שאלה על טיפול בחולי אנורקסיה

mic26

New member
שאלה על טיפול בחולי אנורקסיה

בעבר היה לי דיון עם חברים לגבי טיפול במישהי שסבלה מאנורקסיה. הם טענו שאי אפשר לעשות לה שיאצו, כי היא כל כך רזה וקטנה ושברירית. אני הייתי בטוחה שאפשר, אבל לא דיברתי מנסיון. מה דעתכם? שאלנ סוספת היא לגבי תמיכה של טיפול נפשי. אני בטוחה שהרפואה המשלימה יכולה מאוד לעזור, בדרכים רבות. אבל האם לא נדרש כאן טיפול פסיכולוגי\פסיכיאטרי במקביל? האם לא יכול לקרות שטיפול, בעיקר במגע, יעלה דברים על פני השטח שבעיקר או רק איש מקצוע מתחום הנפש יוכל לעזור להתמודד איתם, אחרת יכול להיגרם נזק קשה? אשמח לשמוע מנסיונכם. תודה מראש, מיכל
 

SideKick

New member
לגבי חלק מן הדברים...

את מדברת על העיקרון שטיפול במגע יעלה דברים על פני השטח, ולכן אולי צריך איש מקצוע מתחום הנפש. והאם לא כל טיפול, בכל דבר שאיתו אנו ניגשים לטיפול, עשוי להעלות דברים נוספים על פני השטח? למה במקרים של אנורקסיה זה יוצא דופן לדעתך?
 

אדומה2

New member
בדיוק מה שהתייחסתי אליו עכשיו

בתשובה לשאלה המקורית של מאיה הקטנה. לדעתי אין תחליף לפסיכולוגיה במקרים כאלה. אפשר לעבוד בשיתוף, במקביל, אין עם זה שום בעיה, אבל לא במקום, אף פעם לא במקום- לפחות לא בעיניי. טיפול במגע- יכול להיות בעייתי, כי צריך לברר את הגורם לאנורקסיה. מגע לעתים יכול להוות טריגר לזכרונות שמאוד קשה להתמודד איתם וזה מוציא מאיזון שגם כך הוא מאוד עדין. לכן על אחת כמה וכמה טוב שיש את המסגרת הטיפולית של פסיכולוג (ואנו יוצאים מנקודת הנחה שמדובר במישהו טוב), שיהיה אפשר להעלות את הדברים ולפרק אותם לגורמים כך שעם הזמן והדרך, לא יאיימו יותר. אני פחות חושבת שזה בעייתי בגלל היות הגוף שברירי ורזה, אם זה היה רק זה הייתי מקפידה מאוד לא לפזר ולא להניע רבות, אולי רק קצת ואולי רק בפגישות מתקדמות. מקווה שזה עזר קצת, יעל
 
מיכל היקרה,

אני עונה "על רגל אחת",אבל מכיוון שזה התחום העיקרי שלי-אני לא רוצה לעכב את התשובה אינני חושבת,בכל ליבי,שאדם הסובל מהפרעות אכילה-יש לו בעיה להיות מטופל בשיאצו.טיפול המגע,כמו השיאצו-שיכול להיות עדין יותר ופחות-בהתאם ליכולתו של המטופל(באותו הרגע) להתמודד עם הפולשנות-נפשית ופיזית),הוא דבר מדהים,ויתרה מכך-הכרחי.זה כלי אדר,שאני ,אישית-מודה בכל יום כי הכרתי אותו,ויש ביכולתי להעבירו הלאה. אני כן מדברת מנסיון-אישי,ושל מטופלים-שלי ושל אחרים. הטיפול לא סותר את הטיפול הקונבנציולנלי-לא את הטיפול הפסיכולוגי,לא את הפסיכיאטרי,לא תרופתי,ואפילו לא טיפול מלא,במסגרת אישפוזית.כאשר זה בא ביחד-זה רק יכול לעזור,לתרום,ולחזק-מכל הבחינות,במכלול המלא,ולהביא את האדם למקום בו הוא יוכל להתמודד-יהיה עם מספיק כוח,והמטפל יוכל להיות שם-בצורה כזו,שיהיה גם פסיכולוג,וגם יועץ.והפסיכולוג-יוכל להיות רק פעם ב..ולא,זה לא יסתור-נניח-כדורים,או מעקב פסיכיאטרי. המגע יוכל להעלות דברים-אך..כאשר המגע יעלה אותם-כפי שהמגע יהווה טריגר-כך כל דבר יהווה טריגר.מילה,אדם,או מראה כלשהו-כל דבר.הטיפול-זו עוד הסביבה המוגנת,ובחוץ-זה כמו..הפרעות אכילה בתרכיז. המגע יעלה משהו קשה,אבל המטפל שם להגן ולעזור להתמודד.וכן-אחרי שעות המטפל-טוב שיהיה עוד מישהו.ועם הזמן-המכלול(הבחור/ה)יתחזקו,והמטפל+המטופל יהוו צוות שיוכל להתמודד בעצמם,עם מדי פעם עזרה או משברים שעליהם יתגברו ושוב-כל מקרה לגופו.התנאי הראשון-הוא שהאדם יהיה מעט,בבסיסו-מודע.והמטפל-מבין,או מנסה להבין לא יודעת האם אני מובנת,מקווה שכן
 

שמש א

New member
דווקא השיאצו ../images/Emo45.gif

הי מיכל! בנות עם אנורקסיה שהגיעו לטיפול אצלי, התחברו מאוד מאוד לשיאצו. דווקא בגלל שזה טיפול מגע שמחזק מאוד את האדמה ונותן המון אמפתיה הוא טיפול מצויין עבורן. אני בעד שיאצו (בשילוב טיפול פסיכולוגי ולעתים דיאטני) אצל אנורקסיות.
 

