רפואה משלימה - רישוי ותארים

מאיר72

New member
זוכרים את ההצעה של זקס?! על החוזה

ובכן לקחתי את ההצעה צעד אחד קדימה ושאלתי בפורום רשלנות רפואית בדוקטורס, שאלה (סליחה שאני לא מביא קישור, יש להם פורמט לא נוח): עו"ד דיוויס שלום, אנוכי מטפל ברפואה משלימה (רפואה סינית), וכרגע היכן אני עומד מבחינת החוק? אני יודע שהייתה הצעת חוק שעברה בקריא ראשונה ואח"כ היא ירדה מהפרק. השאלות שלי הן: כ"אח חורג" לרפואה הקונוונציונלית, כאשר מגיע אלי מטופל (האם מותר לי להשתמש במונח הזה, או כמו שחלק מעמתי נוהגים לקרוא להם לקוחות), מה הם החובות והזכויות שלי? , מלבד חסיון רפואי (בהנחה שהוא מטופל ולא לקוח) שזה ענין ברור. ושל המטופל כמובן. והאם צריך להיות "חוזה טיפולי". לתשובתך אודה. ותשובתו היא: מאיר שלום אכן הרפואה המשלימה ובכלל זה הרפואה הסינית אינה מוסדרת בחוק. מצב זה פוגע גם במטופלים וגם במטפלים שאינם מוגנים על פי חוק כגון פסיכלוגים למשל שאינם רופאים אך יש להם איגוד מקצועי, מבחני כניסה, הכרה של משרד הבריאות, כללי אתיקה ועוד. בהעדר חוק קשה להגדיר זכויות וחובות.. ניתן לתחום את חובת הזהירות על פי המקובל בטיפולים משלימים, אך אינני יכול לערוב לכך שאם יגרם נזק למטופל לא תהיה חייב בדין. הכל תלוי בנסיבות המקרה. לעומת זאת אתה רשאי לתחום את מערכת היחסים החוזית עם המטופל בהסכם, שיחייב את המטופל לשלם תמורה עבור הטיפול בלי להתנות זאת בתוצאות. כפי שאתם רואים (הדגשתי את זה במיוחד) כל מה שההסכם יכול להתנות זה פירורים, בעוד שמה שיתן לנו את העוגה זה חוק והכרה ממסדית רחבה.
 
כל הכבוד ../images/Emo39.gif מאיר

רעיון נהדר. אני אישית אתעמק קצת בתשובה שקיבלת , לפני שאכתוב עוד . (ואני בוודאי אכתוב עוד
).
 

פרם שי

New member
איך זה קשור לענין?

אני לא מבין מאיר. מה שהוא כתב לך בתשובה, זה בדיוק מה שדיברנו עליו בשרשור- החוזה לא הופך את הסיפור למחייב חוקית (בשביל זה המציאו את החוקים), אלא למחייב ומגדיר מסגרת לאנשים האמורים. כולנו יודעים שאין חוק ואין בטיח, ומה שיש זה איגודים מקצועיים שמסדירים את התחום וקובעים נורמות וסטנדרטים. אני לא יודע איך זה אצלכם, אבל באגודה שלנו יש הרבה מאמצים להכין את השטח לקראת החוק, ובטווח הקרוב, להסדיר סטנדרטים שכיום פחות ופחות יש אפשרות לבתי ספר ללמד בלי לעמוד בסטנדרטים של האגודה.
 

מאיר72

New member
אולי אני לוקה בהבנת הנקרא

"החוזה לא הופך את הסיפור למחייב חוקית (בשביל זה המציאו את החוקים), אלא למחייב ומגדיר מסגרת לאנשים האמורים" לפי מה שאני יודע חוזה הופך בד"כ לדברים חוקים (אלא אם כן כל הנושא הוא אינו חוקי בעליל) ולכן הוא גם מגדיר דברים, אבל אם היית שם לב לחלק האחרון בתשובה שלו זה היה יותר ברור. בקשר ל"אגודה" של הרפואה הסינית אני אשתוק כי אח"כ יגידו שאני לא נחמד. ושוב אני עדין דוגל בכך שצריך לקבל על הלימודים הללו תואר מהמל"ג ואז החוק (טוב יותר ונכון יותר) יגיע בעקבותיו והרבה שרלטנים יעלמו.
 

