אדומה הבהרה בבקשה
לא הבנתי למה התייחסת בתשובתך, למי מהמגיבים, מפני שבכתבות שצורופ דובר על שיאצו ולא על יוגה. אני מסכים לחלוטין - כל אדן הבוחר לעבוד עם אנשים על בעיות, צריך לעבור תהליך עם עצמו. ברהבאלאנסינג עוברים תהליך אישי מאוד עמוק ולפעמים גם לא פשוט, כחלק מההכשרה. חשיבותו מקבילה, אם לא עולה, על לימודי הטכניקה עצמה. בעיסוי טיפולי עברנו תהליכים, בעיסוי רגשי עברנו תהליכים. בלימודי העיסוי האיורוודי היינו עושים מדיטציות. התהליך האישי הוא אינטגרלי ואילו מהסיבה הפשוטה שללא שאדם יחווה על עצמו את התהליך המתרחש בזמן הטיפול, הוא לא ידע כיצד מרגיש אדם בתהליך, ויכולתו להיות רגיש ולנווט את הטיפול תפחת. וחבל לי מאוד באמת שזה לא מיושם בלימודי הרפואה הסינית. קורס של תהליך רגשי אישי צריך להיות אולי חובה בכל מסגרות הלימוד, והתייחסות לו צריכה להיות בכל השיעורים. יחד עם זאת, הדברים שציינת:"חוסר תלות, הפניה לטיפול כזה או אחר, לא לקשור קשרים מינים אינטימים עם תלמידים (או מטופלים לצורך העניין)", לא מצריכים הליך מיוחד אלא שיעור פשוט של אתיקה מקצועית, ולפחות בכל הנוגע למיניות בטיפול, הדבר גם מעוגן בחוקי המדינה. למרות זאת, ההנחיות שיש באתרים שטאו הביא רלוונטיים לשיאצו אך לא לשיטות אחרות. כך, לא לגעת באיזורים הקרובים למפשעה, לא להתקרב לחריץ הישבן ולעשות תנועות על הירך רק לכיוון כפות הרגליים, אינו רלוונטי לטכניקות עיסוי מסוימות. על אחת כמה וכמה כשמדובר על שיטות שעובדות ישירות עם מיניות המטופל. לכן לכל שיטה יש קודים התנהגותיים ברורים, הנלמדים בכל קורס מקצועי. ולכן חשובות האגודות המקצועיות, שישמרו על הסטנדרטים האלו ושידאגו לאפס עוסקים שחורגים מכך.