דרומי 22

New member
לשמש א.שאלה חשובה

עזוב כרגע את ההתחברות שלהם לסוג הטיפול שלך.לא הרגשת סיכון או לחיצה עמוקה מדי.למרות שזה נחשב כסוג של קונטרה אינדקציה. אם כן:האם כדאי להמשיך? אם לא:בתור מטפל.מה אתה ממליץ?
 

שמש א

New member
באופן אישי

הטיפול שלי מאוד מותאם ספציפית למטופל, ככה שהלחיצה לא תיהיה חזקה מידי פיזית, אלא עמוקה בהבט האנרגטי. אני ממליצה להיות קשובה למטופל ואם המטפל לא מסוגל להעניק טיפול לא חזק פיזי, פשוט לא לטפל.
 

דרומי 22

New member
לmic26

לפי מה שאני יודע טיפול הוליסטי יותר,זה מה שבדרך כלל עוזר לאנשים עם מגבלות.בדיון עם מטפל שאני מאוד מעריך הגענו למסקנה שכל הקשור בלחיצות אצבע,לא יועיל ואף יגרום נזק בטיפול.
 

mic26

New member
שלום דרומי 22

אתה יכול לספר איך ולמה הגעתם למסקנה שטיפול במגע שמבוסס על לחיצות לא עוזר ואף מזיק? בזה פסלת חלק מאוד גדול משיטות הטיפול במגע שהוכחו במשך שנים רבות כיעילות.
 
בקליניקות של מדיסין טיפלתי בבחורה

שהיתה אנורקסית 15 שנה קודם. לכאורה היא הבריאה, אלא שכל המערכות היו חלשות ביותר, גם הרגשיות, כמובן. לאחר 8 טיפולים היא רצתה לעבור אלי לקליניקה הפרטית. בזמנו הרגשתי שלא אוכל להמשיך ולעזור לה אם היא לא תעשה צעד כלשהו מכיוונה. הייתי צעירה וחסרת בטחון אולי, אבל מעבר לזה הרגשתי שהיא בפירוש היתה זקוקה ליעוץ פסיכולגי מקצועי, מה שלא יכולתי לתת, כמובן. היא סרבה ללכת לטיפול פסיכולוגי (למרות שלא ניסתה מעולם) ודרכנו נפרדו. אני מאמינה אז כמו היום שניתן לעזור רק למי שרוצה לעזור לעצמו, והתחושה שלי במקרה ההוא היתה לא טובה. העדפתי שתלך למטפל משלים אחר, רק שהאחריות לא תהיי עליי בלבד. מכאן אין להסיק מסקנות על כל מקרה אחר, כמובן. זה היה היא ואני. הייתי עדיין סטודנטית. אולי היום הייתי פועלת אחרת, לא יודעת.
 

דרומי 22

New member
לשרון שיאצו.כנסי רגע

חשוב לי מאד לדעת.מה היית עושה היום עם הנסיון שיש לך? היה לי מטופל דומה והפניתי אותו למקום אחר למרות שאני מאמין שטיפול הוליסטי יעזור יותר במצב כזה.
 
היום אני מקווה שהיה לי הכוח

להשפיע יותר ללכת לטיפול נפשי במקביל לתמיכה ההוליסטית. אני מניחה שלא הייתי 'נוטשת' אותה כמו בצעירותי. אולי הייתי מפנה לאחד המורים שלי שיוכל לעזור בצמחים- ידע שאין לי, בנוסף על השיאצו. בנוסף, כידוע לך, איננו נכנסים שוב לאותו הנהר. אנו משתנים, הנהר משתנה. אני באמת לא יודעת מה היה קורה אילו...
 
שלום מיכל, את יכולה לשלב את הטיפול

שאת מבצעת עם תמיכה נפשית שאיננה בהכרח מתחום רפואת הנפש. לא קוראים לכך 'תמיכה נפשית' אך יש די תחומים שחלק מהאפשרויות שבהם משלוות גם תמיכה רגשית ומנטלית - כמו לדוגמה פסיכותרפיה רוחנית - אם תאמרי לי מאיזה אזור את בארץ אתן לך שמות של בוגר/ת הקרובים יותר לאזורך - רק תוודאי אם הם בעלי ניסיון פרקטי כי אינני עוקבת אחרי בוגרים. ברכות לבביות, אסתיה
 
למעלה