הקפצת שרשור הכעס

שובטמה

New member
הכעס והמציאות-התיחסות

מה בין מצב הכעס לראית המציאות כפי שהיא ? מי יכול להגיד לי לאיזה מצבים הביא אותו הכעס והרחיק אותו מהמציאות בכאן ואכשיו ? איך אני יכול לטפל בכעס לא בצורה נקודתית אלא בחיסול השורש שלו כך שהגישה אליו תהיה שונה ממה שהיתה עד אכשיו ? מי יתן ובני האדם יהיו מאושרים
 
מברק: כעס, המשך

שוב, מקוצר זמן: מסכים מאוד עם אור, רק שעדין צריך מישהו צריך לקחת פיקוד על מעשי. מודעות היא שלב ראשון בדרך לשליטה. תוקפנות, פחד ומין ממוקמים במוח בחלק שמשותף כמעט לכל בעלי החוליות. זה המקור לכל הרגשות, גם היותר מורכבים. אפשר להתחיל ויכוח על "נזר הבריאה" או לא, אבל הבדל גדול בין אדם לחיה הוא שאדם יכול לתת מעצמו לזר גמור, שלא בטובתו - לתת תרומת דם או איבר, לעזור לפליט תוך סיכון עצמי, ועוד. חיות לא עושות את זה. משהו בנו מאפשר לנו להתגבר על הדחפים האנוכיים שלנו, ואותם הדחפים בדיוק מדכאים את אותו ה"משהו". כעס, כמו שכתבה טייגר, הוא אחד המעוורים ביותר ברגשות. לכן, עם כל זה שצריך ללמוד לבטא אותו, צריך גם לשלוט בו. וזו בעצם התשובה לנופר, עם תוספת אחת: ילד כועס: תתני לו להרביץ לאחיו? אבא כועס: תתני לו להרביץ לילדיו? בעל כועס: תתני לו להרביץ לאשתו? חייבים להציב גבולות; חלק גמישים, חלק נוקשים, בודדים "ייהרג ולא יעבור". אבל חייבים גבולות. מתכת חותכת עץ, וגנן טוב יאפשר לעץ לצמוח נכון: בלי להתפרע בשטח, ובלי לדכא את גידולו. מעל לכל, צריך גנן טוב: כזה שמכיר את הצמחים בגינה, כזה שיודע לתת לכל אחד את מקומו ביחס לאחרים, כזה שלא מעדיף אחד על אחרים מסיבות לא-ענייניות. היגיון.
 
ברמה המיידית והטכנית: נשימה עמוקה

נשימה עמוקה (מתכת) מרגיעה כעס (עץ). באמנויות לחימה מסויימות מתרגלים גם צורות נשימה שמלמדות להגדיל את הכעס, מתוך מחשבה שזה "נותן כוח" בקרב, אבל רוב השיטות נמנעות מכך; מי שמתאמן בלהגדיל את כעסו, עלול לשכוח להפסיק...
 

nofaritrit

New member
דוד היקר

יש פה כמה צדדים של אותו מטבע. ולכולם יש מקום... רוב האנשים שאני ניתקלת בהם בטיפולים בכלל לא יודעים שהם כועסים...וכשהם כבר מודעים לזה הם פוחדים מזה פחד מוות. רוב אוכלוסית העולם יודעת שאלימות פוגעת . זה לא החדש פה. צר לי אבל אף אחד לא הצליח להבין את דברי ..אני ניסיתי להציג את הצד הפחות מוכר וקורבני של הכעס. הרי ברור לך שאני לא מדברת על אלימות אלא על כעס כעס מעוור? הויכוח הזה פילוסופי ובשל היותו כזה אני תמהה איך כל אחד פה לא טורח לשים סימן שאלה בסוף דבריו.. הביטחון המוגזם הזה שלנו כמטפלים , אותו יש לעקור מהשורש והוא הגישה הגברית, זאת שיודעת, מתחמת דברים, והיא החוק. החיים (ואני אמשיך לעמוד על זה) הם לא כאלו. מצער אותי מאוד שאני מדברת פה על גישה ודרך הסתכלות שהיא יותר פתוחה , עם יותר סימני שאלה ואף אחד לא רואה את זה.. זה סימן אזהרה עבורי לכמה שהתרחקנו מהכוחות הנשיים והמקבלים בעולם.
 

פרם שי

New member
מסכים איתך

לגבי השאלה הפילוסופית. מעציב אותי השימוש ב"גברי" ו"נשי", שכן גברי ונשי זו אשליה של החברה שלנו. אין כוחות שהם גבריים או נשיים יותר, יש רק בני אדם וחיות אחרות. הניכוס של תכונות לצד זה או אחר הם לשם המטאפורה והסדר הטוב בלבד, וחבל להתייחס לזה באמת בתור גבר ואשה.
 

nofaritrit

New member
להשתמש בביטויים גברי ונשי

זה כניראה טעון מידי ואשתדל לזכור את זה. אני יותר מתכוונת לאיזון בין קבלה הכלה והתבוננות לבין הרצון לשנות לתקן ולשלוט. ושוב , אין לי שום דבר נגד הרצון לשנות ולתקן(אני עושה את זה בעצמי הרבה מן הזמן) רק שלדעתי זה מתחיל לרמוס את הצד השני. אני שמחה מאוד לשמוע שהבנת את רוח הדברים.
 

