורום! לפירסום מיועדים הלוחות, אליהם אפשר להגיע דרך הקישור המתאים בשורה הכחולה, בחלקו העליון של הפורום, וכן במסרים אישיים באמצעות הכרטיסים האישיים. 5. אפשר לציין תארים (נטורופת, מטפל בשיאצו וכו') בפורום, אבל כחלק מהודעה ולא כפירסום, כלומר: "לדעתי, כנטורופת, שמן עץ התה טוב ל..." אפשר, אבל "אני נטורופת מצויין, פנו אלי!" - אסור. הודעות כאלה יימחקו!אם אתם רוצים להציע שירות, טיפול או מוצר לפונה מסויים בפורום, מותר לעשות זאת דרך המסרים האישיים בלבד.6. עשו לעצמכם הכרות עם הפורום - השתדלו לעשות חיפוש לפני שאתם מציגים שאלה, במיוחד אם אתם חדשים כאן. לפעמים השאלה הבוערת שלכם נדונה לעומק רק לפני שבוע... 7. כדי להכיר את הכותבים בפורום, הקליקו על שם-המשתמש שמשמאל לכותרת ההודעה. כך תגיעו אל הכרטיס האישי של הכותב. 8. שפה נקיה - אין לקלל או לנקוט בשפה בוטה. גם רמיזות לגבי רמתם האינטלקטואלית או המראה החיצוני של חברי פורום אחרים לא יתקבלו בעין יפה. 9. אנחנו מבקשים להימנע מציניות והודעות פוגעות! אנא שימרו על דיון ענייני, והתייחסו לנושא ההודעה ולא לכותב.10. ניתוח מקרים בפורום: אם את/ה רוצה להפנות לפורום שאלות הקשורות לעניינים אישיים רגישים, אולי כדאי לעשות זאת עם שם-משתמש אנונימי. כשאתם עונים לשאלות הקשורות בנושאים כאלה, כדאי להזהיר על כך את הפונה, ולשקול אפשרות להשיב באמצעות המסרים האישיים ולא בפורום.בריאות ואושר!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום רפואה משלימה

ברוכים הבאים לפורום רפואה משלימה!הפורום נועד לדיון על כל תחומי הרפואה המשלימה. מטרתנו היא לתת במה חופשית למתעניינים, תלמידים ומטפלים ברפואה המשלימה על כל תחומיה, ולהוות מקור מידע מגוון ואמין ככל האפשר.אתם מוזמנים לשאול שאלות בנוגע לטיפולים ובעיות בריאות. מומלץ לעשות חיפוש קצר במאמרים על מנת לקבל רושם ראשוני. נשמח לנסות לעזור, אולם חשוב לזכור שהיכולות הטלפטיות שלנו מוגבלות, ולכן יש לקבל כל אבחנה שתינתן כאן בעירבון מוגבל או בספקנות. הפורום אינו מחליף התייעצות או טיפול אצל בעל מקצוע; בכל מקרה של ספק, יש להתייעץ עם רופא!את רשימת מטפלי הפורום תוכלו למצוא בלוחות, שם גם המקום לפרסום ואיתור מטפלים, השכרת חדרי טיפולים ועוד. דיונים על מכללות והתחלת הדרך בעולם הטיפולים ניתן למצוא בטאגליינס, תחת הכותרת "בתור התחלה". הפרסום בפורום אסור, מלבד פרסום אירועים, קורסים וסדנאות בשרשור הפרסומי בלבד. אזהרה נוספת, כללית לגלישה בפורומים, שתקפה גם כאן - יש סכנה ביצירת קשר עם אנשים זרים דרך האינטרנט. גם אם קיבלתם הצעה מפתה לעיסוי, מתנה מפנקת וכדומה, אין להעביר פרטים אישיים במסרים! אין לתת את הטלפון ו/או כתובת הבית ובוודאי לא לקבוע פגישות. כשאתם מקבלים המלצות על מטפלים שכותבים בפורום, הדרך היחידה לבדוק מיהם אותם מטפלים, היא לבדוק אחורה בפורום את היסטוריית ההודעות שלהם, ולהתרשם דרכן; וגם זה בערבון מוגבל.אתם מוזמנים לשאול שאלות ולהשתתף בדיונים, אבל אנא הקפידו על עשרת הדברות שלנו: 1. אין להמליץ לפונים בפורום, על לקיחת תרופה / צמח / תוסף מזון / רמדי הומאופתית ו/או כל מוצר אשר אמור להילקח דרך הפה ו/או בהרחה ו/או מריחה על העור.מתן ייעוץ וירטואלי מסוג זה, עלול לסכן את הפונה. אפשר ורצוי לתת מידע על טיפולים אפשריים, אבל לציין בצורה ברורה שלא כדאי לקחת שום מוצר בלי להתייעץ עם מטפל ו/או רופא לפי השימוש במוצר.2. מותר ורצוי להציע אבחנות משוערות בפורום, עם הדגשה שמדובר בהשערה בלבד, ובכדי לקבל אבחון מדוייק יש לפנות למטפל באופן אישי ולא וירטואלי.דיונים כאלה מעשירים את הידע של כולנו, ובשביל זה הפורום קיים.3. שמירה על סדר - אם ההודעה שלכם קשורה לדיון שמתנהל כבר בפורום, השתדלו לשרשר אותה למקום המתאים, ולא לפתוח הודעה ראשית חדשה. כל הודעה ראשית דוחקת דיון אחר מחוץ לדף הראשי, ואילו הודעות משורשרות אינן עושות זאת. השירשור נעשה ע"י לחיצה על הלינק בתחתית ההודעה שאתם מגיבים אליה. 4. אנחנו מבקשים להימנע מפרסום בגוף הפורום! לפירסום מיועדים הלוחות, אליהם אפשר להגיע דרך הקישור המתאים בשורה הכחולה, בחלקו העליון של הפורום, וכן במסרים אישיים באמצעות הכרטיסים האישיים. 5. אפשר לציין תארים (נטורופת, מטפל בשיאצו וכו') בפורום, אבל כחלק מהודעה ולא כפירסום, כלומר: "לדעתי, כנטורופת, שמן עץ התה טוב ל..." אפשר, אבל "אני נטורופת מצויין, פנו אלי!" - אסור. הודעות כאלה יימחקו!אם אתם רוצים להציע שירות, טיפול או מוצר לפונה מסויים בפורום, מותר לעשות זאת דרך המסרים האישיים בלבד.6. עשו לעצמכם הכרות עם הפורום - השתדלו לעשות חיפוש לפני שאתם מציגים שאלה, במיוחד אם אתם חדשים כאן. לפעמים השאלה הבוערת שלכם נדונה לעומק רק לפני שבוע... 7. כדי להכיר את הכותבים בפורום, הקליקו על שם-המשתמש שמשמאל לכותרת ההודעה. כך תגיעו אל הכרטיס האישי של הכותב. 8. שפה נקיה - אין לקלל או לנקוט בשפה בוטה. גם רמיזות לגבי רמתם האינטלקטואלית או המראה החיצוני של חברי פורום אחרים לא יתקבלו בעין יפה. 9. אנחנו מבקשים להימנע מציניות והודעות פוגעות! אנא שימרו על דיון ענייני, והתייחסו לנושא ההודעה ולא לכותב.10. ניתוח מקרים בפורום: אם את/ה רוצה להפנות לפורום שאלות הקשורות לעניינים אישיים רגישים, אולי כדאי לעשות זאת עם שם-משתמש אנונימי. כשאתם עונים לשאלות הקשורות בנושאים כאלה, כדאי להזהיר על כך את הפונה, ולשקול אפשרות להשיב באמצעות המסרים האישיים ולא בפורום.בריאות ואושר!
x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו.
לפורום שמנים וצמחי מרפא
פורום תרופות סבתא
לפורום רפלקסולוגיה
לפורום טיפול משלים לילדים עם קשיים
לפורום הורות טבעית
לפורום עיסוי ותרפיית המסאז
המשך >>

לצפיה ב-'הקפצת שרשור הכעס'
הקפצת שרשור הכעס
<< ההודעה הנוכחית
19/07/2005 | 23:57
105
40
שעדיין חי, נושם ובועט
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'הכעס והמציאות-התיחסות'
הכעס והמציאות-התיחסות
14/07/2005 | 20:00
55
4
מה בין  מצב  הכעס  לראית  המציאות  כפי  שהיא ?
מי יכול  להגיד  לי  לאיזה  מצבים  הביא  אותו  הכעס  והרחיק  אותו  מהמציאות  בכאן  ואכשיו ?
איך  אני  יכול  לטפל  בכעס  לא  בצורה  נקודתית  אלא  בחיסול  השורש  שלו  כך  שהגישה  אליו  תהיה  שונה  ממה  שהיתה  עד  אכשיו ?
מי יתן  ובני  האדם  יהיו  מאושרים
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'ברמה המיידית והטכנית: נשימה עמוקה'
ברמה המיידית והטכנית: נשימה עמוקה
14/07/2005 | 20:14
1
3
נשימה עמוקה (מתכת) מרגיעה כעס (עץ).
באמנויות לחימה מסויימות מתרגלים גם צורות נשימה שמלמדות להגדיל את הכעס, מתוך מחשבה שזה "נותן כוח" בקרב, אבל רוב השיטות נמנעות מכך; מי שמתאמן בלהגדיל את כעסו, עלול לשכוח להפסיק...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תשובה לנשימה עמוקה'
תשובה לנשימה עמוקה
16/07/2005 | 02:02
2
לא  מדובר  פה  על  הענין  הטכני אלא  על המודעות  של  הכעס  כאשר  האדם  נמצא  באפקט  שלו,
ואיך  האדם פועל על  מנת  להוריד את  ההפקט  בפעם  הבאה ?
זה  קצת  יותר  עמוק  ממה  שחושבים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני עובדת עם המטופלים שלי על בחשיבה'
אני עובדת עם המטופלים שלי על בחשיבה
14/07/2005 | 21:58
2
3
מכוונת. כלומר- אם יש מילים שהמטופל משתמש בהם המון כמו עצבים, למשל, או כעס, אזי הן יורדות מן הפרק. גמילה ממלים. את המילה האיומה תחליף מילה אחרת.
הפחד, אצלי בקליניקה מוחלף בהתרגשות, העצבים נעלמים לטובת הצחוק, הדאגה לטובת האכפתיות, הקושי לטובת האתגר וכו' וכו'.
בהצלחה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תשובה לאני עובדת'
תשובה לאני עובדת
16/07/2005 | 02:06
1
4
כוונת  השאלה  הראשונית  היא  הרבה  יותר  עמוקה ,
העינין זה  לא  הכעס  כשהוא  מופיע אלא  איך  אני  מגיע  לשורשי  הכעס על  מנת  שבפעם  הבאה  הרגישות  לסיבת  הכעס  וזמן  השהיה  בהפקט הכעס  יקטנו,
מדובר פה  על  התיחסות  עמוקה  יותר.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לפעמים הכעס הוא רדוד, שטחי. לא'
לפעמים הכעס הוא רדוד, שטחי. לא
16/07/2005 | 10:30
4
תמיד יש לו שורש עמוק כ"כ. לעפמים הוא באמת נקודתי. אם כעס ככעס הוא חוויה תמידית שהמטופל הולך איתה, אז באמת צריך בדיקת עומק. רק נתתי כיוון מחשבה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כעס זה דבר בריא'
כעס זה דבר בריא
16/07/2005 | 09:49
46
3
מכיוון שאנו לא רובוטים, חשוב מאד שנחוש בצורה אמיתית את כל טווח הרגשות האנושי. לרגשות ה"קשים" כמו כעס, פחד, כאב יש תפקיד ומטרה.
לכן מה שחשוב הוא להשתמש בהם נכון ולנצל אותם בצורה שלא תפריע להתפתחות האישית ולגדילה. להפיק מהם את הלקחים ולמצות אותם.
(רק לדוגמא - היהדות מעולם לא האמינה בהגשת הלחי השניה)
ברפלקסולוגיה, אנו מטפלים ברגשות מודחקים אשר לא מוצו ולא שוחררו, ולכן גורמים נזק (הכעס מצטבר בכבד, הפחד בדרכי השתן). מנסים ללמד להשתחרר ולפתוח את החסימות שנוצרו כתוצאה מרגשות כלואים שלא מכירים בהם.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'15 שניות על כעס ו..'
15 שניות על כעס ו..
16/07/2005 | 10:37
45
2

