השרשור על ריפוי וטיפול

[דני ביהרי]

איני שופט, אני מגיב לכתיבתך

אני לא מזלזל בך או בתורתך, יותר מדי פעמים ראיתי אותה עובדת מכדי שאוכל (גם לו רציתי). תשובה עקרונית שכזו מסכנת אוכלוסייות שלמות הסובלות ממחלות כרוניות שעלולות להרוג אותם ללא טיפול תרופתי הולם. את חולי הנפש זה לא יהרוג, רק ישגע לחלוטין. תחשוב מה קורה אם חולה נפש כלשהו קורא את השירשור הזה ומחליט להפסיק טיפול רפואי ולקחת רמדי-על מי מוטלת האחריות-לפחות בחלקה? אחרי שאישתי (שמנהלת הוסטל של נפגעי נפש ועובדת בתחום כשמונה שנים) קראה את מה שכתבת היא אמרה:"הגיע הזמן שתצאו מהמקסם העצמי שלכם, הדבר היחיד שיכול לרפא חולה נפש הוא עצמו. זה נקרא ILLNESS MANAGEMENT. זה פשוט עניין של החלטה ללמוד לנהל את המחלה, ולא לתת למחלה לנהל אותך." לא נראה לי שהיא חושבת שניתן להחלים באמצעי כלשהו ממחלת נפש.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אתה כן, ולא מתוך זדוניות חלילה איני

חושד בך ככזה. אבל הפעם אני דני יכול לומר לך שאתה מדבר מבלי להבין. אתה יכול להסתכל כל ימיך על תופעה מסויימת ולא להבין כלום. הבעיה נובעת מחוסר הבנה וידע של תהליכי מחלה ובריאות. אם אתה רוצה לדעת תאמר לי ואסביר. אבל בלי לנופף בדגלים. מי שמסכן את בני האדם ואוכלוסיות שלמות זהו המדע והכימיה, לא ההומיאופתיה. האם אתה רוצה להתווכח על כך ? להפסיק טיפול תרופתי ללא גיבוי ו/או השגחה זהו חוסר אחריות. לו הייתה מסגרת שמאפשרת ריפוי אמיתי בתנאים של אישפוז והשגחה, אבל איפה. חולה נפש או כל אדם אחר שקורא, יכול לעשות מה שהוא רוצה וזו תהיה שטות מצידו לנסות לטפל בעצמו. דני, אני לא המלצתי לחולים להפסיק תרופות אל תכניס לי מילים לפה. כל הכבוד לאישתך, שתחייה, ולכל האנשים שעוסקים במלאכה, אבל זה עדין לא אומר שהם מבינים. איך אמר המשורר "לכבוד מיליארד מיליארד טועים". יש דברים חדשים, ידע חדש ונפלא שהגיע הזמן לבחון אותם ברצינות אם נרצה כפרט או כלל להתקדם לאנשהו. שום חומר כימי אינו מסוגל לרפא שום דבר !!! זה כמו להגיד שמלחמות ואלימות מוסיפים בריאות. החומר הכימי כוחו אחד, לשנות פתולוגיה אחת קשה בפתולוגיה אחרת קשה יותר ותו לא.

 

[דני ביהרי]

מה שאתה אומר בעצם זה שכל מי שאינו

רואה את הדברים כמוך-כהומיאופט-אינו מבין כלום. מה ההבדל בין כך לבין שכולם מדברים שטויות ורק אתה\הומיאופטים יודע מה לעשות. ומה ההבדל בין זה לבין כת? לי קשה לראות, מצד שני איני מבין כלום אז זה הגיוני. "שום חומר כימי אינו מסוגל לרפא שום דבר !!! זה כמו להגיד שמלחמות ואלימות מוסיפים בריאות. החומר הכימי כוחו אחד, לשנות פתולוגיה אחת קשה בפתולוגיה אחרת קשה יותר ותו לא." אם כך הוא הדבר, ברגע שיהיה לך דום לב אז לא לתת לך תרופות? ומה במקרה של לחץ דם 240-120, גם לא לתת תרופות? כי הרי הן רק עושות נזק.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

