סרטן, עיסוי ורפואה משלימה

גלי ר

New member
מידע נוסף

טל ודוד - המון תודה. דוד הספקות שאתה מעלה הם בדיוק הספקות שאני מעלה. במסרים אישיים שאלו אותי עוד כמה שאלות. ומבחינתי התשובות לא דורשות פרטיות מיוחדת. בכלל ההמלצה שלי לכל אשה שהיא "אחת תשע" (והיום זה כבר למעשה אחת משבע) ההמלצה שלי היא לא להסתיר. העובדה שסיפרתי לכל מכריי הביאה לי לא רק הרבה מידע רלוונטי אלא גם תמיכה, ועידוד שהיו מעל ומעבר. השאלות שנשאלו: איך התגלה הסרטן?באיזה שלב? במה זה מתבטא היום? התשובות: הסרטן התחיל לפני ההריון. והתגלה בזמן ההריון. היתה לי מחלת פאג'ט לפני ההריון, אך רופאת העור שאליה פניתי לא איבחנה את הממצא הסרטני ונתנה לי משחה. וגם ההומאופט הקלסי שאצלו הייתי מטופלת - זאב בולגר, שדיווחתי לו על הסמפטום לא איבחן כי מדובר במחלת פאג'ט (פגם עור קל המופיע על הפטמה ונראה כעור מבריק בעל גון כתום) מיותר לציין כי איבחון מוקדם הוא קריטי וטיפול בשלבים ראשונים של המחלה משפר דרמטית את סיכויי ההחלמה. הסיבה שהסרטן התגלה במהלך ההריון נובעת מהערנות של הרופא הגניקולוג שלי שחשד שהממצא מצביע על מחלת פאג'ט כלומר על סרטן והמליץ לי לפנות מיד לרופא כירוג. עברתי ניתוח בזמן ההריון וכן עברתי כימותרפיה מסוג שאיננו עובר את השליה. במקביל נעזרתי בטיפולים מתחום ה"רפואה המשלימה", כפי שסיפרתי בכרטיס שלי מדובר על טיפולים בצמחי מרפא סיניים, דיקור סיני ושינוי תזונה. מרגע שהחלטתי שאני נכנסת לטיפול כימותרפי, למדתי היטב את הנושא. כידוע מרבית האנשים שעוברים טיפול כזה חווים תופעות לוואי קשות מאוד לאורך כל הטיפול הכימותרפי והרבה פעמים הטיפול עבורם הוא סיוט מתמשך. אספתי הרבה מאוד מידע. והעובדות מדברות בעד עצמן. המצב שלי היום הוא שאני עוברת את כל הטיפולים ללא תופעות לווי קשות, ומרגישה מצויין. כמובן שאי אפשר לדעת בדיוק מה גרם לכך. הטיפול ההומאופטי? הדיקור הסיני? התמיכה הנפלאה שאני מקבלת מחברים? האיש המקסים שלי שמצחיק אותי ומשמח אותי וגורם לי להנות מכך רגע מחיי? או אולי התינוק שלי המתוק? העובדות החד משמעיות הן הבדיקות הרפואיות. כידוע הטיפול הכימותרפי הורס את המערכת החיסונית וניתן למדוד זאת ולראות מה קורה לכדוריות הלבנות ולטסיות. הכדוריות הלבנות אצל אדם בריא צריכות להיות בערכים של בין 4-10. ואנשים שעוברים כימותרפיה הכדוריות "מתרסקות" ומגיעות גם ל 1-2 ואפילו ל- 0. התחלתי את הטיפולים הכימוטרפים עם רמה 10. מידי שבוע ניתן לראות את הירידה: 8, 7, 6, 5 ועד 4.9. עד אותו שלב מכיוון שהייתי בהריון המרפא הסיני לא הסכים לתת לי את התרופה של צמחי המרפה הסיניים. לאחר הלידה התחלתי לקחת את התרופה ומידית הכדוריות הלבנות עלו ל- 6.7 והטיפולים הכימוטרפיים המשיכו להוריד את הכדוריות ל- 5 ואז ל- 4.3. בשלב זה הגיע לארץ המדקר הסיני המומחה שאצלו רציתי לקבל את טיפול הדיקור ומיד לאחר הדיקור הכדוריות עלו ל 6.7. השאלה הבאה: במה זה מתבטא היום? הרפואה הקונוונציונלית היא עובדת עצות בנושא הזה. הם יודעים לתת כימותרפיה ולמדוד. אם תוך חמש שנים זה לא חוזר הם קוראים לזה הצלחה. אם הסרטן חוזר הם מגדירים שהטיפול לא הצליח. המדקר הסיני המומחה שאצלו אני מטופלת יודע להגדיר אם המחלה בנסיגה בהקפאה או בהתקדמות, אבל כל עוד אני בטיפול כימותרפי בדופק שלי שומעים רק את "רעש הרקע" של הכימותרפיה. היום אני קרובה מאוד להשלים את הטיפול הכימותרפי. ומיד עם השלמתו מתחילה מבחינתי ההתמודדות האמיתית שלי - להישאר בריאה, לתמיד. ושוב אני אוספת מידע. וגם השאלה ששאלתי בפורום הזה הינה חלק מתהליך איסוף המידע הזה.
 