מתוך הרמב"ם יד החזקה (כתב יד תימני) - הלכות דעות פרק ב
"אמרו חכמים הראשונים, כל הכועס, כאילו עובד עבודה זרה.
ואמרו שכל הכועס - אם חכם הוא, חכמתו מסתלקת ממנו,
ואם נביא הוא, נבואתו מסתלקת ממנו;
ובעלי כעס, אין חייהם חיים.
לפיכך ציוו להתרחק מן הכעס, עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסין. וזו היא הדרך הטובה, ודרך הצדיקים, הן נעלבין, ואינן עולבין; שומעין חרפתן, ואינן משיבין; עושים מאהבה, ושמחים בייסורים. עליהן הכתוב אומר, "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה, לא):

שבת שלום
שלומי זילברמן
הומאופתיה קלאסית
www.homeopathy.co.il
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'22 וחצי שניות על כעס...'
22 וחצי שניות על כעס...
16/07/2005 | 10:57
43
4
אחת מעבודותינו בחיים היא ללמוד לחיות ללא כעס.
השאלה היא מה עושים כאשר כן מתעורר כעס.
האם להדחיק אותו ולא לתת לו לגיטימציה? כמובן שלא.
האם לקבל אותו כפי שהוא? לא ולא.
האם ללבות אותו ולנסות "לעבד" אותו ולהחיות אותו? לא ולא ולא.

הכעס הוא מראה. הוא כלי. אם משתמשים בכל כעס שעולה בנו כמכשיר ללמידה וכתנופה לשינוי, הרי שבמהלך הזמן יפחת הכעס וישתנה ויהפוך את פניו למשהו אחר.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
16/07/2005 | 13:17
3
כל מה שלא השכלתי להגיד
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'האם כעס זה דבר רע?'
האם כעס זה דבר רע?
16/07/2005 | 17:02
41
6
בשנים הראשונות שלי בעולם ההוליסטי, חשבתי שכעס זה דבר רע. אנרגיה מפלצתית בלתי ניתנת לשליטה. בסינית כעס זה "FU", ובקליגרפיה מתארים דג שפורץ מהמים והופך לציפור. המעבר הזה, מהמעמקים, מהיין, אל האוויר, אל היאנג, הוא רב עוצמה. יש בו כוח כל כך גדול. אכן, זה יפה אם ניתן להתמיר אותו ליצירה (לפי הרפואה הסינית) להשתמש באנרגיה הרבה הזאת לעשייה, לפעילות גופנית, ריקוד והבעה של תשוקה.

שלוש שנים לא כעסתי, הפכתי לאדם רגוע. אולי רגוע מידי. ואז, בעקבות טיפול בפרחי באך שהתייחס בכלל למשהו שונה לחלוטין, חזרתי לכעוס. רבתי עם שלושה אנשים באותו שבוע, והכי כואב היה שהיו לי סיבות טובות מאוד לכך.

מאז אני לא חושבת שהכעס הוא מפלצת נוראית כל כך. הוא מקדם אותנו, אם אנחנו יודעים איך להשתמש בו ואיך לא לתת לא להשתלט עלינו. אני לא חושבת שאני יכולה לחיות בלי כעס והיום, אחרי שהשבתי אותו אלי, אני לא מוכנה לוותר עליו, כי הוא משרת אותי כמו כל שאר הרגשות, אלה שאנו מחשיבים ל"חיוביים" ואלה שאנו מחשיבים ל"שליליים".
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מסכימה'
מסכימה
16/07/2005 | 17:16
3
לפעמים כעס הוא פשוט המציאות כפי שהיא.
תסלחו לי אבל דיונים כאלו לפעמים מרגיזים אותי בגלל האמיתות הרוחניות שנחשבות נכונות.
משנים של עבודה ראיתי שכעס בלום הוא אחד הגורמים העיקריים לדיכאון.
אהבתי את התאור של מיכל על העוצמה שיש בכעס.
לפני שאנחנו רוצים למגר אותו , להעלים , להכחיש, ולהגיד שהוא רגש רע ושלילי  אולי כדאי לפרוץ את מעגל ההכחשה ולהתחיל באמת לכעוס.




רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כן, כעס הוא רע...'
כן, כעס הוא רע...
16/07/2005 | 21:08
39
2
אבל רע עוד יותר כנראה להדחיק אותו או להתעלם ממנו.
ולכן אי אפשר (כנראה) להחליט יום אחד להפסיק לכעוס. אפילו אם מצליחים, הרי שהכעס המצטבר יתפרץ יום אחד ובגדול.
אבל כן אפשר ללמוד לעבוד עם הכעס. ללמוד ממנו. הכעס לא ייעלם. לבטח לא ביום אחד. אבל הוא כן ישתנה. עוצמתו תפחת. משך הכעס אולי יתמתן. הדרך שבה הוא ייצא וכו'.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'להרגיש כעס כן, לפעול מתוך כעס לא'
להרגיש כעס כן, לפעול מתוך כעס לא
17/07/2005 | 13:44
25
3
אסור שכעס ינחה אותנו בפעולותנו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'למה אסור?'
למה אסור?
17/07/2005 | 14:17
24
3
יש חוק נגד זה?
אני כן מבינה את כוונתך. אבל לא מאמינה באסור ומותר רק במודעות.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'"אסור" כקו מנחה, לא כחוק.'
"אסור" כקו מנחה, לא כחוק.
17/07/2005 | 14:34
23
2
יש בדיחה עתיקה על אחד שהלך לפסיכואנליזה כדי לטפל בבעיה מביכה: בן 30 והוא עדין מרטיב בלילה.
אחרי עשר שנים הוא פגש חבר ששאל אותו אם הפסיק להרטיב בלילה, והוא ענה לחבר שהוא עדין משתין מתוך שינה אבל יש התקדמות: הוא כבר יודע למה.

מודעות אינה מספיקה.
צריך גם שליטה מעשית בנעשה.
אדם שמודע לכך שהוא כועס אבל אינו שולט בעצמו ובכעסו, יפעל מתוך כעס למרות המודעות.

אני בהחלט מסכים שמודעות הינה חלק חשוב ביותר בשליטה - אי-אפשר לשלוט במה שלא מודעים לקיומו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני לא מסכימה עם זה דוד'
אני לא מסכימה עם זה דוד
17/07/2005 | 19:12
22
2
נכון ...לא תמיד יש שליטה.
ואם נאמר את האמת ...אז רוב הזמן למרות המודעות אין לנו שליטה בנעשה.
אסור לפעול מתוך כעס זאת אמירה שעבורי ועבור רבים יכולה לגרום לרגשי אשמה קשים על זה שוואלה ...אנחנו רוב הזמן לא שולטים ברגשותינו ואפילו (!!!) במעשינו.
אני מסכימה עם דבריך באופן עקרוני ובכל זאת כן מנסה לתת במה לכעס ומקום ואפילו לכבד את הרגש הזה.
תמיד יש לי תחושה שמשהו בתחום האלטרנטיבי מנסה לקפוץ יותר מידי מהר..מעל הכעס.
אפילו השאלה של שובטמה יצאה מתוך נקודת הנחה שכעס זה דבר לא טוב.
ורוב ההתייחסויות ממשיכות לאמר את אותו הדבר. עכשיו ...מה יקרה אם נאמר: כעס זה דבר מצויין.נפלא...חי...נושם..מרגיש..בואו וניתן לו את כל המקום בעולם(ונשתדל לא לפגוע באף אחד איתו)
אני חושבת שכשלב ראשון לאנושות זאת תהייה הקלה ושחרור לפלנטה שלנו מהכחשה של שנים.
כמה אנשים באמת נמצאים בשלב שלדעת מה הם מרגישים ולתת לזה לגיטימציה?
התשובה שלי מעבודה עם אנשים זה שלא הרבה ולא מספיק.
כמה נשים בוכות כשהן כועסות?
כמה חושבים שכעס הוא דבר מכוער ?
כמה ציטטות יהודית יש נגד כעס?
זה עושה רושם כאילו מדובר בשטן עצמו.
לא מצאתי כלי טוב יותר ממודעות שעובד לאורך זמן..והרבה פעמים לא עובד אבל משאיר לנו את הבחירה לפחות לפעם הבאה...
תודה רבה על תגובתך.


רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אין זמן לכתוב כמו שהייתי רוצה, אז'
אין זמן לכתוב כמו שהייתי רוצה, אז
19/07/2005 | 06:32
21
2
סליחה על המברק.

גם רגשי אשמה הם לא רעיון טוב.
גישה מתירנית מדי לכעס (כמו לכל דבר אחר) משאירה פתח גדול מדי לסלחנות עצמית, ולכולם יש נטיה לוותר לעצמנו.
אדם צריך לשלוט ברגשותיו ולא רגשותיו בו; זה לא אומר שאסור להרגיש, זה לא אומר שאסור להיות מודע לרגשות - להיפך; מי שאינו מודע לרגשותיו לא יכול לשלוט בהם. אבל לא לפעול מתוך רגש אלא מתוך היגיון, שלוקח בחשבון גם את הרגש (כמו אהבה, כעס, צער וכו').

נשים בוכות כשהן כועסות כי לימדו אותן מגיל אפס שילדות טובות לא מוציאות את הכעס החוצה; זה המקבילה הנשית לסירוס רגשי, יחד עם עוד דברים שהחיברוּת המקובל עושה, גם לגברים וגם לנשים. אחת התוצאות היא שנשים לא מסוגלות להתגונן כשצריך, בעוד שגברים "מתגוננים" גם כשאין צורך.

מודעות לכעס חשובה, יכולת לבטא כעס (גם בצורה מילולית, גם בצורה פיזית) חיונית להבנת כעסו של אחר; אבל אלה רק שלב בדרך לשליטה בכעס.