2_be

New member
אני חושבת

שאת צודקת בכך שיש כמה צדדים למטבע. לדעתי, אין סתירה בין כך שלכעס יש צדדים חיוביים ולכך שיש לו צדדים שליליים. יחד עם זאת, באיזשהו מקום, צריך לעשות את ההפרדה בין רמות שונות של כעס שיכולות להוביל לצדדים החיוביים ולצדדים השליליים ואולי זו בדיוק הנקודה פה שמתחברת למה שוד אמר שצריך לדעת שים את הגבולות. [אני קוראת ככה את הדיון מהצד והחלטתי בסוף להגיב למרות שאני לא מטפלת..מקווה שמותר
]
 

tanka

New member
ולחימה

ובאומנות לחימה? האם לכעס אין תפקיד בלחימה? האם "שליטה" בכעס הופכת אותך ללוחם טוב יותר?
 

nofaritrit

New member
וואלה שאלה טובה

אין לי מושג. כשאני למתי טאי קוון דו מסורתי תמיד המורה היה אומר לי שהקאטות שלי נראות כמו ריקוד..ממש מושלמות רק שחסר בהן רוח לחימה.. כשלמדתי טיבטן פלסינג דיברו באמת על הכוח הספונטניות והעוצמה שלנו שמגיעים מההרה (והופכים אותך ללוחם טוב) וכשהיא נהיית טעונה (מכעסים או דיכוי ספונטנית ) אנחנו מאבדים את הכוח ומתחילים לפתח מחלות. הדרך בטיבטן פלסינג היא ע"י הרבה עבודה על ההרה. גם בגישה הזאת (שדרך אגב אני מטפלת בה) מתייחסים לכעס כמשהו שזולל אנרגיה ...אין לו מקום ואפשר להתמיר אותו לכוח ועוצמה. אני עדיין בודקת את הדברים האלו...עוד לא ראיתי את זה במו עיני. מה שכן חוויתי זה באמת הרבה אנרגיה אחרי עבודה על ההרה.
 

טַייגר

New member
המורה שלי למתימטיקה היתה אומרת:

מש"ל. אגב, אני הגעתי לשם להיפך. קודם ראיתי במו עיניי (חוויתי, הרגשתי, פעלתי) ורק אז התחלתי לקבל לכך תימוכין וחיזוקים ממקורות שונים, וכאלה יש בשפע.
 

nofaritrit

New member
כן...

עבדתי עם הכעס.. כי זה מה שהיה שם. זאת היתה פגישה מדהימה שהעירה את המטופלת לכעס שלה. כשיש מודעות אין טוב ורע.
 

טַייגר

New member
נשמע מדהים...

תוכלי לספר קצת יותר? על מה היה הכעס? באיזו צורה הוא יצא? כיצד זה העיר את המטופלת לכעסה היא? האם קיבלת ממנה פידבק? האם שיתפת אותה?
 

nofaritrit

New member
היי טיגר

מה קורה פה? כולם ערים? הדברים שהמטופלת סיפרה הרגיזו אותי ולא הבנתי מה קורה לי . היא ישבה והתלוננה כמעט על כל דבר אפשרי : על זה שהיא לבד ואין לה חבר ואמא שלה לא עוזרת לה ושבעבודה מציקים לה. היא התגרדה כל הזמן ...בשלב מסויים ראיתי שאני ממש הופכת לעצבנית עליה. אמרתי לה שאני מרגישה כועסת..היא לא הבינה למה..והתחלנו לעבוד עם הגרוד שלה תוך כדי הגברתו בצורה מודעת . זה הוביל להרבה כעס על אמא שלה, בכי ועצב של שנים. הרבה פעמים שאני מתחילה להרגיש שאני נהיית עצובה, כועסת , מפוחדת אני מבינה שזה פשוט משה שהמטופל עובר. כמובן שאני שואלת ובודקת מה הפידבק. לפעמים הם לא מתחברים לזה ואז אני מנסה להראות להם את עצמם מהצד. לפעמים זה סף אצלי שמחייב עבודה אישית שלי ו "תוקע " את שנינו. מטופלת אחרת שעברה התעללות מינית ו"ניתקעה" (חרא של מילה) בחוסר יכולת להרגיש את הכעס..אני כעסתי על מה שהיא עברה וזה עורר אצלה את הכעס שלה . לא פגשתי עדיין באף מיקרה טיפולי שהחל להוציא כעס והתמכר לזה (למרות שיכול להיות שיש) בד"כ מתחת לכעס יש כאב גדול שאם נחווה ישנה הקלה. לפעמים יש כעסים שאפשר לעבוד עליהם שנים אבל אני לא רואה את זה כהתמכרות כי עדיין רואים שישנה התפתחות ושינויים של מודעות. לפעמים יש שינויים מהירים מאוד ומספיק מפגש אחד משפחתי להעלות שוב זעם של שנים.(גם בחיי דרך אגב) הבנתי שאני אנושית ושאני עושה את המיטב וכניראה כך גם האחרים...וקיבלתי את זה. ליותר מזה עדיין לא הגעתי. אין שוני ביננו טיגר ודוד ...זו רק הגישה וההדגשים הנובעים מחוויות חיינו.
 
כרגע תיארת טיפול פרוידיאני דינמי

שמשתמש בהשלכה ובהשלכה נגדית כדי להבין את מהות בעיות המטופל.
 

nofaritrit

New member
כן...

אני מכירה את המושגים. (גם אני למדתי פסיכולוגיה) בכל מיקרה יש פה קצת יותר מזה..אני לא מכירה מטפלים פרוידיאנים שהיו מגבירים את הגירוד אצל המטופל..
 
זה בגלל שהם לוקים בקיבעון אנאלי../images/Emo31.gif

ואנחנו במחלת ניו-אייג' שונה לחלוטין-החיים מחוץ לקופסא הרגילה, ובקופסא custom made שמלנו, כל אחד וקופסתו.
 
למעלה