פרם שי

New member
לא לרית באי הבנה

אולי לקיתי באי הסברה. אני מסכים עם התפיסה שהחוזה הטיפולי חשוב בפני עצמו כדי להסדיר את יחסי הגומלין של המחויבים בו. החוק זה סיפור קצת שונה, ולא בשבילו צריך חוזה טיפולי. את האגודה הסינית איני מכיר כמו שכתבתי, אני יודע רק מה שקורה באגודץ העיסוי מטפלי הגוף בישראל. כבר ידוע שאנו חלוקים בענין המל"ג, אך בכל מקרה יש מקום לסטנדרטיזציה שייצרו האיגודים המקצועיים, שהרי הם אמורים להיות בחברה סוציאל-דמוקרטית מתפקדת, האמונים על זכויות וחובות העוסקים במקצוע. העלאת רמת הלימוד בארץ, היא מטרה ראשונה במעלה באגודה שלנו, מתוך התפיסה שהעלאת הרמה מעלה גם את היכולות והמוניטין של העוסקים בתחום, ובכך כולם מרוויחים (חוץ מהמכללות שרוצות להרוויח כסף מהיר על חשבון חינוך והשכלה מקצועיים)
 
המל"ג לא מחלקת תארים...

ארוכה הדרך למל"ג. יש כמה מל"ג בארץ, וכולן מוסמכות לעשות רק דבר אחד: להעניק הכרה למוסד קיים, עפ"י תכנית לימודים ולאחר שלוש או ראבע שנות קיום. אבל "לקבל תואר מהמל"ג" - אין דבר כזה.
 

פרם שי

New member
כמה מל"ג?

איזה מל"גים יש? המל"ג אינו גוף ציבורי שהוא המוסמך היחיד על ידי המדינה תת הכרות לתארים? ע"פ אתר המל"ג, קיים מל"ג אחד והוא גוף שהמדינה הסמיכה, כששר החינוך משמש כיו"ר שלו. אולי התכוונת למשהו אחר?
 
וכמו כן, בפועל,

המל"ג המתואר באתר, הוא לא הגוף בו פוגשים כשניגשים לקבל אישור (הכרה אקדמית) למוסד לימודי. ההכרה בפועל מתבצעת מול אחת מארבע או חמש וועדות של המועצה.
 

מאיר72

New member
סליחה על הסבר העילג

הכוונה היא, להכרה מהמל"ג ואז המכללות (לא תהיה להם ברירה אלא לעמוד בסטנדרט על מנת לתת תואר) יתנו תארים, ומכאן תהיה הדרך קצרה מאוד לחוק וכן שהגופים השונים המיצגים יהיהו כפופים למשרד הבריאות.
 
המכללות הקיימות

לא יכולות לקבל אישורי מל"ג. תאר אקדמי ראשון הוא משהו כמו 1000 שעות לימוד בשנה, למשך 3 שנים.
 
נכון...

אם המיכללות יעמדו בתנאים הנדרשים, יש סיכוי שתהיה אקדמיזציה. מבדיקה שנערכה בשנת 1999, עלה שאין בארץ אף מכללה שתוכל לעמוד בכך, מבלי להעלות את שכה"ל לגבהים שלא יאומנו. אבל אולי דברים השתנו בינתיים.
 

0 אור 0

New member
האם אקדמיזציה זה בהכרח טוב יותר??

שוב אני שואלת מהמקום של מי שלמד באוניברסיטה. אין ספק שיש משהו בדרישות האקדמיות שהוא מעבר לתרומה של כל קורס בנפרד - פיתוח החשיבה האנליטית, תפיסה טובה יותר וכו'. אבל יש גם המון דברים טפלים ולא שייכים לנושא, שלומדים רק בגלל שהם חובה לתואר. האם הם שיוסיפו לאיכותו של המטפל? יש מקצועות שכמה שנים שנוסיף להם וכמה שעות שנוסיף יהיה עדיין עוד ועוד ללמוד - ואכן גם היום הם נלמדים בתקופה ארוכה והעוסקים בהם ממשיכים להשתלם. לעומת זאת יש מקצועות שהניפוח ותוספת של שנה, רק גורמים למכללות להוסיף שעות ימוד בנושאים מאד נחמדים אבל לאו דוקא באותו נושא, או שאינו מקדם. -- רק לדוגמא במכללה בה אני לומדת יש אפשרות להשלים לתואר אקדמי דרך מכללת מרסי(נדמה לי) - הלימודים אשר נדרשים לצורך התואר הינם לימודים כלליים שאינם קשורים לרפואה משלימה! ולכן עם כל חשיבותם לתחושה טובה של הלומד, ולקידומו בחברה שמסתכלת על דברים כאלו, בהחלט אינם תורמים לרמתו כמטפל ולידע המקצועי שלו.
 

מאיר72

New member
נכון שקורס בסטטחסטחקה לא יהווה

את שיא ההתרגשות בלימודים אבל, מגלים שהוא יעיל כאשר יעשה קורם של שיטות מחקר, אחרי הכל נעשים מחקרים ברפואה משלימה ובד"כ מי שעושה אותם זה רופאים שעשו הסבה, אז למה לא אנחנו? נכון שיהיו עוד כמה קורסים לא רלוונטים, אבל המחיר שווה בהחלט.
 