להיות מודע לדבר שמפעיל אותי בלי לשלוט בו, זה לתת לו לשלוט בי.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
19/07/2005 | 09:29
2
לצפיה ב-'הי דוד'
הי דוד
19/07/2005 | 11:37
3
1
האמת...יופי של מיברק.
כמובן שאני מסכימה עם הדברים שאמרת ושנאמרו.
אני פשוט מרגישה שיש איזושהי צדקנות בחברה וגם בעולם האלטרנטיבי בנוגע לכעס ואני בכוונה מנסה להטות את המאזניים לטובת הכעס.
אני לא חושבת שיש גישה מתירנית לכעס..תמיד אני ניתקלת בפחד של כולם מכעס.
ולדעתי העולם שלנו עדיין רחוק מאוד ממתירנות לכעס ולגיטימציה לכעוס.
עובדה..תראה כמה דברים מכעיסים יש מסביב..קפיטליזם חוגג, ניצול מעמדות עניים, שחיתויות,הריסת הפלנטה שלנו, סרוס גברים ונשים..השלב הראשון הוא לכעוס מאוד ורוב האנושות מסתובבת אטומה.
אני מקווה שהנקודה שלי הובנה.
לגבי המשפט האחרון שלך..אני עדיין חושבת שלתת למשהו לשלוט בך זה לא אסון.
זה קורה רוב הזמן..כשתהייה מספיק מודעות גם זה ישתנה...לצערי אין דרך אחרת..ועד שהכעס לא שולט בך לוקח הרבה זמן בד"כ בעיקר בנקודות הכואבות.
זאת הסיבה לכך שאנחנו טועים הרבה מהזמן..אולי בגלל זה יש לנו חיים ארוכים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'ועוד דבר קטן'
ועוד דבר קטן
19/07/2005 | 11:47
2
1
אני אישית מגיעה מהגישה שאם ניתן למשהו מספיק מקום ונבטא אותו סביר להניח שהוא יעלם וישתנה...ומכאן אין טוב ורע אלא רק מודעות שאיתה מגיע שינוי במוקדם והרבה פעמים גם במאוחר.
כמה שינויי אינסטנט אנו מכירים באמת?
ואם נהייה נסתכל עמוק לתוך עצמנו כמה מה"מחלות" שלנו נמשיך למשוך עד סוף ימינו, וכמה ימשיכו לחלות וימותו ממחלות. אני מוצאת שהגישה של לנסות לשנות, לשלוט, לאזן, לתקן מייגעת מאוד וברוב המיקרים נידונה לכישלון.
משתדלת להלך בצורה יותר מודעות כשאני יכולה ולקבל את מה שקורה ..
זאת עבודה מספיק קשה אבל השכר שלה מבורך..
הייתי שמחה מאוד אם העולם האלטרנטיבי היה מפנה יותר את מאמציו בלהיות עם התהליך ולא לנסות לשלוט בו.
וזה אולי הדבר העיקרי שאני מנסה לאמר.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לי קשה מאוד עם ההכללות שנאמרות...'
לי קשה מאוד עם ההכללות שנאמרות...
19/07/2005 | 14:35
1
"העולם האלטרנטיבי". "גישות גבריות".

אני לא רואה את עצמי מייצגת שום עולם ובטח ובטח לא גישות גבריות (אני מקווה). ומי זה בכלל העולם האלטרנטיבי הזה? האם מישהו כאן שייך אליו? האם לדעתך לכל האנשים כאן יש קשת דעות אחידה? דומה?
המארג האישי שמרכיב את דעותיי מושפע בחלקו מדברים שקראתי במהלך חיי, בחלקו האחר מדברים שלמדתי באופן מסודר בחיי. אבל הוא מורכב בעיקר מהתנסויות אישיות שבהן התנסיתי בחיי, שמהן למדתי, הפקתי, צמחתי.
אני יכולה להבין כיצד נסיון חיים של מישהו אחר, אשר אולי שונה מאוד מזה שלך, יכול לאיים. אולי פעם גם אני הייתי מאוימת מאנשים כאלה. אך זוהי דרך החיים. מי שעבר את המסע רואה את הדברים שונה מזה שטרם התחיל אותו. וזהו רק משל, שכן איני חושבת שעברתי את המסע או שאת טרם התחלת בו. אני בעיצומו. אולי אפילו בתחילתו. אבל בהחלט במקום שבו אני כבר יכולה להתבונן בסיפוק מה על חלקים מסוימים של הדרך ולשתף אחרים במסקנות ביניים.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'היי טייגר'
היי טייגר
19/07/2005 | 17:39
אני מצטערת אם השתמשתי במילים צורמות מידי.
נכון..הגישה היא לא אחידה ויש מגוון דעות וקשת שלמה של התייחסויות.
ועדיין אני אומרת את הדברים האלו מכיוון שאני רואה אותם שוב ושוב ובעיני הם מהווים סכנה או שמחייבים סוג של התייחסות מכיוון שלדעתי זה כבר צועק לשמיים.
אני באמת מצטערת טייגר שזה יצא כאילו נגדך . אז זה ממש לא.
את אחת היחידות פה להגיב בשירשור הזה ובנושא שנראה לי מאוד חשוב לגבי המהות שלנו כבני אדם ומטפלים.
חשוב לי מאוד להעביר ואת זה אני אומרת מניסיון החיים שלי, מפגישות עם מרפאים ברפואה משלימה, עם הגישה הכללית, עם מורים בכירים ובעיקר מהחוויה שלי בעולם הזה .צר לי אבל אני לא רואה עדיין מספיק מקום וכבוד לתהליך האנושי . יותר מידי רצון לשנות ולשלוט ופחות מידי מקום לקבלה.
וכך גם התנהל הדיון על הכעס.
אמרתי גברי ונשי כי זה עולם המושגים שלי. לשניהם יש מקום רק שלטעמי הגישה היותר נשית נדחקת ונרמסת.
אני שוב מודה לך (באמת ומקרב לב) כי בזכותך אני יכולה להביא את הדברים האלו לכאן גם אם אני מסתכנת בלאבד פופולריות או להיות הסנגורית של כעס וכל שאר הדברים המפחידים והמכועדים והסמטוחיים.
אני אגלה לך סוד...אני מסכימה עם כולכם ועדיין חשוב לי להביא את הצד הנשי או הצד של הקבלה (מצטערת שוב על המונחים) משום שהוא קורבן שוב ושוב בעולם המערבי (שמה לעשות, אנחנו חלק ממנו)ואם לא יהייה לנו המטפלים עוז להביט בו נהפוך גם אנו לרופאים.
לי אישית יש גפ בעיה  עם ביטחון כזה גדול בהגדרות של דברים  . יותר סימני שאלה אצל כולנו (וגם אצלי) יהייו ברוכים בעולם הזה.
מי לעזאזל יודע מהו כעס , ואיך מתנהל העולם הזה ואם יש לו בכלל מטרה.
אני שוב אומרת את זה אף על פי שיש לי גם את הצד שיודע ויכול לעשות סדר בדברים ולהבין אותם ולעשות את ההפרדה בין רע לטוב.
ובכל זאת מה אם לתת יותר מקום לצד שלא יודע?
מסקנות הביניים שלי שונות משלך וכולן נכונות . האיזון צרם לי וההחלטיות .שוב אני מודה לך בכנות ואהבה.





רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'העניין בכל השרשור הזה'
העניין בכל השרשור הזה
19/07/2005 | 14:30
15
2
הוא שנטוותה פה איזו הנחה סמויה כאילו אפשר "להפטר" מהכעס.
"המצדדים" בכעס לא בעד איבוד שליטה, לא בעד פעולה שמונעת מתוך הכעס ועל ידו, אלא מכירים בכך שזהו רגש אמיתי, שצריך להיות מודעים לו, ואפשר לפעול בהתאם לרגש הזה - לא כשהרגש מוביל ולא כפעולה שלילית - אלא לקחת את האנרגיה שאנחנו מקבלים מתוך הרגש ולחרר אותה בצורה מודעת עם משהו חיובי.
הגישה שאומרת ש "לא יפה לכעוס" גורמת לאנשים להתכחש לרגש שלהם - כלומר, להתכחש לעצמיות שלהם - וההתכחשות יוצרת הדחקה , שיוצרת חסימות ונזק.
לכן, כשאתה אומר "לשלוט בכעס" אתה צריך לזכור שצריך לשחרר את האנרגיה השלילית שנוצרה ולא להתעלם
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
19/07/2005 | 17:42
1
הבהרה יפה!
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כעס נוצר כאשר יש קונפליקט'
כעס נוצר כאשר יש קונפליקט
20/07/2005 | 23:27
13
2
בין רצון\שאיפה\תאווה (ועוד שמות תואר) לבין מציאות שלא משתפת פעולה בצורה כלשהי, והוא תוצאה טבעית של קונפליקט.
אין צורך לכעוס על הכעס, ואין צורך להדחיק אותו, כי כשהוא מופיע יש לו סיבה טובה.
אם הכעס הופך להיות תבנית חוזרת אז כדאי לבדוק מה יצא מאיזון בעומק, או באיזה דרך התמודדות לקויה משתמש האדם (למה הוא נמצא במלחמה גם כשלא צריך).
כמו ששימחה היא בסדר, גם כעס הוא בסדר כשהוא תואם מציאות. תסכימו איתי שאדם ששמח ללא סיבה ממשית הוא לא פחות בבעיה מאשר אדם שכועס ללא סיבה.
פשוט את הכעס יותר קל לראות, ולכן הוא זוכה לגינויים רוב-מתוך רצון לחיות בעולם נטול קונפליקטים והרמוני בצורה ש(לפחות לדעתי)אינה תואמת את המציאות.
כיוון שבכל מציאות מתעוררים קונפליקטים, בכל אדם יהיו גם כעסים. כל עוד הם שם כשיש סיבה והם עוברים לאחר מכן-הכל בסדר. אם מאיזושהי סיבה הם נשארים כ"אורח לא רצוי" אז צריך לבדוק למה ולטפל בכך.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מסכימה וחולקת...'
מסכימה וחולקת...
20/07/2005 | 23:35
12
1
השמחה והכעס אינם יכולים לעמוד זה מול זה על אותו מישור.
הם אינם נמצאים באותה רמה רגשית ומטרתם בחיינו אינה דומה. ההשוואה שנאמרה כאן כבר כמה פעמים: כמו שלשמחה יש מקום כך גם לכעס אינה נכונה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-' '
21/07/2005 | 02:30
11
3
היי טייגר,

מה מייחד את השמחה כשזו באה ממקום של בריחה? כשבמקום להתמודד עם הפחד, במקום להוציא את הכעס על מי  שהפחיד  אותי אני צוחקת ונהנית כאילו כלום לא קרה - אני עושה בדיוק את אותה הטעות:  בורחת מהמציאות, מדחיקה אותה. השמחה הזאת היא כבר לא שמחה שבאה מהלב.  היא שמחה שמעוורת ומחלישה בדיוק כמו הכעס כשזה עבר את המידה הרצויה (החיובית).