שמש א

New member
תודה רבה על השיתוף ../images/Emo39.gif

רוצה לומר גם לך אישית, ולא רק דרך תשובות שכתבתי לאחרים בדיון זה, שלדעתי אין שום מניע לקבל טיפול עיסוי ואף להפך. בהצלחה
 
להישאר בריאה

גלי, קראתי את סיפורך ואני רוצה להודות לך על השיתוף, על האומץ ועל האופטימיות שנתת לכל מי שקרא אותו. אני מבין האנשים שמצדדים בטיפולים במגע לחולי סרטן. כתבת שאת רוצה להישאר בריאה לתמיד, ואני מאחלת לך שבקרוב זה יקרה. רק מוסיפה פרט קטן אחד - מעבר לטיפולים הנהדרים, למטפלים המקצועיים ולצמחי המרפא: אלה חשובים, במיוחד לאור העובדה שהגוף צריך להתנקות מהתרופות שקיבלת. אך חשוב גם לשמור על אורח חיים בריא, להימנע מרעלים ולצרוך מזון איכותי ונקי. וכמובן, חשוב לעשות דברים שיגרמו לך הנאה ואושר, ולממש את עצמך. שוב תודה, מיכל
 

שמש א

New member
אני בעד לטפל

גם במתמודדות עם סרטן השד. לפי מה שאני רואה עד כה, הטיפול מקל מאוד גם על הנפש וגם על הגוף. יתכן שקיים חשש של מטפלים/מכללות (ואולי תסקלו אותי) לקחת אחריות על מטופל המתמודד עם סרטן, כדי להמנע מתביעות במידה והמצב מחמיר. לא ידוע לי על שום מחקר שנעשה בעניין (כמו שמעדיפים לא לטפל בטרמסטר ראשון להריון מחשש להפלות).
 

ammital

New member
לשמש א

אני רוצה להביא כאן קטע, מתוך ה"אנציקלופדיה לבריאות המשפחה" (הוצאת כרטא), בערך "סרטן השד", שאולי יסייע לך קצת להבנת הדברים: "אם סרטן השד מתפשט, הרי זה דרך צינורות הלימפה. בדרך כלל מתנפחות בלוטות הלימפה בבית השחי, לפעמים מתפשטת המחלה דרך כלי הדם שבין הצלעות אל בלוטות הלימפה בחזה. אגב התפשטותו, עלול הסרטן להצמיח גידולים משניים בחלקים אחרים של הגוף". האנציקלופדיה נכתבה בידי קבוצת רופאים. נראה לי שזהו מקור מהימן ומוסמך. לגבי טיפול במתמודדות סרטן השד, אפשר ורצוי לטפל, השאלה באיזה תחום. ישנו תחום טיפול, אשר נקרא "ניקוז לימפתי" והוא מבוצע בעיסוי עדין מאוד, מאחר והמערכת הלימפתית נמצאת קצת מתחת לפני העור ומאוד קל להניע אותה. אם כך זה עובד, תארי לך מה קורה בעיסוי נמרץ. האם נחוץ לך מחקר נוסף? ישנם תחומי טיפול רבים המקלים על הגוף והנפש. החוכמה היא לדעת לבחור את הטיפול שאינו מסכן את האדם. ישנם מטפלים רבים שחושבים שאם הם מסייעים למטופל הרי זה משובח, ומה אם הם גורמים נזק תוך כדי כך? לא צריך לתת על כך את הדעת?
 