דני, קודם כל

לא יפה להגיד "ברגע שיהיה לך דום לב..", לא לי ולא לאף אחד כי זה נשמע כאילו ש.. יכולת באותה המידה לשאול לגבי ביתי, אתה יודע ותודה לך על אז. אין בכוחי לשנות את העולם. אך אעשה מאמץ ולא אוותר עד דום ליבי אבל אין לי אשליה, אולי פעם הייתה. איני בא להתווכח איתך, אני גם לא בטוח בשום דבר מאחר ואני רק אדם כמוך שווה כקליפת השום. הידע שלנו הוא שונה ואיני בא לכפות אותו עליך ועל אף אחד. אתה יודע אני חש שדום הלב שלי אולי קרוב יותר מתמיד, מי ישורנו, זה עשוי לבוא בחטף ובכל רגע, אין לי שום אשליה לגבי זה ומודעות לא תמנע אותו, והשפעות כימיות עשויות לעכבו תמורת תשלום שכולם משלמים. אני בא למקום של רפואה אחרת ומוצא שהתפיסה היא כמו של קופת חולים. נזיז מכאן נעביר לשם. אתה מעדיף לסגור את הסכיזופרנים וכל השאר מאחורי חומות של כימיה וסטיראוטיפים ולומר זה מה יש ובתוך זה להתנהל. מי שנגזר גורלו נגזר גורלו. אעשה למענו כל מה שניתן אבל אני יודע שאין זו הדרך הנכונה. אין לנו רשות לומר לאיש לגווע, וזה הגיע עד כדי אבסורד שמרוב התחסדות משאירים צמח שנרקב שנים על שנים מחובר למכונות רק בגלל שהרפואה היא אנושית. שאדם אינו אלוהים להחליט החלטות כאלה. אבל להרוג ולהרעיל אוכלוסיות אתניו ושאינן זה בסדר. חולים נמצאים בין העולמות. הם באים אלינו כדי להבריא ולרדת מהכימיה הרעילה, אבל לנו צריך להיות ברור מה ניתן או לא ניתן. תרופות כימיות הורסות לאדם את ההבנה והרצון שנמצאים בראש הפירמידה הקרויה אדם. הן מבדילות אותו משאר הבריאה. הן הורסות לא רק את האדם החולה אלא את כל סביבתו ועולמו. תסתכל סביב ותגיד לי שהחולי לא חמור מאשר היה לפני 30 שנה. תסתכל על הילדים שרוצחים אחד את השני, את האלימות, את הזוועה שמקיפה אותנו ואת ראשי הפירמידה שאמורים לנהל לנו את כל הגוף הזה שנקרא מדינה ועולם. האם לך יש אפשרות לטפל בחולי מהסוג הזה ובמסה ? נגיד כמו במגיפה ? להומיאופתיה יש. אתה מבין דני, איני מדבר על חולה אחד אני מדבר על כל הגוף. לא על אדם זה או אחר אלא על הרבה. לא על מקרה מחלה כזה או אחר אלא על המחלה. לדעתי יש סיכוי כזה שאני מעריך אותו כ 50-50, היית לוקח ? כנראה שלא, רק בגלל שאתה מרגיש מאויים וחושב שמנסים לכפות עליך. אני רוצה לתת, אינך מעונין אל תיקח. החוקים שאני רוצה לתת אינם של ההומיאופתיה אלא של כולנו, לכל איש רפואה שמחפש מצפן ומפה שתוביל אותו בתהליך. אם נוצר אצלך הרושם שאני בז לך וטוען שאינך מבין דבר, צר לי על כך. זו לא כוונתי כלל וכלל. רוצה לדעת בברכה לא רוצה גם בברכה. אבל בלי איומי דום לב, אל תפגיש אותי עם המצפון של אלוהים. אתה נע לקצוות ומשתמש בדוגמאות שמייצגות את הסופניות של האדם. אני מדבר על סיכוי ואתה בוחר להתמקד באין סיכוי, למה ?

 

[דני ביהרי]

אלישוע, העולם היום יותר טוב מאשר

לפני חמישים שנה. ראשית איני בא לאחל לך או לאף אחד דום לב, הסיבה שבחרתי בדוגמא זו הוא שכולנו נגיע אליו בסופו של דבר. ואת ביתך לא עירבבתי כי זה לא נראה לי הוגן. כמעט מכל בחינה שלא תסתכל, העולם היום יותר טוב מאשר לפני חמישים שנה. הוא יותר סובלני, יותר מודע ויותר איכפתי, חלק אחד מנסה לטפל בחלק אחר ואנשים חיים יותר זמן עם יותר חופש בחירה. נכון-חופש הבחירה הוא קשה ומעלה את רמת המתח והחרדה, אולם אנו רצינו חופש בחירה ולכן אנו גם נתמודד עם תוצאותיו. האלימות היום לא יותר גרועה מאשר פעם, כי מתים פחות אנשים במלחמות מאשר בעבר, ולפי דעתי ההבדל העיקרי הוא שהיום שומעים על הכל. ולרגע אני אהיה הצהרתי-יש הרבה חולי בעולם, יש גם הרבה חולי במדינה שלנו, ועדיין כאן אני רוצה להיות ולחיות, לא בגלל ש"רע מוכר עדיף על משהו חדש" אלא כי העולם כרגע נמצא בתהליך של התהוות מחדש, ואני גאה לחיות בתקופה שתשפיע הלאה לאלפי שנים הבאות-ולתרום את חלקי כדי שההשפעה תהיה יותר חיובית. איני מתמקד באין סיכוי, אולם אני אדם שמבין שאין YIN בלי YANG, ושאין טוב בלי רע. איני מחפש עולם אידיאלי כי לא קיים עולם כזה.