                                                  מאיה

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אין לי ולו מילה להוסיף-מאיה צודקת|פ'
אין לי ולו מילה להוסיף-מאיה צודקת|פ
21/07/2005 | 07:02
7
לצפיה ב-'אולי אסביר...'
אולי אסביר...
21/07/2005 | 08:33
9
לא אמרתי ששמחה לא יכולה להיות ממקום בעייתי. אמרתי ששמחה וכעס אינם רגשות שעומדים באותו מישור. הם אינם שווי ערך. עדיין זה משהו שאדם שואף להוסיף לחייו, והאחר הוא עניין שאנו מטפלים בו כדי להנמיך את הווליום שלו ולצמצם את מקומו בחיינו.
אולי תחליקי איתי גם על זה. ייתכן שיש אנשים מסוימים שרואים בכעס ערך שאותו הם רוצים, מסיבות שונות, לנכס (לנחס) לחייהם. ייתכן. קשה לי מאוד להגיד לך שזו מטרה שבאה ממקום בריא.
כעס הוא רגש שאנו רוצים לשאוף לבטא אותו רגעית בזמן ובמקום שבו הוא מתעורר. לא שנייה מעבר לכך. כל אגירה, או העצמה, או תוספות רגשיות אחרות שאנו מוסיפים לכעס (רחמים עצמיים/פחד/נקמה/קנאה/גאווה וכו').
וכאשר שואפים לנקיון של הכעס מכל אלה ואכן מצליחים (צעד צעד) בעבודה הלא פשוטה הזו, מגלים עד כמה הוא מצמצם את מקומו בחיינו ומפנה את מקומו לשמחה אמיתית.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'למרות שאני מאוד מסכימה'
למרות שאני מאוד מסכימה
21/07/2005 | 09:22
8
עם המשפט האחרון עדיין קשה לי לראות את עליונות השמחה על הכעס.  שניהם כאשר הם לא מאוזנים ולא משנה לאיזה כיוון - הם בעייתיים. הכעס מאוד בולט בבעייתיות שבו ולכן גם מטופל מהר מאוד.  השמחה היא מסכה שמאוד מעוותת את מה שנמצא מתחתיה ולכן הרבה יותר קשה לטפל במה שהיא מסווה.

למה את מייחסת לשמחה חלק נכבד יותר מאשר לכל רגש אחר?  הרי כל רגש הוא גם מושפע מרגש אחר, גם משפיע על רגש אחר. הוא באותו הזמן גם הסיבה וגם התוצאה של רגשות אחרים בחייו של אותו האדם.

וסליחה שאני ככה מקשה, אבל זה בא ממקום של
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'רק ממקום של '
רק ממקום של
21/07/2005 | 09:30
7
השמחה היא מקור של חיים. של אור. נכון, אם להמשיל, גם הארכת החיים באופן מלאכותי (מסכת שמחה) אינה דבר חיובי. ועדיין שאיפתנו כאן היא לחיים. זה ממהות קיומנו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'היי טיגר'
היי טיגר
21/07/2005 | 11:58
5
1
ובעיני נתינה ולב פתוח הוא מקור החיים והוא האור והוא הוא מהות קיומנו עם שימחה ועם כעס.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'רמה ריגשית הוא מושג שיפוטי מאוד'
רמה ריגשית הוא מושג שיפוטי מאוד
21/07/2005 | 12:12
2
וכך גם הדיון הזה.
איך אפשר להסתכל בכלל על רמה? והאם האל לא אוהב גם את הדברים "הנחותים שיצר" או שזו רק תווית שאנחנו מדביקים בגלל היכולת המוגבלת שלנו להסתכל על התהליך כולו?
אפילו אלוהים כעס .
ספרים שלמים בתנך הוא כועס!!!
האל כועס ומעניש!!
בתור ילדה כשקראנו את במידבר לא יכולתי להבין מה קורה לאף של אלוהים ("ויחר אפו") ולמה בני ישראל לא לומדים.
גם הוא כעס וגם לזה היה מקום וזה היה שלב חשוב בהתפתחות שלנו כעם.
אתמול כעס עלי בן זוגי ובכלל לא היה מודע לסיבה האמיתי לכעס שלו..יופי.
אני מברכת על כך! גם מפה אפשר לגדול וללמוד וזה גרם לתנועה מסויימת במערכת היחסים שלנו.
ללא חורבן והתמוטטות לא תהייה אח"כ בניה.
הבה נכבד את בריאת האל לכל גווניה.
לפני שאנחנו מחליטים מה טוב ורע בחיים האלו...ביכולת המוגבלת שלנו.
גם לך מה-

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לכעס ולשמחה תוצאות המשפיעות עלינו'
לכעס ולשמחה תוצאות המשפיעות עלינו
21/07/2005 | 14:04
1
3
ועל הסובבים אותנו.
אי-אפשר להתייחס לרגש בלי להתייחס לתוצאותיו.
אדם כועס יוצר מסביבו אוורה שונה מאדם שמח.
רוב האנשים מעדיפים לא לכעוס וכן לשמוח.
אם זה נקרא שיפוט, שיהיה.

ומה שמותר לאלוהים, לא תמיד מותר לבני-אדם - ראי הגירוש מגן העדן...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אף אחד לא חולק עם מה שאתה אמרת'
אף אחד לא חולק עם מה שאתה אמרת
21/07/2005 | 15:24
1
גם לא אני.
ובכל זאת...אני כותבת כאן משהו באלף צורות שונות ואני לא מצליחה להעביר את זה...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'נתינה עם כעס? (אולי מלה אחרונה)'
נתינה עם כעס? (אולי מלה אחרונה)
21/07/2005 | 14:18
1
לא הייתי רוצה לקבל כלום מאדם עם כעס, ותאמיני לי שאת לא רוצה לקבל ממני כלום כאשר אני כועסת.
ועכשיו לנסיון המלה האחרונה (שלי לפחות, כי קצת מיציתי את מילותיי):
אני חושבת שלאור השתלשלות השרשור הזה אני מתחילה להבין את מהות המחלוקת. את (ומצדדי הזכות לכעוס) מתייחסים לדרך. אני (והדוגלים בהיעלמות הכעס) מדברים על השאיפה. על המטרה.
הדרך רצופת כעסים. כעסים שעולים ומתפרצים כדי ללמדנו דברים. כאשר אנו לא שואפים (תרתי משמע) אנו נתקעים ברמת הכעס. לא עושים את הצעד קדימה. אנו יכולים לכעוס מהיום ועד עוד 70 שנה על אותו הדבר עצמו מבלי להתקדם.
לעומת זאת כאשר אנו עושים עבודה עם הכעס (שוב - הדרך), יש לנו סיכוי להתקרב למטרה.
לא אפרט עכשיו מה זו "עבודה". זה אולי נושא לשרשור נפרד ואולי לסדנה נפרדת. מכעסים אי אפשר "להיפטר" ביום אחד. אולי בעצם אי אפשר אף פעם לגמרי. העבודה היא ארוכה ודורשנית. זוהי עבודה לחיים. לחיים שלמים. אנו יכולים לשאוף, להתקרב, להתכוון. ספק אם ממש ניגע בה. במטרה. אולי צדיקים או יחידי סגולה יוכלו גם להגיע.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'טייגר היקרה'
טייגר היקרה
21/07/2005 | 15:27
אני שמחה שהבנת את דברי.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מי יכול לך?'
מי יכול לך?
21/07/2005 | 12:03
המילה האחרונה היא של ממלכת האדום האדום הזה
שזורם בעורקינו.
                                   מאיה
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כעס הוא לא רע'
כעס הוא לא רע
17/07/2005 | 21:59
12
1
כמו שעצב ופחד הם לא רעים. כמובן, היינו רוצים לחיות בעולם שבו הפרחים פורחים מסביבנו כל הזמן, האוויר נקי, האנשים נחמדים וכל אחד יושב במקום שלו, מאושר ממה שהוא עושה ואפילו הנפיחות שלו (סליחה) מריחות מבשמים.
אבל בחרנו לחיות בכדור הארץ, והגענו עם חבילה של חמישה רגשות עיקריים (לפי הרפואה הסינית) יין ויאנג שאף פעם לא יגיעו לאיזון ביניהם (עד שנמות) ועמוד שדרה שאולי התאים לאבות אבותינו הקופים, אבל בינתיים עושה שמות בכ-80 אחוזים מהאוכלוסייה (ואולי יותר). טוב או רע? ככה בחרנו, סימן שגם לזה יש מקום.
פסיכולוגים מדברים על כמה שלבים בהתמודדות עם אובדן או פרידה. אם אינני טועה זה מתחיל בהכחשה, ממשיך בעצב, ובאיזשהו מקום מתקדם יחסית, מגיע הכעס. הכעס במקרה הזה עוזר לנו לצאת מהאבל, להתגבר.
וגם אצל מטופלים שלי שמתלוננים על פאסיביות, עייפות או עצלות, תמיד מגיע השבוע שבו הם באים ואומרים שהם עצבניים וכועסים על כל העולם. שבוע אחרי זה הם מספרים על שינויים שהם עשו בבית ועל פעילות חדשה שהם התחילו. הכעס מניע.

לא הייתי אומרת שהימצאותו של כעס מהווה חוסר איזון. כמו שכתבת, אפשר ללמוד לעבוד איתו, ללמוד ממנו, ואז עוצמתו תפחת וכו'. אבל את כותבת על הרצון להעלים אותו באמת, ואת זה אני לא מבינה. אם תחושת עצב היא לגיטימית, למה הכעס צריך להעלם? ואיך אפשר לרצות להעלים תפקוד רגשי שהוא חלק מהתבנית הרגשית, ובעיני קיים כמו שאברי הגוף קיימים? הרי זה כמו לרצות לחיות בלי הכבד...  

הדלאי למה כתב באוטוביוגרפיה שלו שהוא לא כועס על הסינים (אם אני זוכרת נכון) הוא מרחם עליהם, עצוב בשבילם, מתפלל עבורם וכו'. קטונתי מלחלוק על דבריו, אבל הוא אדם שמתרגל חמלה כל חייו ובמשך כמות לא מעטה של גלגולי חיים. רבים חושבים שחוסר בזעם מצד הטיבטים הוא שהוביל אותם למצב האומלל בו הם נמצאים. אני לא יודעת, כמובן. אני לא מתרגלת מדיטציות חמלה בכל יום, גם לא בכל שבוע.
אולי קיים מקום שבו אפשר לחיות בלי כעס, אבל עדיין להיות מלא באנרגייה מניעה ומקדמת, לעמוד על שלך באסרטיביות, לא לתת לאנשים לעבור את הגבולות שאתה מציב, להעמיד אותם במקומם וגם כשעושים לך עוול ומתעללים בך, לקבל זאת בהבנה אך ללמוד להימנע מסיטואציות כאלה. אם קיים מקום כזה, ארצה להיות בו. אני לא בטוחה שהוא קיים אצל מי שלא חי כמו הדלאי למה או כל מקבילה אחרת שלו.