שמש א

New member
ל ammital

לא מצאתי בציטוט שלך מתוך האנציקלופדיה שום מחקר, ככה שאני לא מבינה את מה שכתבת בהמשך "האם נחוץ לך מחקר נוסף?" וגם לא מצאתי שם כלל התיחסות כלשהי לטיפול ברפואה משלימה. אשמח לשמוע על מחקר או case history ששולל טיפול מסויים ברפואה משלימה למתמודדים עם מחלת הסרטן. למה שלא ניתן למטופל להחליט על פי נטיית ליבו, על פי הרגשתו. אם מטופלת מספרת שהיא כעת בטיפולי כימותרפיה לאחר ניתוח שד וחשה שזקוקה לטיפול ברפואה משלימה (גם טווינה/שיאצו), יותר מאשמח להוות לה לכלי שכזה.
 

גלי ר

New member
../images/Emo45.gif שמש א - מצויין

זה בדיוק הראש מאוד אהבתי את ההתיחסות שלך "אשמח לשמוע על מחקר או case history ששולל טיפול מסויים ברפואה משלימה למתמודדים עם מחלת הסרטן". גלי
 

ammital

New member
לשמש א

ההתייחסות לרפואה המשלימה לא הייתה בציטוט שהבאתי, אשר מסביר במהותו כיצד מתפשטות גרורות למחלה, אלא לעובדה שגם במגע עדין ביותר ניתן להניע את מערכת הלימפה, כשם שזה מתבצע בשיטת "ניקוז לימפתי". באופן אישי, נראה לי מאוד ברור שמגע אגרסיבי יותר גורם להמרצת המערכת וידוע שעיסוי עושה זאת. אני בהחלט בדעה שהמטופל צריך להחליט, הרי מדובר בגופו שלו, אך האם הוא מודע לכל הסיכונים שבדבר? לא תמיד. אני סבורה שזוהי אחריותו של המטפל להתמצא בדרך שבה הדברים פועלים בתוך הגוף ולהפעיל שיקול דעת. זוהי גם הסיבה שמכריחים מטפלים כיום לעבור קורסים ברפואה מערבית, אשר היקף השעות שלהם רק הולך וגדל משנה לשנה. אם בחרת לטפל בחולה סרטן בסוגים שונים של עיסוי, אני מאחלת לך רק הצלחות בתחום (אך זכרי שההצלחות נמדדות לאורך שנים, כפי שציינה גלי, ניתן לדעת זאת רק אחרי חמש שנים ובדרך כלל, אחרי הטווח הזה כבר אין קשר עם המטופל). הבחירה שלי היא לנקוט משנה זהירות עם מטופל שכזה, אך זוהי הבחירה האישית שלי. נניח שאני טועה ודרך טיפול מסוימת לא תגרום נזק, אך גם כאשר הדברים אינם ברורים באופן חד משמעי (כמו מחקרים מעוגנים, case history וכו'), אני לא נוטלת סיכונים כאלה, במיוחד כשמדובר בחיי אדם. בכל אופן, רשמתי לעצמי את הדברים ואני רואה בדברייך אתגר מעניין. אשמח לבדוק אפשרות לחקור את הדברים בצורה יותר מעמיקה ומקיפה. לגבי רפלקסולוגיה - הדברים די ידועים לי ועליי רק לאסוף את הנתונים ולגבי שיטות אחרות, אתחיל לאסוף מידע. תודה על הרעיון, טל
 