 

[orit06]

העולם היום הרבה יותר קיצוני

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

ממש גן עדן

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אתה יודע במקרה איפה שי והרדוף ?

 

[דני ביהרי]

שאלה קשה העלת כאן, אני אנסה לענות

טיפול: תהליך שבו המטופל משנה את איכות חייו לטובה תוך הדרכה של המטפל. ברוב הטיפולים שלי יש שינוי בהרגלי החיים של האדם(תזונה, תנועה, אורח חשיבה, רגשות, שינה...) תוך כדי התהליך הטיפולי. בתחילת הטיפול יותר עבודה נעשית דרכי, וככל שהתהליך מתקרב לסופו יש יותר עבודה ולקיחת אחריות על ידי המטופל.הטיפול מתבצע תוך גירוי החיות של המטופל לפעול במקומות שבהם היה רדום\חלש\חסום מקודם-כדי לשנות מצבים\הרגלים חולים. הלחיצה לצורך העניין (או המחט בדיקור)-הם הכלי שלי להראות למטופל-הנה פה הבעיה, שים לב אליה ותביא לשם צ'י-אני אל דוחף, יותר מושך אל המקום שריק מדי. ריפוי: להביא את המטופל למיצוי הפוטנציאל חיים שבו, לעזור לו להגיע "הכי רחוק והכי גבוה" שהוא מסוגל באמצעות הכוחות העומדים לרשותו. הכי רחוק והכי גבוה-אין הכוונה להישגים אלא לאיכות חיים, אושר ובריאות מקסימליים עבורו. יש לי דוגמא: מטופלת שנמצאת אצלי מזה שנה בערך-הגיעה עם מיגרנות קשות, בת חמישים ומשהו, משקל יתר, שמחת חיים חזקה, בדיוק היתה בתהליך של לפתוח עסק עצמאי, גידלה שני ילדים לבד בכוחות עצמה (ללא עזרה כלכלית או אחרת מבן הזוג), אישה שעברה חיים קשים (מסרה ילד לאימוץ בגיל 17), עוסקת בזימרה קלאסית כעסודה נוספת. לאט לאט במהלך הטיפולים דברים החלו להשתנות. התחלנו עם דיקור-אחרי חמישה טיפולים היתה הטבה גדולה במגרנות, אבל היתה ריאקציה קשה עד כדי כמעט הפסקת הטיפולים. עברנו לשיאצו, השיפור האט, עניינים החלו להתקדם יותר לאט, כמעט בלי להיות מורגשים. עברנו לפעם בשבועיים, היום אנו על פעם בשלושה שבועות. לפני חודש סיכמנו את התהליך-בזמן הזה המיגרנות נעלמו, העסק העצמאי פורח, החלה לכתוב, המשקל יורד, והיום אחרי חמש עשרה שנים לבד היא מתחילה לחשוב שהיא מוכנה למערכת יחסים. אני לא עשיתי את השינוי, היא עשתה. אני רק הצלחתי לעזור לה ולחזק את התנועה לכיוון הבריאות שגבר היתה בה. היא עשתה את העבודה, והיום היא גם יודעת זאת וממשיכה לעשות. בעיני זהו טיפול שהביא לריפוי-כי היא מצליחה למצות את כוח החיות שלה בצורה הכי טובה שהיא יכלה-והחיים שלה נעים במסלול מעולה לכיוון צמיחה אישית והגשמה עצמית.

 

[freearth10]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

היי דני, תתפלא, מסכימה לרוב מה שכתבת

. חוץ מאשר המשפט: בתחילת הטיפול יותר עבודה נעשית דרכי, כי העבודה היא לא גלגל שמסתובב על ריק, אלא גלגל שמניע גלגל אחר תפקיד המטופל לא משתף פעולה לנשום, להרפות ולקבל את הדיקור ואת תוצאותיו. קבלת הטיפול היא תפקיד לא קל ודורש התמודדות לא קלה והרבה מאוד אנרגיה וכוח רצון.