ואולי נסיוני לא מספיק ובעתיד גם אסכים עם דברייך ודבריו של דוד.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר'
לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר
17/07/2005 | 23:57
1
לצפיה ב-'ועוד קצת על כעס...'
ועוד קצת על כעס...
18/07/2005 | 00:43
10
1
כעס הוא רגש מעוור. כמו פחד. כמו קנאה. חמדנות. רגש שהנטייה שלו היא לגרום לנו להתנהל מתוכו. רגש הנוטה להתפשט ולתפוס מקום גדול מכפי הצורך בחיינו.
דמייני סיטואציה בחייך שהכעיסה אותך. סיטואציה אמיתית. האם הכעס התעורר באופן נקודתי בשל הדבר שהכעיס אותך? או שאולי נטית ללבות בתוכך את הכעס עוד כמה שעות לאחר המקרה שהרגיז? אולי אפילו כמה ימים לאחר מכן עוד הרגשת את געש הכעס מבעבע בך? האם מצאת את עצמך מוציאה רגשי כעס כלפי אחרים, שלא היו מעורבים או קשורים לאותה הסיטואציה? האם מצאת את עצמך מחליטה החלטות שנובעות מאותן תגובות שהיו לך?
רגש הכעס עצמו, הנקודתי, אשר מתעורר בנו אינו פסול כלל וכלל. מה שאנו צריכים לשאוף למגר מתוך חיינו זה את ההתנהלות שנובעת מתוך הכעס. את הנטייה למשוך ולהאריך את משך הכעס. להעצים את עוצמתו. את התכונה (האם גם היא כל כך אנושית וחלק מן "החבילה" הזו?) להלביש על הכעס רחמים עצמיים, האשמת האחר, צדקנות ועוד.
את טוענת שהכעס הוא מניע. יש לו תפקיד. סביר להניח שלכל רגש במערך הרגשות שלנו יש תפקיד. ובכל זאת לא הייתי רוצה להתנהל מתוך חמדנות, או קנאה או כעס.
ראי ילדים קטנים. תינוקות. כאשר משהו מכעיס אותם הם בוכים. כועסים וכעבור כמה שניות הם כבר במקום רגשי חדש ונקי. הם אינם אוגרים את הכעס. הם אינם משתמשים בו כקלף מיקוח. הם לא מעצימים אותו מעבר לרגש הנקודתי. כשאת מדברת בשבחי הכעס את לא מדברת על אותו רגש נקי שעמו באנו לעולם. את מדברת על הסמטוחה הרגשית שעשינו ממנו במהלך השנים. ובדיוק לאותו הדבר אני מתכוונת כאשר אני אומרת שהשאיפה צריכה להיות לנקות אותו ולחיות בלעדיו.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'גם האהבה מעוורת'
גם האהבה מעוורת
18/07/2005 | 02:23
3
1
וגם חמלה. וגם שמחה. וגם התאהבות חסרת הגיון וחסרת עתיד תופסת בחיינו מקום בלי פרופורציה. וגם ענווה יכולה להתנפח לכדי ביטול עצמי. כל רגש יכול לגרום למצבים פתולוגיים כשהוא יוצא מאיזון. כשיש אש באלמנט העץ נוצרת שריפה גדולה, שמתבטאת בהתקפי זעם, צעקות ואלימות. אבל שורש הבעיה הוא בדרך כלל חוסר במים שיאזנו את האש. עודף מים יגרום לכיבויה של אש החיים, וגם זה לא רצוי.
ותיקון קטן: לא כתבתי שהכעס הוא מניע (שם עצם) אלא שהכעס מניע (פועל= גורם לתנועה) ואני כן חושבת שאני מדברת על אותו רגש נקי שאיתו באנו לעולם. אני לא יודעת למה החלטת כך, אבל אני לא סבורה שדיברתי על הסמטוחה הרגשית שעשינו ממנו, כפי שכתבת. (נראה לי שבאופן כללי לא פרשת את דברי נכונה או שלא הסברתי את עצמי טוב מספיק). אבל אם את לחיות בלעדיו, אני שואפת לחיות איתו בשלום מבלי לעשות ממנו סמטוחה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'על העיוורון...'
על העיוורון...
18/07/2005 | 10:54
2
שמחה היא מטרה. חיים מלאים בשמחה הם יעד.
כעס אינו כזה. שמחה וכעס אינם עומדים במישור אחד. מהותם שונה בתכלית.
ייתכן שאנו רואות שונה את הדברים וייתכן שהשוני יישאר על כנו. בכל מקרה נעים לקרוא את דבריך. פעם כנראה הייתי כועסת עליך על אי ההסכמה. היום אני מסוגלת להודות לך על השוני ועל החשיפה. אין זו הדחקה של הכעס. אין זו הבלגה. וגם לא התעלמות. זו הפיכתו של הכעס לדבר אחר. להכרת תודה. להסכמה. אפילו לשמחה.
האם השארתו של הכעס על כנו היתה מקדמת אותי כאן בוויכוח/שיחה? ממש לא. האם יכולתי היום לחוש דברים אחרים מקדמת אותי? מאוד כן. האם עדיין אני חשה כעס בחיי? כן ועוד איך. אולם, כמו שאמרתי, הוא היום שונה. קצר יותר. בהיר יותר. האם אני עדיין שואפת להעלים את הכעס מחיי? כן וכן.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'יש אנשים שעבורם'
יש אנשים שעבורם
18/07/2005 | 13:33
כעס הוא מטרה.
הם פשוט לא מצליחים להרגיש את זה אבל סובלים מדיכאון.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'שמחה היא מטרה..'
שמחה היא מטרה..
18/07/2005 | 14:35
מי אמר לך?
ואני באמת שואלת ברצינות.
אולי עבורך כרגע שמחה היא מטרה אבל מאיפה ההנחה שכל בני האדם צריכים לשים לנגד עינהם שימחה כיעד?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'גם לסמטוחה רגשית'
גם לסמטוחה רגשית
18/07/2005 | 13:29
5
יש מקום.
ואחד הדברים זה להתחיל לחוות אותה ולבטא אותה.
הדברים והחיים הם לא סטרילים וואולי כדאי שנפסיק לנקות ולטהר מה שהוא חסר תוחלת מלכתחילה.
הגישה הזאת כל כך גברית בעיני וכל כך ניו איג'ית שהיא גורמת לאנשים להרגיש כל הזמןלא מספיק טובים , מטוהרים, נקיים, ראויים, צומחים, גודלים וכו'.
מספיק לעבור הריון אחד וכל אישה יודעת את זה.
לך תאמר לאישה כשהיא מתפרצת בכעס בזמן ההריון שצריך לטהר, לנקות ולאזן אותה.
למה הרפואה המשלימה כל הזמן מנסה לתקן?
ומדוע אם החיים הם כל כך פלאיים ורב מימדים אנחנו כל הזמן מנסים לקבוע להם חוקים?
אני באמת מבקשת פה מכל אחד להסתכל טוב טוב על הגישות הרוחניות שאמצנו לנו במשך השנים ושאולי הן אלו שעיוורו את עיננו מלראות את המציאות כפי שהיא.
לא טובה ולא רעה.
אני חוזרת שוב ואומרת : בואו נרד מהעץ הרוחני הגבוה ונחזור לאדמה.
רוב בני האדם היום נימצאים בהכחשה גמורה לרגשות שלהם ובהכחשה של שנים לכעס ..אם לא נפחד ונתחיל לכעוס תהייה פה רעידת אדמה קטנה אבל אלו החיים.
(ולא מה שכתוב בספר)

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לבטא אותה כדי...'
לבטא אותה כדי...
18/07/2005 | 14:16
4
נכון, אם יש סמטוחה רגשית צריך לבטא אותה. אחרת לא תוכלי לצאת ממנה. אני מקווה מאוד שאת לא שמה לעצמך מטרה בחיים לחיות בסמטוחה רגשית.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'נו באמת...'
נו באמת...
18/07/2005 | 14:32
3
חבל ...אבל אמרתי פה דברים כלליים יותר וניראה לי שפיספסת.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'נראה שאת מתעצבנת...'
נראה שאת מתעצבנת...
18/07/2005 | 16:02
2
ואולי אפילו כועסת
לא נראה לי שפיספסתי דברים. אפילו לא את נסיונך להגדיר את הדברים (דבריי שלי?) "גבריים וניו אייג'יים", שלא ברור לי איך ההגדרות הללו תורמות במשהו לענייננו?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כן..'
כן..
18/07/2005 | 16:25
1
זה לא מכוון באופן אישי נגדך..אלא כלפי הגישה הניו איג'ית הרווחת בעולם שפשוט נימאס לי ממנה.
ואם לא נתחיל להתבונן בה עם יותר סימני שאלה אני לא רואה איך אנחנו לא נופלים לאותה גישה מערבית , מתקנת ושופטת.
אני כועסת ועוד איך משום שזה גורם לרפואה משלימה להראות בדיוק כמו הרפואה הרגילה. עוד דרך שמנסה לתקן ולאזן אותך.
אולי תבדקי אם את כועסת מתחת לקריצות?
אני שמחה שכתבת את הדברים שכתבת כי זה גרם לי לחשוב מה אני לא מקבלת יותר בחיים שלי וכמובן לבחון שוב את האמיתות שלי לתקופה זו.
תודה!
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'בבקשה '
בבקשה
18/07/2005 | 16:55
לצפיה ב-'כל מלה זהב'
כל מלה זהב
16/07/2005 | 23:09
2
לצפיה ב-'יושב במדיטציה לפחות'
יושב במדיטציה לפחות
16/07/2005 | 11:08
שעה ביום...אני צוחקת כמובן.
יש לי שוב תחושה שאתה קצת רואה את החיים בהקשר של סיבה ותוצאה ולפעמים זה קצר יותר מעגלי ופזאלי. אתה קצת כועס, קצת מבין את סיבת הכעס , קצת מבין את האדם השני, קצת עושה מדיטציה, קצת משחרר כעס ואז אולי בפעם הבאה תכעס לפרק זמן קצר יותר..אולי תבין שזה טיפשי ומיותר , אולי תבין עוד משהו על עצמך ואולי תמשיך לכעוס עד מותך.
מה שאני מנסה לאמר שהדרך הזאת לנסות לגבול את החיים ...ולהעלים את הכעס היא קצת מוזרה בעיני ואולי אפילו קצת גברית.
הבן , שובטמה, כל מסקנה פה תהייה מימד מסויים מהחיים ולכולם יש מקום ואנחנו לא יכולים לראות לפעמים את הסדר ההגיוני והנכון.
כל השנים שאני "עובדת " על עצמי גרמו להרבה שינויים בחיי ...חלק מהדברים נעשו יותר קלים ומובנים וחלק קשים יותר. יש נקודות תורפה פחות כואבות ויש כאלו שכואבות יותר..(בעיקר המשפחתיות)
אולי המודעות זה הדבר העיקרי שהשתנה והיכולת לקבל את כל אלו ולפעמים לא..
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'בנוגע לכעס ומציאות'
בנוגע לכעס ומציאות
16/07/2005 | 14:57
אני לא בטוח אם שואל בשביל השאלה שתעלה באויר, או בשביל לנסות להבין את הדברים. האפשרות הראשונה יותר נראית לי.

בכל מקרה כעס בהחלט יכול להביא אותך לראות את המציאות כפי שהיא, אם אתה יודע להבין את המקור שלו וללמוד ממנו כיצד המציאות שלך היתה מעוותת עד שהכעס הגיע ולימד אותך לראות את המציאות בצורה בריאה יותר.