0 אור 0

New member
אין ספק שלצורך מחקר זה ממש מועיל

ואני גם מסכימה אתך מאד שרצוי שיעשו מחקרים גם על ידי מי שמבין בתחום (וראיה לכך הסרט המפורסם שמראה את חיי בני האדם עם פרשנות חייזרית ברקע, שהוא המחשה של הקלישאה על עבודה של אנתרופולוגים) בודאי שרצוי שתהיה אפשרות להתפתח גם בכיוון האקדמי המחקרי למי שרוצה בכך. אבל אני חוזרת למקד את שאלתי - האם זה נכון שכל המטפלים יהיו אקדמאים? שהתואר יהיה תנאי לעיסוק בתחום? שמטפל עם תואר עדיף על מטפל ללא תואר? יתכן שכך לגבי רפואה סינית, אך מסופקתני לגבי תחומים אחרים של הרפואה המשלימה בהם אני מבינה יותר.
 

אדומה2

New member
תואר

אני חושבת שזה פחות הרעיון של התואר ויותר הרעיון של מסלול ברור וקבוע שאנשים צריכים לעבור כדי להגיע להיות מטפלים ברפואה משלימה. אני גם חושבת שיותר מדברים בעניין זה על מסלולי רפואה סינית, הומיאופתיה ונטורופתיה- אבל יכול מאוד להיות שאני טועה, ולכן אתייחס רק לרפואה סינית, שפה אני מכירה קצת יותר את העניין הנ"ל. לא יתכן שהשוק יהיה מוצף בכל כך הרבה אנשים. אני לא חושבת שהבעיה הזו תיפתר על ידי אקדמיזציה, ומספיק לראות מה קורה במשפטים- איך שהשוק מוצף מהעניין הזה (וגם תקשורת לצורך העניין)- כדי להבין שלנקודה הזו הפיתרון לא יבוא מתואר. אבל כן, יהיה סינון כלשהו, ויוסיפו שעות שהן חיוניות לכל מטפל, ויהיו קבוצות הנחיה למטפלים גם אחר כך (ממש כמו עם פסיכולוגים), אחרי תום הלימודים, ויהיה צורך להשתתף בסדנאות, השתלמויות- מפני שהחוק קובע את זה ומי שלא יצבור את הנקודות הדרושות יאבד את רשיונו. ובמהלך הלימודים כולנו עוברים שינויים גדולים מאוד, ולדעתי גם צריך לחייב טיפול שהסטודנטים עוברים על עצמם, על מנת שיעשו דרך אישית ויבינו עד תום מה זה אומר להיות בטיפול, ובבואם לטפל במטופלים הם יולכלו לעשות את זה ממקום נקי יותר ונכון יותר. שוב, אני חושבת שהתואר הוא רק עדות לכך שהאדם עבר את כל המוטל עליו. התואר יוביל לרישיון, שגם הוא חשוב, בעיקר בסינונים. ברור שהסינונים אינם הרמטים (או שמא הרמתים??... איך כותבים את המילה הזו...), אבל גם קצת יעזור לשוק הפרוע הזה שלנו. אני חושבת שכל מטפל צריך לדעת איך לחפש מחקר, איך לקרוא מחקר, איך לקחת את העיקר ולהשאיר את הטפל בצד. אני יודעת להעיד באופן אישי שאני לא יודעת לעשות את זה וזה מאוד חסר לי, בעיקר שמחקרים ברפואה סינית עכשיו יותר ויותר תופסים תאוצה. אם יש "פרשנות" למחקר, אז אותו אני קוראת. אבל קורס קצר במסגרת הלימודים היה יכול לפתור את העניין הזה, ולכן אני חושבת שכן, כולם צריכים לעבור את כל שלבי הלמידה ב- 4 השנים המוקצבות. ובכלל לא אכפת לי לעבור כמה קורסים שלא קשורים לרפואה סינית ושטיפה יגדילו את הידיעה הכללית שלי, כי גם זה יכול רק להוסיף. וסטודנטים צריכים להבין שההתייחסות ללימודים של רפואה סינית היא רצינית בדיוק כמו לימודים לכל תואר אחר. כמה פעמים שמעתי את המשפט- "אני עובד ולומד" בקרב סטודנטים במכללה בה למדתי, ובביקורים הקצרים שלי באוניברסיטה שמעתי "אני לומד ועובד"! הימים יהיו מלאים, סטודנט לרפואה סינית ירגיש שהוא סטודנט לכל דבר, ולא איזה משהו שהוא עושה ככה על הדרך, המכללות ירימו את הרמה שלהן ושל המורים שלהם- המון מורים יעופו כי הם לא יעמדו בסטנדרטים האקדמאיים, זה יהיה זמן לבדק בית מצויין לכל המכללות הללו ואולי גם המחירים יתקבעו יותר ולא יעלו כל שנה כאילו מציעים יותר בכל שנה.
 
למעלה