מאיה

 

[דני ביהרי]

איני מתפלא כלל וכלל

הדומה בינינו רב מהשונה, פשוט המעטפת אחרת. בגלל שאני עוסק בטיפול יותר פיזי שדורש פחות שיתוף פעולה אקטיבי של המטופל, בתחילה יותר קל שיתוף הפעולה-לכאורה צריך רק לשכב ו"לא לעשות כלום". יש לי מטופל שקורא לטיפול עבודה קשה, והאו מתכוון לעצמו-והוא אכן עובד קשה. ההסבדל היחיד בינינו הוא בקשירת כל הבעיות לרגשי-אצלך, ואילו אני מנסה לא להניח הנחות מוקדמות בעת פגישת מטופל. אני נמיח ששנינו נשענים על נסיון חיים שונה שהנחה אותנו לנתיבים מעט שונים. נ.ב. בת כמה את-ילדה?

 

[freearth10]

ילדה? - זקנת השבט ! ../images/Emo13.gif

56 אביבים! אוי לי ואבוי לי אם אגיע לטיפול בדעה מוקדמת מה עלי לעשות ולא אתן לידיים לדבר בשמן. וקנסיולוגיה הוא טיפול מאוד פיזי. יש בו הרבה מאוד תרגילים... ורגשי ופיזי הם לא 2 צדדים של אותו האדם?

מאיה

 

[דני ביהרי]

ממש קשישה, תיזהרי שהקטטר לא ייפול

נכון שרגשי ופיזי הם שני צדדים של אותו אדם, אולם הויכוח בינינו הוא על המעורבות של שני הצדדים בכל דבר. אני אומר שייתכנו בעיות שהם פיזיות בלבד, ואת אומרת שהרגש תמיד מעורב. לפחות ככה הבנתי מדיונינו הקודמים.

 

[עירית פרידמן]

מביאה ציטוט משנקרן

שנקרן הוא הומאופת קלאסי מהמובילים בעולם. בסמינר האחרון שהעביר בארץ שאלו אותו מה זו בריאות. אני מביאה את תשובתו כפי שהקלדתי אותה ולעצמי סימנתי אותה באדום כי היא היתה מאד חשובה לי. אז הנה אני מתחלקת בזה איתכם- מה זה בריאות ומי בריא-זה מה שאמרו לי פצינטים שהבריאו-אני מחייך לחיים והחיים מחיכים אלי... אני מרגיש חופשי לעשות מה שאני רוצה לעשות... יש לי היכולת לחיות את הרגע... אני מרוצה כשאני קורא ספר ושומע מוסיקה ורק נהנה לשבת... הבריאות היא החרות והמרחב לחיות כאן ועכשיו כל הזמן. לעשות את מה שצריך עכשיו ולא מרוץ אחרי הצרכים. השיר שמנגן כרגע ולא מנגינה עתיקה. כשאתה בריא יש מנגינה אנושית-רצון עז לעלות למעלה. להשתפר. להיות יותר טוב.. משום כך אנחנו באים לסמינר. אתם מתגברים על החולשות. יש רצון להתעלות מעל האני ומעל האגו. להתחבר לסלף גדול יותר. אנחנו נקודות בשיטה ענקית. להמיס את האגו הקטן בתוך היוניברס. המודעות מתפתחת. מטופלים שהבריאו מחפשים חיבור לרוחניות-הם מצליחים בדברים שלא עשו בעבר. הם אומרים –אני מרגיש שקט ושלוה והם לא יודעים איך. הם לא נותנים לזה סנסישן-הידיים שלהם לא זזות. בריאות היא העדרות של סנסישן ספציפי. הסנסישן שלו יהיה הסנסישן של הרגע. יהיה לו משעמם כשצריך ומענין כשצריך. כשתשאל אותו מה ההיפך הוא יחזור לסנסישן המקורי (של המחלה). ההיפך של בריאות זה מחלה אבל לבריאות אין סנסישן. יפה נכון?!

 

[טאוֹ]

מקסים

מעניין שאת כל מה שכתוב שם יכול להגיד גם חולה סופני או כרוני שמרגיש ככה (כלומר, חופשי לחיות כאן ועכשיו וכו').

בלי קשר, בקשה למנהלות הפורום: השרשור הזה מרתק, ואני מציע להוסיף אותו לשרשורים המומלצים.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

לא יודע

משום שדני ( גם אליך אני פונה ) נפנף בסוגיות ערכאיות והטיל חרמות ונופף בדגלים והודיע בשם כל הסינים שהוא אינו נותן את ידו "למעל" וכו'. זה פגם בטעם השרשור ומנע הזדמנות לליבון עיניין חשוב מאין כמוהו. אלא אם יש מגמה להוציא את הסינים צדיקים, נאורים ומבינים ואת ההומיאופתים עבריינים מועדים, חסרי אחריות ובורים, מה שכמובן אינו נכון בכלל. תודה אלישוע.