איך עושים את זה? - יש הרבה טכניקות של מודעות (אני מלמד אחת מהן).
בהצלחה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
16/07/2005 | 22:20
אם אתה ג'די או סית'
May the vital force be with you
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מברק: כעס, המשך'
מברק: כעס, המשך
19/07/2005 | 23:41
48
1
שוב, מקוצר זמן: מסכים מאוד עם אור, רק שעדין צריך מישהו צריך לקחת פיקוד על מעשי. מודעות היא שלב ראשון בדרך לשליטה.

תוקפנות, פחד ומין ממוקמים במוח בחלק שמשותף כמעט לכל בעלי החוליות.
זה המקור לכל הרגשות, גם היותר מורכבים.
אפשר להתחיל ויכוח על "נזר הבריאה" או לא, אבל הבדל גדול בין אדם לחיה הוא שאדם יכול לתת מעצמו לזר גמור, שלא בטובתו - לתת תרומת דם או איבר, לעזור לפליט תוך סיכון עצמי, ועוד. חיות לא עושות את זה. משהו בנו מאפשר לנו להתגבר על הדחפים האנוכיים שלנו, ואותם הדחפים בדיוק מדכאים את אותו ה"משהו".

כעס, כמו שכתבה טייגר, הוא אחד המעוורים ביותר ברגשות.
לכן, עם כל זה שצריך ללמוד לבטא אותו, צריך גם לשלוט בו.

וזו בעצם התשובה לנופר, עם תוספת אחת:
ילד כועס: תתני לו להרביץ לאחיו?
אבא כועס: תתני לו להרביץ לילדיו?
בעל כועס: תתני לו להרביץ לאשתו?

חייבים להציב גבולות; חלק גמישים, חלק נוקשים, בודדים "ייהרג ולא יעבור".
אבל חייבים גבולות.

מתכת חותכת עץ, וגנן טוב יאפשר לעץ לצמוח נכון: בלי להתפרע בשטח, ובלי לדכא את גידולו.
מעל לכל, צריך גנן טוב:
כזה שמכיר את הצמחים בגינה, כזה שיודע לתת לכל אחד את מקומו ביחס לאחרים, כזה שלא מעדיף אחד על אחרים מסיבות לא-ענייניות.

היגיון.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'דוד היקר'
דוד היקר
20/07/2005 | 11:02
4
1
יש פה כמה צדדים של אותו מטבע.
ולכולם יש מקום...
רוב האנשים שאני ניתקלת בהם בטיפולים בכלל לא יודעים שהם כועסים...וכשהם כבר מודעים לזה הם פוחדים מזה פחד מוות.
רוב אוכלוסית העולם יודעת שאלימות פוגעת . זה לא החדש פה.
צר לי אבל אף אחד לא הצליח להבין את דברי ..אני ניסיתי להציג את הצד הפחות מוכר וקורבני של הכעס.
הרי ברור לך שאני לא מדברת על אלימות אלא על כעס
כעס מעוור?
הויכוח הזה פילוסופי ובשל היותו כזה אני תמהה איך כל אחד פה לא טורח לשים סימן שאלה בסוף דבריו..
הביטחון המוגזם הזה שלנו כמטפלים , אותו יש לעקור מהשורש והוא הגישה הגברית, זאת שיודעת, מתחמת דברים, והיא החוק.
החיים (ואני אמשיך לעמוד על זה) הם לא כאלו.
מצער אותי מאוד שאני מדברת פה על גישה ודרך הסתכלות שהיא יותר פתוחה , עם יותר סימני שאלה ואף אחד לא רואה את זה..
זה סימן אזהרה עבורי לכמה שהתרחקנו מהכוחות הנשיים והמקבלים בעולם.


רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מסכים איתך'
מסכים איתך
20/07/2005 | 15:17
1
לגבי השאלה הפילוסופית.
מעציב אותי השימוש ב"גברי" ו"נשי", שכן גברי ונשי זו אשליה של החברה שלנו.
אין כוחות שהם גבריים או נשיים יותר, יש רק בני אדם וחיות אחרות.
הניכוס של תכונות לצד זה או אחר הם לשם המטאפורה והסדר הטוב בלבד, וחבל להתייחס לזה באמת בתור גבר ואשה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'להשתמש בביטויים גברי ונשי'
להשתמש בביטויים גברי ונשי
20/07/2005 | 18:50
זה כניראה טעון מידי ואשתדל לזכור את זה.
אני יותר מתכוונת לאיזון בין קבלה הכלה והתבוננות לבין הרצון לשנות לתקן ולשלוט.
ושוב , אין לי שום דבר נגד  הרצון לשנות ולתקן(אני עושה את זה בעצמי הרבה מן הזמן) רק שלדעתי זה מתחיל לרמוס את הצד השני.
אני שמחה מאוד לשמוע שהבנת את רוח הדברים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
20/07/2005 | 15:29
1

שאת צודקת בכך שיש כמה צדדים למטבע.
לדעתי, אין סתירה בין כך שלכעס יש צדדים חיוביים ולכך שיש לו צדדים שליליים.
יחד עם זאת, באיזשהו מקום, צריך לעשות את ההפרדה בין רמות שונות של כעס שיכולות להוביל לצדדים החיוביים ולצדדים השליליים ואולי זו בדיוק הנקודה פה שמתחברת למה שוד אמר שצריך לדעת שים את הגבולות.


[אני קוראת ככה את הדיון מהצד והחלטתי בסוף להגיב למרות שאני לא מטפלת..מקווה שמותר]
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תודה שהגבת'
תודה שהגבת
20/07/2005 | 18:52
והבאת את דברייך ודעתך.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'ולחימה'
ולחימה
20/07/2005 | 13:34
42
2
ובאומנות לחימה?
האם לכעס אין תפקיד בלחימה? האם "שליטה" בכעס הופכת אותך ללוחם טוב יותר?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'וואלה שאלה טובה'
וואלה שאלה טובה
20/07/2005 | 18:59
11
1
אין לי מושג.
כשאני למתי טאי קוון דו מסורתי תמיד המורה היה אומר לי שהקאטות שלי נראות כמו ריקוד..ממש מושלמות רק שחסר בהן רוח לחימה..
כשלמדתי טיבטן פלסינג דיברו באמת על הכוח הספונטניות והעוצמה  שלנו שמגיעים מההרה (והופכים אותך ללוחם טוב)
וכשהיא נהיית טעונה (מכעסים או דיכוי ספונטנית ) אנחנו מאבדים את הכוח ומתחילים לפתח מחלות.
הדרך בטיבטן פלסינג היא ע"י הרבה עבודה על ההרה.
גם בגישה הזאת (שדרך אגב אני מטפלת בה) מתייחסים לכעס כמשהו שזולל אנרגיה ...אין לו מקום ואפשר להתמיר אותו לכוח ועוצמה.
אני עדיין בודקת את הדברים האלו...עוד לא ראיתי את זה במו עיני.
מה שכן חוויתי זה באמת הרבה אנרגיה אחרי עבודה על ההרה.


רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'המורה שלי למתימטיקה היתה אומרת:'
המורה שלי למתימטיקה היתה אומרת:
20/07/2005 | 23:30
1
מש"ל.
אגב, אני הגעתי לשם להיפך. קודם ראיתי במו עיניי (חוויתי, הרגשתי, פעלתי) ורק אז התחלתי לקבל לכך תימוכין וחיזוקים ממקורות שונים, וכאלה יש בשפע.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'איזה יופי'
איזה יופי
21/07/2005 | 00:18
אין כמו החוויה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'ניסית פעם לטפל מתוך כעס?'
ניסית פעם לטפל מתוך כעס?
20/07/2005 | 23:44
8
2
לצפיה ב-'כן...'
כן...
21/07/2005 | 00:02
7
3
עבדתי עם הכעס..
כי זה מה שהיה שם.
זאת היתה פגישה מדהימה שהעירה את המטופלת לכעס שלה.
כשיש מודעות אין טוב ורע.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'נשמע מדהים...'
נשמע מדהים...
21/07/2005 | 00:04
5
1
תוכלי לספר קצת יותר?
על מה היה הכעס? באיזו צורה הוא יצא? כיצד זה העיר את המטופלת לכעסה היא? האם קיבלת ממנה פידבק? האם שיתפת אותה?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'היי טיגר'
היי טיגר
21/07/2005 | 00:34
4
1
מה קורה פה?
כולם ערים?
הדברים שהמטופלת סיפרה  הרגיזו אותי ולא הבנתי מה קורה לי .
היא ישבה והתלוננה כמעט על כל דבר אפשרי : על זה שהיא לבד ואין לה חבר ואמא שלה לא עוזרת לה ושבעבודה מציקים לה.
היא התגרדה כל הזמן ...בשלב מסויים ראיתי שאני ממש הופכת לעצבנית עליה.
אמרתי לה שאני מרגישה כועסת..היא לא הבינה למה..והתחלנו לעבוד עם הגרוד שלה תוך כדי הגברתו בצורה מודעת . זה הוביל להרבה כעס על אמא שלה, בכי ועצב של שנים.
הרבה פעמים שאני מתחילה להרגיש שאני נהיית עצובה, כועסת , מפוחדת אני מבינה שזה פשוט משה שהמטופל עובר. כמובן שאני שואלת ובודקת מה הפידבק.
לפעמים הם לא מתחברים לזה ואז אני מנסה להראות להם את עצמם מהצד.
לפעמים זה סף אצלי שמחייב עבודה אישית שלי ו "תוקע " את שנינו.
מטופלת אחרת שעברה התעללות מינית ו"ניתקעה" (חרא של מילה) בחוסר יכולת להרגיש את הכעס..אני כעסתי על מה שהיא עברה וזה עורר אצלה את הכעס שלה .
לא פגשתי עדיין באף מיקרה טיפולי שהחל להוציא כעס והתמכר לזה (למרות שיכול להיות שיש)
בד"כ מתחת לכעס יש כאב גדול שאם נחווה ישנה הקלה.
לפעמים יש כעסים שאפשר לעבוד עליהם שנים אבל אני לא רואה את זה כהתמכרות כי עדיין רואים שישנה התפתחות ושינויים של מודעות.
לפעמים יש שינויים מהירים מאוד ומספיק מפגש אחד משפחתי להעלות שוב זעם של שנים.(גם בחיי דרך אגב)
הבנתי שאני אנושית ושאני עושה את המיטב וכניראה כך גם האחרים...וקיבלתי את זה.
ליותר מזה עדיין לא הגעתי.
אין שוני ביננו טיגר ודוד ...זו רק הגישה וההדגשים הנובעים מחוויות חיינו.







רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כרגע תיארת טיפול פרוידיאני דינמי'
כרגע תיארת טיפול פרוידיאני דינמי
21/07/2005 | 07:05
3
3
שמשתמש בהשלכה ובהשלכה נגדית כדי להבין את מהות בעיות המטופל.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כן...'
כן...
21/07/2005 | 11:48
2
2
אני מכירה את המושגים.
(גם אני למדתי פסיכולוגיה)
בכל מיקרה יש פה קצת יותר מזה..אני לא מכירה מטפלים פרוידיאנים שהיו מגבירים את הגירוד אצל המטופל..
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'זה בגלל שהם לוקים בקיבעון אנאלי'
זה בגלל שהם לוקים בקיבעון אנאלי
21/07/2005 | 22:33
1
6
ואנחנו במחלת ניו-אייג' שונה לחלוטין-החיים מחוץ לקופסא הרגילה, ובקופסא custom made שמלנו, כל אחד וקופסתו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'יופי של דימוי '
יופי של דימוי
22/07/2005 | 00:53
4
לצפיה ב-'התכוונתי, מתוך כעס שלך. שלא קשור'
התכוונתי, מתוך כעס שלך. שלא קשור
21/07/2005 | 00:10
2
לצפיה ב-'כעס ולחימה'
כעס ולחימה
20/07/2005 | 23:11
27
כעס (כמו פחד) יכול לגרום לאדם להגיב בצורה לא-פרופורציונלית לאיום.
כעס יגרום לאדם להתקיף כאשר אינו מוכן לכך, בעוד שפחד ימנע מאדם להתקיף למרות שהוא מוכן לכך.
כעס ימנע מאדם לחפש פתרון של שלום.
כעס ימנע מאדם לוותר.

יש שיטות בהן מלמדים להשתמש בכעס; יש גם שיטות בהן מלמדים ליצור כעס (יש טכניקות נשימה שמיועדות לזה). הבעיה בגישה זו, כמו שכבר ציינתי, היא שמי שלומד להכעיס את עצמו כדי לפתור בעיות של אלימות, יתקשה לשכוח את ההרגל הזה. הוא יכניס את הכעס לחייו, לכל פינה בהם - מגידול ילדיו ויחסיו עם אשתו ועד ניהול עסקיו ודרך נהיגתו בכביש.

בצה"ל לימדו הרבה שנים "להתחרע", "להיכנס בכאב", להיות "אגרסיבי"; זה התחיל ביחידות מיוחדות וגלש לכלל הצבא. את התוצאה אנחנו רואים היום, ברמת האלימות הכללית מסביבנו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'זאת לא האוכלסיה שאני עובדת איתה'
זאת לא האוכלסיה שאני עובדת איתה
21/07/2005 | 00:15
23
1
אם יש אלימות בקרב נשים לפחות ...היא בד"כ מופנית כלפי עצמן.
ע"פ מה שאתה כותב אני מניחה שאלו הצדדים שאתה חווית כמטפל או כאדם.
יש הרבה אלימות וכאב וסבל ופחד והמון דברים קשים וכאוטיים עם חלקם ובמצבים מסויימים חייבים והכרחי להכנס.
בכל מיקרה שמחתי לקרוא את ההודעה שלך מכיוון שהבנתי שאני מסכימה עם הדברים שאתה אומר רק פחות עם הדרך..
יש אנשים שיש להם תקופות שלמות בחייהם שהם כועסים וזה שלב הכרחי נחוץ וחשוב. מי אנחנו שנאמר להם שזה לא נכון אם זה עדיין בדיוק הדבר הנכון בשבילם.
תאמין לי שאנחנו חונכחנו על ברכי אותה תורה ואף אחד מהנוכחים פה אינו חובב אלימות ודוגל בה .
אני מניחה שגם לטכניקה שיוצרת כעס (ואני לא מכירה אותה ) יש צדדים טובים.
חלק מרמת האלימות הכללית היא הכחשה והדחקה של כעס וכאב במשך שנים והתייחסות אליו כאויב.
תודה על דבריך המעניינים!!




רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'הנחה שאינה במקומה'
הנחה שאינה במקומה
21/07/2005 | 00:25
22
"ע"פ מה שאתה כותב אני מניחה שאלו הצדדים שאתה חווית כמטפל או כאדם."

מה שכתבתי היה בתשובה לטאנקה.
אני עוסק באמנות לחימה, היא יודעת על זה, ותשובתי מציגה את מה שמקובל לחשוב ברוב (אם לא כל) אמנויות הלחימה. כבר לפני 2,500 שנה כתב סאן-צה שמצביא נוח לכעוס ימיט אסון על עצמו, על חייליו ועל המדינה בכלל.

אני לא בטוח למה את מתכוונת כשאת מדברת על אלימות וכעס; לדעתי מקור רוב האלימות בפחד, לא בכעס.

הטכניקה שיוצרת כעס היא טכניקת נשימה מאוד פשוטה (ולכן לא אפרט אותה כאן, כי לדעתי היא מסוכנת) שגורמת לכעס ועצבנות. מי שלומד אותה כחלק משיט לחימה, לומד למקד את הכעס הזה כלפי אדם מסויים: היריב בקרב, או השופט בתחרות קאטות (לדמיין שאת הטכניקות בקאטה עושים על השופט).

הצד הטוב בה הוא שכעס אכן נותן כוח.
הצד הרע בה הוא שמי שלמד אותה והתרגל אליה, עלול לשכוח להפסיק.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'הבהרה: "מקור רוב האלימות בפחד"'
הבהרה: "מקור רוב האלימות בפחד"
21/07/2005 | 00:28
הכוונה לאלימות פיזית.
לא לאלימות הכללית בחברה (צ'אפחות במקום להגיד שלום, נהיגה אגרסיבית, צעקות על כלום), אלא לאלימות פיזית בלבד.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אופס סליחה'
אופס סליחה
21/07/2005 | 00:43
20
1
לא ממש מצויינת בכל השירשורים האלו.
ומכירה אומנויות לחימה מעט מאוד ...אני חייבת לציין שמה שכתבת מעניין מאוד.
אני אישית לא ממש מתחברת לציטטות של אנשים ...מכיוון שכל החיים  הם דואליות ואני מייד יכולה להבא לך ציטטה הפוכה שתהייה גם היא נכונה מאוד.
אם זאת החוויה שלך לא אתווכח ואכבד אותה רק שלי אישית הציטוטים האלו לא מדברים ברמה החוויתית (אם כי הם מעניינים מאוד!)
אלימות יכולה להיות תוצאה של כעס של שנים שהודחק, תחושת השפלה, כאב, בושה ועוד של מיני דברים אחרים.
אבל אלו רק הגדרות של מילים והן באמת פחות חשובות.
תודה על תשובתך המרתקת.
דרך אגב...אם אני זוכרת נכון..אתה מתאמן באי קי דו עם זאב?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'זו לא החוויה שלי.'
זו לא החוויה שלי.
21/07/2005 | 00:56
19
1
מה שכתבתי על כעס בלחימה אינו החוויה שלי אלא הנסיון המצטבר של מאות ואלפי אנשים שעסקו באמנויות לחימה במשך אלפי שנים ובדקו מה עובד, מה לא, ומה התוצאות (והסכנות) של צורות אימון שונות.

הענין אינו הציטוט אלא מהות הדברים: בלחימה, כעס גורם לטעויות.

אני לומד כאן:
http://www.taichi-chuan.com
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'היי דוד'
היי דוד
21/07/2005 | 11:54
18
1
מעניין.
הייתי בכמה שיעורים אצל אוהד קדם באזור השרון.
אבל לא החזקתי מעמד..
אני אישית לא מצליחה ללמוד מניסיונם של אחרים ברמה העמוקה.
ואני חוזרת ומדגישה שאני לא מבינה כמעט כלום באומנויות לחימה ..אני מניחה שאימון באומנויות לחימה יכול לגרום לתובנות גופניות משמעותיוית לגבי כעס רגשות ודברים אחרים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'יש הבדל גדול בין ללמוד מנסיונם של'
יש הבדל גדול בין ללמוד מנסיונם של
21/07/2005 | 14:16
17
1
אחרים לבין לסמוך על נסיונם באופן עיוור.
את אוהד קדם פגשתי פעם או פעמיים, לא יצא לי להכיר אותו ואינני יודע איך הוא מלמד.

כל המורים שאני מכיר נותנים לתלמידיהם לחקור באופן עצמאי את התחום, אבל הם כן תוחמים את שטח החקירה; לדוגמא מראים תרגיל כלשהו, ואח"כ נותנים לתלמידים לגלות - מתוך התרגול המעשי - את הדרך הטובה ביותר לבצע אותו. דרך זו יכולה להיות זהה לכולם או שונה מאדם לאדם, תלוי בתרגיל, בשיטה, במורה ועוד.

בשני משפטים הבאים יש קאץ':
1. נסיונם של אחרים הוא דבר חיוני, אחרת אצטרך לגלות הכל בעצמי.
2. את מה שלא גיליתי בעצמי, אינני יכול באמת לדעת.

דוגמא:
אני יכול לשמוע כמה יפה פטרה, אבל עד שאגיע לשם לא אדע באמת.
בעיה: אם אינני יודע איפה פטרה, או מה הסכנות בדרך אליה, איך אגיע לראותה בעצמי?
מורה טוב הוא כזה שיראה את הדרך (לפטרה, ליכולת טיפול, ליכולת לחימה, להארה רוחנית...), תלמיד טוב הוא זה שילך בדרך הזו ולא יתברבר בשטח.

יש מעט מורים טובים.


כתבת:
אני מניחה שאימון באומנויות לחימה יכול לגרום לתובנות גופניות משמעותיוית לגבי כעס רגשות ודברים אחרים.
אמנות לחימה, מטבעה, עוסקת במצב קיצוני, שבו גם הרגשות מגיעים לרמות קיצוניות.
המצב בו עוסקת אמנות לחימה הוא עימות; והגורמים המניעים לעימות הם בד"כ פחד ו/או כעס. אי-אפשר לעסוק בלחימה בלי לעסוק בכעס ובפחד, שהם הרגשות המשמעותיים ביותר בלחימה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לגבי פטרה'
לגבי פטרה
21/07/2005 | 15:39
16
1
אין כל רע מהתברברות בשטח ...וטעויות לפעמים הם השיעורים והמורים הכי טובים שלנו.
זאת שאלה פילוסופית וכל הדיון הזה הוא כזה .
לא הכל לינארי והטוב והרע הוא לא כל כך ברור ...אם היה כל כך ברור אז על מה ולמה כל הדיון הזה.
אבל מיציתי את הדיון הזה (אני מקווה)...אני למדתי מדבריך אני מקווה שמשהו ממה שאמרתי בכל זאת עורר אצלך שאלות ותהיות...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'התברברות בשטח'
התברברות בשטח
21/07/2005 | 16:41
15
4
קולומבוס חיפש את הודו וגילה את אמריקה.
התברברות בשטח אכן יכולה להביא לגילויים חשובים.
מצד שני, היא עלולה גם להביא להסתובבות סחור-סחור במקום שאין לך שום סיבה הגיונית להישאר בו, מלבד זה שאינך יודעת איך לצאת משם.

אם לא אכפת לך איפה אתה נמצא, לא משנה שהלכת לאיבוד.
אם אתה מנסה להגיע לאנשהו, זה סיפור אחר...

מורה טוב נותן לתלמיד להתברבר בשטח, לפי גבולות שיטתו; אבל מספיק קרוב לדרך, כדי שאפשר יהיה לחזור אליה. לפעמים הדרך מתל-אביב לרמת-גן צריכה לעבור דרך מטולה, אבל אם אין לך מושג איפה תל-אביב, איפה רמת-גן, ואיך אפשר לעבור בביטחון את כביש מספר 4 בלי שידרסו אותך בדרך, כדאי שתמצא מורה שאפשר לסמוך עליו.