גלי ר

New member
גם אני בעד לטפל

גם אני בעד לטפל. והשלב הראשון הוא תמיד איסוף מידע. אין מישהו שאצלו מרוכזות כל התשובות הנכונות. הרופאים - חלקם יודעים מעט מאוד והשאר עוד פחות. לדוגמה: הרופאה האונקולוגית שלי - שהיא מצויינת, יש לה שם בינלאומי, והיא מבינה כל מה שצריך על רעל העכברים שנקרא כימותרפיה, וזה הדבר החשוב ביותר ובנוסף למקצועיות הבלתי רגילה שלה בתחום היא גם בן אדם אנושי, שרואה בני אדם ולא "מקרים". הידע שלה הוא זעיר על כל מה שלא נופל בדיוק בתחום העיסוק שלה. למשל נשברו לי צפורניים, שאלתי אותה אם זה תופעת לווי של הכימותרפיה והיא אמרה לי שלא. שלושה חודשים אחר כך בסוף הטיפולים (מחרתיים טיפול הכימו האחרון שלי, כיפק היי) התברר לי שהאחיות במחלקה יודעות ששבירת ציפורניים זו תופעת לווי של החומר שאני מקבלת (טקסול, מופק מעץ הטקסול) וגם יודעות שכל מה שצריך זה לשים אצבעות במי קרח בזמן קבלת הטיפול. אם הייתי ממשיכה לשאול הייתי מגיע למידע אבל סמכתי על "הרופא המומחה". דוגמא נוספת: הכירוג שגילה את הסרטן אצלי, אני מברכת אותו על כך שאמר לי מידית, למחרת לבצע ממוגרפיה וביופסיה ולהתקשר אליו מיד אם לא יקבלו אותי באותו בוקר. אבל ברגע שהתוצאות הגיעו הוא אמר לי "אנחנו נשמור על הילד" (היתי בהריון בחודש שלישי, נשואה, בת 39 ללא ילדים ואחרי שתי הפלות לא רצוייות) ובאותה נשימה שלח אותי לבצע CT ובדיקת מיפוי עצם - שתיהן בדיקות מסוכנות בטירוף לעובר ואסורות לחלוטין על נשים בהריון. כשבררתי והבנתי מה הוא עשה - כל מה שנשאר לי לעשות זה להגיד תודה שהגעתי לרופא שהוא אידיוט אמיתי (למרות שאולי הוא כירוג טוב) זאת היתה מתנה במלא מובן המילה כי המסקנה היחידה היא שהאחריות היא מאה אחוז שלי - האחריות לריפוי וגם האחריות לאיסוף המידע ולקבלת ההחלטות. היו לי כמה ימים להחליט האם אני הולכת על רפואה קונוונציונלית, ואם כן באיזה בית חולים ועם איזה רופא. נפגשתי עם הכי טובים שיש. וההמלצה שלהם היתה - לעשות הפלה כדי שאפשר יהיה לבצע את כל הטיפולים הכימותרפיים. האיש שלי המקסים ביקש שאעשה הפלה ואמר לי "עד שמצאתי אותך, אני לא יכול לאבד אותך, בבקשה תעשי הפלה, ואנחנו נאמץ ילד". ממש התלבטות לא קלה. דיברתי עם אח שלי, שגם הוא ביקש שאעשה הפלה. אחי הוא גאון אינטרנט. ביקשתי שיעשה מחקר אינטרנט ויביא לי אחוזים, כמה חיות כמה מתות, ללא הריון - עם טיפולים מלאים, ועם הריון - וטיפולים חלקיים. הוא חזר אלי אחרי יומיים, ואמר לי את הדבר ההפוך - בשום פנים ואופן לא לעשות הפלה. מסתבר שהריון מאיץ את הסרטן אבל הריון מאיץ גם החלמה מסרטן. באתי עם התוצאות האלו לאונקולוגית, והיא אמרה שהיא מכירה את המחקרים. אמרתי: אז המסקנה היא לא לעשות הפלה, נכון? והיא אמרה: את זה אני לא יכולה להגיד לך זו החלטה שלך. כמובן שאני מבינה את כיסוי התחת, אף אונקולוג לא יסתכן בתביעה בנידון. אבל לעזאזל, תארו לכם שהייתי הולכת על ההמלצות שלהם. לא רק שהייתי מאבדת את התינוק שלי, הייתי גם פוגעת בסיכויים שלי. מטורף נכון? וכאן אני חוזרת לנושא העיסוי. עיסוי זה בריאות. עשיתי בחיי טווינה, אבי-גרינברג, רפלקסולוגיה שיאצו ועוד אני לא צריכה לספר לכם כמה זה בריא לגוף. מה שאני מחפשת בפורום הזה זה תובנות של אנשים שלמדו לעומק את הנושא של עיסוי וטיפול במגע. מבחינתי זה לא מותרות, ולא פינוק נחמד (כן זה גם פינוק כמובן) ברור לי שבתי ספר צריכים לשמור על עצמם ולהגיד שמותר לטפל רק באנשים בריאים ומי שלא בריא לא יוכל לקבל טיפולי בריאות. אני שואלת את הגוף שלי ומקבלת תשובות. למשל ברור לי שאני צריכה לעסות לעצמי את כפות הרגלים כדי לפתוח את החסימה ששם. אני עושה מדיטציה (אולי פרם שי יגיד שזו לא מדיטציה. אני עוד לא בטוחה שהבנתי)ומרגישה את הזרם של האור ששוטף אותי מלמעלה למטה, ומרגישה בכפות הרגלים את ה"אבקה השחורה" שנשטפה מהגוף ועוצרת את הזרם. ורק אם אני מעסה מידי פעם את הרגליים כדי לפתוח את השסתום הזה, אז האור המרפא הזה יכול להמשיך לזרום ולנקות את הגוף. אבל ברור לי שעיסוי עצמי זו רק טיפה בים, שתהליך הריפוי דורש ממני לקבל עזרה, ולהגיע למטפלים הנכונים. אשמח מאוד לשמוע תובנות נוספות של כל מי שמרגיש שהוא יכול לתרום לי. כפי שאמרתי - מאה אחוז מהאחריות היא עלי. תודה גלי
 