 

[טאוֹ]

מחלוקת לשם שמיים, סופה להתקיים

הגמרא מספרת לנו סיפור על רבי יוחנן, שהיה תלמיד חכם וגדול בתורה. הוא למד תורה יחד עם אדם בשם ריש לקיש (לפני שהפך לרב גדול, ריש לקיש היה עבריין, אך זהו סיפור אחר לגמרי...). שני הגברים הללו למדו יחד במשך שנים רבות, עד שיום אחד חלה ריש לקיש ומת ממחלתו. רבי יוחנן התהלך ברחובות, התאבל על חברו והיה מדוכא לחלוטין. תלמידיו שאלו אותו: "מה קרה, רבנו?". הוא ענה להם: "החברותא שלי ללימוד הלך לעולמו, וכעת אין לי עם מי ללמוד תורה". הם אמרו לו: "אל תדאג, רבנו, אנחנו נמצא לך חברותא אחרת". הם הלכו ומצאו אדם מבריק וגדול בתורה, שילמד ביחד עם רבי יוחנן. כעבור שבועיים, שוב ראו את רבי יוחנן מתהלך ברחובות, כשהוא מדוכא לחלוטין. הם שאלו אותו: "רבנו, מה קרה? מדוע אתה עדיין כל כך עצוב? הבאנו לך את האדם החכם ביותר שילמד אתך תורה. מה הבעיה עכשיו?" הוא ענה להם תשובה מפתיעה: "השותף החדש שלי כל כך מבריק, שלא משנה מה אני אומר, הוא מביא לי 24 ראיות שמוכיחות שהדברים שלי אכן נכונים. אך כשלמדתי עם ריש לקיש, הוא היה מביא לי 24 ראיות שהוכיחו שטעיתי. לזה אני מתגעגע. אני לא מחפש מישהו שרק יסכים איתי כל הזמן; אני רוצה שותף שיאתגר אותי. רק בדרך שכזו, ניתן להגיע יחד אל האמת המוחלטת. וזוהי המהות האמיתית של לימוד התורה". בחזרה אלינו: לא ראיתי בשרשור הכרזת חרם על שיטות או אנשים, וגם לא טענה לחזקה על אמת אבסולוטית; ראיתי הבעת עמדות שונות ומנוגדות, והרי זהו חלק מ"ליבון עניין חשוב מאין כמוהו", כדבריך. לפיכך אני עדיין חושב שכדאי לשמור את השרשור הזה, שכן נאמרו כאן פניני חכמה רבים. אם בסופו של דבר לא תהיה כאן הסכמה משותפת, זה עדיין יהיה בסדר גמור, ועדיין יתרום להבנת הנושא. לדעתי, כמובן.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

יש לי אליך אהבה טאו.

אבל זה לא נעים כשרומזים על עבריינות והסטה לאבדון. קשה ללמוד באוירה כזו. אני יודע שדני לא התכוון אלי אישית אבל בכל זאת, אוקי היה קצת לחץ כי פתאום היה לי חשש שמה הנה הם באים לאסור ידיים ולסתום פיות. אני חושב שהמונח רפואה משלימה אינו נכון. אין לי מושג מי קבע אותו. לדעתי זה מונח שקבעו יחסי הגומלין בין הרפואה הקונבנצ לאחרת, ככה שיהיה איזה סטטוס קוו. ואת מי אנו משלימים. האם הם אותנו או אנחנו אותם ? זה מונח שקבעו אנשים שרצו מתוך אינטרסים להמשיך לפעול מבלי להרגיז את האלים. אני מחשיב את עצמי כאלטרנטיבי ולא משלים. משלים רק מחוסר ברירה. לא כי אני חושב שככה זה צריך להיות. הלוואי ויבואו קודם אלינו ואם אין ברירה אליהם. אבל עוד חזון למועד. אשריך טאו. יפה הבאת את חזון ישעיה, וגר זאב עם כבש. פנינך משובבות נפש.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

דרך אגב

שלם משמעותו הצלילית = של אם. רק אם יש אמא בסביבה יש שלום. אתה מוכן להיות אמא וונדי ?

כי הילדים משוטטים ברחובות. זו ההודעה ה 100 וצריך לערוך סיכום. האם נגיע עד 120 ? אינששאלה לכולם.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

בסופו של דבר בריאות "מושלמת"

היא חסרת מודעות בדיוק כמו מוות. שניהם לא חשים יותר בכאב.