ניוטון אמר:
"אם הרחקתי לראות הרי זה בגלל שעמדתי על כתפי ענקים".

מוצארט לא היה צריך להמציא את הפסנתר, או את ההרמוניה, או את התווים; עשו את זה לפניו, והוא השתמש במה שגילו אחרים והוסיף על כך.

פיקאסו לא היה צריך להמציא את הפרספקטיבה, או הקומפוזיציה, או את צבעי-השמן או אפילו את הקנבס וכן-הציור; עשו את זה לפניו, והוא השתמש במה שגילו אחרים והוסיף על כך.

זה לא אומר שניוטון לא היה צריך להשקיע מאמץ וללמוד מתמטיקה, או שמוצארט לא היה צריך לתרגל סולמות על כינור ופסנתר (קלאוויר), או שפיקאסו לא היה צריך ללמוד איך לעשות רישום נאטורליסטי; לימוד מסוג זה הוא "גילוי מחדש" של מה שגילו אחרים.
אבל גילוי מחדש של מה שגילו אחרים, כשהם אומרים לך איפה לחפש, חוסך לך הרבה חיפושים.

נסי לנתק את העכבר מהמחשב.
מישהו חשב שצריך למצוא דרך לתקשר עם המחשב, והמציא את העכבר.
אפשר כמובן ללמוד על מחשבים ולמצוא דרך לעבוד בלי עכבר; אפשר גם להמציא בעצמך עכבר, ולכתוב בעצמך את התוכנה בשבילו; ואפשר פשוט לקנות עכבר מוכן, ולהתחיל לעבוד.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'גם נכון.'
גם נכון.
21/07/2005 | 17:05
14
1
זאת התקדמות במובנים מסויימים.
הדרך יותר מעניינת אותי ..כפי שאמרה טייגר.
והדרך שלי לעולם לא תהייה דרכו של המורה שלי.
אין לי שום דבר נגד התקדמות ...כמו שאין לי דבר נגד השארות במקום.
רק נגד השיפוטיות שלנו בהקשר לטוב ורע.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'איך אפשר להיותר נגד שיפוטיות?'
איך אפשר להיותר נגד שיפוטיות?
21/07/2005 | 17:23
8
2
ברגע שאמרת ששיפוטיות זה רע, אמרת אמירה שיפוטית...
אבל זה כבר באמת פילוסופיה.
כשארצה ללכת במעגלים, אלך להתאמן בפה-קואה (האימון מבוסס על הליכה במעגל). אין טעם לעשות את זה כאן.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'התכוונתי'
התכוונתי
21/07/2005 | 20:05
7
1
שאני לא אוהבת אותה והצעתי לנו להיות פחות כאלו ופחות אלוהים ואולי להודות שאנחנו לא יודעים הרבה...עם קצת צניעות לגבי הידיעות המפוקפקות של כולנו על דברים.
לא הבנתי את עיניין ההליכה במעגלים..אני מקווה שזה לא ביקורת.
בכל מיקרה צר לי שלא הבנת מה אני מנסה להגיד...למרות שניסיתי מאוד.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'"לא אוהבת אותה" = שיפוטיות'
"לא אוהבת אותה" = שיפוטיות
21/07/2005 | 20:13
6
1
ברגע שאת אומרת שאת נגד שיפוטיות, את שופטת; ברגע שאת אומרת שאת בעד שיפוטיות, את שוב שופטת.
איך שלא תדברי על זה, את שופטת, ולחזור על כך ששיפוטיות זה רע זה הליכה במעגלים.

אז אם ללכת במעגלים, אני מעדיף להתאמן בפה-קואה, בה ההליכה במעגל מלמדת משהו...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כן...אני לא מושלמת'
כן...אני לא מושלמת
21/07/2005 | 21:06
5
1
אני מנסה להסתכל על הדברים אחרת ממך.
חבל שאתה ניתפס למילים ומפספס כמה דברים חשובים.
אני הבנתי מה רציתי לאמר חבל שאתה לא מצליח.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'גם "אני לא מושלמת" זו שיפוטיות'
גם "אני לא מושלמת" זו שיפוטיות
21/07/2005 | 21:14
4
1
ולא, אני לא קטנוני אלא מנסה להצביע על דבר (שנראה לי) חשוב:
אם את מנסה להתקרב לשלמות (לא משנה באיזה תחום), זה אומר שאת לא מרוצה ממצבך הנוכחי, וזו שיפוטיות.
אם את לא מנסה להתקרב לשלמות, אז או שאת מושלמת או שוויתרת על שיפור עצמי, כלומר נכנעת.

בכל מקרה, שיפוטיות היא בדיוק מה שגורם לאדם לרצות להתקדם בחיים.
כמו כל דבר אחר, גם בשיפוטיות צריך להשתמש במידה; יותר מדי משתק, מעט מדי גורם לרשלנות, אבל שיפוטיות היא בפירוש כוח מניע.

שיפוטיות היא דבר חיובי, אם משתמשים בה נכון, ושלילי, אם משתמשים בה לא-נכון.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני שניהם.מנסה ולא מנסה.'
אני שניהם.מנסה ולא מנסה.
21/07/2005 | 21:26
3
1

אם לא הבנת אז לא הבנת.
ואני תוהה מאיפה הביטחון הכל כך גדול שיש לך להגדיר דברים ולדעת בדיוק מה נכון ומה לא.
אני לא בטוחה שאפילו אלוהים יודע.
האמת היא שהרבה מהדיון הזה מזכיר לי את הקריאה בכל "הספרים הרוחניים"
שמתעקשים ומביאים אמיתות רוחניות שכל אחד מכיר ויודע וזה לא מחדש שום דבר לאף אחד שלא לאמר מייבש ומקפיא.
ניסיתי להביא משהו חדש.
לפחות בגישה.
השתמשתי בביטויים גברי ונשי. אני חושבת שההתנהלות הזאת ביננו ממחישה טוב למה התכוונתי.
ודרך אגב אני מאוד אוהבת מעגלים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מקוהלת..'
מקוהלת..
21/07/2005 | 21:40
2
2
"מרבה חוכמה מרבה כעס"
"מוסיף חוכמה מוסיף מכאוב"
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כנראה שניאלץ להסכים לא להסכים...'
כנראה שניאלץ להסכים לא להסכים...
21/07/2005 | 23:01
1
1
אבל יש לי הרגשה שנהנה להיפגש וללמוד אחד מהשני
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך לגמרי'
אני מסכימה איתך לגמרי
22/07/2005 | 00:49
1
כפי שכבר אמרתי.
יש לי הרגשה דומה
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'דרכך, ודרך המורה?'
דרכך, ודרך המורה?
21/07/2005 | 18:05
4
אם דרכך לעולם לא תהיה דרכו של המורה, מדוע את לומדת אצלו/ממנו?
מה, בעצם, את לומדת?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אולי זה שייך לשרשור נפרד...'
אולי זה שייך לשרשור נפרד...
21/07/2005 | 18:29
ואולי זו שאלה חודרנית מדי...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'את אותם דברים שאתה לומד'
את אותם דברים שאתה לומד
21/07/2005 | 20:07
2
רק בגישה שונה..
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מצטער, לא הבנתי'
מצטער, לא הבנתי
21/07/2005 | 20:16
1
2
לצפיה ב-'אני יודעת שלא'
אני יודעת שלא
21/07/2005 | 21:08
1
וזה מה שמצער אותי.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'חיבור לכעס'
חיבור לכעס
21/07/2005 | 13:09
2
ומה לגבי אדם שדווקא אצלו יש קושי להרגיש כעס או להתחבר לכעס שלו?
אני יודעת שחלק גדול מתהליך של ריפוי אצלי נבע דווקא מהמקום שהרשתי לעצמי לחוות כעס ולהגיב אליו, לא צריך ללמוד להכעיס את עצמך, אבל אין שום פסול בעיני מלתת לעצמך לחוות כעס באופן מלא וללמוד איך לשחרר אותו (ביטוי לכעס לא חייב להיות אלים!)

הצבא לא מלמד אנשים לכעוס, הצבא מלמד אנשים להיות אגרסיביים ויש הבדל בעיני בין שני הדברים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אגרסיביות קשורה לכעס, לא זהה לו.'
אגרסיביות קשורה לכעס, לא זהה לו.
21/07/2005 | 14:48
1
1
כתבתי למעלה שאי-אפשר לשלוט במה שלא מודעים לו, וזה כולל כעס.
רוב הילדים חווים כעס ולומדים לשלוט בעצמם במצבי כעס; אלה שלא מסוגלים לשלוט בעצמם מורחקים מהחברה.
מי שצריך ללמוד מחדש איך להתמודד עם הכעס שלו-עצמו, צריך למצוא מקום לעבוד על כך, וצריך למצוא מישהו שיוכל להכיל ולכוון אותך (או מי שזה לא יהיה) למקום טוב ולא לטבוע בכעס.

ביטוי לכעס לא חייב להיות אלים, אבל אלימות היא אחד הביטויים הראשוניים ביותר לכעס ולכן חשוב לעבור (גם) דרכה. לכן להרבה פסיכולוגים יש בקליניקה בובה בגודל אדם שעליה הם מאפשרים למטופלים "להוציא אגרסיות".
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'המשך: "להוציא אגרסיות", בהקשר הזה,'
המשך: "להוציא אגרסיות", בהקשר הזה,
21/07/2005 | 14:53
1
פירושו לתת לעצמך לבטא כעס בצורה שלא תזיק לאיש, וללמוד להתמודד עם מקורות הכעס הזה.
(סליחה, שיגרתי את ההודעה הקודמת לפני הזמן)
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'כעס ולחימה (2)'
כעס ולחימה (2)
20/07/2005 | 23:42
1
2
הכעס יכול להניע לפעולה (כפי שמיכל אמרה בתחילת השרשור), אך הוא מניע מסוכן. הוא מחליש. לא רק מחליש את הלוחם, אלא גם חושף נקודות תורפה ומחזק את היריב. כאשר היריב שלי יודע מה מכעיס אותי, הוא יכול להשתמש בזה כטריגר ולהכעיסני שוב ושוב במטרה להחלישני עוד ועוד.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מצד שני'
מצד שני
23/07/2005 | 21:11
נראה לי שלאנשים שיודעים לפעול מתוך הכעס יותר קל ללמוד לרסן אותו, (אם ירצו בכך) ולהגיע לאסרטיביות, מאשר לאנשים שהכעס מדוכא אצלהם והאוטומט הוא לפחד. במקרה כזה הם צריכים ליצור יש מאין כדי להגיע לאסרטיביות.
רפואה משלימה >>

הודעות אחרונות

22:38 | 06.07.20 גילגיל54
17:56 | 17.06.20 רונן צור2185
12:22 | 05.06.20 כוס אליהו
21:42 | 07.05.20 MAN48
18:12 | 16.04.20 גילגיל54
06:46 | 12.04.20 גילגיל54
06:46 | 12.04.20 גילגיל54
22:13 | 16.02.20 joshgeller4

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