שמש א

New member
חייבת לומר

שאני מאוד אוהבת את הגישה שלך
אם תרצי, אוכל, דרך המסרים, לנסות לשדך אותך לאחת המטופלות שלי (אם תסכים) שהיא חצי שנה אחרי הניתוח, מטופלת בשיאצו שהטיפול לתחושתה מאוד מחזק אותה בתקופה זו.
 

גלי ר

New member
תודה אלישוע אהוב

זה שעור שאני מנסה ללמוד. האם אתה מתכוון שבתהליך הריפוי עלי לא לקחת את מלא האחריות על עצמי?
 
גלי. אף אחד לא יכול לקחת או לתת

100%, אולי חוץ מסופרמן או וונדרוומן. זו הנקודה המרכזית שבמחלת הסרטן. זה הדבר המשותף כמעט לכל מקרה המחלה הזו. שבוע טוב. אליש
 

פרם שי

New member
../images/Emo24.gifכל הכבוד לך

על הגישה, על המילים, על החוכמה. אני מאחל לך המון בריאות, ואושר. נשמע שאת מתמודדת בקבלה עם מצבך, וזה משהו יסולא בפז. תודה לך על השיעור שאת מלמדת את כולנו.
 
גלי, כמה דברים...

המורה שלי לטאי-צ'י חולה סרטן, במוח, תוצאה של צלילות בקישון. בשנים האחרונות ראיתי את ההתמודדות שלו עם המצב, והיה לי הכבוד לנסות ללמוד ממנו (זה קשה, כי הוא נותן דוגמא אישית שבלתי-אפשרי לחקות... אבל אפשר לנסות). המוטו שלו אחד: אני זה שמתמודד עם הסרטן. כל מי שיכול לעזור לי - רופאים, מדקרים, תזונאים, שיאצואיסטים... - כולם מוזמנים לעזור. אבל זה כל מה שהם יכולים לעשות. עיקר העבודה, שלי. (הכל במלים שלי, לא שלו. אני מניח שהוא ינסח זאת אחרת) בהצלחה, במאבק, ורפואה שלמה!
 
למעלה